מי שהוא עני ממית עצמו בשבילה כרועה הנאמן היא קרבן עולה ויורד תחתיך
תרומה · תנאים ואמוראים התכנסו לתקן כלי המלך - סוד המנורה והשכינה כעטרת בעלה · מאמר 54 · פיסקה 17 · דף קנח ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ עָנִי, דְּמֵמִית גַּרְמֵיהּ בְּגִינָהּ, כְּגַוְונָא דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא, אִיהוּ קָרְבָּן יוֹרֵד תְּחוֹתָךְ, וַאֲמַאי. בְּגִין דְּמַאן דְּאַשְׁפִּיל גַּרְמֵיהּ בְּגִין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ נָחִית עָלֵיהּ, וְהַאי הוּא דְּאָמַר דָּוִד, ׳כִּי רָם יהו"ה וְשָׁפָל יִרְאֶה׳ (תהילים קלח, ו). וְהַנָּבִיא אָמַר, ׳כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נז, טו) ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳. דְּאַף עַל גַּב דַּאֲנָא ׳מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן׳, בְּגִין הַהוּא דְּאִתְעָבִיד ׳דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳ בְּגִין שְׁכִינָתִי, לְסַלְּקָא לָהּ מִשִּׁפְלּוּת דִּילָהּ עֲטָּרָא לְרֵישֵׁיהּ, אָנָא נָחִית לְדַיְּירָא עִמֵּיהּ. וּבָתַר דְּבַעְלָהּ דִּשְׁכִינְתָּא נָחִית עַל בַּר נָשׁ, אִיהִי נְחִיתַת מֵעַל רֵישֵׁיהּ, וְיָהִיבַת אַתְרָא דְּרִישָׁא לְבַעְלָהּ, וּנְחִיתַת לְרַגְלוֹי דְּמַלְכָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א).
תרגום
אֲבָל מִי שֶׁהוּא עָנִי, שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִילָהּ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד תַּחְתֶּיךְ, וְלָמָּה? כִּי מִי שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל שְׁכִינָתוֹ, הקב"ה יוֹרֵד עָלָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד, (תהלים קלח) ׳כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה׳ (תהלים קלח, ו) - וְהַנָּבִיא אָמַר, (ישעיה נג) ׳כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ׳ וְגוֹ' - ׳וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ (ישעיה נז, טו)׳ - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֲנִי ׳מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן׳ - בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה ׳דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ׳ - בַּעֲבוּר שְׁכִינָתִי לְהַעֲלוֹתָהּ מִשִּׁפְלוּתָהּ עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ, אֲנִי אֵרֵד לָדוּר עִמּוֹ. וְאַחַר שֶׁבַּעַל הַשְּׁכִינָה יוֹרֵד עַל הָאָדָם, הִיא יוֹרֶדֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְנוֹתֶנֶת הַמָּקוֹם שֶׁל הָרֹאשׁ לְבַעְלָהּ וְיוֹרֶדֶת לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ. וְסוֹד הַדָּבָר - (ישעיה סו)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל מאן דאיהו עני, דממית גרמיה בגינה, כגוונא דילך רעיא מהימנא, איהו קרבן יורד תחותך, ואמאי. בגין דמאן דאשפיל גרמיה בגין שכינתיה, דקודשא בריך הוא איהו נחית עליה, והאי הוא דאמר דוד, ׳כי רם יהו"ה ושפל יראה׳ (תהילים קלח, ו). והנביא אמר, ׳כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו'׳ (ישעיהו נז, טו) ׳ואת דכא ושפל רוח׳. דאף על גב דאנא ׳מרום וקדוש אשכון׳, בגין ההוא דאתעביד ׳דכא ושפל רוח׳ בגין שכינתי, לסלקא לה משפלות דילה עטרא לרישיה, אנא נחית לדיירא עמיה. ובתר דבעלה דשכינתא נחית על בר נש, איהי נחיתת מעל רישיה, ויהיבת אתרא דרישא לבעלה, ונחיתת לרגלוי דמלכא. ורזא דמלה, ׳השמים כסאי והארץ הדום רגלי׳ (ישעיהו סו, א).
התרגום: אבל מי שהוא עני, שממית את עצמו בשבילה, כמו שאתה הרועה הנאמן, היא קרבן עולה ויורד תחתיך, ולמה? כי מי שמשפיל את עצמו בשביל שכינתו, הקב"ה יורד עליו. וזהו שאמר דוד, (תהלים קלח) ׳כי רם ה' ושפל יראה׳ (תהלים קלח, ו) - והנביא אמר, (ישעיה נג) ׳כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו׳ וגו' - ׳ואת דכא ושפל רוח (ישעיה נז, טו)׳ - שאף על גב שאני ׳מרום וקדוש אשכון׳ - בשביל אותו שנעשה ׳דכא ושפל רוח׳ - בעבור שכינתי להעלותה משפלותה עטרה לראשו, אני ארד לדור עמו. ואחר שבעל השכינה יורד על האדם, היא יורדת מעל ראשו, ונותנת המקום של הראש לבעלה ויורדת לרגלי המלך. וסוד הדבר - (ישעיה סו)
מן המפרשים
הסולם: אבל מאן דאיהו עני וכו': אבל מי שהוא עני, שממית עצמה בשבילה, כמו בחינתך רועה הנאמן, היא, המלכות, קרבן יורד תחתיך, שנעשתה לנקודה תחת יסוד ז"א, שהוא בחינת רעיא מהימנא. ולמה, הוא, משום שמי שמשפיל עצמו בשביל השכינה, הקב"ה יורד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: