יום ראשון - יהי אור ויהי אור מוציא אור אחר הנראה לו
תרומה · אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון - ששת ימי בראשית ותקון השבת · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף קכז ע"ב
לשון הזוהר
תּוּ מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, אִלֵּין שִׁית יוֹמִין דִּבְרֵאשִׁית דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, מְסַדֵּר בְּהַאי אַפִּרְיוֹן, סִדּוּרָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ: סִדּוּרָא קַדְמָאָה. אִתְנְגִיד מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אוֹר קַדְמָאָה דְּאִתְגְּנִיז, וְאִתְנְטִיל מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְעָאל בְּהַאי אַפִּרְיוֹן עַל יְדָא דִּיְסוֹדָא חַד, וְעָבִיד בֵּיהּ שִׁמּוּשָׁא. לְבָתַר אַפִּיק הַהוּא אַפִּרְיוֹן חַד דִּיּוּקְנָא כְּגַוְונָא דְּהַאי אוֹר, וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). כֵּיוָן דְּאָמַר ׳יְהִי אוֹר׳, אֲמַאי כְּתִיב וַיְהִי אוֹר, לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִכְתָּב, אֶלָּא וַיְהִי כֵּן, מַהוּ וַיְהִי אוֹר. אֶלָּא, דְּהַהוּא אוֹר אַפִּיק אוֹר אַחֲרָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, וְדָא אִיהוּ יוֹמָא קַדְמָאָה, מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
תרגום
עוֹד מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן - אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מְסַדֵּר אֶת הָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה סִדּוּר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ. סִדּוּר רִאשׁוֹן: שׁוֹפֵעַ מִצַּד יָמִין, הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְנַז, וְנִטַּל מִצַּד יָמִין, וְנִכְנַס בָּאַפִּרְיוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי יְסוֹד אֶחָד וְעוֹשֶׂה בּוֹ שִׁמּוּשׁ. אַחַר כָּךְ מוֹצִיא אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן דְּיוֹקָן אֶחָד כְּמוֹ הָאוֹר הַזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (בראשית א) ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א, ג)׳ - כֵּיוָן שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר, לָמָּה כָּתוּב ׳וַיְהִי אוֹר׳? לֹא הִצְטָרֵךְ הַפָּסוּק לִכְתֹּב אֶלָּא וַיְהִי כֵן. מַהוּ וַיְהִי אוֹר? אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אוֹר הוֹצִיא אוֹר אַחֵר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, וְזֶהוּ יוֹם רִאשׁוֹן מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו מעצי הלבנון, אלין שית יומין דבראשית דכל יומא ויומא, מסדר בהאי אפריון, סדורא דאתחזי ליה: סדורא קדמאה. אתנגיד מסטרא דימינא, אור קדמאה דאתגניז, ואתנטיל מסטרא דימינא, ועאל בהאי אפריון על ידא דיסודא חד, ועביד ביה שמושא. לבתר אפיק ההוא אפריון חד דיוקנא כגוונא דהאי אור, ודא הוא רזא דכתיב, ׳יהי אור ויהי אור׳ (בראשית א, ג). כיון דאמר ׳יהי אור׳, אמאי כתיב ויהי אור, לא אצטריך קרא למכתב, אלא ויהי כן, מהו ויהי אור. אלא, דההוא אור אפיק אור אחרא דאתחזי ליה, ודא איהו יומא קדמאה, מאינון עצי הלבנון.
התרגום: עוד מעצי הלבנון - אלו ששת ימי בראשית שכל יום ויום מסדר את האפריון הזה סדור שנראה לו. סדור ראשון: שופע מצד ימין, האור הראשון שנגנז, ונטל מצד ימין, ונכנס באפריון הזה על ידי יסוד אחד ועושה בו שמוש. אחר כך מוציא אותו האפריון דיוקן אחד כמו האור הזה, וזהו סוד הכתוב (בראשית א) ׳יהי אור ויהי אור (בראשית א, ג)׳ - כיון שאמר יהי אור, למה כתוב ׳ויהי אור׳? לא הצטרך הפסוק לכתב אלא ויהי כן. מהו ויהי אור? אלא שאותו אור הוציא אור אחר שנראה לו, וזהו יום ראשון מאותם עצי הלבנון.
מן המפרשים
מקדש מלך: סדורא קדמאה נ"ב כל זה מדבר בעולם הבריאה שנעשו ע"י הקצוות דאצילות ע"י יסוד דזעיר בשימושו בנוקבח ולפי זה סדורא קדמאה הוא חסד דבריאה ולכן אמר אתנגיד מסטרא דימינא שהוא חסד דאצילות שנמשך ממנו חסד דבריאה ע"י שהאיר חסד דאצילות ביסוד…
אור החמה: סדורא קדמאה אתנגיד מסטרא דימינא בכולם כתוב אתנגיד חוץ מיום ו' שהוא ביסוד והסדר נעשה במ' בלי המשכ' מפני שהם קרובים יחד אמנם בעליוני' שייך להמשך למטה להתקרב אליה לעשות בה שמושא ואו' מסטרא דימינא יר' ת"ת מגביר החסד שבו לשמש בצד…
אור יקר: מאה, והרי כשאתה בא למנות עשר מעשר והם מ״ה מאה, צריך שתהיה זו בחינה אחרונה שבמלכות, כדי שתהיה כלולה מעשר כלולות מעשר, ואם היה עצם המלכות אינם אלא תשעה כלולות בה, אלא ודאי שיש עשרה למעלה ממנה, וכיון שכל א׳ כלולה מעשרה בענין שהיא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: