אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון
ששת ימי בראשית ותקון השבת
יום ראשון - יהי אור ויהי אור מוציא אור אחר הנראה לו
עוֹד מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן - אֵלּוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מְסַדֵּר אֶת הָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה סִדּוּר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ. סִדּוּר רִאשׁוֹן: שׁוֹפֵעַ מִצַּד יָמִין, הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּגְנַז, וְנִטַּל מִצַּד יָמִין, וְנִכְנַס בָּאַפִּרְיוֹן הַזֶּה עַל יְדֵי יְסוֹד אֶחָד וְעוֹשֶׂה בּוֹ שִׁמּוּשׁ. אַחַר כָּךְ מוֹצִיא אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן דְּיוֹקָן אֶחָד כְּמוֹ הָאוֹר הַזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (בראשית א) ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א, ג)׳ - כֵּיוָן שֶׁאָמַר יְהִי אוֹר, לָמָּה כָּתוּב ׳וַיְהִי אוֹר׳? לֹא הִצְטָרֵךְ הַפָּסוּק לִכְתֹּב אֶלָּא וַיְהִי כֵן. מַהוּ וַיְהִי אוֹר? אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ אוֹר הוֹצִיא אוֹר אַחֵר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, וְזֶהוּ יוֹם רִאשׁוֹן מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
תּוּ מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, אִלֵּין שִׁית יוֹמִין דִּבְרֵאשִׁית דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, מְסַדֵּר בְּהַאי אַפִּרְיוֹן, סִדּוּרָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ: סִדּוּרָא קַדְמָאָה. אִתְנְגִיד מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אוֹר קַדְמָאָה דְּאִתְגְּנִיז, וְאִתְנְטִיל מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְעָאל בְּהַאי אַפִּרְיוֹן עַל יְדָא דִּיְסוֹדָא חַד, וְעָבִיד בֵּיהּ שִׁמּוּשָׁא. לְבָתַר אַפִּיק הַהוּא אַפִּרְיוֹן חַד דִּיּוּקְנָא כְּגַוְונָא דְּהַאי אוֹר, וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג). כֵּיוָן דְּאָמַר ׳יְהִי אוֹר׳, אֲמַאי כְּתִיב וַיְהִי אוֹר, לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִכְתָּב, אֶלָּא וַיְהִי כֵּן, מַהוּ וַיְהִי אוֹר. אֶלָּא, דְּהַהוּא אוֹר אַפִּיק אוֹר אַחֲרָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, וְדָא אִיהוּ יוֹמָא קַדְמָאָה, מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
יום שני - הפרדת מים מצד שמאל בין המים אשר מתחת ומעל
סִדּוּר שֵׁנִי: שׁוֹפֵעַ מִצַּד שְׂמֹאל, פְּרִישׁוּת הַמַּיִם, בְּשֶׁפַע שֶׁל אֵשׁ תַּקִּיפָה, וְנִטָּל מִצַּד שְׂמֹאל, וְנִכְנָס בָּאַפִּרְיוֹן הַזֶּה וְעוֹשֶׂה בּוֹ שִׁמּוּשׁ, וּמַפְרִיד ׳בֵּין מַיִם׳ שֶׁבְּצַר יָמִין ׳לְבֵין מַיִם׳ (שֶׁבְּצַד שְׂמֹאל). אַחַר כָּךְ מוֹצִיא אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן דְּיוֹקָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, ׳בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן׳ (בראשית א, ז) - וְזֶהוּ ׳יוֹם שֵׁנִי׳ מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא תִּנְיָינָא: אִתְנְגִיד מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, פְּרִישׁוּ דְּמַיָּא, בִּנְגִידוּ דְּאֶשָּׁא תַּקִּיפָא, וְאִתְנְטִיל מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, וְעָאל בְּהַאי אַפִּרְיוֹן, וְעָבִיד בֵּיהּ שִׁמּוּשָׁא, וְאַפְרִישׁ בֵּין מַיִין דְּבִסְטַר יְמִינָא, וּבֵין אִינּוּן מַיִין (דבסטר שמאלא.) לְבָתַר אַפִּיק הַהוּא אַפִּרְיוֹן, חַד דִּיּוּקְנָא, כְּגַוְונָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן׳ (בראשית א, ז). וְדָא אִיהוּ יוֹמָא תִּנְיָינָא מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
יום שלישי - שלום בעולם ומוציא מין למינו דשאים ועשבים ואילנות
סִדּוּר שְׁלִישִׁי: שׁוֹפֵעַ מִצַּד הָאֶמְצַע, וּמִצַּד יָמִין, (וּמִצַּד שְׂמֹאל) יוֹם אֶחָד שְׁלִישִׁי שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים פֵּרוֹת לַכֹּל, וְזֶה עוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ בָּאַפִּרְיוֹן הַזֶּה, וּמוֹצִיא מִין לְמִינוֹ. מִין לְמַעֲשִׂים רַבִּים, מִין שֶׁנִּרְאֶה לוֹ, וְכָל הַדְּשָׁאִים וְהָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת בְּכַמָּה חֲיָלוֹת. וְנִשְׁאָר דְּיוֹקְנוֹ שָׁם, וְאוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן מוֹצִיא מִין כְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ, וְזֶהוּ יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁנִּכְלָל מִשְּׁנֵי צְדָדִים מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא תְּלִיתָאָה: אִתְנְגִיד מִסִּטְרָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּמִסִּטְרָא דִּימִינָא, (נ"א ומסטרא דשמאלא) חַד יוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּעָבִיד שְׁלָמָא בְּעָלְמָא. וּמִתַּמָּן אִתְמְשִׁיכוּ אֵיבִין לְכֹלָּא, וְדָא עָבִיד שִׁמּוּשָׁא בְּהַאי אַפִּרְיוֹן, וְאַפִּיק זִּינָא לְזִינֵיהּ. זִּינָא לְעוֹבָדִין סַגִּיאִין, זִּינָא דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, וְכָל דְּשָׁאִין וַעֲשָׂבִין וְאִילָנִין בְּכַמָּה חֵילִין. וְאִשְׁתְּאַר דִּיּוּקְנֵיהּ תַּמָּן, וְאַפִּיק זִּינָא הַהוּא אַפִּרְיוֹן, כְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, וְדָא אִיהוּ יוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּאִתְכְּלִיל מִב' סִטְרִין, מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
יום רביעי - אור השמש מאיר לאפריון בלי שמוש עד יום חמישי
סִדּוּר רְבִיעִי: שׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה תּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ, וְנִכְנָס בּוֹ לְהָאִיר, וְלֹא עוֹשֶׂה בּוֹ שִׁמּוּשׁ. עַד יוֹם חֲמִישִׁי שֶׁמּוֹצִיא אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן שִׁמּוּשׁ שֶׁל אוֹר שֶׁנִּכְנַס בּוֹ בְּיוֹם רְבִיעִי, וּמוֹצִיא אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן בְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר, וְזֶהוּ יוֹם רְבִיעִי אֶחָד מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא רְבִיעָאָה: אִתְנְגִיד וְאִתְנְהִיר נְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לְהַאי אַפִּרְיוֹן, גּוֹ חָשׁוּךְ דִּילֵיהּ, וְעָאל בֵּיהּ לְאַנְהָרָא, וְלָא עָבִיד בֵּיהּ שִׁמּוּשָׁא. עַד יוֹמָא חֲמִשָׁאָה, דְּאַפִּיק הַאי אַפִּרְיוֹן הַהוּא שִׁמּוּשָׁא דִּנְהִירוּ, דְּעָאל בֵּיהּ בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, וְאַפִּיק הַהוּא אַפִּרְיוֹן בְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ דְּהַהוּא נְהִירוּ, וְדָא אִיהוּ יוֹמָא רְבִיעָאָה חַד מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
יום חמישי - תוצא הארץ נפש חיה למינה שמוש רב מכל הימים
סִדּוּר חֲמִישִׁי: שׁוֹפַעַת מְשִׁיכָה אַחַת שֶׁל רַחַשׁ הַמַּיִם, וְעוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ אוֹר שֶׁל סִדּוּר יוֹם רְבִיעִי, וְעוֹשֶׂה בָּאַפִּרְיוֹן הַזֶּה שִׁמּוּשׁ, וּמוֹצִיא מִינִים לְמִינוֹ, אוֹתָם הַנִּרְאִים בְּאוֹתוֹ גָוֶן מַמָּשׁ. וְיוֹם זֶה שִׁמֵּשׁ אוֹתוֹ שִׁמּוּשׁ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַיָּמִים, וְהַכֹּל תָּלוּי עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, שֶׁהוֹצִיא הָאַפִּרְיוֹן כָּל מַה שֶּׁהָיָה גָּנוּז בּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, כד). וְזֶהוּ הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, אֶחָד מֵאוֹתָם עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא חֲמִישָׁאָה: אִתְנְגִיד חַד מְשִׁיכוּ, דִּרְחִישׁוּ דְּמַיָּא, וְעָבִיד שִׁמּוּשָׁא לְאַפָּקָא הַהוּא נְהִירוּ, דְּסִדּוּרָא דְּיוֹמָא רְבִיעָאָה, וְעָבִיד בְּהַאי אַפִּרְיוֹן שִׁמּוּשָׁא, וְאַפִּיק זִינִין לְזִינֵיהּ, אִינּוּן דְּאִתְחָזֵי כְּהַהוּא גַּוְונָא מַמָּשׁ, וְהַאי יוֹמָא שִׁמֵּשׁ הַהוּא שִׁמּוּשָׁא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר יוֹמִין. וְכֹלָּא תַּלְיָא עַד יוֹמָא שְׁתִיתָאָה, דְּאַפִּיק אַפִּרְיוֹן כָּל מַה דְּהֲוָה גָּנִיז בֵּיהּ, דִּכְתִּיב, ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, כד). וְדָא אִיהוּ יוֹמָא חֲמִישָׁאָה, חַד מֵאִינּוּן עֲצֵי הַלְּבָנוֹן.
יום ששי - תקון האפריון בכמה רוחות נשמות ועולמות יפי מראה
סִדּוּר שִׁשִּׁי - זֶהוּ יוֹם שֶׁהִתְקִין אֶת כָּל הָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה, וְאֵין לוֹ תִּקּוּן וְאֵין לוֹ תֹּקֶף פְּרָט לַיּוֹם הַזֶּה. כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם הַזֶּה, נִתְקָן הָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה בְּכַמָּה רוּחוֹת, בְּכַמָּה נְשָׁמוֹת, בְּכַמָּה עוֹלָמוֹת יְפוֹת מַרְאֶה. אוֹתָן שֶׁנִּרְאוֹת לָשֶׁבֶת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. אַף הוּא נִתְקָן בִּיפִי כָּל שְׁאָר הַיָּמִים שֶׁהָיוּ בַּתְּחִלָּה, וּמַתְקִין אוֹתָם בִּתְשׁוּקָה אַחַת, בְּרָצוֹן, בְּשִׂמְחָה, תִּקּוּן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן.
בלשון הזוהר
סִדּוּרָא שְׁתִיתָאָה: דָּא אִיהוּ יוֹמָא, דְּאַתְקִין כָּל הַאי אַפִּרְיוֹן, וְלֵית לֵיהּ תִּקּוּנָא, וְלֵית לֵיהּ תֻּקְפָּא, בַּר מֵהַאי יוֹמָא, כַּד אָתָא הַאי יוֹמָא, אִתְתָּקַּן הַאי אַפִּרְיוֹן, בְּכַמָּה רוּחִין, בְּכַמָּה נִשְׁמָתִין, בְּכַמָּה עוּלֵימָתָן שְׁפִירָן בְּחֵיזוּ. אִינּוּן דְּאִתְחָזוּן לְמֵיתָב בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא. אוּף אִיהוּ אִתְתָּקַּן בִּשְׁפִירוּ כָּל שְׁאָר יוֹמִין דַּהֲווֹ בְּקַדְמִיתָא, וְאַתְקִין לוֹן בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא, בִּרְעוּתָא בְּחֶדְוָה, תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא.
קדוש האפריון ועטרת מנוחה - שבת שם עליון ודבקות הכל
וְאָז מִתְקַדֵּשׁ הָאַפִּרְיוֹן בִּקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּמִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, עַד שֶׁעוֹלֶה בַּעֲלִיָּה שֶׁל עֲטָרָה שֶׁל מְנוּחָה, וְנִקְרָא שֵׁם עֶלְיוֹן, שֵׁם קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא שַׁבָּת. מְנוּחַת הַכֹּל, תְּשׁוּקַת הַכֹּל, דְּבֵקוּת הַכֹּל, שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה כְּאֶחָד. וְאָז כָּתוּב, ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט).
בלשון הזוהר
כְּדֵין אִתְקַדָּשׁ הַאי אַפִּרְיוֹן, בְּקִדּוּשִׁין עִלָּאִין וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי, עַד דְּסָלִיק בִּסְלִיקוּ דְּעִטְרָא דְּנַיְיחָא, וְאִקְרֵי שְׁמָא עִלָּאָה, שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי שַׁבָּת. נַיְיחָא דְּכֹלָּא, תִּיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא, דְּבֵקוּתָא דְּכֹלָּא, דְּעֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא. וּכְדֵין כְּתִיב, ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט).
הזוכה לאפריון זוכה בכל - בצלו חמדתי וישבתי לעטר במקום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן, זוֹכֶה בַכֹּל, זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּצֵּל שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי׳ (שיר השירים ב, ג) - וְכָעֵת שֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּצֵּל שֶׁל הַמְּנוּחָה הַזּוֹ, יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל שֶׁלֹּא יָשַׁבְנוּ אֶלָּא בְּצֵל הקב"ה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן, וְיֵשׁ לָנוּ לְעַטֵּר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶה בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הָאִילָנוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן לָבא עָלֵינוּ בְּצֵל אַחֵר.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאן דְּזָכֵי בְּהַהוּא אַפִּרְיוֹן, זָכֵי בְּכֹלָּא, זָכֵי לְמֵיתַב בְּנַיְיחָא דְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי׳ (שיר השירים ב, ג). וְהַשְׁתָּא דְּיָתִיבְנָא בְּצִלָּא דְּנַיְיחָא דָּא, אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא דְּלָא יַתְבֵינָן אֶלָּא בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, גּוֹ הַהוּא אַפִּרְיוֹן. וְאִית לָן לְאַעֲטָרָא הַאי אֲתָר, בְּעִטְרִין עִלָאִין, עַד דְּיִתְעָרוּן אִילָנֵי דְּהַהוּא אַפִּרְיוֹן, לְמֵיתֵי עֲלָן בְּצִלָּא אַחֲרָא.
ויקחו לי תרומה מאת כל איש
השתדלות בשכר שלם ורדיפת הצדיק אחר הרשע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.