ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 4: אפריון עשה לו המלך שלמה - ההיכל שלמטה כגן עדן ונהרות אפרסמון זך › פיסקה 7 (קכז ע"ב)

עשה לו המלך שלמה - מלך העליון ומלך המשיח מעצי הלבנון

תרומה · אפריון עשה לו המלך שלמה - ההיכל שלמטה כגן עדן ונהרות אפרסמון זך · מאמר 4 · פיסקה 7 · דף קכז ע"ב

לשון הזוהר

׳עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ - ׳עָשָׂה לוֹ׳, לְגַרְמֵיהּ. וְאִי תֵּימָא, הָא נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא מִשְׁתַּעְשְׁעָן בֵּיהּ, וְאַתּ אַמָרְתּ ׳עָשָׂה לוֹ׳. הָכִי הוּא וַדַּאי. בְּגִין דְּהַאי אַפִּרְיוֹן וְכָל אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא, כֻּלְּהוּ קַיְימֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳הַמֶּלֶךְ (בראשית כ"ט ע"א) שְׁלמֹה׳, מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ מַלְכָּא עִלָּאָה (הא אוקמוה) הַמֶּלֶךְ סְתָם, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דָּא עָלְמָא דִּדְכוּרָא, וְדָא עָלְמָא דְּנוּקְבָּא. ׳מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ אִינּוּן אִילָנִין נְטִיעָן, דְּעָקַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשָׁתִיל לוֹן בַּאֲתָר אַחֲרָא, וְאִלֵּין אִקְרוּן ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ (תהילים קד, טז). וְלָא אִתְבְּנֵי הַאי אַפִּרְיוֹן, וְלָא אִשְׁתַּכְלָל אֶלָּא בְּהוּ.

תרגום

׳עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ט) - ׳עָשָׂה לוֹ׳, לְעַצְמוֹ. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת בּוֹ, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳עָשָׂה לוֹ׳? כָּךְ זֶה וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁהָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה וְכָל אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, בְּכֻלָּם עוֹמֵד הקב"ה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶן. ׳הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ - הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. (והרי בארוה) הַמֶּלֶךְ סְתָם, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. זֶה עוֹלַם הַזָּכָר, וְזֶה עוֹלַם הַנּוּקְבָּא. ׳מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ - אוֹתָם אִילָנוֹת נְטוּעִים שֶׁעָקַר אוֹתָם הקב"ה וְשָׁתַל אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים ׳אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׳ (תהלים קד, טז). וְלֹא נִבְנָה הָאַפִּרְיוֹן הַזֶּה וְלֹא נִתְקַן אֶלָּא בָהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳עשה לו המלך שלמה׳ - ׳עשה לו׳, לגרמיה. ואי תימא, הא נשמתין דצדיקיא משתעשען ביה, ואת אמרת ׳עשה לו׳. הכי הוא ודאי. בגין דהאי אפריון וכל אינון נשמתין דצדיקיא, כלהו קיימי לאשתעשעא בהו קודשא בריך הוא. ׳המלך (בראשית כ"ט ע"א) שלמה׳, מלכא דשלמא דיליה, ודא איהו מלכא עלאה (הא אוקמוה) המלך סתם, דא מלכא משיחא. דא עלמא דדכורא, ודא עלמא דנוקבא. ׳מעצי הלבנון׳ אינון אילנין נטיען, דעקר לון קודשא בריך הוא, ושתיל לון באתר אחרא, ואלין אקרון ׳ארזי לבנון׳, כמה דאת אמר, ׳ארזי לבנון אשר נטע׳ (תהילים קד, טז). ולא אתבני האי אפריון, ולא אשתכלל אלא בהו.

התרגום: ׳עשה לו המלך שלמה׳ (שיר השירים ג, ט) - ׳עשה לו׳, לעצמו. ואם תאמר, הרי נשמות הצדיקים משתעשעות בו, ואתה אומר ׳עשה לו׳? כך זה ודאי, משום שהאפריון הזה וכל אותן נשמות הצדיקים, בכלם עומד הקב"ה להשתעשע בהן. ׳המלך שלמה׳ - המלך שהשלום שלו, וזהו מלך העליון. (והרי בארוה) המלך סתם, זה מלך המשיח. זה עולם הזכר, וזה עולם הנוקבא. ׳מעצי הלבנון׳ - אותם אילנות נטועים שעקר אותם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, ואלו נקראים ׳ארזי הלבנון׳, כמו שנאמר ׳ארזי לבנון אשר נטע׳ (תהלים קד, טז). ולא נבנה האפריון הזה ולא נתקן אלא בהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהדרא ויתבא רביעא על בנין פי' היא תבונה שהיא רובצת על הבנים להניקם והיא נק' מ"ם ואע"פי שכתב הזוהר ובשעתא דהדרא וכו' דמשמע שהכל ספירה אחת. כן דרך הזוהר להעלים הדברים אבל ודאי שהם ב' פרצופים ס' בבינה ומ' בתבונה: לגו ד' סטרין…

אור החמה: המלך שלמה מלכא דשלמא דיליה על הת"ת קאמר ולפעמים קאמר הכי על החכמה. ולא אתבני האי אפריון דהיינו מלכות ובניינו הוא בהיות המדות העליונות נראות בה ונכללות בה. וז"ש אפריון עשה לו דהיינו מציאות עשיה חדשה ובנין ושכלול מעצי הלבנון…

הסולם: עשה לו המלך שלמה: עשה לו, היינו לעצמו. ושואל, אם תאמר הרי הנשמות הצדיקים משתעשעים בו, ואתה אומר עשה לו. ומשיב, כך הוא ודאי, משום שאפריון הזה וכל אלו נשמות הצדיקים כולן עומדות כדי שהקב"ה ישתעשע עמהם ונמצא שעשה אותו לעצמו. המלך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: