ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 49: ואני תפלתי לך ה' עת רצון - סוד תפלת מנחה של שבת ופטירת משה יוסף ודוד › פיסקה 7 (קנו ע"ב)

אז מתכנס הכל תורה שבכתב ותורה שבעל פה בשעה שמת כל אחד נגנז אור

תרומה · ואני תפלתי לך ה' עת רצון - סוד תפלת מנחה של שבת ופטירת משה יוסף ודוד · מאמר 49 · פיסקה 7 · דף קנו ע"ב

לשון הזוהר

כְּדֵין אִתְכְּנִישׁ כֹּלָּא בְּהַאי זִמְנָא, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְעַל דָּא בְּהַאי זִמְנָא נִנְעָלוּ תַּרְעֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְנִנְעָלוּ תַּרְעֵי דְּכָל עָלְמָא, בְּהַאי זִמְנָא. בְּשַׁעֲתָּא דְּמִית יוֹסֵף צַדִּיקָא, יָבְשׁוּ מְקוֹרִין וּמַבּוּעִין, וְכֻלְּהוּ שְׁבָטִין נָפְלוּ בְּגָלוּתָא, פָּתְחוּ עִלָּאֵי וְאָמְרוּ, ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳. בְּשַׁעֲתָא דְּמִית מֹשֶׁה, אִתְחֲשָׁךְ שִׁמְשָׁא בְּטִיהֲרָא, וְאֲנְעָלַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, נְהוֹרָהָא דְּאַסְפָּקָלַרְיָאה דְּנָהֲרָא. בְּשַׁעֲתָא דְּמִית דָּוִד מַלְכָּא, כְּנִישַׁת סִיהֲרָא נְהוֹרָהָא וְאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה כְּנִישַׁת נְהוֹרָהָא. וּמֵהַהוּא זִמְנָא אִתְגְּנִיזוּ נְהוֹרִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאַסְגִּיאוּ מַחֲלוֹקֶת עַל מִשְׁנָה, וְחַכִּימַיָּא בְּמַחְלוֹקֶת, וְכֻלְּהוּ תַּקִיפֵי לִבָּא בְּעִרְבּוּבְיָא. וְעַל דָּא, חֶדְוָה דְּאוֹרַיְיתָא לָאו אִיהוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּכָל דָּרִין דְּעָלְמָא.

תרגום

אָז מִתְכַּנֵּס הַכֹּל בַּזְּמַן הַזֶּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְעַל זֶה בַּזְּמַן הַזֶּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תוֹרָה, וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי כָּל הָעוֹלָם בַּזְּמַן הַזֶּה. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, יָבְשׁוּ הַמְּקוֹרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת, וְכָל הַשְּׁבָטִים נָפְלוּ בַגָּלוּת. פָּתְחוּ הָעֶלְיוֹנִים וְאָמְרוּ, ׳צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳ (תהלים לו, ז). בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, נֶחֱשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, וְנִנְעֲלָה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָאוֹר שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כָּנְסָה הַלְּבָנָה אֶת אוֹרָהּ, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּנְסָה אֶת אוֹרָהּ. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן נִגְנְזוּ אוֹרוֹת הַתּוֹרָה, וְהִתְרַבְּתָה הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַמִּשְׁנָה, וְהַחֲכָמִים בְּמַחֲלֹקֶת, וְכָל חִזְקֵי הַלֵּב בְּעִרְבּוּבְיָה. וְעַל זֶה אֵין שִׂמְחַת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּכָל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין אתכניש כלא בהאי זמנא, תורה שבכתב, ותורה שבעל פה. ועל דא בהאי זמנא ננעלו תרעי דאורייתא, וננעלו תרעי דכל עלמא, בהאי זמנא. בשעתא דמית יוסף צדיקא, יבשו מקורין ומבועין, וכלהו שבטין נפלו בגלותא, פתחו עלאי ואמרו, ׳צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו'׳. בשעתא דמית משה, אתחשך שמשא בטיהרא, ואנעלת תורה שבכתב, נהורהא דאספקלריאה דנהרא. בשעתא דמית דוד מלכא, כנישת סיהרא נהורהא ואורייתא דבעל פה כנישת נהורהא. ומההוא זמנא אתגניזו נהורין דאורייתא, ואסגיאו מחלוקת על משנה, וחכימיא במחלוקת, וכלהו תקיפי לבא בערבוביא. ועל דא, חדוה דאורייתא לאו איהו בההוא זמנא, בכל דרין דעלמא.

התרגום: אז מתכנס הכל בזמן הזה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ועל זה בזמן הזה ננעלו שערי תורה, וננעלו שערי כל העולם בזמן הזה. בשעה שמת יוסף הצדיק, יבשו המקורות והמעינות, וכל השבטים נפלו בגלות. פתחו העליונים ואמרו, ׳צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו'׳ (תהלים לו, ז). בשעה שמת משה, נחשך השמש בצהרים, וננעלה תורה שבכתב, האור של האספקלריה המאירה. בשעה שמת דוד המלך, כנסה הלבנה את אורה, ותורה שבעל פה כנסה את אורה. ומאותו זמן נגנזו אורות התורה, והתרבתה המחלקת על המשנה, והחכמים במחלקת, וכל חזקי הלב בערבוביה. ועל זה אין שמחת התורה באותו זמן בכל דורות העולם.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: דף קנ"ו ע"ב) עמד' ולהתפשט כל הפרצוף בשלימות.‏ אבל כשהיא מסתלקת מחמת העון מתגלת ערותה והעולמות התחתונים מתרחקי' ויורדים ממדרגתם העליונה ועליונים מסתלקים לעילא ותחתונים מתרחקים לתתא וכולהו נזופים הם לגבי אור עליון וכשעושים תשובה…

הסולם: כדין אתכניש כלא וכו': אז נאסף הכל בזמן ההוא, תורה שבכתב, שהוא משה, ותורה שבעל פה, שהיא דוד. וע"כ בזמן ההוא ננעלו שערי תורה, וננעלו שערי כל העולם בזמן ההוא. בשעה שמת יוסף הצדיק, יבשו המקורות והמבועים, וכל השבטים נפלו בגלות.…

אור יקר: תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואין אורם מתגלה אלא מבין כמת קליפות הם קושיות כדפירשו 'בתיקונים. ' קהלת. והחכמה תעז לחכם. מעשרה שליטים, אשר עז לחכם דא משה, כד סליק לטורא דסיבי לקבלא ל אינון רקיעיו, וכל משריין עילאין אמרו קמיה ל טובא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: