ואני תפלתי לך ה' עת רצון
סוד תפלת מנחה של שבת ופטירת משה יוסף ודוד
ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי נקראת עת רצון בשעה שהצבור מתפללים
פָּתַח אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר וְאָמַר, ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךְ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךְ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךְ׳ (תהלים סט, יד) - שָׁנִינוּ, אֵימָתַי נִקְרֵאת ׳עֵת רָצוֹן׳? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִים. יָפֶה הוּא, וְכָךְ הוּא וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אָז הַצִּבּוּר מְסַדְּרִים וּמְתַקְּנִים אֶת תִּקּוּנָהּ שֶׁל הָעֵת הַ אֶת, וְאָז הוּא ׳עֵת רָצוֹן׳ וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה, שֶׁכָּתוּב ׳אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךְ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךְ׳ - שֶׁהֲרֵי אָז יֵשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבַּקָּשָׁה.
בלשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא טַיְיעָא וְאָמַר ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יהו"ה עֵת רָצוֹן אֱלהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנִנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׳ (תהילים סט, יד), תָּנֵינָן, אֵימָתַי אִקְרֵי ׳עֵת רָצוֹן׳. בְּשַׁעֲתָא דְּצִבּוּר קָא מְצַלָאן. שַׁפִּיר אִיהוּ, וְהָכִי אִיהוּ וַדַּאי. דְּהָא כְּדֵין צִבּוּרָא מְסַדְּרֵי וּמְתַקְּנִי תִּקּוּנָא דְּהַאי עֵת, וּכְדֵין אִיהוּ ׳עֵת רָצוֹן׳, וְאִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתָּא, דִּכְתִּיב ׳אֱלהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׳ דְּהָא כְּדֵין אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתָּא. ׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יהו"ה׳, הָא הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא.
ואני תפלתי לך ה' סוד היחוד ואני זה דוד המלך גאלה ותפלה סמיכה
׳וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךְ ה'׳ - הֲרֵי כָּאן סוֹד הַיִּחוּד. וַאֲנִי - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא גְּאֻלָּה. תְפִלָּתִי - זוֹ תְּפִלָּה. וְכָאן הוּא סְמִיכָה לַגְּאֻלָּה, שֶׁהוּא אֶחָד. כְּשֶׁהוּא סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא ׳עֵת רָצוֹן׳. ׳עֵת רָצוֹן׳ - אַף כָּךְ, כְּלָל הוּא כְּאֶחָד, עֵת אַחַת, רָצוֹן אֶחָד, נִכְלְלוּ זֶה בָזֶה וְנִהְיוּ אֶחָד. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ רָצָה לְיַחֵד בַּפָּסוּק הַזֶּה יִחוּד אֶחָד.
בלשון הזוהר
וַאֲנִי: דָּא דָּוִד מַלְכָּא, אֲתָר דְּאִקְרֵי גְּאוּלָה. תְפִלָּתִי: דָּא תְּפִלָּה. וְהָכָא אִיהוּ סְמִיכָא לִגְּאוּלָה, דְּאִיהוּ חַד. כַּד אִיהוּ סָמִיךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, כְּדֵין אִיהוּ עֵת (ר"ה) רָצוֹן. ׳עֵת רָצוֹן׳: אוּף הָכִי, כְּלָלָא אִיהוּ כַּחֲדָא, עֵת חַד, רָצוֹן חַד, אִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, וַהֲווּ חַד. וְדָוִד מַלְכָּא בָּעָא לְיַחֲדָא בְּהַאי קְרָא, יִחוּדָא חֲדָא.
טעם שנתמנה הפסוק בתפלת מנחה של שבת - אז אין דין תלוי אלא התבשמות
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הִתְמַנָּה הַפָּסוּק הַזֶּה בִּתְפִלַּת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת? נָאֶה הוּא לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּאוֹתָהּ תְּפִלַּת מִנְחָה וְלֹא בִּתְפִלַּת חֹל, שֶׁוַּדַּאי אֵין תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת כְּמוֹ חֹל. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי בַּחֹל, בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, תָּלוּי הַדִּין בָּעוֹלָם וְאֵינוֹ עֵת רָצוֹן, אֲבָל בְּשַׁבָּת כְּשֶׁכָּל הָרֹגֶז הוּסַר וְהַכֹּל נִכְלָל כְּאֶחָד, וְאַף עַל גַּב שֶׁמִּתְעוֹרֵר דִּין, זוֹ הִתְבַּשְּׂמוּת, וְלָכֵן צָרִיךְ פָּסוּק שֶׁל יִחוּד לְיַחֵד אֶת כָּל הַדְּרָגוֹת. שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ יִחוּד, הַדִּין מִתְחַבֵּר וְנִכְלָל בָּרַחֲמִים וְהַכֹּל מִתְבַּסֵּם, וְאָז כָּתוּב עֵת רָצוֹן. עֵת רָצוֹן כּוֹלֵל הַכֹּל כְּאֶחָד. וְהַדִּין מִתְבַּסֵּם בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְיֵשׁ שִׂמְחָה בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אֲמַאי אִתְמָנֵי הַאי קְרָא, בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דְּשַׁבָּת. יֵאוֹת אִיהוּ לְמֶהֱוֵי בְּשַׁבָּת בְּהַהוּא צְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וְלָא בִּצְלוֹתָא דְּחוֹל, דְּוַדַּאי לָאו צְלוֹתָא דְּמִנְחָה דְּשַׁבָּת כְּחוֹל. בְּגִין דְּהָא בְּחוֹל בְּשַׁעֲתָא דְּמִנְחָה, תַּלְיָא דִּינָא בְּעָלְמָא, וְלָאו אִיהוּ ׳עֵת רָצוֹן׳. אֲבָל בְּשַׁבָּת, דְּכָל רוּגְזָא אִתְעָדֵי, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, וְאַף עַל גַּב דְּדִינָא אִתְּעַר, אִתְבַּסְמוּתָא אִיהוּ, וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ קְרָא דְּיִחוּדָא, לְיַחֲדָא כָּל דַּרְגִּין, דְּכַד הֲוֵי יִחוּדָא, דִּינָא אִתְחֲבָּר וְאִתְכְּלִיל בְּרַחֲמֵי, וְאִתְבָּסַּם כֹּלָּא, וּכְדֵין ׳עֵת רָצוֹן׳ כְּתִיב. ׳עֵת רָצוֹן׳, כָּלִיל כֹּלָּא כַּחֲדָא. וְדִינָא אִתְבְּסָם בְּהַהוּא זִמְנָא, וַהֲוֵי חֶדְוָה בְּכֹלָּא.
משה הסתלק מן העולם בשעת תפלת מנחה של שבת ולכן ננעלו שערי בית המדרש
מֹשֶׁה הִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם בְּאוֹתָהּ שְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצֵאת עֵת רָצוֹן. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה רָצוֹן הָיָה לְמַעְלָה, וְצַעַר לְמַטָּה, וְעַל זֶה נִנְעֲללוּ הַשְּׁעָרִים בְּשַׁבָּת מִשְּׁעַת הַמִּנְחָה וָמַעְלָה. אֵילוּ שְׁעָרִים נִנְעֲלוּ? שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת מֹשֶׁה הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁהַתּוֹרָה הִתְבַּטְּלָה בִּגְלָלוֹ.
בלשון הזוהר
מֹשֶׁה אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, בְּהַהוּא שַׁעֲתָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דְּשַׁבָּת, בְּשַׁעֲתָא דְּעֵת רָצוֹן אִשְׁתְּכַח. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא רַעֲוָא הֲוָה לְעֵילָּא, וְצַעֲרָא לְתַתָּא, וְעַל דָּא נִנְעָלוּ תַּרְעִין בְּשַׁבָּת, מִשַׁעֲתָא דְּמִנְחָה וּלְעֵילָּא. מַאן תַּרְעִין נִנְעָלוּ. תַּרְעִין דְּבֵי מִדְרָשָׁא, בְּגִין לְאַדְכְּרָא לְמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימָנָא, דְּאוֹרַיְיתָא אִתְבַּטְלָא בְּגִינֵיהּ.
באותו זמן בית מדרשו של משה בטל וכל שערי בית המדרש ננעלו בעצבו
בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בָּטַל, כָּל שֶׁכֵּן הָאֲחֵרִים. מִי רוֹאֶה אֶת שַׁעֲרֵי בֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּנְעֲלוּ, וְשֶׁלֹּא יִנָּעֲלוּ כָּל הָאֲחֵרִים?! כְּשֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה עֲצוּבָה עָלָיו בְּאוֹתוֹ זְמַן, מִי לֹא עָצוּב?! מִשּׁוּם כָּךְ כָּל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ נִנְעֲלוּ, וְהִצְטָרְכוּ כֻלָּם לְצַדֵּק אֶת הקב"ה בְּדֶרֶךְ שֶׁבַח, וְהַיְנוּ ׳צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל׳ (תהלים לו, ז).
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא, בֵּי מִדְרָשָׁא דְּמֹשֶׁה אִתְבְּטִיל, כָּל שֶׁכֵּן אַחֲרָנִין. מַאן חָמֵי תַּרְעִין דְּבֵי מִדְרָשָׁא דְּמֹשֶׁה דְּנִנְעָלוּ, דְּלָא נִנְעָלוּ אַחֲרָנִין כֻּלְּהוּ. אוֹרַיְיתָא דְּמֹשֶׁה עֲצִיבָא עָלֵיהּ בְּהַהוּא זִמְנָא, מַאן לָא עָצִיב. בְּגִין כָּךְ כָּל תַּרְעֵי דְּבֵי מִדְרָשֵׁי נִנְעָלוּ, וְאִצְטְרִיכוּ כֹּלָּא לְצַדְקָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאֹרַח שְׁבָחָא, וְהַיְינוּ ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרִי אֵל׳ (תהילים לו, ז).
שלשה הסתלקו בזמן הזה משה יוסף הצדיק ודוד המלך שלשה צדוקי דין
שְׁלשָה הֵם שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בְּמֹשֶׁה. אֶחָד - מֹשֶׁה הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן הָעֶלְיוֹן, וְאֶחָד - יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאֶחָד - דָּוִד הַמֶּלֶךְ. מִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ כָּאן שְׁלֹשָׁה צִדּוּקֵי דִין. אֶחָד הוּא שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק קוֹדֵם לְכָל אֵלֶּה, וְזֶהוּ ׳צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳ (תהלים לו, ז). זֶה יוֹסֵף, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ כְּהַרְרֵי אֵל, כְּמוֹ כָּל הֶהָרִים הָעֶלְיוֹנִים. וְאֶחָד מֹשֶׁה הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְצִדְקָתְךְ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת מִשּׁוּם שֶׁהוּא נוֹטֵל לְכָל הַצְּדָדִים, יָמִין וּשְׂמֹאל׳ (שם עא). וְאֶחָד הוּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳צִדְקָתְךְ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךְ אֱמֶת׳ (שם קיט) - לְעוֹלָם - זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
תְּלָתָא אִינּוּן דְּאִסְתָּלָקוּ מֵעָלְמָא בְּהַאי זִמְנָא, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּמֹשֶׁה. חַד, מֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא עִלָּאָה. וְחַד, יוֹסֵף צַדִּיקָא. וְחַד, דָּוִד מַלְכָּא. בְּגִינֵי כַּךְ, תְּלַת צִדּוּקֵי דִּינִי הָכָא, חַד אִיהוּ דְּיוֹסֵף זַכָּאָה, קָדִים לְכָל הָנִי, וְדָא אִיהוּ ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳, דָּא יוֹסֵף, דְּאִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי כְּהַרְרֵי אֵל, כְּכֻלְּהוּ טוּרִין עִלָּאִין. וְחַד מֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא, וְדָא אִיהוּ דִּכְתִּיב, ׳וְצִדְקָתְךָ אֱלהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְּדוֹלוֹת׳ (תהילים עא, יט), בְּגִין דְּאִיהוּ נָטִיל לְכָל סִטְרִין, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְחַד אִיהוּ דָּוִד מַלְכָּא, וְדָא אִיהוּ דִּכְתִּיב, ׳צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת׳ (תהילים קיט, קמב), לְעוֹלָם - דָּא דָּוִד מַלְכָּא.
אז מתכנס הכל תורה שבכתב ותורה שבעל פה בשעה שמת כל אחד נגנז אור
אָז מִתְכַּנֵּס הַכֹּל בַּזְּמַן הַזֶּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְעַל זֶה בַּזְּמַן הַזֶּה נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תוֹרָה, וְנִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי כָּל הָעוֹלָם בַּזְּמַן הַזֶּה. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת יוֹסֵף הַצַּדִּיק, יָבְשׁוּ הַמְּקוֹרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת, וְכָל הַשְּׁבָטִים נָפְלוּ בַגָּלוּת. פָּתְחוּ הָעֶלְיוֹנִים וְאָמְרוּ, ׳צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳ (תהלים לו, ז). בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, נֶחֱשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, וְנִנְעֲלָה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָאוֹר שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כָּנְסָה הַלְּבָנָה אֶת אוֹרָהּ, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כָּנְסָה אֶת אוֹרָהּ. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן נִגְנְזוּ אוֹרוֹת הַתּוֹרָה, וְהִתְרַבְּתָה הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַמִּשְׁנָה, וְהַחֲכָמִים בְּמַחֲלֹקֶת, וְכָל חִזְקֵי הַלֵּב בְּעִרְבּוּבְיָה. וְעַל זֶה אֵין שִׂמְחַת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּכָל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
כְּדֵין אִתְכְּנִישׁ כֹּלָּא בְּהַאי זִמְנָא, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְעַל דָּא בְּהַאי זִמְנָא נִנְעָלוּ תַּרְעֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְנִנְעָלוּ תַּרְעֵי דְּכָל עָלְמָא, בְּהַאי זִמְנָא. בְּשַׁעֲתָּא דְּמִית יוֹסֵף צַדִּיקָא, יָבְשׁוּ מְקוֹרִין וּמַבּוּעִין, וְכֻלְּהוּ שְׁבָטִין נָפְלוּ בְּגָלוּתָא, פָּתְחוּ עִלָּאֵי וְאָמְרוּ, ׳צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ'׳. בְּשַׁעֲתָא דְּמִית מֹשֶׁה, אִתְחֲשָׁךְ שִׁמְשָׁא בְּטִיהֲרָא, וְאֲנְעָלַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, נְהוֹרָהָא דְּאַסְפָּקָלַרְיָאה דְּנָהֲרָא. בְּשַׁעֲתָא דְּמִית דָּוִד מַלְכָּא, כְּנִישַׁת סִיהֲרָא נְהוֹרָהָא וְאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה כְּנִישַׁת נְהוֹרָהָא. וּמֵהַהוּא זִמְנָא אִתְגְּנִיזוּ נְהוֹרִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאַסְגִּיאוּ מַחֲלוֹקֶת עַל מִשְׁנָה, וְחַכִּימַיָּא בְּמַחְלוֹקֶת, וְכֻלְּהוּ תַּקִיפֵי לִבָּא בְּעִרְבּוּבְיָא. וְעַל דָּא, חֶדְוָה דְּאוֹרַיְיתָא לָאו אִיהוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּכָל דָּרִין דְּעָלְמָא.
חמרות התעניות שגזרו רבנן על מיתת הצדיקים - שמחו רבי יוסי ורבי חייא ונשקוהו
וּמָהֵן חֻמְרוֹת הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁגָּזְרוּ רַבָּנָן? כְּשֶׁמֵּת פְּלוֹנִי גָּזְרוּ תַעֲנִית, כְּשֶׁהָיָה כָּךְ גָּזְרוּ כָּךְ. (זֶה שֶׁהָיָה) וּכְשֶׁהָיָה כִּנּוּס יָתֵר שֶׁל שִׂמְחַת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, בְּאוֹתוֹ זְמַן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְעֹל שַׁעֲרֵי הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן. וְלָכֵן אוֹמְרִים אֶת אֵלּוּ צִדּוּקֵי הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. שָׂמְחוּ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקוּהוּ בְרֹאשׁוֹ כְּמִקֹּדֶם, וְאָמְרוּ, אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ!
בלשון הזוהר
וּמָה אִינּוּן חוֹמְרֵי דְּתַעֲנִיוֹת דְּגָזְרוּ רַבָּנָן, כַּד מִית פְּלוֹנִי, גָּזְרוּ תַּעֲנִית. כַּד הֲוָה כַּךְ, גָּזְרוּ כַּךְ. (ס"א דא דהוה) וְכַד הֲוָה כְּנִישׁוּ יַתִּיר דְּחֶדְוָה דְּתוֹרָה דְּבִכְתָּב וְתוֹרָה דִּבְעַל פֶּה, בְּהַהוּא זִמְנָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאִצְטְרִיךְ לְמִנְעַל תַּרְעֵי דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַהוּא זִמְנָא. וּבְּגִין כָּךְ אַמְרֵינָן הָנֵי צִדּוּקֵי דִּינָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר. חֲדוּ רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי חִיָּיא, וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֵישֵׁיהּ כְּמִלְקַדְּמִין, אָמְרוּ זַכָּאָה חוּלָקָנָא בְּהַאי אָרְחָא.
החכמה תעז לחכם
סוד עשרת השליטים ומעמד הר סיני
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.