עת לעשות לה' הפרו תורתך - כשהתורה מתקימת הקב"ה שמח ומקבץ הפמליה
תרומה · עת לעשות לה' הפרו תורתך - סוחר חנן מגלה סוד עת רצון בדרך · מאמר 48 · פיסקה 2 · דף קנה ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר ׳עֵת (בראשית קנ"ו ע"ב) לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ׳ (תהילים קיט, קכו), הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל ׳עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה׳, בְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְיתָא מִתְקַיְּימָא בְּעָלְמָא, וּבְנֵי נָשָׁא מִשְׁתַּדְלָן בָּהּ, כִּבְיָכוֹל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי בְּעוֹבְדֵי יְדוֹי, וְחַדֵּי בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וּשְׁמַיָא וְאַרְעָא קַיְימֵי בְּקִיוּמַיְיהוּ. וְלָא עוֹד, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּנִישׁ כָּל פָּמַלְיָא דִּילֵיהּ, וְאָמַר לוֹן, חָמוּ עַמָּא קַדִּישָׁא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא, דְּאוֹרַיְיתִי מִתְעַטְּרָא בְּגִינֵיהוֹן. חָמוּ עוֹבְדֵי יְדַי, דְּאָתוּן אֲמַרְתּוּן ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (תהילים ח, ה). וְאִינּוּן כַּד חֲמָאן חֶדְוָה דְּמָארֵיהוֹן בְּעַמֵיהּ, מִיָּד פַּתְחֵי וְאַמְרֵי, ׳וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג).
תרגום
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךְ׳ (תהלים קיט). פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר וּפֵרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל ׳עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ ' - בְּכָל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם וּבְנֵי אָדָם מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ, כִּבְיָכוֹל הקב"ה שָׂמֵחַ בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְשָׂמֵחַ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הקב"ה מְקַבֵּץ אֶת כָּל הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בָּאָרֶץ, שֶׁתּוֹרָתִי מִתְעַטֶּרֶת בִּשְׁבִילָם! רְאוּ מַעֲשֵׂי יָדַי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ (תהלים ח, ה) - וְהֵם, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶת שִׂמְחַת רִבּוֹנָם בְּעַמּוֹ, מִיָּד פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, ׳וּמִי כְעַמְּךְ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (שמואל ב ז, כג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי חייא ואמר ׳עת (בראשית קנ"ו ע"ב) לעשות ליהו"ה הפרו תורתך׳ (תהילים קיט, קכו), האי קרא אתמר, ואוקמוה חברייא. אבל ׳עת לעשות ליהו"ה׳, בכל זמנא דאורייתא מתקיימא בעלמא, ובני נשא משתדלן בה, כביכול, קודשא בריך הוא חדי בעובדי ידוי, וחדי בעלמין כלהו, ושמיא וארעא קיימי בקיומייהו. ולא עוד, אלא קודשא בריך הוא כניש כל פמליא דיליה, ואמר לון, חמו עמא קדישא דאית לי בארעא, דאורייתי מתעטרא בגיניהון. חמו עובדי ידי, דאתון אמרתון ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (תהילים ח, ה). ואינון כד חמאן חדוה דמאריהון בעמיה, מיד פתחי ואמרי, ׳ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ׳ (שמואל ב ז, כג).
התרגום: פתח רבי חייא ואמר, ׳עת לעשות לה' הפרו תורתך׳ (תהלים קיט). פסוק זה נתבאר ופרשוהו החברים. אבל ׳עת לעשות לה׳ ' - בכל זמן שהתורה מתקימת בעולם ובני אדם משתדלים בה, כביכול הקב"ה שמח במעשי ידיו ושמח בכל העולמות, ושמים וארץ עומדים בקיומם. ולא עוד, אלא הקב"ה מקבץ את כל הפמליה שלו ואומר להם: ראו את העם הקדוש שיש לי בארץ, שתורתי מתעטרת בשבילם! ראו מעשי ידי שאתם אמרתם ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ (תהלים ח, ה) - והם, כשהם רואים את שמחת רבונם בעמו, מיד פותחים ואומרים, ׳ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ׳ (שמואל ב ז, כג).
מן המפרשים
הסולם: פתח ר' חייא וכו': פתח ר"ח ואמר, עת לעשות לה' הפרו תורתיך. מקרא זה למדנו, והעמידוהו החברים. אבל עת לעשות לה', היינו, כי בכל זמן שהתורה מתקיימת בעולם ובני אדם עוסקים בה, כביכול, הקב"ה שמח במעשי ידיו, ושמח בעולמות כולם, ושמים…
אור יקר: גוי אחד בארץ, ובשעתא דישראל מתבטלי חילא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: