דשנת בשמן ראשי זה ראש הסעודה הנתן לאהוב המלך תחלה כוסי רויה מלאה תמיד
תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ומזון ישראל בגלות · מאמר 45 · פיסקה 6 · דף קנב ע"ב
לשון הזוהר
׳דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי׳, דָּא רֵישָׁא דִּסְעוּדָתָא, דְּכָל מִשְׁחָא, וְשַׁמְנוּנָא, וְתִקוּן סְעוּדָתָא, אִתְיְיהִיב בְּקַדְמִיתָא לִרְחִימָא דְּמַלְכָּא. מַה דְּאִשְׁתְּאַר, לְבָתַר אִתְיְיהִיב לְכַלְבֵּי, וּלְאִינּוּן פַּלְחֵי פָּתוֹרָא. ׳כּוֹסִי רְוָיָה׳, מַלְיָא כַּסָּא קָמֵי רְחִימָא דְּמַלְכָּא תָּדִיר, דְּלָא יִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל. וְעַל רָזָא דָּא, הֲווֹ יִשְׂרָאֵל תָּדִיר, עִם שְׁאַר עַמִּין.
תרגום
׳דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי׳ - זֶה רֹאשׁ הַסְּעוּדָה. שֶׁכָּל שֶׁמֶן וְשַׁמְנוּנִית וְתִקּוּן הַסְּעוּדָה נִתָּנִים בָּרִאשׁוֹנָה לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ. מַה שֶּׁנִּשְׁאָר נִתָּן אַחַר כָּךְ לַכְּלָבִים וּלְאוֹתָם עוֹבְדֵי הַשֻּׁלְחָן. ׳כּוֹסִי רְוָיָה׳ - מְלֵאָה הַכּוֹס לִפְנֵי אֲהוּב הַמֶּלֶךְ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ, וְעַל סוֹד זֶה הָיוּ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד עִם שְׁאָר הָעַמִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳דשנת בשמן ראשי׳, דא רישא דסעודתא, דכל משחא, ושמנונא, ותקון סעודתא, אתייהיב בקדמיתא לרחימא דמלכא. מה דאשתאר, לבתר אתייהיב לכלבי, ולאינון פלחי פתורא. ׳כוסי רויה׳, מליא כסא קמי רחימא דמלכא תדיר, דלא יצטריך למשאל. ועל רזא דא, הוו ישראל תדיר, עם שאר עמין.
התרגום: ׳דשנת בשמן ראשי׳ - זה ראש הסעודה. שכל שמן ושמנונית ותקון הסעודה נתנים בראשונה לאהוב המלך. מה שנשאר נתן אחר כך לכלבים ולאותם עובדי השלחן. ׳כוסי רויה׳ - מלאה הכוס לפני אהוב המלך תמיד שלא יצטרך לבקש, ועל סוד זה היו ישראל תמיד עם שאר העמים.
מן המפרשים
מקדש מלך: דשנת בשמן ראשי דא רישא דסעודתא נ"ב הבן כי השמן ששון עיקרו אליה והמותר יוצא עם מי רגלים בסוד טפין דברכאן. ועיין בפרשת בא דף ל"ה : מוחא נ"ב חכמה ולבא נ"ב ת"ת וכבדא מלכות:
אור יקר: כוסי רויה מליא כסא דהיינו כוס שם אלהים מדת המלכות רויח מליא קמי רחימא (א)לא לתחתונים, והטעם שמשתמשים גם בשמחת היין כדי צורכם, ודין אינו נשאל מלמעלה שלא יגרום חס ושלום דינים אלא מעצמו שנהפך בסוד הגלות. ,אלא יוצאות המקורות…
הסולם: דשנת בשמן ראשי: זהו ראש הסעודה, שכל השמן והשמנונית, ותקון הסעודה, ניתן בראש לאוהבו של המלך, מה שנשאר ניתן לאחר כך לכלבים, ולאלו המשמשים את השלחן. כוסי רויה, היינו, שהכוס תמיד מלא לפני אוהבו של המלך, ואינו צריך לבקש. ועל סוד…