וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים - משה עשה נחש כי ישראל חטאו בלשונם
תרומה · הכרובים הם זהב - סוד גוני זהב כסף ונחשת ונחש הנחשת של משה · מאמר 36 · פיסקה 4 · דף קמח ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא אֲתָר הֲוָה יָדַע, וְעִקָרָא דְּמִלְתָּא הֲוָה, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳וַיְשַׁלַּח יהו"ה בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳ (במדבר כא, ו), וּכְתִיב ׳נָחָשׁ שָׂרָף׳ (דברים ח, טו). עִקָּרָא דִּלְהוֹן נָחָשׁ אִיהוּ. וּבְגִין דְּמֹשֶׁה הֲוָה יָדַע עִקָּרָא וְשָׁרָשָׁא וִיסוֹדָא מֵהַהוּא אֲתָר, עֲבַד נָחָשׁ וְאִסְתְּמִיךְ עָלֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל חָטְאוּ בְּלִישָׁנֵהוֹן, דְּכְתִּיב ׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה׳ (במדבר כא, ה), וְעַל דָּא ׳וַיְשַׁלַּח יהו"ה בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳.
תרגום
אֶלָּא מָקוֹם הָיָה יוֹדֵעַ, וְעִקַּר הַדָּבָר הָיָה, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב ׳וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳ (במדבר כא, ו) וְכ - ָתוּב ׳נָחָשׁ שָׂרָף׳. עִקָּרָם הוּא נָחָשׁ. וּמִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הָעִקָּר וְהַשֹּׁרֶשׁ וְהַיְסוֹד מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, עָשָׂה נָחָשׁ וְהִסְתַּמֵּךְ עָלָיו. מָה הַטַּעַם? כִּי יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ בִלְשׁוֹנָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה׳ - וְעַל זֶה ׳וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא אתר הוה ידע, ועקרא דמלתא הוה, דהא בקדמיתא כתיב, ׳וישלח יהו"ה בעם את הנחשים השרפים׳ (במדבר כא, ו), וכתיב ׳נחש שרף׳ (דברים ח, טו). עקרא דלהון נחש איהו. ובגין דמשה הוה ידע עקרא ושרשא ויסודא מההוא אתר, עבד נחש ואסתמיך עליה. מאי טעמא. בגין דישראל חטאו בלישנהון, דכתיב ׳וידבר העם באלהים ובמשה׳ (במדבר כא, ה), ועל דא ׳וישלח יהו"ה בעם את הנחשים השרפים׳.
התרגום: אלא מקום היה יודע, ועקר הדבר היה, שהרי בראשונה כתוב ׳וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים׳ (במדבר כא, ו) וכ - תוב ׳נחש שרף׳. עקרם הוא נחש. ומשום שמשה היה יודע את העקר והשרש והיסוד מאותו מקום, עשה נחש והסתמך עליו. מה הטעם? כי ישראל חטאו בלשונם, שכתוב ׳וידבר העם באלהים ובמשה׳ - ועל זה ׳וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים׳.
מן המפרשים
הסולם: אלא אתר הוה וכו': ומשיב, אלא המקום היה יודע, שהוא עיקר הדבר. כי מתחילה כתוב, וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים. וכתוב, נחש שרף, משום שהשורש שלהם היה נחש הקדמוני, ומשום שמשה היה יודע העיקר והשורש והיסוד ממקום ההוא, עשה נחש וסמך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: