משה הסתכל בנחש הנחשת וידע מקום התוך שנחש כלשונו ומקומו היה יודע
תרומה · הכרובים הם זהב - סוד גוני זהב כסף ונחשת ונחש הנחשת של משה · מאמר 36 · פיסקה 3 · דף קמח ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אִסְתָּכַּל מֹשֶׁה, בְּעוֹבָדָא דִּנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, דִּכְתִּיב ׳וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת׳ (במדבר כא, ט), וַהֲוָה יָדַע אֲתָר דְּהִתוּכָא דְּזָהָב בְּהַהוּא נְחֹשֶׁת, בְּגִין דְּנָחָשׁ כְּלִישָׁנָא דִּילֵיהּ הוּא, וְאַתְרֵיהּ הֲוָה יָדַע. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אָמַר לֵיהּ אֶלָּא ׳עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף׳, וְאִיהוּ אָתָא וַעֲבַד ׳נְחַשׁ נְחֹשֶׁת׳, דְּכְתִּיב ׳וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת׳. מַאי טַעֲמָא.
תרגום
וְעַל זֶה הִסְתַּכֵּל מֹשֶׁה בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת׳ (במדבר כא, ט) - וְהָיָה יוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁל הִתּוּךְ הַזָּהָב בְּאוֹתָהּ נְחֹשֶׁת, מִשּׁוּם שֶׁנָּחָשׁ הוּא כִּלְשׁוֹנוֹ, וּמְקוֹמוֹ הָיָה יוֹדֵעַ. שֶׁהֲרֵי הקב"ה לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא עֲשֵׂה לְךְ שָׂרָף, וְהוּא בָּא וְעָשָׂה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת׳ - מָה הַטַּעַם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אסתכל משה, בעובדא דנחש הנחשת, דכתיב ׳ויעש משה נחש נחשת׳ (במדבר כא, ט), והוה ידע אתר דהתוכא דזהב בההוא נחשת, בגין דנחש כלישנא דיליה הוא, ואתריה הוה ידע. דהא קודשא בריך הוא לא אמר ליה אלא ׳עשה לך שרף׳, ואיהו אתא ועבד ׳נחש נחשת׳, דכתיב ׳ויעש משה נחש נחשת׳. מאי טעמא.
התרגום: ועל זה הסתכל משה במעשה של נחש הנחשת, שכתוב ׳ויעש משה נחש נחשת׳ (במדבר כא, ט) - והיה יודע המקום של התוך הזהב באותה נחשת, משום שנחש הוא כלשונו, ומקומו היה יודע. שהרי הקב"ה לא אמר לו אלא עשה לך שרף, והוא בא ועשה נחש נחשת, שכתוב ׳ויעש משה נחש נחשת׳ - מה הטעם?
מן המפרשים
הסולם: וע"ד אסתכל משה וכו': ועל זה הסתכל משה במעשה נחש הנחשת. שכתוב, ויעש משה נחש נחשת, והיה יודע המקום של התוך הזהב דהיינו הכנעת קו שמאל לימין, ע"י דינים של נחשת ההוא, שהוא קו אמצעי (כנ"ל לך י"ג ד"ה ונתבאר) משום שהנחש הוא מלשון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: