ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 34: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן › פיסקה 8 (קמז ע"ב)

אברהם הוליד את תחש באם ישמעאל - אור ראשון מצפ"ץ שגנזו הקב"ה לצדיקים

תרומה · וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן · מאמר 34 · פיסקה 8 · דף קמז ע"ב

לשון הזוהר

כְּמָה (קל"ט.) דְּאַמָרָן דְאַבְרָהָם הָא אוֹלִיד בְּאִינְתוּ אַחֲרָא תַּחַשׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קל"ט א') וְאֶת תַּחַשׁ וְאִלֵּין אִינּוּן בְּאִימָא דְיִשְׁמָעֵאל אֲחוּהוֹן דְיִשְׁמָעֵאל דְּכְּמָה דְּאִית דַּרְגָּא בְּעֵשָׂו הֲכִי נָמֵי אִית דַּרְגָּא בְּיִשְׁמָעֶאל. אִימָא דְיִשְׁמָעֵאל אוֹלִידת לְתָּחַשׁ וּמִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם קַאֲתָּת דְהָא נְהוֹרָא קַדְמָאָה (ויקרא רצ"ב ב') ׳מצפ"ץ בְּשַׁעֲתָא דְּנָפַק נְהוֹרִין לְכָל סִטְרִין׳. כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָם הַהוּא נְהוֹרָא קַדְמָאָה גָּנִיז לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְמָאן גָּנִיז לֵיהּ (שם צ"א ב') לְצַדִּיקַיָּיא. וּמָאן אִינּוּן. צַדִּיק וְצֶדֶק בְּגִין לְמֶעְבָּד בְּהַהוּא נְהוֹרָא קַדְמָאָה אִיבִּין לְעָלְמָא. וְאִינּוּן אִיבִּין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. דְהָא אַבְרָהָם וְשָׂרָה עָבְדוּ (ס"א ואברהם ושרה מההוא נהורא עבדו) אִיבִּין וְנַפְשִׁין דִּכְתִיב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עֲשׂוּ בְּחָרָן׳ (בראשית יב, ה). וּכְּמָה דְּעָבְדוּ נַפְשָׁן בְּסִטְרָא דִקְדוּשָׁה הֲכִי (שלח קס"ח א') נָמֵי עֲבָד נֶפֶשׁ בְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִלְמָלֵא הַהוּא אִתְעָרוּ דְּאִתְעָר אַבְרָהָם בְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ גִיוּרִין בְּעָלְמָא כְּלָל. ׳וַעֲצֵי שִׁטִּים׳ (שמות כה, ה), הָא אוֹקִימְנָא דְּאִינּוּן ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ (ישעיהו ו, ב). מַאי ׳מִמַּעַל לוֹ׳. מִמַּעַל לְהַהִיא קְלִיפָה. וְאִי תֵּימָא, הַאי קְרָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר, וְהָא אִתְּמַר ׳וָאֶרְאֶה אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א), אֶת דַּיְיקָא, כְּגַוְונָא דָּא דִּכְתִּיבבְּהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב, ׳וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל׳ (ישעיהו ו, א), אֶת דַּיְיקָא לְאַסְּגָאָה הַהִיא קְלִיפָּה. כֵּיוָן דְּאָמַר רָזָא דְּהַהִיא קְלִיפָּה, כְּתִיב ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳, מִמַּעַל לְהַהִיא קְלִיפָּה.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאַבְרָהָם הֲרֵי הוֹלִיד בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת אֶת תַּחַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת תַּחַשׁ, וְאֵלּוּ הֵם בָּאִמָּא שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, אֲחִיהֶם שֶׁל יִשְׁמָעֵאל׳. שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת בְּעֵשָׂו, כָּךְ גַּם יֵשׁ מַדְרֵגוֹת בְּיִשְׁמָעֵאל. אִמּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל הוֹלִידָה לְתַחַשׁ, וּמִצִּדּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בָּאָה, שֶׁהֲרֵי אוֹר הָרִאשׁוֹן מצפ"ץ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיא אוֹרוֹת לְכָל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁנִּמְתַּק הָאוֹר הַהוּא הָרִאשׁוֹן, גָּנַז אוֹתוֹ הקב"ה. וּלְמִי גָּנַז אוֹתוֹ? לַצַּדִּיקִים. וּמִי אֵלּוּ? צַדִּיק וְצֶדֶק, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּאוֹר הָרִאשׁוֹן הַהוּא פֵּרוֹת לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁמְּזֻמָּנִים לָבֹא לָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה עָשׂוּ (וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה מֵאוֹתוֹ הָאוֹר עָשׂוּ) פֵּרוֹת וּנְפָשׁוֹת, שֶׁכָּתוּב (בראשיתי ב) ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ (בראשית יב, ה) - וּכְמוֹ שֶׁעָשׂוּ נְפָשׁוֹת בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, כָּךְ גַּם עָשׂוּ נְפָשׁוֹת בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאִם לֹא מֵאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁהִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא נִמְצְאוּ גֵרִים בָּעוֹלָם כְּלָל. וַעָצֵי שִׁטִּים - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵם שְׂרָפִים עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ (ישעיה ו, ב) - מַה זֶּה מִמַּעַל לוֹ? מִמַּעַל לְאוֹתָהּ הַקְּלִפָּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁפָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל הקב"ה - וַהֲרֵי נֶאֱמַר וָאֶרְאֶה אֶת ה', אֶת דַּוְקָא, כְּמוֹ זֶה שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל׳ - אֶת דַּוְקָא, לְרַבּוֹת אוֹתָהּ הַקְּלִפָּה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת סוֹד אוֹתָהּ הַקְּלִפָּה, כָּתוּב ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ - מִמַּעַל לְאוֹתָהּ קְלִפָּה. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר - זֶה שֶׁמֶן מִשְׁחָה עֶלְיוֹן שֶׁבָּא מִלְמַעְלָה. שְׁנַיִם שֶׁמֶן הֵם, וְהֵם שְׁנַיִם. (אֶחָד) לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, וְאֶחָד לְמַטָּה שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶן לַמָּאוֹר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כמה (קל"ט.) דאמרן דאברהם הא אוליד באינתו אחרא תחש כמה דאת אמר (קל"ט א') ואת תחש ואלין אינון באימא דישמעאל אחוהון דישמעאל דכמה דאית דרגא בעשו הכי נמי אית דרגא בישמעאל. אימא דישמעאל אולידת לתחש ומסטרא דאברהם קאתת דהא נהורא קדמאה (ויקרא רצ"ב ב') ׳מצפ"ץ בשעתא דנפק נהורין לכל סטרין׳. כיון דאתבסם ההוא נהורא קדמאה גניז ליה קודשא בריך הוא ולמאן גניז ליה (שם צ"א ב') לצדיקייא. ומאן אינון. צדיק וצדק בגין למעבד בההוא נהורא קדמאה איבין לעלמא. ואינון איבין דזמינין למיתי לעלמא. דהא אברהם ושרה עבדו (ס"א ואברהם ושרה מההוא נהורא עבדו) איבין ונפשין דכתיב ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳ (בראשית יב, ה). וכמה דעבדו נפשן בסטרא דקדושה הכי (שלח קס"ח א') נמי עבד נפש בסטרא אחרא דאלמלא ההוא אתערו דאתער אברהם בסטרא אחרא לא אשתכחו גיורין בעלמא כלל. ׳ועצי שטים׳ (שמות כה, ה), הא אוקימנא דאינון ׳שרפים עומדים׳, כמה דאת אמר ׳שרפים עומדים ממעל לו׳ (ישעיהו ו, ב). מאי ׳ממעל לו׳. ממעל לההיא קליפה. ואי תימא, האי קרא בקודשא בריך הוא אתמר, והא אתמר ׳ואראה את יהו"ה׳ (ישעיה ו, א), את דייקא, כגוונא דא דכתיבבהאי קרא, דכתיב, ׳ושוליו מלאים את ההיכל׳ (ישעיהו ו, א), את דייקא לאסגאה ההיא קליפה. כיון דאמר רזא דההיא קליפה, כתיב ׳שרפים עומדים ממעל לו׳, ממעל לההיא קליפה.

התרגום: כמו שאמרנו שאברהם הרי הוליד באשה אחרת את תחש, כמו שנאמר ׳ואת תחש, ואלו הם באמא של ישמעאל, אחיהם של ישמעאל׳. שכמו שיש מדרגות בעשו, כך גם יש מדרגות בישמעאל. אמו של ישמעאל הולידה לתחש, ומצדו של אברהם באה, שהרי אור הראשון מצפ"ץ בשעה שהוציא אורות לכל הצדדים. כיון שנמתק האור ההוא הראשון, גנז אותו הקב"ה. ולמי גנז אותו? לצדיקים. ומי אלו? צדיק וצדק, כדי לעשות באור הראשון ההוא פרות לעולם, ואלו הפרות שמזמנים לבא לעולם. שהרי אברהם ושרה עשו (ואברהם ושרה מאותו האור עשו) פרות ונפשות, שכתוב (בראשיתי ב) ׳ואת הנפש אשר עשו בחרן׳ (בראשית יב, ה) - וכמו שעשו נפשות בצד הקדשה, כך גם עשו נפשות בסטרא אחרא, שאם לא מאותה התעוררות שהתעורר אברהם בסטרא אחרא, לא נמצאו גרים בעולם כלל. ועצי שטים - הרי בארנו שהם שרפים עומדים, כמו שנאמר ׳שרפים עמדים ממעל לו׳ (ישעיה ו, ב) - מה זה ממעל לו? ממעל לאותה הקלפה. ואם תאמר שפסוק זה נאמר על הקב"ה - והרי נאמר ואראה את ה', את דוקא, כמו זה שכתוב בפסוק הזה, שכתוב ׳ושוליו מלאים את ההיכל׳ - את דוקא, לרבות אותה הקלפה. כיון שאמר את סוד אותה הקלפה, כתוב ׳שרפים עמדים ממעל לו׳ - ממעל לאותה קלפה. שמן למאור - זה שמן משחה עליון שבא מלמעלה. שנים שמן הם, והם שנים. (אחד) למעלה שנקרא שמן המאור, ואחד למטה שנקרא שמן למאור.

מן המפרשים

מקדש מלך: ועזים הא אוקימנא כבר כתבנו פירושם לעיל בדף קל"ט בשם הרב ע"ש. ה"ג מארי תריסין עיינין וכו': ה"ג כמה דאמרן וכו'. ה"ג באנתו אחרא רזא דתחש. ור"ל שהבנים שהוליד אברהם פעם שנית עם הגר הם מקליפת נוגה שנקרא תחש.. וז״ש דהא נהורא קדמאה…

אור החמה: ועצי שטים הא אוקימנא דאינון שרפים עומדים בסוד תפלה מעומד שהם מצד הבינה בעולם העליון ולכך הם מעומד והנ' הסדר היה ראוי שיאמר עצי שטים קודם שהם השרפי' שהם סוד הבינה ואח"כ זהב וכסף שהם החיות אלא מפני שאלו אינם ממעל לקליפה אלא ממש…

הסולם: ועצי שטים: הרי העמדנו שהם שרפים עומדים, כמש"א, שרפים עומדים ממעל לו. שהם בעולם הבריאה. שואל מהו ממעל לו. ומשיב, ממעל לקליפה ההיא. כלומר, ששום קליפה אינה שולטת בהם להיותם ממעל להם, ואין הדינים פוגמים למעלה ממקום מציאותם. ועד"ז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: