וזאת התרומה אשר תקחו מאתם
סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן
וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - הפסוקים קשים אם למטה ואינם באור אם למעלה
׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג) - רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, וְסוֹדוֹת שֶׁלּוֹ הֲרֵי נֶאֶמְרוּ. אֲבָל (פשט) סוֹד הַכָּתוּב כָּךְ לָמַדְנוּ, וְהַפְּסוּקִים קָשִׁים, שֶׁאִם הֵם בַּסּוֹד שֶׁלְּמַטָּה - קָשִׁים זֶה עַל זֶה, וְאִם הֵם בַּסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה - אֵינָם בָּאוֹר. (אֶלָּא כָּךְ הוּא) ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב) - יָפֶה. ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ - קָשֶׁה. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ - קָשֶׁה, וְזֶה (וַדַּאי) הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג). רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, וְרָזִין דִּילֵיהּ הָא אִתְּמַר. אֲבָל (פשטא) רָזָא דִּקְרָא הָכִי אוֹלִיפְנָא, וְקַשְׁיָין קְרָאֵי, דְּאִי אִינּוּן בְּרָזָא דִּלְתַתָּא קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי. וְאִי בְּרָזָא דִּלְעֵילָּא לָא אִינּוּן בִּנְהִירוּ. (אלא הכי הוא) ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ שַׁפִּיר. ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ - קַשְׁיָא. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ - קַשְׁיָא וְדָּא (ס"א ודאי) כֹּלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא.
ויקחו לי תרומה - בני ישראל מאת כל איש אלו מלאכים המרימים תרומה למלך
׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב) - מִי? ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳ - אֵלֶּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁעֲלֵיהֶם הִיא תְּרוּמָה, הֲרָמָה שֶׁהֵם מְרִימִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הֵם מַעֲלִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, הֵם לוֹקְחִים אוֹתָהּ מֵהֶם וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳. וּמִי הֵם? אוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵרִימוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, שֶׁאוֹתוֹ לֵב הִתְרַצָּה בָהֶם. וְאוֹתָהּ תִּרוּמָה הִיא זְקוּפָה עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי אִיהוּ, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב). מַאן. ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳ - אִלֵּין מַלְאָכִין עִלָּאִין לְעֵילָּא, בְּגִין דְּעַלֵיהוֹן אִיהִי תְּרוּמָה, אַרָמוּתָא דְּאִינּוּן אָרִימוּ לָהּ תָּדִיר לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה דְּהָא אִינּוּן סַלְּקִין לָהּ תָּדִיר, לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְכַד יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, אִינּוּן נַטְלִין לָהּ מִנַּיְיהוּ, וְנַחְתִּין לָהּ לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳. וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן אַרְבַּע דְּאָרִימוּ לָהּ לְעֵילָּא. דְּהַהוּא לֵב אִתְרְעֵי בְּהוּ. וְהַהִיא תְּרוּמָה. אִיהִי זַקְפָא עָלַיְיהוּ.
תקחו אותה מהם להוריד למטה במעשים כשרים ותפלות שמושכים הגונים העליונים
וְאַףֹ עַל גַּב שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם וּמֻנַּחַת עַל גַּבֵּיהֶם - תִּקְחוּ, תִּקְחוּ אוֹתָהּ מֵהֶם לְהוֹרִידָהּ לְמַטָּה. וּבַמֶּה? בַּזְּמַן הַזֶּה - בְּאוֹתָם מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים, בִּתְפִלּוֹת וּבְבַקָּשׁוֹת, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן - בְּאוֹתָם גְּוָנִים הַנִּרְאִים לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, בְּאוֹתָן עֲבוֹדוֹת (אֲחֵרוֹת). וְאוֹתָם גְּוָנִים מוֹשְׁכִים לְמַטָּה אוֹתָהּ הַתְּרוּמָה, וּמְנַצְּחִים הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה אֶת אוֹתָם הַגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה, וּמוֹשְׁכִים אוֹתָם הַגְּוָנִים הַלָּלוּ לִגְוָנִים עֶלְיוֹנִים, וְנִכְנָסִים אֵלּוּ בְאֵלּוּ, וְנַעֲשִׂים אֵלּוּ גּוּף לְאֵלּוּ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג).
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי קַיָּימָא עָלַיְיהוּ, וּמַנְחָא עַל גַּבַּיְיהוּ. תִּקְחוּ: תִּסְבוּן לָהּ מִנַּיְיהוּ לְנַחְתָּהָא לְתַתָּא. וּבְמַה. בְּזִמְנָא דָּא, בְּאִינּוּן עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָאן, בִּצְלוֹתִין וּבְבָעוּתִין, לְמֶעְבַּד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּאִינּוּן גַּוְונִין דְּאִתְחַזְיָין לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בְּאִינּוּן פּוּלְחָנִין (אחרנין.) וְאִינּוּן גַּוְונִין אַמְשְׁכָאן לְתַתָּא הַהוּא אַרָמוּתָא, וְנַצְחָן גַּוְונִין דִּלְתַתָּא, לְאִינוּן גַּוְונִין דִּלְעֵילָּא, וּמַשְׁכִין לוֹן גַּוְונִין אִלֵּין, לִגְוָונִין עִלָּאִין, וְעַיְילִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְאִתְעָבִידוּ אִלֵּין גּוּפָא לְאִלֵּין, וְעַל דָּא ׳תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ כְּתִיב.
זהב נכלל בגבריאל וכסף במיכאל ונחשת יוצאה מזהב ונכללת באוריאל
זָהָב שֶׁנִּכְלָל בְּגַבְרִיאֵל, זָהָב לְמַעְלָה, גַּבְרִיאֵל נוֹטֵל אוֹתוֹ לְמַטָּה. וְשִׁבְעָה מִינֵי זָהָב נִפְרָדִים לְמַטָּה מִזֶּה. וְכֶסֶף לְמַעְלָה, וְנִכְלָל בְּמִיכָאֵל לְמַטָּה, וְשׁוֹרֶה זֶה עַל זֶה. וּנְחֹשֶׁת לְמַעְלָה, וְיוֹצְאָה מִזָּהָב, מִשּׁוּם שֶׁזָּהָב וְאֵשׁ עוֹמְדִים בְּסוֹד אֶחָד וְהוֹלְכִים, אֵשׁ מוֹצִיאָה נְחֹשֶׁת. וּמִכֹּחַ וְהַתֹּקֶף הַזֶּה מִתְפַּזְּרִים נְחָשִׁים שְׂרָפִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵאֵשׁ, וְלָכֵן נְחֹשֶׁת אֲדֻמָּה כָּאֵשׁ וְנִכְלֶלֶת בְּאוּרִיאֵ"ל, וְנַעֲשֶׂה זֶה גּוּף לָזֶה.
בלשון הזוהר
זָהָב דְּאִתְכְּלִיל בְּגַּבְרִיאֵל, זָהָב לְעֵילָּא, גַּבְרִי"אֵל נָטִיל לֵיהּ לְתַתָּא. וְשִׁבְעָה זִינֵי זָהָב אִתְפָּרְשָׁאן לְתַתָּא מִן דָּא. וָכֶסֶף לְעֵילָּא, וְאִתְכְּלִיל בְּמִיכָאֵל לְתַתָּא, וְשַׁרְיָא דָּא עַל דָּא. וּנְחֹשֶׁת לְעֵילָּא, וְנָפְקָא מִן זָהָב, בְּגִין דְּזָהָב וְאֶשָּׁא בְּרָזָא חֲדָא קַיְימִין וְאַזְלִין, אֶשָּׁא אַפִּיק נְחֹשֶׁת. וּמֵחֵילָא וְתֻּקְפָּא דָּא, אִתְבַּדְרָן (נ"א אתערון) נְחָשִׁים שְׂרָפִים דְּנַפְקֵי מֵאֶשָּׁא. וְעַל דָּא, נְחֹשֶׁת אִיהוּ סוּמָקָא כְּאֶשָּׁא וְאִתְכְּלִיל בְּאוּרִי"אֵל (נ"א נוריא"ל) וְאִתְעָבִיד דָּא גּוּפָא לְגַבֵּי דָּא.
תכלת שורה בזה ובזה כסא הדין תקיף - בתשובה שלמה הופך שמו לרפאל
וּתְכֵלֶת שׁוֹרָה בָּזֶה וּבָזֶה, בַּנְּחֹשֶׁת וּבַזָּהָב, וּמִשּׁוּם שֶׁמַּחֲזִיק בִּשְׁנֵי צְדָדִים. הַתְּכֵלֶת הוּא תַּקִיף, וְאֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ לַחַיִּים, שֶׁהִיא כִּסֵּא הַדִּין לִשְׁרוֹת בּוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְזֶהוּ ב"ו א"ל, ב"ו א"ל, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב) - וּכְשֶׁחוֹזְרִים בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוֹפֵךְ שְׁמוֹ לִרְפָאֵ"ל, שֶׁזּוֹ רְפוּאָה שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת לָהֶם מֵאוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה.
בלשון הזוהר
וּתְכֵלֶת שַׁרְיָא בְּדָא וּבְדָא, בַּנְּחֹשֶׁת וּבַזָּהָב, וּבְגִין דְּאִתְתָּקַּף בִּתְרֵין סִטְרִין. תְּכֵלֶת אִיהוּ תַּקִּיפָא, וְלֵית מַאן דְּשַׁלְטָא עָלֵיהּ לְחַיִין, דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָּיא דְּדִינָא לְשַׁרְיָא בֵּיהּ דִּינָא תַּקִּיפָא, וְדָא אִיהוּ ב"ו א"ל ב"ו א"ל דִּכְתִּיב, ׳וְאֵל זוֹעֵם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב). וְכַד אִתְהַדְרָן בְּנִי נָשָׁא בְּתִיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, (ר"ס ע"ב, ר"י ע"א) אִתְהַדָּר שְׁמֵיהּ רְפָאֵ"ל, דְּהָא אַסְוָותָא אִזְדָּמַן לְהוּ מֵהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא.
ארגמן זה זהב וכסף שחוזרים להכלל כאחד מיכאל וגבריאל משלבים זה בזה
וְאַרְגָּמָן - זֶה זָהָב וָכֶסֶף שֶׁחוֹזְרִים לְהִכָּלֵל כְּאֶחָד, מִיכָאֵל וְגַבְרִיֵל נִכְלְלוּ זֶה עִם זֶה, מְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב) - וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם מְשֻׁלָּבִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד. ׳וְתוֹלַעַת שָׁנִי׳ לְמַעְלָה, וְנִכְלָל בְּאוּרִיאֵ"ל כְּמִקֹּדֶם לִהְיוֹת אָחוּז ׳בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן׳ (שמות לט, ג) - וְשֵׁשׁ הוּא לְמַעְלָה, וְנִכְלָל כְּמִקֹּדֶם בַּסּוֹד שֶׁל רְפָאֵל לְהֵאָחֵז בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. עֵד כָּאן הַסּוֹד שֶׁל שִׁבְעַת הָעַמּוּדִים שֶׁלְּמַעְלָה תּוֹךְ שִׁבְעַת הָעַמּוּדִים שֶׁלְּמַטָּה, קְלִפָּה בְּתוֹךְ קְלִפָּה לִשְׁמִירָה. וְעִזִּים - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהֲרֵי אֵלֶּה שִׁבְעָה, מֹחַ לְמֹחַ, וְזֶהוּ קְלִפָּה לַמֹּחַ.
בלשון הזוהר
וְאַרְגָּמָן: דָּא זָהָב וָכֶסֶף, דְּאִתְהַדְרָן לְאַכְלְלָא כַּחֲדָא, מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל אִתְכְּלִילוּ דָּא עִם דָּא, מְשֻׁלְּבָאן דָּא בְּדָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב). וּבְגִין דְּאִינּוּן מְשֻׁלְּבָאן דָּא בְּדָא, אִתְעָבִידוּ גּוּפָא חַד. וְתוֹלַעַת שָׁנִי לְעֵילָּא, וְאִתְכְּלִיל בְּאוּרִיאֵ"ל כְּמִלְּקַדְּמִין, לְמֶהוֵי אֲחִידוּ גּוֹ תְּכֵלֶת, וּבְגוֹ אַרְגָּמָן. וְשֵׁשׁ אִיהוּ לְעֵילָּא, וְאִתְכְּלִיל כְּמִלְּקַדְּמִין בְּרָזָא דִּרְפָאֵל, לְאִתְאַחֲדָא בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. עַד הָכָא, רָזָא דְּז' עַמּוּדִין לְעֵילָּא, גּוֹ ז' עַמּוּדִים דִּלְתַתָּא. קְלִיפָּה גּוֹ קְלִיפָּה, לִנְטוּרָא. וְעִזִּים: הָא אוֹקִימְנָא דְּהָא אִלֵּין ז', מוֹחָא לְמוֹחָא, וְדָא אִיהוּ קְלִיפָּה לְמוֹחָא.
עורות אילים מאדמים בעלי מגנים עינים לוהטות ועורות תחשים לפנים בקדשה
׳וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים׳ (שמות כה, ה) - אֵלֶּה הֵם בַּעֲלֵי מָגִנִּים, עֵינַיִם לוֹהֲטוֹת בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ׳ (דניאל י, ו) - וְנִקְרָאִים רְקִיעִים בַּחוּץ בְּתוֹךְ קְלִפָּה. ׳וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳ - אֵלֶּה הֵם לִפְנִים בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, וְנֶאֱחָזִים בַּקְּדֻשָּׁה וְלֹא נֶאֱחָזִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
׳וְעוֹרוֹת אֵלִים מְאָדָּמִים׳ (שמות כה, ה), אִלֵּין אִינּוּן מָארֵי תְּרִיסִין, עַיְינִין מְלַהֲטִין בְּטִיסִין דְּנוּרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ׳ (דניאל י, ו). וְאִקְרוּן רְקִיעִין לְבַר בְּגוֹ קְלִיפָה. ׳וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁים׳ (שמות כה, ה), אִלֵּין אִינּוּן לְגוֹ בְּסִטְרָא קַדִּישָׁא, וְאִתְאַחֲדָן בִּקְדוּשָׁה, וְלָא אִתְאַחֲדָן.
אברהם הוליד את תחש באם ישמעאל - אור ראשון מצפ"ץ שגנזו הקב"ה לצדיקים
כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאַבְרָהָם הֲרֵי הוֹלִיד בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת אֶת תַּחַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת תַּחַשׁ, וְאֵלּוּ הֵם בָּאִמָּא שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, אֲחִיהֶם שֶׁל יִשְׁמָעֵאל׳. שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת בְּעֵשָׂו, כָּךְ גַּם יֵשׁ מַדְרֵגוֹת בְּיִשְׁמָעֵאל. אִמּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל הוֹלִידָה לְתַחַשׁ, וּמִצִּדּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בָּאָה, שֶׁהֲרֵי אוֹר הָרִאשׁוֹן מצפ"ץ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיא אוֹרוֹת לְכָל הַצְּדָדִים. כֵּיוָן שֶׁנִּמְתַּק הָאוֹר הַהוּא הָרִאשׁוֹן, גָּנַז אוֹתוֹ הקב"ה. וּלְמִי גָּנַז אוֹתוֹ? לַצַּדִּיקִים. וּמִי אֵלּוּ? צַדִּיק וְצֶדֶק, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּאוֹר הָרִאשׁוֹן הַהוּא פֵּרוֹת לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁמְּזֻמָּנִים לָבֹא לָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם וְשָׂרָה עָשׂוּ (וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה מֵאוֹתוֹ הָאוֹר עָשׂוּ) פֵּרוֹת וּנְפָשׁוֹת, שֶׁכָּתוּב (בראשיתי ב) ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ (בראשית יב, ה) - וּכְמוֹ שֶׁעָשׂוּ נְפָשׁוֹת בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה, כָּךְ גַּם עָשׂוּ נְפָשׁוֹת בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁאִם לֹא מֵאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁהִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא נִמְצְאוּ גֵרִים בָּעוֹלָם כְּלָל. וַעָצֵי שִׁטִּים - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵם שְׂרָפִים עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ (ישעיה ו, ב) - מַה זֶּה מִמַּעַל לוֹ? מִמַּעַל לְאוֹתָהּ הַקְּלִפָּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁפָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל הקב"ה - וַהֲרֵי נֶאֱמַר וָאֶרְאֶה אֶת ה', אֶת דַּוְקָא, כְּמוֹ זֶה שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל׳ - אֶת דַּוְקָא, לְרַבּוֹת אוֹתָהּ הַקְּלִפָּה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר אֶת סוֹד אוֹתָהּ הַקְּלִפָּה, כָּתוּב ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ - מִמַּעַל לְאוֹתָהּ קְלִפָּה. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר - זֶה שֶׁמֶן מִשְׁחָה עֶלְיוֹן שֶׁבָּא מִלְמַעְלָה. שְׁנַיִם שֶׁמֶן הֵם, וְהֵם שְׁנַיִם. (אֶחָד) לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, וְאֶחָד לְמַטָּה שֶׁנִּקְרָא שֶׁמֶן לַמָּאוֹר.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּאַמָרָן דְאַבְרָהָם הָא אוֹלִיד בְּאִינְתוּ אַחֲרָא תַּחַשׁ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קל"ט א') וְאֶת תַּחַשׁ וְאִלֵּין אִינּוּן בְּאִימָא דְיִשְׁמָעֵאל אֲחוּהוֹן דְיִשְׁמָעֵאל דְּכְּמָה דְּאִית דַּרְגָּא בְּעֵשָׂו הֲכִי נָמֵי אִית דַּרְגָּא בְּיִשְׁמָעֶאל. אִימָא דְיִשְׁמָעֵאל אוֹלִידת לְתָּחַשׁ וּמִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם קַאֲתָּת דְהָא נְהוֹרָא קַדְמָאָה (ויקרא רצ"ב ב') ׳מצפ"ץ בְּשַׁעֲתָא דְּנָפַק נְהוֹרִין לְכָל סִטְרִין׳. כֵּיוָן דְּאִתְבְּסָם הַהוּא נְהוֹרָא קַדְמָאָה גָּנִיז לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְמָאן גָּנִיז לֵיהּ (שם צ"א ב') לְצַדִּיקַיָּיא. וּמָאן אִינּוּן. צַדִּיק וְצֶדֶק בְּגִין לְמֶעְבָּד בְּהַהוּא נְהוֹרָא קַדְמָאָה אִיבִּין לְעָלְמָא. וְאִינּוּן אִיבִּין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא. דְהָא אַבְרָהָם וְשָׂרָה עָבְדוּ (ס"א ואברהם ושרה מההוא נהורא עבדו) אִיבִּין וְנַפְשִׁין דִּכְתִיב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עֲשׂוּ בְּחָרָן׳ (בראשית יב, ה). וּכְּמָה דְּעָבְדוּ נַפְשָׁן בְּסִטְרָא דִקְדוּשָׁה הֲכִי (שלח קס"ח א') נָמֵי עֲבָד נֶפֶשׁ בְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִלְמָלֵא הַהוּא אִתְעָרוּ דְּאִתְעָר אַבְרָהָם בְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא אִשְׁתְּכָחוּ גִיוּרִין בְּעָלְמָא כְּלָל. ׳וַעֲצֵי שִׁטִּים׳ (שמות כה, ה), הָא אוֹקִימְנָא דְּאִינּוּן ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ (ישעיהו ו, ב). מַאי ׳מִמַּעַל לוֹ׳. מִמַּעַל לְהַהִיא קְלִיפָה. וְאִי תֵּימָא, הַאי קְרָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר, וְהָא אִתְּמַר ׳וָאֶרְאֶה אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א), אֶת דַּיְיקָא, כְּגַוְונָא דָּא דִּכְתִּיב בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב, ׳וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל׳ (ישעיהו ו, א), אֶת דַּיְיקָא לְאַסְּגָאָה הַהִיא קְלִיפָּה. כֵּיוָן דְּאָמַר רָזָא דְּהַהִיא קְלִיפָּה, כְּתִיב ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳, מִמַּעַל לְהַהִיא קְלִיפָּה.
שמן המאור עליון תמיד מלא משחת קדש ושמן למאור לפעמים מתמלא ולפעמים לא
׳שֶׁמֶן הַמָּאוֹר׳ הוּא עֶלְיוֹן, שֶׁעוֹמֵד בְּוַדַּאי וְלֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְתָמִיד מָלֵא מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, וְכָל הַבְּרָכוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת וְכָל הַמְּנוֹרוֹת כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים וּנְאוֹרִים מִשָּׁם. ׳שֶׁמֶן לַמָּאוֹר׳, לִפְעָמִים מִתְמַלֵּא וְלִפְעָמִים לֹא.
בלשון הזוהר
׳שֶׁמֶן לַמָּאוֹר׳ (שמות כה, ו), דָּא מְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה, דְּאַתְיָא מִלְּעֵילָּא. תְּרֵין שֶׁמֶן אִינּוּן. וְאִינּוּן תְּרֵי, (ד"א חד) לְעֵילָּא, דְּאִקְרֵי ׳שֶׁמֶן הַמָּאוֹר׳. וְחַד לְתַתָּא דְּאִקְרֵי ׳שֶׁמֶן לַמָּאוֹר׳. ׳שֶׁמֶן הַמָּאוֹר׳ אִיהוּ עִלָּאָה, דְּקַיְּימָא בְּוַדַּאי, וְלָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וְתָדִיר מַלְיָא רְבוּת קֻדְשָׁא, וְכָל בִּרְכָּאן, וְכָל נְהוֹרִין, וְכָל בּוּצִינִין, כֹּלָּא אִתְבָּרְכָאן וְאִתְנַהֲרָן מִתַּמָּן. ׳שֶׁמֶן לַמָּאוֹר׳, לְזִמְנִין אִתְמַלְיָא וּלְזִמְנִין לָא.
שני המאורות הגדולים - שמן המאור ושמן למאור עולם עליון ותחתון זכר ונקבה
עוֹד, הֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדלִים וְגוֹ'׳ (בראשית א, טז) ' - וְאַף עַל גַּב שֶׁהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים וְכָךְ הוּא, אֲבָל ׳שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים׳ - הָאֵלֶּה - שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר. עוֹלָם עֶלְיוֹן וְעוֹלָם תַּחְתּוֹן. אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה. וְכָל זְמַן שֶׁהַזָּכָר וְהַנּוּקְבָּא בָּאִים כְּאֶחָד, שְׁנֵיהֶם קְרוּיִים בִּלְשׁוֹן זָכָר. וּמִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא גָדוֹל, בִּשְׁבִילוֹ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁמִּתְחַבֵּר עִמּוֹ בִּכְלָל נִקְרָא גָדוֹל.
בלשון הזוהר
תּוּ, הָא תָּנֵינָן, כְּתִיב ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנִי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים וְגוֹ'׳ (בראשית א, טז), וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְהָכִי אִיהוּ. אֲבָל ׳שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים׳ אִלֵּין: שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר. עָלְמָא עִלָּאָה, וְעָלְמָא תַּתָּאָה. חַד דְּכַר, וְחַד נוּקְבָּא. וְכָל זִמְנָא דִּדְכוּרָא וְנוּקְבָּא אַתְיָין כַּחֲדָא, (בראשית מ"ט ע"א) ׳תַּרְוַויְיהוּ קַרְיָין בְּלִישְׁנָא דִּדְכוּרָא׳. וּבְגִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה אִקְרֵי גָּדוֹל, בְּגִינֵיהּ עָלְמָא תַּתָּאָה דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ בִּכְלָלָא, אִקְרֵי גָּדוֹל.
כשנפרדים זה מזה נקראים בפרט - זנב לאריות ולא ראש לשועלים
כֵּיוָן שֶׁנִּפְרָדִים זֶה מִזֶּה, הֵם נִזְכָּרִים בִּפְרָט, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. זֶה נִקְרָא גָדוֹל, וְזֶה נִקְרָא קָטָן. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְלֹא רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים. שֶׁכְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הָאֲרָיוֹת, נִקְרָא הַכֹּל בִּכְלָל שֶׁל אֲרָיוֹת. זְנַב הָאַרְיֵה הוּא אַרְיֵה בְּלִי הַפְרָדָה. וְאִם בְּתוֹךְ שׁוּעָלִים, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רֹאשׁ - רֹאשׁ הַשּׁוּעָל הוּא שׁוּעָל בְּלִי הַפְרָדָה, וְנִקְרָא שׁוּעָל.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא, אִדְכָּרוּ בִּפְרַט, כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזִי לֵיהּ. דָּא אִקְרֵי גָּדוֹל, וְדָא אִקְרֵי קָטָן. וּבְּגִין כָּךְ אָמְרוּ קַדְמָאֵי, דְּלִיהֱוֵי בַּר נָשׁ זַנְבָא לְאַרְיָוָותָא, וְלָא רֵישָׁא לְשׁוּעָלַיָא. דְּכַד אִיהוּ קַיְימָא גּוֹ אַרְיְוָותָא, אִקְרֵי כֹּלָּא בִּכְלָלָא דְּאַרְיָוָותָא. זַנְבָא דְּאַרְיָא אַרְיָא אִיהוּ, בְּלָא פִּרוּדָא. וְאִי בְּגוֹ שׁוּעָלִים, אֲפִילּוּ אִיהוּ רֵישָׁא. רֵישָׁא דְּשׁוּעָל שׁוּעָל אִיהוּ, בְּלָא פִּרוּדָא, וְשׁוּעָל אִקְרֵי.
כשיושבים כאחד שני המאורות הגדולים וכשנפרד התחתון נקרא קטן ושולט בלילה
וְזְהִ סוֹד הַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים כְּאֶחָד, שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים נִקְרְאוּ, אַף עַל גַּב שֶׁזֶּה זָנָב אֶל הָעֶלְיוֹן. כֵּיוָן שֶׁזֶּה נִפְרָד מֵהָעֶלְיוֹן כִּבְיָכוֹל לִהְיוֹת רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, אָז נִקְרָא קָטָן. וְעַל סוֹד זֶה שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, שֶׁלֹּא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים וְעוֹמֵד בַּעֲלִיָּה עֶלְיוֹנָה לִשְׁלֹט בַּיּוֹם. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר פּוֹסֵק, וְנִקְרָא קָטָן, וְשׁוֹלֵט בַּלַּיְלָה. וַחֲמִשָּׁה בְשָׂמִים הֵם לְתוֹךְ שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת, וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא אֶחָד - הֵם שְׁנַיִם, וְהַכֹּל אֶחָד. אַבְנֵי שֹׁהַם וְגוֹ'. כָּל אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵם, וְהֵם תִּקּוּן הַמִּשְׁכָּן.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דָּא הַאי קְרָא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כַּד יַתְבִין כַּחֲדָא, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים אִתְקְרוּן, אַף עַל גַּב דְּדָא זַּנְבָא לְגַבֵּי דְּעִלָּאָה. כֵּיוָן דְּדָא אִתְפְּרַשׁ מֵעִלָּאָה, כִּבְיָכוֹל לְמֶהוֵי רֵישָׁא לְשׁוּעָלִים, כְּדֵין אִקְרֵי קָטָן. וְעַל רָזָא דָּא שֶׁמֶן הַמָּאוֹר, דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וְקַיְּימָא בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה לְמִשְׁלַט בִּימָמָא. שֶׁמֶן לַמָּאוֹר פָּסִיק, וְאִקְרֵי קָטָן, וְשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא. וְחָמֵשׁ בּוּסְמִין אִינּוּן לְגוֹ שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי חַד אִינּוּן תְּרִין וְכֹלָּא חַד. ׳אַבְנֵי שֹׂהַם וְגוֹ'׳ (שמות כה, ז). כָּל הָנֵי תְּלֵיסַר אִינּוּן וְאִינּוּן תִּקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא.
שבעה מיני זהב - הזהב העליון שביעי מכלם מאיר ונוצץ לעינים ונטמן בתוכו
וְחָזַרְנוּ לַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים. זָהָב - הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁשִּׁבְעָה מִינֵי זָהָב הֵם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזָּהָב הוּא דִּין וְכֶסֶף הוּא רַחֲמִים, וְעוֹלֶה הַזָּהָב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ - לֹא כָּךְ! שֶׁוַּדַּאי זָהָב עוֹלֶה יוֹתֵר הוּא עַל הַכֹּל, אֲבָל זָהָב הוּא בְּדֶרֶךְ סְתָם, וְזֶה הַזָּהָב הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא שְׁבִיעִי מִכָּל מִינֵי הַזָּהָב, וְזֶהוּ הַזָּהָב שֶׁמֵּאִיר וְנוֹצֵץ לָעֵינַיִם, וְזֶהוּ שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם, מִי שֶׁמַּשִּׂיג אוֹתוֹ טוֹמֵן אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים וְנִמְשָׁכִים כָּל מִינֵי זָהָב.
בלשון הזוהר
וְאָהֲדַרְנָא לְמִלֵּי קַדְמָאֵי, זָהָב הָא אִתְּמַר דְּשִׁבְעָה זִינִי זָהָב אִינּוּן. וְאִי תֵּימָא דְּזָהָב אִיהוּ דִּינָא, וְכֶסֶף אִיהוּ רַחֲמֵי, וְאִסְתַּלָּק זָהָב לְעֵילָּא מִנֵּיהּ. לָאו הָכִי, דְּוַדַּאי זָהָב סָלִיק יַתִּיר אִיהוּ עַל כֹּלָּא, אֲבָל זָהָב בְּאֹרַח סְתָם אִיהוּ, וְדָא זָהָב עִלָּאָה, דְּאִיהוּ שְׁבִיעָאָה מִכָּל אִינּוּן זִינִי זָהָב, וְדָא אִיהוּ זָהָב דְּנָהִיר וְנָצִיץ לְעַיְינִין, וְדָא אִיהוּ דְּכַד נָפִיק לְעָלְמָא, (ד"א ל"ג נפיק) מַאן דְּאִדְבַּק לֵיהּ, טָמִיר לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, וּמִתַּמָּן נַפְקֵי וְאִתְמַשְּׁכָן כָּל זִינִי זָהָב.
זהב נקרא כשהוא באור ובשמחה עליונה וכשמשתנה לתכלת שחור ואדם הוא בדין
מָתַי נִקְרָא זָהָב? מִי שֶׁנִּקְרָא זָהָב? כְּשֶׁהוּא בְּאוֹר, וּמִתְעַלֶּה בִּכְבוֹד הַפַּחַד, וְהוּא בְּשִׂמְחָה עֶלְיוֹנָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים. וּכְשֶׁהוּא בְּדִין, כְּשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה מֵאוֹתוֹ גָוֶן לְגָוֶן תְּכֵלֶת שָׁחֹר וְאָדם, אָז הוּא בַּדִּין הַקָּשֶׁה. אֲבָל זָהָב הוּא בְּשִׂמְחָה, וּבַעֲלִיַּת הַפַּחַד שֶׁל שִׂמְחָה עוֹמֵד וּבְהִתְעוֹרְרוּת הַשִּׂמְחָה.
בלשון הזוהר
אֵימָתַי אִקְרֵי זָהָב, מַאן דְּאִקְרֵי זָהָב. כַּד אִיהוּ בִּנְהִירוּ, וְאִסְתַּלָּק בִּיקָר דְּחִילוּ, וְאִיהוּ בְּחֶדְוָה עִלָּאָה, לְמֶחדֵי לְתַתָּאֵי. וְכַד אִיהוּ בְּדִינָא, כַּד אִשְׁתַּנֵי מֵהַהוּא גּוָון, לְגָוֶון תִּכְלָא אוּכָם וְסוּמָק, כְּדֵין אִיהוּ בְּדִינָא תַּקִּיפָא. אֲבָל זָהָב, בְּחֶדְוָה אִיהוּ, וּבִסְלִיקוּ דִּדְחִילוּ דְּחֶדְוָה קַיְּימָא, וּבְאִתְעָרוּתָא דְּחֶדְוָה.
כסף למטה זרוע ימין וראש הזהב למעלה - וכשנשלם הכסף נכלל בזהב
וָכֶסֶף - לְמַטָּה, הַסּוֹד שֶׁל זְרוֹעַ יָמִין, שֶׁהֲרֵי הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן הוּא זָהָב (דִּין), שֶׁכָּתוּב (דניאל ב) אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב. חָזֵהוּ וּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל כֶּסֶף לְמַטָּה. (וְאֵימָתַי נשלם הַכֶּסֶף, ' כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְלָל וכו') וּכְשֶׁנִּשְׁתַּלֵּם הַכֶּסֶף, אָז נִכְלָל בַּזָּהָב, וְסוֹד זֶה - (משלי כד) ׳תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף (משלי כה, יא)׳ - נִמְצָא שֶׁכֶּסֶף הוֹפֵךְ לְזָהָב וְאָז נִשְׁתַּלֵּם מְקוֹמוֹ. וְלָכֵן שִׁבְעָה מִינֵי זָהָב הֵם.
בלשון הזוהר
וָכֶסֶף לְתַתָּא, רָזָא דְּרוֹעָא יְמִינָא, דְּהָא רֵישָׁא עִלָּאָה זָהָב אִיהוּ, דִּכְתִּיב, ׳אַנְתְּ הוּא׳ (דניאל ב, לח) רֵישָׁא דְּדַהֲבָא. ׳חַדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף׳ (דניאל ב, לב) לְתַתָּא. (נ"א ואימתי אישתלים כסף כד אתכליל וכו') וְכַד אִשְׁתְּלִים כֶּסֶף, כְּדֵין אִתְכְּלִיל בַּזָּהָב, וְרָזָא דָּא ׳תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַּשְׂכִיּוֹת כָּסֶף׳ (משלי כה, יא). אִשְׁתְּכַח דְּכֶסֶף אִתְהַדָּר לְזָהָב, וּכְדֵין אִשְׁתְּלִים אַתְרֵיהּ. (נ"א אלים אריה) וְעַל דָּא ז' זִינֵי זָהָב אִינּוּן.
נחשת יוצאת מזהב זרוע שמאל תכלת ירך שמאל ותולעת שני ירך ימין
וּנְחֹשֶׁת יוֹצֵאת מִזָּהָב וּמִשְׁתַּנָּה לְגֵרָעוֹן, זְרוֹעַ שְׂמֹאל. וּתְכֵלֶת - יָרֵךְ שְׂמֹאל. וְתוֹלַעַת שָׁנִי - יָרֵךְ יָמִין, וְנִכְלֶלֶת בַּשְּׂמֹאל. וְשֵׁשׁ - זֶה נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, שֶׁנּוֹטֵל כָּל שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים. וּכְמוֹ זֶה לְמַטָּה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ וְנִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וּנְחֹשֶׁת נָפְקָא מִזָּהָב, וְאִשְׁתָּנֵי לְגִרְעוֹנָא, דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וּתְכֵלֶת יַרְכָא שְׂמָאלָא. וְתוֹלַעַת שָׁנִי, יַרְכָא יְמִינָא, וְאִתְכְּלִיל בִּשְׂמָאלָא. וְשֵׁשׁ, דָּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, דְּאִיהוּ נָטִיל כָּל שִׁית סִטְרִין. כְּגַוְונָא דָּא לְתַתָּא, וְהָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר.
הזהב העליון סגור וסתום מהעין והזהב התחתון גלוי יותר ירקרק
הֲרֵי כָּאן שֶׁבַע שֶׁל יוֹבֵל, וְהֵם שֶׁבַע שֶׁל שְׁמִטָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם שֵׁשׁ, הֵם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא רֹאשׁ עֲלֵיהֶם, הֲרֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. הָרֹאשׁ שֶׁעוֹמֵד עַל כָּל הַגּוּף לְמַטָּה, הָרֹאשׁ שֶׁעוֹמֵד עַל כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף הוּא זָהָב. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? הַזָּהָב הָעֶלְיוֹן הוּא בְּסוֹד נִסְתָּר, וּשְׁמוֹ הוּא זָהָב סָגוּר, סָגוּר וְסָתוּם מִן הַכֹּל, וְלָכֵן נִקְרָא סָגוּר, שֶׁהוּא סָגוּר מֵהָעַיִן שֶׁאֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. הַזָּהָב הַתַּחְתּוֹן הוּא יוֹתֵר גָּלוּי. (וּשְׁמוֹ נִקְרָא זָהָב יְרַקְרַק וכו').
בלשון הזוהר
הָא הָכָא שֶׁבַע דְּיוֹבֵל, וְאִינּוּן ז' דִּשְׁמִיטָּה. וְאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן שִׁית, אִינּוּן תְּלֵיסַר, בִּשְׁבִיעָאָה, דְּאִיהוּ רֵישָׁא עָלַיְיהוּ, הָא תְּלֵיסַר. רִישָׁא דְּקַיְּימָא עַל כָּל גּוּפָא לְתַתָּא, רֵישָׁא דְּקַיְּימָא עַל כָּל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, אִיהוּ זָהָב. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. זָהָב עִלָּאָה, אִיהוּ בְּרָזָא סְתִימָא, וּשְׁמָא דִּילֵיהּ אִיהוּ זָהָב סָגוּר. סָגוּר וְסָתוּם מִכֹּלָּא, וְעַל כֵּן אִקְרֵי סָגוּר, דְּאִיהוּ סָגוּר מֵעֵינָא דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ. זָהָב תַּתָּאָה אִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָא יַתִּיר. (ושמא דיליה איקרי זהב ירקרק וכו'.)
לשעתו היה רוח אלהים לבשה
משה אהרן ושמואל הנביאים שכהנו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.