יעקב לא מת גופו התקים בשלמות אור שנים עשר שבטים - לכן חנטו הרופאים
תרומה · בארץ הקדושה הקלפה הקשה נשברה - סוד נשמת המתים ומקום קבורתם · מאמר 28 · פיסקה 14 · דף קמא ע"ב
לשון הזוהר
יַעֲקֹב לָא מִית, וְגוּפֵיהּ אִתְקָיָּים בְּקִיּוּמָא תָּדִיר, וְלָא דָּחִיל לְסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא עַרְסֵיהּ הֲוָה שְׁלִים, בִּשְׁלִימוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, בִּנְהִירוּ דִּתְרֵיסָר שְׁבָטִין, וּבְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בְּגִין כַּךְ לָא דָּחִיל לְסִטְרָא אַחֲרָא, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה עָלֵיהּ. וְתוּ, דְּאִיהוּ גּוּפָא דְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה, דִּשְׁפִּירוּ דִּילֵיהּ אָחִיד לְכָל סִטְרִין, וְכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲווֹ אֲחִידָן בֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם׳ (בראשית מז, ל), גּוּפָא שְׁלִים. וְעַל דָּא ׳וַיַּחַנְטוּ הָרוֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל׳, דְּגוּפֵיהּ יְהֵא קָאִים בְּקִיּוּמָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. שְׁאַר בְּנֵי עָלְמָא דְּנַפְקָת נִשְׁמָתַיְיהוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, נַפְשָׁא וְגוּפָא אִשְׁתֵּזִּיב מִכֹּלָּא.
תרגום
יַעֲקֹב לֹא מֵת, וְגוּפוֹ הִתְקַיֵּם בְּקִיּוּם תְּמִידִי וְלֹא פָחַד מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֲרֵי מִטָּתוֹ הָיְתָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֵמוּת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן בְּאוֹר שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּבְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, מִשּׁוּם כָּךְ לֹא פָחַד מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט עָלָיו. וְעוֹד, שֶׁהוּא גּוּף שֶׁל דְּיוֹקָן עֶלְיוֹן שֶׁיָּפְיוֹ אָחוּז לְכָל הַצְּדָדִים, וְכָל אוֹתָם אֵיבְרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אֲחוּזִים בּוֹ, וְלָכֵן כָּתוּב בּוֹ ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם׳ (שם מז, ל) - גּוּף שָׁלֵם. וְלָכֵן ׳וַיַּחַנְטוּ הָרוֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית נ, ב) - שֶׁגּוּפוֹ יִהְיֶה עוֹמֵד בְּקִיּוּם. וְכָךְ צָרִיךְ שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁנִּשְׁמָתָם יָצְאָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף נִצּוֹלִים מֵהַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יעקב לא מית, וגופיה אתקיים בקיומא תדיר, ולא דחיל לסטרא אחרא, דהא ערסיה הוה שלים, בשלימו דנהורא עלאה, בנהירו דתריסר שבטין, ובשבעים נפש, בגין כך לא דחיל לסטרא אחרא, ולא יכיל לשלטאה עליה. ותו, דאיהו גופא דדיוקנא עלאה, דשפירו דיליה אחיד לכל סטרין, וכל אינון שייפין דאדם קדמאה הוו אחידן ביה. ועל דא כתיב ביה, ׳ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים׳ (בראשית מז, ל), גופא שלים. ועל דא ׳ויחנטו הרופאים את ישראל׳, דגופיה יהא קאים בקיומא. והכי אצטריך. שאר בני עלמא דנפקת נשמתייהו בארעא קדישא, נפשא וגופא אשתזיב מכלא.
התרגום: יעקב לא מת, וגופו התקים בקיום תמידי ולא פחד מהסטרא אחרא, שהרי מטתו היתה שלמה בשלמות האור העליון באור של שנים עשר שבטים ובשבעים נפש, משום כך לא פחד מהסטרא אחרא ולא יכל לשלט עליו. ועוד, שהוא גוף של דיוקן עליון שיפיו אחוז לכל הצדדים, וכל אותם איברי אדם הראשון היו אחוזים בו, ולכן כתוב בו ׳ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים׳ (שם מז, ל) - גוף שלם. ולכן ׳ויחנטו הרופאים את ישראל׳ (בראשית נ, ב) - שגופו יהיה עומד בקיום. וכך צריך שאר בני העולם שנשמתם יצאה בארץ הקדושה, הנפש והגוף נצולים מהכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומההיא פתיחו אתזנו פי' מפתח א"י הנזכר א"נ היינו נוקבא דצפון. ה"ג כמה דגופא דרשיעייא אתמשך בהא בתר ההיא קליפה תקיפא והנאין וענוגין דיליה ומתיקין דיליה: בשלימו דנהורא עילאה פי' זעיר. די"ב שבטין פי' י"ב בקר. ובע' נפש הם ב' חסדים…
יהל אור: בהאי היכלא אית רוחא דאקרי סטוט"ריה. על שם דנציץ לכל סטר כמש"ו, והאי איהו חיזו ספירא דנציץ לכל עיבר ר"ל כמו הספיר שמתנוצץ לכל צד כן האי רוחא:
הסולם: יעקב לא מית וכו': יעקב לא מת, וגופו נתקיים תמיד בקיומו, ולא פחד מס"א, כי מטתו היתה שלמה בשלמות אור העליון, בהארת י"ב שבטים ובשבעים נפש, משום זה לא ירא מפני הסטרא אחרא, שלא יכול לשלוט עליו, ועוד, שהוא גוף של צורה העליונה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: