מלאכי מעלה אמרו כל הזיו שלנו בשכינתך - השכינה שברה החשך וירדה לארץ
תרומה · ויקחו לי תרומה מאת כל איש - כלת משה יורדת לארץ וסוד הקלפות · מאמר 27 · פיסקה 4 · דף קמ ע"ב
לשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כְּנוּפְיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָארֵי דְּעָלְמָא, כָּל זִיוָא וְכָל נְהוֹרָא דִּילָן בִּשְׁכִינַת יְקָרָךְ אִיהוּ, וְהַשְׁתָּא תֵּיחוֹת לְגַבֵּי תַּתָּאֵי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתַּתְקְפַת שְׁכִינְתָּא, וְתַבְרַת הַהוּא חָשׁוּךְ קְבַל, כְּמַאן דְּמִתְּבָּר גְּזִּיזִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא. כֵּיוָן דְּחָמוּ כֻּלְּהוּ כַּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ ׳יהו"ה אֲדוֹנֵינוּ מַה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳ (תהילים ח, ב). אַדִּיר וַדַּאי, דְּתַבְרַת כַּמָה גְּזִּיזִין וְחֵילִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא, וּשְׁלִיטַת בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיְהִי, צַעֲרָא דְּקַבִּילוּ כַּמָה חַיָּילִין וּמַשִּׁירְיָין, בְּיוֹמָא דְּכַלַּת מֹשֶׁה נַחְתַּת לְאַרְעָא.
תרגום
וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִמְצְאוּ כָּל הַכֶּנֶס שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לִפְנֵי הקב"ה וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּל הַזִּיו וְכָל הָאוֹר שֶׁלָּנוּ - בִּשְׁכִינַת כְּבוֹדְךְ הוּא, וְעַכְשָׁו תֵּרֵד לַתַּחְתּוֹנִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַזְּקָה הַשְּׁכִינָה וְשִׁבְּרָה אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה כְּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּר חֲתִיכוֹת חֲזָקוֹת, וְיָרְדָה לָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם רָאוּ כָּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ׳ (תהלים ח, ב) - אַדִּיר וַדַּאי, שֶׁשִּׁבְּרָה כַּמָּה חֲתִיכוֹת וְכֹחוֹת חֲזָקִים, וְיָרְדָה לָאָרֶץ וְשָׁלְטָה בַכֹּל. וְלָכֵן כָּתוּב וַיְהִי. הַצַּעַר שֶׁקִּבְּלוּ כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת בַּיּוֹם שֶׁיָּרְדָה לָאָרֶץ כַּלַּת מֹשֶׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובההוא זמנא אשתכחו כל כנופיא דמלאכי עלאי קמי קודשא בריך הוא. אמרו קמיה, מארי דעלמא, כל זיוא וכל נהורא דילן בשכינת יקרך איהו, והשתא תיחות לגבי תתאי. בההיא שעתא אתתקפת שכינתא, ותברת ההוא חשוך קבל, כמאן דמתבר גזיזין תקיפין, ונחתת לארעא. כיון דחמו כלהו כך, פתחו ואמרו ׳יהו"ה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ׳ (תהילים ח, ב). אדיר ודאי, דתברת כמה גזיזין וחילין תקיפין, ונחתת לארעא, ושליטת בכלא. ועל דא כתיב ויהי, צערא דקבילו כמה חיילין ומשיריין, ביומא דכלת משה נחתת לארעא.
התרגום: ובאותו זמן נמצאו כל הכנס של המלאכים העליונים לפני הקב"ה ואמרו לפניו: רבון העולם, כל הזיו וכל האור שלנו - בשכינת כבודך הוא, ועכשו תרד לתחתונים? באותה שעה התחזקה השכינה ושברה אותו חשך אפלה כמי שמשבר חתיכות חזקות, וירדה לארץ. כיון שכלם ראו כך, פתחו ואמרו, ׳ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ׳ (תהלים ח, ב) - אדיר ודאי, ששברה כמה חתיכות וכחות חזקים, וירדה לארץ ושלטה בכל. ולכן כתוב ויהי. הצער שקבלו כמה חילות ומחנות ביום שירדה לארץ כלת משה.
מן המפרשים
הסולם: ובההוא זמנא אשתכחו וכו': ובזמן ההוא נמצאו כל קבוצת מלאכים העליונים לפני הקב"ה. אמרו לפניו, רבון העולם, כל זיו וכל אור שלנו הוא בשכינת כבודך, ועתה תרד אל התחתונים, כלומר, שתתפשט הארת החכמה שבה מלמעלה למטה, שאז יחשך אורה. בשעה…
נפש דוד: מה אדיר שמך: נ"ל אדיר עם הכולל גימטריא רי"ו. וז"ש תבר' גזיזין תקיפין כמו בקריעת יום סוף על ידי שם זה כד נטלא שכינתא באבהתא. ושם אדיר ונורא הוא בת"ת.
אור יקר: ונחתת לארעא ושליטת בכולא שלא על ידי החצונים, ונמצא חלק בעולם התחתון שאין בו חצונים אלא ממש אור שכינה שורה בו בלי אמצעי,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: