ויקחו לי תרומה מאת כל איש
כלת משה יורדת לארץ וסוד הקלפות
ויקחו לי תרומה מאת כל איש - קשה היה למשה מעשה המשכן וכיצד נתנה לאחר
פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ'׳ (שמות כה, ב). בְּשָׁעָה שֶׁהֶרְאָה הקב"ה לְמֹשֶׁה אֶת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו, וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ לְהַקְשׁוֹת כָּאן, אִם הַתְּרוּמָה הַזּוֹ נְתָנָהּ הקב"ה לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, אֵיךְ נְתָנָהּ לְאַחֵר, וְאָמַר שֶׁלִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ אֶת הַתְּרוּמָה הַזּוֹ?
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ'׳ (שמות כה, ב). מֹשֶׁה בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא, הֲוָה קָשֶׁה קָמֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם בֵּיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ. וְהַשְּׁתָּא אִית לָן לְמִקְשֵׁי הָכָא, אִי תְּרוּמָה דָּא, יָהֲבָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹי, הֵיךְ יָהֲבָהּ לְאַחֲרָא, וְאָמַר דְּלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ הַאי תְּרוּמָה.
משל למלך בתוך עמו בלי מטרוניתא - וכשבאה קבעו העם ושמחו בעבודת הקב"ה
אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלְּמֹשֶׁה נְתָנָהּ, וְלֹא נְתָנָהּ לְאַחֵר. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ עַמּוֹ, וְלֹא הָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא עִם הַמֶּלֶךְ. כָּל זְמַן שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא לֹא הָיְתָה עִם הַמֶּלֶךְ, הָעָם לֹא קוֹבְעִים בּוֹ וְאֵינָם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה הַמַּטְרוֹנִיתָא, כָּל הָעָם שְׂמֵחִים וְיוֹשְׁבִים בְּבִטָּחוֹן. כָּךְ בַּתְּחִלָּה, אַף עַל גַּב שהקב"ה עָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְאוֹתוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, לֹא קוֹבְעִים הָעָם. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב"ה ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ - וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם. מִיָּד כֻּלָּם קָבְעוּ וְשָׂמְחוּ בַּעֲבוֹדַת הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א), שֶׁיָּרְדָה ׳כַּלַּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א) לָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי לְמֹשֶׁה יָהֲבָהּ, וְלָא יָהֲבָהּ לְאַחֲרָא. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה בְּגוֹ עַמֵּיהּ, וְלָא הֲוַת מַטְרוֹנִיתָא עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא. כָּל זִמְנָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לָא הֲוַת עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא, לָא מִתְיָּאֲשֵׁי עַמָּא בֵּיהּ, וְאִינּוּן לָא יַתְבִין לְרַחֲצָן. כֵּיוָן דְּאָתַת מַטְרוֹנִיתָא, כָּל עַמָּא חֲדָאן, וְיַתְבֵי בְּרוּחְצָּנוּ. כַּךְ בְּקַדְמִיתָא, אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לוֹן נִסִּין וְאָתִין עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, לָא מִתְיַאֲשֵׁי עַמָּא. כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. מִיַּד אִתְיָאַשׁוּ כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א) דְּנַחְתַּת ׳כַּלַּת מֹשֶׁה׳ לְאַרְעָא.
ויהי ביום כלת משה - ביום שירדה שכינה לארץ נמצא מקטרג וכסה בחשך
וְאִם תֹּאמַר, "וַיְהִי" בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, וְכָאן כָּתוּב ׳וַיְהִי בְּיוֹם׳? אֶלָּא, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁשְּׁכִינָה יָרְדָה לָאָרֶץ, נִמְצָא לָהּ מְקַטְרֵג, וְכִסָּה אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ כְּנֶגְדָּהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵרֵד. וְשָׁנִינוּ, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִבּוֹא מַלְאָכִים מְקַטְרְגִים נִמְצְאוּ לְפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵרֵד.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, וַיְהִי בְּכָל אֲתָר לָאו אִיהוּ אֶלָּא לִישָׁנָא דְּצַעֲרָא, וְהָכָא כְּתִיב ׳וַיְהִי בְּיוֹם׳. אֶלָּא, בְּהַהוּא יוֹמָא דִּשְׁכִינְתָּא נַחְתַּת לְאַרְעָא, אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא לְגַבָּהּ, וְחַפְיָא הַהוּא חָשׁוּךְ קְבַל לְגַבָּהּ, בְּגִין דְּלָא תֵּיחוֹת. וְתָנֵינָן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה רִבּוֹא מַלְאָכִין מְקַטְרְגִין, אִשְׁתְּכָחוּ לְגַבָּהּ בְּגִין דְּלָא תֵּיחוֹת.
מלאכי מעלה אמרו כל הזיו שלנו בשכינתך - השכינה שברה החשך וירדה לארץ
וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִמְצְאוּ כָּל הַכֶּנֶס שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לִפְנֵי הקב"ה וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּל הַזִּיו וְכָל הָאוֹר שֶׁלָּנוּ - בִּשְׁכִינַת כְּבוֹדְךְ הוּא, וְעַכְשָׁו תֵּרֵד לַתַּחְתּוֹנִים? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַזְּקָה הַשְּׁכִינָה וְשִׁבְּרָה אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה כְּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּר חֲתִיכוֹת חֲזָקוֹת, וְיָרְדָה לָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם רָאוּ כָּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳ה' אֲדוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ׳ (תהלים ח, ב) - אַדִּיר וַדַּאי, שֶׁשִּׁבְּרָה כַּמָּה חֲתִיכוֹת וְכֹחוֹת חֲזָקִים, וְיָרְדָה לָאָרֶץ וְשָׁלְטָה בַכֹּל. וְלָכֵן כָּתוּב וַיְהִי. הַצַּעַר שֶׁקִּבְּלוּ כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת בַּיּוֹם שֶׁיָּרְדָה לָאָרֶץ כַּלַּת מֹשֶׁה.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּכָחוּ כָּל כְּנוּפְיָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמְרוּ קַמֵּיהּ, מָארֵי דְּעָלְמָא, כָּל זִיוָא וְכָל נְהוֹרָא דִּילָן בִּשְׁכִינַת יְקָרָךְ אִיהוּ, וְהַשְׁתָּא תֵּיחוֹת לְגַבֵּי תַּתָּאֵי. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתַּתְקְפַת שְׁכִינְתָּא, וְתַבְרַת הַהוּא חָשׁוּךְ קְבַל, כְּמַאן דְּמִתְּבָּר גְּזִּיזִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא. כֵּיוָן דְּחָמוּ כֻּלְּהוּ כַּךְ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ ׳יהו"ה אֲדוֹנֵינוּ מַה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳ (תהילים ח, ב). אַדִּיר וַדַּאי, דְּתַבְרַת כַּמָה גְּזִּיזִין וְחֵילִין תַּקִּיפִין, וְנַחְתַּת לְאַרְעָא, וּשְׁלִיטַת בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב וַיְהִי, צַעֲרָא דְּקַבִּילוּ כַּמָה חַיָּילִין וּמַשִּׁירְיָין, בְּיוֹמָא דְּכַלַּת מֹשֶׁה נַחְתַּת לְאַרְעָא.
ויקחו לי תרומה - הכל אחד בלי פרוד מעשה המשכן כנגד מעשה הגוף
וְלָכֵן וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ'. לֹא כָתוּב ׳וְיִקְחוּ לִי׳ וּתְרוּמָה, אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד בְּלִי פֵרוּד. וּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, זֶה כְּנֶגֶד זֶה, לְהַכְלִיל הַשְּׁכִינָה מִכָּל הַצְּדָדִים, מַעְלָה וּמַטָּה. כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ כְּמַעֲשֵׂה הַגּוּף, לְהַכְלִיל אֶת הָרוּחַ בְּתוֹכוֹ, וְזוֹהִי שְׁכִינָה, שֶׁנִּכְלְלָה מַעְלָה וּמַטָּה, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ'. וְיִקְחוּ לִי וּתְרוּמָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד בְּלָא פִּרוּדָא. וְעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, דָּא לָקֳבֵל דָּא, לְאִתְכַּלְּלָא שְׁכִינְתָּא מִכָּל סִטְרִין עֵילָּא וְתַתָּא, הָכָא בְּהַאי עָלְמָא עוֹבָדָא דִּילֵיהּ, כְּעוֹבָדָא דְּגוּפָא, לְאִתְכַּלְּלָא רוּחָא בְּגַוֵּיהּ, וְדָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְכְּלִילַת לְעֵילָא וְתַתָּא, וְאִיהִי רוּחַ קֻדְשָׁא.
רוח הקדש נכנסת בגוף להכליל רוח עליונה דקה ומאירה בקלפה אחרונה
וּלְעוֹלָם נִמְשֶׁכֶת וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ סוֹד הַגּוּף, לְהַשְׁרוֹת מֹחַ בְּתוֹךְ קְלִפָּה הַכֹּל כָּרָאוּי. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית בְּגוּף, לְהַכְלִיל בְּתוֹכוֹ רוּחַ אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה, דַּק וּמֵאִיר, וְהַכֹּל כָּךְ נֶאֱחָז וְנִכְלָל זֶה בָּזֶה וְנִכְנָס זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁנֶּאֱחָז בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא קְלִפָּה אַחֲרוֹנָה חִיצוֹנָה.
בלשון הזוהר
וּלְעוֹלָם אִתְמַשְּׁכָת וְעָאלַת גּוֹ רָזָא דְּגוּפָא, לְאַשְׁרָאָה מוֹחָא גּוֹ קְלִיפָא כֹּלָּא כְּמָה דְּאִתְחָזֵי. הַאי רוּחָא דְּקֻדְשָׁא, אִתְעָבִיד בְּגוּפָא, לְאִתְכַּלְּלָא בְּגַוִּיהּ רוּחַ אַחֲרָא עִלָּאָה, דָּקִיק וְנָהִיר, וְכֹלָּא הָכִי אִתְאֲחִיד וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְעָאל דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְאֲחִיד בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִיהוּ קְלִיפָה בַּתְרָאָה דִּלְבַר.
משל לאגוז - קלפה קשה לפנים מקלפה חיצונה כמו הרוח השולטת בגוף
קְלִפָּה חֲזָקָה הִיא לִפְנִים מִקְּלִפָּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁהָאֱגוֹז, שֶׁהַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה אֵינָהּ קָשָׁה, קְלִפָּה שֶׁהִיא לִפְנִים מִמֶּנָּה הִיא קְלִפָּה קָשָׁה - אַף כָּךְ לְמַעְלָה. קְלִפָּה קָשָׁה הִיא רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בַּגּוּף. לִפְנִים מִמֶּנּוּ הִיא קְלִפָּה קְלוּשָׁה. לִפְנִים מִמֶּנּוּ - הַמֹּחַ.
בלשון הזוהר
קְלִיפָה תַּקִּיפָא אִיהִי לְגוֹ מִקְלִיפָה דְּהַאי עָלְמָא. כְּגַוְונָא דֶּאֱגוֹזָא, דְּהַאי קְלִיפָה דִּלְבַר לָאו אִיהִי תַּקִּיפָא, קְלִיפָה דְּאִיהִי לְגוֹ מִינָּהּ, אִיהִי קְלִיפָה תַּקִּיפָא. אוּף הָכִי לְעֵילָּא, קְלִיפָה תַּקִּיפָא, אִיהִי רוּחָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטָא בְּגוּפָא. לְגוֹ מִנֵּיהּ, אִיהִי קְלִיפָה קְלִישָׁא. לְגוֹ מִנֵּיהּ מוֹחָא.
בארץ הקדושה הקלפה הקשה נשברה
סוד נשמת המתים ומקום קבורתם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.