ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 27: ויקחו לי תרומה מאת כל איש - כלת משה יורדת לארץ וסוד הקלפות › פיסקה 2 (קמ ע"ב)

משל למלך בתוך עמו בלי מטרוניתא - וכשבאה קבעו העם ושמחו בעבודת הקב"ה

תרומה · ויקחו לי תרומה מאת כל איש - כלת משה יורדת לארץ וסוד הקלפות · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף קמ ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא וַדַּאי לְמֹשֶׁה יָהֲבָהּ, וְלָא יָהֲבָהּ לְאַחֲרָא. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה בְּגוֹ עַמֵּיהּ, וְלָא הֲוַת מַטְרוֹנִיתָא עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא. כָּל זִמְנָא דְּמַטְרוֹנִיתָא לָא הֲוַת עִמֵּיהּ דְּמַלְכָּא, לָא מִתְיָּאֲשֵׁי עַמָּא בֵּיהּ, וְאִינּוּן לָא יַתְבִין לְרַחֲצָן. כֵּיוָן דְּאָתַת מַטְרוֹנִיתָא, כָּל עַמָּא חֲדָאן, וְיַתְבֵי בְּרוּחְצָּנוּ. כַּךְ בְּקַדְמִיתָא, אַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לוֹן נִסִּין וְאָתִין עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, לָא מִתְיַאֲשֵׁי עַמָּא. כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. מִיַּד אִתְיָאַשׁוּ כֻּלְּהוּ, וְחַדּוּ בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א) דְּנַחְתַּת ׳כַּלַּת מֹשֶׁה׳ לְאַרְעָא.

תרגום

אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלְּמֹשֶׁה נְתָנָהּ, וְלֹא נְתָנָהּ לְאַחֵר. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ עַמּוֹ, וְלֹא הָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא עִם הַמֶּלֶךְ. כָּל זְמַן שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא לֹא הָיְתָה עִם הַמֶּלֶךְ, הָעָם לֹא קוֹבְעִים בּוֹ וְאֵינָם יוֹשְׁבִים לָבֶטַח. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה הַמַּטְרוֹנִיתָא, כָּל הָעָם שְׂמֵחִים וְיוֹשְׁבִים בְּבִטָּחוֹן. כָּךְ בַּתְּחִלָּה, אַף עַל גַּב שהקב"ה עָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְאוֹתוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, לֹא קוֹבְעִים הָעָם. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב"ה ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ - וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם. מִיָּד כֻּלָּם קָבְעוּ וְשָׂמְחוּ בַּעֲבוֹדַת הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א), שֶׁיָּרְדָה ׳כַּלַּת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א) לָאָרֶץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא ודאי למשה יהבה, ולא יהבה לאחרא. למלכא דהוה בגו עמיה, ולא הות מטרוניתא עמיה דמלכא. כל זמנא דמטרוניתא לא הות עמיה דמלכא, לא מתיאשי עמא ביה, ואינון לא יתבין לרחצן. כיון דאתת מטרוניתא, כל עמא חדאן, ויתבי ברוחצנו. כך בקדמיתא, אף על גב דקודשא בריך הוא עבד לון נסין ואתין על ידי דמשה, לא מתיאשי עמא. כיון דאמר קודשא בריך הוא ׳ויקחו לי תרומה׳, ונתתי משכני בתוככם. מיד אתיאשו כלהו, וחדו בפולחנא דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, ׳ויהי ביום כלת משה׳ (במדבר ז, א) דנחתת ׳כלת משה׳ לארעא.

התרגום: אלא ודאי שלמשה נתנה, ולא נתנה לאחר. למלך שהיה בתוך עמו, ולא היתה המטרוניתא עם המלך. כל זמן שהמטרוניתא לא היתה עם המלך, העם לא קובעים בו ואינם יושבים לבטח. כיון שבאה המטרוניתא, כל העם שמחים ויושבים בבטחון. כך בתחלה, אף על גב שהקב"ה עשה להם נסים ואותות על ידי משה, לא קובעים העם. כיון שאמר הקב"ה ׳ויקחו לי תרומה׳ - ונתתי משכני בתוככם. מיד כלם קבעו ושמחו בעבודת הקב"ה. זהו שכתוב ׳ויהי ביום כלת משה׳ (במדבר ז, א), שירדה ׳כלת משה׳ (במדבר ז, א) לארץ.

מן המפרשים

הסולם: אלא ודאי למשה וכו': ומשיב, אלא ודאי שנתנה למשה, ולא נתנה לאחר, ודומה, למלך שהיה בתוך עמו, ולא היתה המלכה עם המלך. כל זמן שהמלכה לא היתה עם המלך אין העם קובע שישאר אצלם, והם אינם יושבים לבטח. כיון שבאה המלכה שמחים כל העם…

אור יקר: ואתין על ידי משה מרכבה אליו ומושך פעולותיו לישראל,

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: