ארגמן כנוס כל הגונים - ותולעת שני ושנים גון היוצא מהכסא העליון מיכאל
תרומה · ויקחו לי תרומה זהב כסף ונחשת - סוד עשרים וחמש אותיות היחוד במשכן · מאמר 24 · פיסקה 7 · דף קלט ע"א
לשון הזוהר
וְאַרְגָּמָן, דָּא כְּנוּפְיָא דִּכָלִילָא כָּל גְּוָונִין כַּחֲדָא. וְתוֹלַעַת שָׁנִי, כְּתִיב שָׁנִי, וּכְתִיב ׳שָׁנִים׳, דִּכְתִּיב, ׳כִּי כָל בֵּיתָה לָבוּשׁ שָׁנִים׳ (משלי לא, כא). אֶלָּא הַאי אִיהוּ גּוָון אִקְרֵי שָׁנִי, דְּנָטִיל כָּל גַּוְונִין בֵּיהּ, וְכֹלָּא אִיהוּ חַד, שָׁנִי וְשָׁנִים. שָׁנִים: כַּד כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ כַּחֲדָא. שָׁנִי: דְּנָפִיק מִכֻּרְסְיָיא עִלָּאָה, דְּשַׁלְּטָא עַל תְּכֵלֶת מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְדָא אִיהוּ אַפּוֹטְרוֹפֹּסָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳מִיכָאֵל שַׂרֵכֶם׳ (דניאל י, כא). תּוֹלַעַת: דְּחֵילֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, כַּתּוֹלַעַת, דִּמְתָּבַּר כֹּלָּא וְעֹקֵר כֹּלָּא.
תרגום
וְאַרְגָּמָן - זֶה כִּנּוּס שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגְּוָנִים כְּאֶחָד. וְתוֹלַעַת שָׁנִי - כָּתוּב שָׁנִי, וְכָתוּב שָׁנִים, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׳ (משלי לא, כא) - אֶלָּא זֶהוּ גָּוֶן שֶׁנִּקְרָא שָׁנִי, שֶׁנּוֹטֵל בּוֹ אֶת כָּל הַגְּוָנִים וְהַכֹּל אֶחָד, שָׁנִי וְשָׁנִים. שָׁנִים - כְּשֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בּוֹ כְּאֶחָד. שָׁנִי - שֶׁיּוֹצֵא מֵהַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹלֵט עַל תְּכֵלֶת מִצַּד הַיָּמִין, וְזֶהוּ הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳מִיכָאֵל שַׂרְכֶם׳ (דניאל י, כא) - תּוֹלַעַת - שֶׁכֹּחָהּ בְּפִיהָ. כְּתוֹלַעַת שֶׁמְּשַׁבֶּרֶת הַכֹּל וּמְעַקֶּרֶת הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וארגמן, דא כנופיא דכלילא כל גוונין כחדא. ותולעת שני, כתיב שני, וכתיב ׳שנים׳, דכתיב, ׳כי כל ביתה לבוש שנים׳ (משלי לא, כא). אלא האי איהו גוון אקרי שני, דנטיל כל גוונין ביה, וכלא איהו חד, שני ושנים. שנים: כד כלהו כלילן ביה כחדא. שני: דנפיק מכרסייא עלאה, דשלטא על תכלת מסטרא דימינא, ודא איהו אפוטרופסא דישראל, דכתיב ביה ׳מיכאל שרכם׳ (דניאל י, כא). תולעת: דחיליה בפומיה, כתולעת, דמתבר כלא ועקר כלא.
התרגום: וארגמן - זה כנוס שכולל כל הגונים כאחד. ותולעת שני - כתוב שני, וכתוב שנים, שכתוב ׳כי כל ביתה לבש שנים׳ (משלי לא, כא) - אלא זהו גון שנקרא שני, שנוטל בו את כל הגונים והכל אחד, שני ושנים. שנים - כשכלם כלולים בו כאחד. שני - שיוצא מהכסא העליון ששולט על תכלת מצד הימין, וזהו האפוטרופוס של ישראל, שכתוב בו ׳מיכאל שרכם׳ (דניאל י, כא) - תולעת - שכחה בפיה. כתולעת שמשברת הכל ומעקרת הכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: דא איהו תכלת דציצית פי' מ' ולפי שיש במלכות הרבה בחינות לכך נקראת בשם נחשת ובשם תכלת ובשם תולעת שני כדלקמן כרסייא דיינין ביה דיני ממונות. פי' זעיר: וארגמן דא כנופייא דכליל כל גוונין נ"ב ת"ת: ותולעת שני נ"ב מ' אלא הא איהו גוון…
אור החמה: אלא האי איהו גוון וגו' הענין כי מיכאל בחיות בחסד בספירות שיש לי ב' בחינות הא' בחי' החסד לבדה הב' בחינת החסד כוללת כל המדות כך מיכאל יש לו בחינה לעצמו לבדו ובחינת כוללת כולם בעצמו והיינו בסוד היותו ראש לכל החיות ודרך בו ישתלשלו…
אור יקר: דשלטא על תכלת בחינת הגבורה שבכסא ומטעם זה לעולם מלמד זכות, והיינו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: