נחשת ימי קרבנות החג ותכלת פסח - שלטון המהימנותא המשמיד בכורות מצרים
תרומה · ויקחו לי תרומה - שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה · מאמר 13 · פיסקה 7 · דף קלה ע"א
לשון הזוהר
וּנְחֹשֶׁת. יוֹמֵי דְּקָרְבְּנִין דְּחָג, דְּאִינּוּן רְתִיכֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִינּוּן אִקְרוּן רָזָא דְּהָרֵי נְחֹשֶׁת, וּבְגִין כַּךְ מִתְמַעֲטִין בְּכָל יוֹמָא וְאַזְלִין. וּתְכֵלֶת, דָּא פֶּסַח, שׁוּלְטָנוּ דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, רָזָא דְּגַוְונָא תִּכְלָא, וּבְגִין דְּהִיא תִּכְלָא, לָא שַׁלְטָא עַד דְּשֵׁצִיאַת וְקַטִּילַת כָּל בּוּכְרֵי דְּמִצְרָאֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כג). בְּגִין כָּךְ, כָּל (קל"ט.) גַּוְונִין טָבִין בְּחֶלְמָא, בַּר מִן תִּכְלָא.
תרגום
וּנְחֹשֶׁת - יְמֵי קָרְבְּנוֹת הֶחָג, שֶׁהֵם מַרְכְּבוֹת הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים סוֹד שֶׁל הָרֵי נְחֹשֶׁת, וְלָכֵן מִתְמַעֲטִים בְּכָל יוֹם וְהוֹלְכִים. וּתְכֵלֶת - זֶה פֶּסַח, הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, הַסּוֹד שֶׁל צֶבַע הַתְּכֵלֶת. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא תְּכֵלֶת, לֹא שׁוֹלֶטֶת, עַד שֶׁמַּשְׁמִידָה וְהוֹרֶגֶת כָּל בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמותיב) ׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ - וְלָכֵן כָּל הַגְּוָנִים טוֹבִים בַּחֲלוֹם, חוּץ מִתְּכֵלֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ונחשת. יומי דקרבנין דחג, דאינון רתיכי דעמין עובדי כוכבים ומזלות, ואינון אקרון רזא דהרי נחשת, ובגין כך מתמעטין בכל יומא ואזלין. ותכלת, דא פסח, שולטנו דרזא דמהימנותא, רזא דגוונא תכלא, ובגין דהיא תכלא, לא שלטא עד דשציאת וקטילת כל בוכרי דמצראי, כמה דאת אמר ׳ועבר יהו"ה לנגף את מצרים׳ (שמות יב, כג). בגין כך, כל (קל"ט.) גוונין טבין בחלמא, בר מן תכלא.
התרגום: ונחשת - ימי קרבנות החג, שהם מרכבות העמים עובדי כוכבים ומזלות, והם נקראים סוד של הרי נחשת, ולכן מתמעטים בכל יום והולכים. ותכלת - זה פסח, השלטון של סוד המהימנותא, הסוד של צבע התכלת. ומשום שהיא תכלת, לא שולטת, עד שמשמידה והורגת כל בכורות מצרים, כמו שנאמר (שמותיב) ׳ועבר ה' לנגף את מצרים׳ - ולכן כל הגונים טובים בחלום, חוץ מתכלת.
מן המפרשים
אור החמה: ותכלת דא פסח וגו' הענין שהם ג' מאורי האש הא' גוון תכלת שהיא על הפתיל' והיא המ' שהיא דין בצד מה והיא השם אדני ובהראות התכלת הזה מיד מחייב מציאות גוון הלבן סוד יהו"ד ומציאות הגוון הדק הרוחני שעל הלבן שהוא סוד אהי"ה וכולם נקשרים…
אור יקר: וז״ש שלטא עד דשציאת וקטילת, ומבחינה זו שהתחילו ישראל לכנס בה הוא פסח תכלת, לא מצד עצם הרגל שהוא בחסד כנודע. כל גורנין וכו׳ שהיא המלכות המכלה שונאיה.
הסולם: ונחשת יומי דקרבנין וכו': ונחשת, הוא יום של קרבנות החג, שהם המרכבות של עמים עכו"ם, שאנו מקריבים על פרים בעדם, והם נקראים סוד הרי נחשת, ומשום כך מתמעטים והולכים פרי החג בכל יום. ותכלת, זה הוא פסח, שאז ממשלת סוד האמונה, דהיינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: