ויקחו לי תרומה
שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה
ויקחו לי תרומה - יחוד מעלה ומטה בלי פרוד כלל
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב). כָּאן הוּא יִחוּד בִּכְלָל אֶחָד. מַעְלָה וּמַטָּה. לֹא כָתוּב וְיִקְחוּ תְרוּמָה, אֶלָּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, מַעְלָה וּמַטָּה, בְּלִי פֵרוּד כְּלָל. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ (שמות כה, ב) - פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹ: ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ - מַה זֶּה ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳? אֶלָּא סוֹד יֵשׁ כָּאן לְאוֹתָם בַּעֲלֵי מִדּוֹת. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לָשִׂים אֶת רְצוֹן לִבָּם לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, וְכָל רְצוֹן לִבָּם אֵינוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְלַתַּאֲוָה הַבְּטֵלָה שֶׁלּוֹ. אֶלָּא יוֹדְעִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לָשִׂים רְצוֹנָם וּלְהִדָּבֵק לְמַעְלָה, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ רָצוֹן (שֶׁלָּהֶם) שֶׁל רִבּוֹנָם אֲלֵיהֶם מִמַּעְלָה לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב), הָכָא אִיהוּ יִחוּדָא בִּכְלָלָא חֲדָא. עֵילָּא וְתַתָּא. וְיִקְחוּ תְּרוּמָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, עֵילָּא וְתַתָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, בְּלא פִּרוּדָא כְּלָל. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. הַאי קְרָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֵימַר, ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳, (ס"א יקח את תרומתי) מַאי ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳. אֶלָּא רָזָא הָכָא לְאִינוּן מָרֵי מִדִין. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיַדְעֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא דְּלִבְּהוֹן לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִישָׁא, וְכָל רְעוּתָא דְּלִבְּהוֹן לָאו אִיהוּ לְגַבֵּי עָלְמָא דָּא, וּבְכִסּוּפָא בַּטְלָּה דִּילֵיהּ. אֶלָּא יַדְעֵי וּמִשְׁתַּדְּלֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתְהוֹן וּלְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא רְעוּתָא (דלהון) דְּמָארֵיהוֹן לְגַבַּיְיהוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא.
כל איש זה צדיק הנקרא כל - בעל הבית שרצונו תמיד למטרוניתא
וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נוֹטְלִים אוֹתוֹ רְצוֹן רִבּוֹנָם לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם? הֵם נוֹטְלִים מִמָּקוֹם אֶחָד עֶלְיוֹן וְקָדוֹשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים כָּל הָרְצוֹנוֹת הַקְּדוֹשִׁים. וּמִי הוּא? כָּל אִישׁ. זֶה צַדִּיק שֶׁנִּקְרָא כֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא׳ (קהלת ה, ח) - ׳עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי׳ (תהלים קיט, קכח) - אִישׁ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִישׁ צַדִּיק׳ (בראשית ו, ט) - זֶהוּ צַדִּיק (כָּל אִישׁ) בַּעַל הַבַּיִת שֶׁרְצוֹנוֹ תָּמִיד לַמַּטְרוֹנִיתָא, כְּמוֹ בַּעַל שֶׁאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ תָּמִיד. יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ - הוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְלִבּוֹ, שֶׁהִיא הַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁלּוֹ, יִדְּבֶנּוּ לְהִדָּבֵק בָּהּ.
בלשון הזוהר
וּמַאן אֲתָר נַטְלֵי הַהוּא רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן לְאַמְשָׁכָא לֵיהּ לְגַבַּיְיהוּ. נַטְלִין מֵאֲתָר חַד עִלָּאָה קַדִישָׁא, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין כָּל רְעוּתִין קַדִּישִׁין. וּמַאן אִיהוּ. כָּל אִישׁ. דָּא צַדִּיק, דְּאִתְקְרֵי כֹּל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא׳ (קהלת ה, ח). ׳עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי׳ (תהילים קיט, קכח). אִישׁ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִישׁ צַדִיק׳ (בראשית ו, ט). דָּא אִיהוּ צַדִיק, (ס"א כל איש) מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, דִּרְעוּתֵיהּ תָּדִיר לְגַבֵּי מַטְרוֹנִיתָא, כְּבַעְלָהּ דְּרָחִים לְאִתְתֵיהּ תָּדִיר. יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ אִיהוּ רָחִים לָהּ. וְלִבּוֹ דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא דִּילֵיהּ, יִדְּבֶנּוּ לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ.
וזאת התרומה זו כנסת ישראל - מקום עליון ששם שורה אהבת בעל ואשה
וְאַף עַל גַּב שֶׁאַהֲבָה רַבָּה זֶה עִם זֶה, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, מֵאוֹתוֹ כָּל אִישׁ, בַּעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, מִמֶּנּוּ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. דֶּרֶךְ הָעוֹלָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לָקַחַת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֶּנּוּ, הוּא מַקְפִּיד וְלֹא עוֹזֵב אוֹתָהּ. אֲבָל הקב"ה לֹא כָּךְ. כָּתוּב ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה׳ (שמות כה, ג) - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אַף עַל גַּב שֶׁכָּל אַהֲבָתָהּ אֵלָיו וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, מִמֶּנּוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ לְהַשְׁרוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הָאַהֲבָה שֶׁל אִשָּׁה וּבַעְלָהּ שׁוֹרָה, מִשָּׁם תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי כֻּלָּם שֶׁזָּכוּ לָזֶה. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג). וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתּוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה מֵאִתָּם? מֵאֵת שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת (הַדְּרָגוֹת) הַלָּלוּ.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דִּרְחִימוּ סַגִי דָּא בְּדָא, דְּלָא (בראשית ז' ע"א) מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, מֵהַהוּא ׳כָּל אִישׁ׳, מָארֵיהּ בֵּיתָא, מָארִיהּ דְּמַטְרוֹנִיתָא, מִנֵּיהּ ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. אָרְחֵיהּ דְּעָלְמָא, מַאן דְּבָעֵי לְנַסְּבָא אִתְּתֵיהּ דְּבַּר נָשׁ מִנֵּיהּ אִיהוּ קַפִּיד וְלָא שָׁבִיק לָהּ. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, כְּתִיב ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה׳, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּכָל רְחִימוּ דִּילָהּ לְגַבֵּיהּ, וּרְחִימוּ דִּילֵיהּ לְגַבָהּ. מִנֵּיהּ נַטְלִין לָהּ לְאַשְׁרָאָה בֵּינַיְיהוּ, מֵהַהוּא אֲתָר עִלָּאָה, דְּכָל רְחִימוּ דְּאִתְּתָא וּבַעֲלָהּ שַׁרְיָא. מִתַּמָּן ׳תִּקְּחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְזַכָּאִין כֻּלְּהוּ דְּזָכוּ לְהַאי. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג). וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, אֲשֶׁר ׳תִּקְחוּ מֵאִתּוֹ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ מַאי מֵאִתָּם. מֵאֵת תְּרֵין שְׁמָהָן (נ"א דרגין) אִלֵּין.
מאתם מאת האות מ"ם - סוד העולם העליון מקום מדורו של הצדיק
עוֹד אָמַר רַב יֵיבָא סָבָא, מֵאִתָּם - מֵאֵת ם', שֶׁהוּא סוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מְקוֹם מְדוֹרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁמִּתְעַטֵּר מֵהָאוֹת ם', וּמִשָּׁם נוֹטֵל חַיִּים לְהָזִין אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, הַסּוֹד שֶׁנִּתָּן לַחֲכָמִים. אַשְׁרֵי חֶלְקָם.
בלשון הזוהר
תּוּ רַב יֵיבָא סָבָא אָמַר, מֵאִתָּם: מֵאָת ם', דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. אֲתָר מָדוֹרֵיהּ דְּהַאי צַדִּיק, דְּאִיהוּ אִתְעַטָּר מֵאָת ס', וּמִתַּמָּן נָטִיל חַיִּין, לְאַתְזְנָא לְעָלְמִין כֻּלְּהוּ. וְכֹלָּא מִלָּה חֲדָא, רָזָא לְחַכִּימִין אִתְיְהִיבַת, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.
לא יכולים לטל התרומה אלא ברשות בעלה וברצונו לעבודת אהבה
שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהֵם נוֹטְלִים אוֹתָהּ, (כָּאן) לֹא יְכוֹלִים לִטֹּל אוֹתָהּ אֶלָּא רַק בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ וּבִרְצוֹנוֹ, וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה שֶׁל אַהֲבָה אֵלָיו, וְאָז בְּאַהֲבָתוֹ ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. וְכָל זֶה בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְתִקּוּן וְסִדּוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְסַדְּרִים בְּכָל יוֹם. דָּבָר אַחֵר מֵאִתָּם - מֵהַכְּלָל שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
דְּאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן נַטְלִין לָהּ, (הכא) לָא יַכְלִין לְנַטְּלָא לָהּ, אֶלָּא בִּרְשׁוּ דְּבַעְלָהּ, וּבִרְעוּ דִּילֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד פּוּלְחָנָא דִּרְחִימוּ לְגַבֵּיהּ, וּכְדֵין בִּרְחִימוּ דִּילֵיהּ ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. וְכָל דָּא, בְּאִינּוּן פּוּלְחָנֵי דִּצְלוֹתָא, וְתִקּוּנָא וְסִדּוּרָא דְּיִשְׂרָאֵל מְסַדְרִין בְּכָל יוֹמָא. דָּבָר אַחֵר מֵאִתָּם, מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין עִלָּאִין וְכֹלָּא חַד.
זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן - זהב יום הדין וכסף יום כפור מלבין חטאים
(ד"א) מֵאִתָּם - מֵאוֹתָם זְמַנִּים וְשַׁבָּתוֹת, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. ׳זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׳ ׳וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי׳. זָהָב - בַּסּוֹד שֶׁל יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁל זָהָב, יוֹם הַדִּין, וְשׁוֹלֵט אוֹתוֹ הַצַּד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב). וָכֶסֶף - זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמִּתְלַבְּנִים חֲטָאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁלֶג, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיה א, יח) - וְכָתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם׳ (ויקרא טז, ל).
בלשון הזוהר
(ד"א) מֵאִתָּם, מֵאִינּוּן זִמְנֵי וְשַׁבָתֵּי, וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא. ׳זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׳ ׳וּתְכֵלֶת וְאַרְגָמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי׳. זָהָב, בְּרָזָא דְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּאִיהוּ יוֹמָא דְּזָהָב, יוֹמָא דְּדִינָא, וְשָׁלְטָא הַהוּא סִטְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב). וָכֶסֶף, דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּמִתְלַבְּנָן חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּתַלְגָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ׳ (ישעיהו א, יח). וּכְתִיב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם׳ (ויקרא טז, ל).
נחשת ימי קרבנות החג ותכלת פסח - שלטון המהימנותא המשמיד בכורות מצרים
וּנְחֹשֶׁת - יְמֵי קָרְבְּנוֹת הֶחָג, שֶׁהֵם מַרְכְּבוֹת הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים סוֹד שֶׁל הָרֵי נְחֹשֶׁת, וְלָכֵן מִתְמַעֲטִים בְּכָל יוֹם וְהוֹלְכִים. וּתְכֵלֶת - זֶה פֶּסַח, הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, הַסּוֹד שֶׁל צֶבַע הַתְּכֵלֶת. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא תְּכֵלֶת, לֹא שׁוֹלֶטֶת, עַד שֶׁמַּשְׁמִידָה וְהוֹרֶגֶת כָּל בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמותיב) ׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ - וְלָכֵן כָּל הַגְּוָנִים טוֹבִים בַּחֲלוֹם, חוּץ מִתְּכֵלֶת.
בלשון הזוהר
וּנְחֹשֶׁת. יוֹמֵי דְּקָרְבְּנִין דְּחָג, דְּאִינּוּן רְתִיכֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִינּוּן אִקְרוּן רָזָא דְּהָרֵי נְחֹשֶׁת, וּבְגִין כַּךְ מִתְמַעֲטִין בְּכָל יוֹמָא וְאַזְלִין. וּתְכֵלֶת, דָּא פֶּסַח, שׁוּלְטָנוּ דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, רָזָא דְּגַוְונָא תִּכְלָא, וּבְגִין דְּהִיא תִּכְלָא, לָא שַׁלְטָא עַד דְּשֵׁצִיאַת וְקַטִּילַת כָּל בּוּכְרֵי דְּמִצְרָאֵי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כג). בְּגִין כָּךְ, כָּל גַּוְונִין טָבִין בְּחֶלְמָא, בַּר מִן תִּכְלָא.
ארגמן שבועות תורה שבכתב משני צדדים - ותולעת שני ט"ו באב
וְאַרְגָּמָן - זֶה שָׁבוּעוֹת, סוֹד הָאַרְגָּמָן, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ כְּלוּלָה מִשְּׁנֵי צְדָדִים - מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לב, ב), וְזֶהוּ אַרְגָּמָן. וְתוֹלַעַת שָׁנִי - זֶהוּ ט"ו בְּאָב, שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי מֵילָת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע׳ (איכה ד, ה).
בלשון הזוהר
וְאַרְגָמָן, דָּא שְׁבוּעוֹת, רָזָא דְּאַרְגְוָונָא, דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב דְּאִתְיְהִיבַת בֵּיהּ, כְּלִילָא מִתְּרֵין סִטְרִין, מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), וְדָא אִיהוּ אַרְגָמָן. וְתוֹלַעַת שָׁנִי, דָּא אִיהוּ ט"ו בְּאָב, דִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הֲווֹ נַפְקֵי בְּמָאנֵי מִלַּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע׳ (איכה ד, ה).
ששה צדדים עד כאן - ומכאן והלאה סוד עשרת ימי תשובה עד יום הכפורים
עֵד כָּאן שִׁשָּׁה צְדָדִים. מִכָּאן וָהָלְאָה הַסּוֹד שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה. ׳וְשֵׁשׁ. וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים׳ - וַעֲצֵי שִׁטִּים. ׳וְשֶׁמֶן לַמָּאֹר. וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׳. ׳וְאַבְנֵי שֹׁהַם. וְאַבְנֵי מִלּוּאִים׳ - עַד כָּאן תִּשְׁעָה, כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה יָמִים, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה.
בלשון הזוהר
עַד הָכָא, שִׁית סִטְרִין, מִכָּאן וּלְהָלְאָה רָזָא דְּי' יְמֵי תְּשׁוּבָה. וְשֵׁ"שׁ, ׳וְעִזִּים, וְעוֹרוֹת אֵילִם מְאָדָּמִים. וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁים׳. וַעֲצֵי שִׁטִּים. ׳וְשֶׁמֶן לַמָּאֹר. וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּלִקְטוֹרֶת הַסַּמִּים׳. ׳וְאַבְנֵי שׁוֹהַם. וְאַבְנִי מִלּוּאִים׳. עַד הָכָא תִּשְׁעָה, לָקֳבֵל תִּשְׁעָה יוֹמִין וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה.
תרומת ה' בכל זמן - ראש השנה יום הכפורים וסכות סוככת ומגנה עלינו
וּמִכָּל אֵלֶּה אָנוּ נוֹטְלִים תְּרוּמַת ה' בְּכָל זְמַן וּזְמַן, כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת עָלֵינוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָנוּ נוֹטְלִים תְּרוּמַת ה', וְהוּא סוֹד שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁבָּא מִצַּד הַזָּהָב. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָנוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ, וְהִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיּוֹרֶשֶׁת הַבַּת אֶת הָאֵם. בְּסֻכּוֹת אָנוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ, וְהִיא סֻכָּה, סוֹכֶכֶת וּמְגִנָּה עָלֵינוּ, וְכָתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה), וְזוֹהִי תְּרוּמַת ה'.
בלשון הזוהר
וּמִכָּל אִלֵּין, אֲנָן נַטְלִין תְּרוּמַת יהו"ה, בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, בְּגִין לְאַשְׁרָאָה עֲלָן. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲנָן נַטְלִין תְּרוּמַת יהו"ה, וְאִיהוּ רָזָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דְּזָהָב. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲנָן נַטְלִין לָהּ, וְאִיהִי יוֹם הַכִּפּוּרִים (אמור ק"ב) דְּיָרְתָא בְּרַתָּא לְאִימָּא. בַּסֻּכּוֹת אֲנָן נַטְלִין לָהּ, וְאִיהִי סוּכָּה סוֹכֶכֶת וְאַגִינַת עֲלָן, וּכְתִיב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם׳ (במדבר כט, לה) וְדָא אִיהִי תְּרוּמַת יהו"ה.
תרומת ה' בפסח ובשבועות - וחמשה עשר באב שמחת בנות ישראל
בְּפֶסַח אַף כָּךְ אָנוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ, וְהִיא פֶּסַח. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, סוֹד הַגָּוֶן שֶׁל אוֹר הַתְּכֵלֶת. בְּשָׁבוּעוֹת אָנוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ, וְהִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְכָתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א) - וְאָנוּ נוֹטְלִים מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, הוּא עָמַד בְּשִׂמְחָה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. כָּל שְׁאָר הַיָּמִים הֵם לַתִּקּוּן שֶׁלָּהּ, וְלָכֵן כָּתוּב ׳אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג).
בלשון הזוהר
בַּפֶסַח אוּף הָכִי אֲנָן נַטְלִין לָהּ, וְאִיהִי פֶּסַח. וְהָא אוֹקִימְנָא, רָזָא דְּגָוֶון דִּנְהוֹרָא תִּכְלָא. בְּשָׁבוּעוֹת אֲנָן נַטְלִין לָהּ, וְאִיהִי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וּכְתִיב ׳וַיְדַבֵּר אֱלהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳ (שמות כ, א), וַאֲנָן נַטְלִין מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. ט"ו בְּאָב, אִיהוּ קַיְּימָא בְּחֶדְוָה, עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. כָּל שְׁאָר יוֹמִין, אִינּוּן לְתִקּוּנָא דִּילָהּ. וְעַל דָּא ׳אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ כְּתִיב.
אחד למעלה ואחד למטה
סוד תפלת השבת המעוררת ברכה ולא דין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.