ויקחו לי תרומה - יחוד מעלה ומטה בלי פרוד כלל
תרומה · ויקחו לי תרומה - שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה · מאמר 13 · פיסקה 1 · דף קלד ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב), הָכָא אִיהוּ יִחוּדָא בִּכְלָלָא חֲדָא. עֵילָּא וְתַתָּא. וְיִקְחוּ תְּרוּמָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, עֵילָּא וְתַתָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, בְּלא פִּרוּדָא כְּלָל. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. הַאי קְרָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֵימַר, ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳, (ס"א יקח את תרומתי) מַאי ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳. אֶלָּא רָזָא הָכָא לְאִינוּן מָרֵי מִדִין. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דְּיַדְעֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתָא דְּלִבְּהוֹן לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִישָׁא, וְכָל רְעוּתָא דְּלִבְּהוֹן לָאו אִיהוּ לְגַבֵּי עָלְמָא דָּא, וּבְכִסּוּפָא בַּטְלָּה דִּילֵיהּ. אֶלָּא יַדְעֵי וּמִשְׁתַּדְּלֵי לְשַׁוָּאָה רְעוּתְהוֹן וּלְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא רְעוּתָא (דלהון) דְּמָארֵיהוֹן לְגַבַּיְיהוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳. כָּאן הוּא יִחוּד בִּכְלָל אֶחָד. מַעְלָה וּמַטָּה. לֹא כָתוּב וְיִקְחוּ תְרוּמָה, אֶלָּא ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳, מַעְלָה וּמַטָּה, בְּלִי פֵרוּד כְּלָל. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ (שמות כה, ב) - פָּסוּק זֶה כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹ: ׳כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳ - מַה זֶּה ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳? אֶלָּא סוֹד יֵשׁ כָּאן לְאוֹתָם בַּעֲלֵי מִדּוֹת. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לָשִׂים אֶת רְצוֹן לִבָּם לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, וְכָל רְצוֹן לִבָּם אֵינוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְלַתַּאֲוָה הַבְּטֵלָה שֶׁלּוֹ. אֶלָּא יוֹדְעִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לָשִׂים רְצוֹנָם וּלְהִדָּבֵק לְמַעְלָה, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ רָצוֹן (שֶׁלָּהֶם) שֶׁל רִבּוֹנָם אֲלֵיהֶם מִמַּעְלָה לְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר ׳ויקחו לי תרומה׳ (שמות כה, ב), הכא איהו יחודא בכללא חדא. עילא ותתא. ויקחו תרומה לא כתיב, אלא ׳ויקחו לי תרומה׳, עילא ותתא בכללא חדא, בלא פרודא כלל. ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׳. האי קרא, הכי אצטריך ליה למימר, ׳כל איש אשר ידבנו לבו׳, (ס"א יקח את תרומתי) מאי ׳מאת כל איש׳. אלא רזא הכא לאינון מרי מדין. זכאין אינון צדיקיא, דידעי לשואה רעותא דלבהון לגבי מלכא עלאה קדישא, וכל רעותא דלבהון לאו איהו לגבי עלמא דא, ובכסופא בטלה דיליה. אלא ידעי ומשתדלי לשואה רעותהון ולאתדבקא לעילא, בגין לאמשכא רעותא (דלהון) דמאריהון לגבייהו מעילא לתתא.
התרגום: פתח ואמר, ׳ויקחו לי תרומה׳. כאן הוא יחוד בכלל אחד. מעלה ומטה. לא כתוב ויקחו תרומה, אלא ׳ויקחו לי תרומה׳, מעלה ומטה, בלי פרוד כלל. ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׳ (שמות כה, ב) - פסוק זה כך צריך לומר אותו: ׳כל איש אשר ידבנו לבו׳ - מה זה ׳מאת כל איש׳? אלא סוד יש כאן לאותם בעלי מדות. אשריהם הצדיקים שיודעים לשים את רצון לבם למלך העליון הקדוש, וכל רצון לבם אינו לעולם הזה, ולתאוה הבטלה שלו. אלא יודעים ומשתדלים לשים רצונם ולהדבק למעלה, כדי למשך רצון (שלהם) של רבונם אליהם ממעלה למטה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ויקחו לי תרומה עילא ותתא נ"ב לי ת"ת. תרומה מ': והם עילא ותתא יקח את תרומתי עכשיו שפירשנו תרומה היא מלכות. יקח את תרומתי מבעי ליה: מארי מדין נ"ב החכמים שדורשים ענין המדות שהם הספירות: ה"ג אבל קב"ה לאו הכי כתיב וזאת התרומה דא…
אור החמה: פתח ואמר ויקחו לי תרומה וגומר הכא איהו יחודא וגו' כבר ביאר כי הייחודים הם שנים בסוד ה' א' ושמו אחד ויש ייחוד ג' נתבאר פ' בראשית והוא הנק' הוא ושמו א' ועל ייחוד זה אמר הכא איהו ייחודא בכללא חדא עילא ה' אחד ותתא ושמו אחד וזו…
הסולם: פתח ואמר ויקחו וגו': פתח ואמר, ויקחו לי תרומה, כאן הוא היחוד של מעלה, ז"א, ושל מטה, מלכות, בכלל אחד. כי לי הוא ז"א, תרומה, היא מלכות. ויקחו תרומה לא כתוב, אלא ויקחו לי תרומה, שזה יורה, למעלה ולמטה בכלל אחד בלא פרוד כלל.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: