ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 10: הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים › פיסקה 27 (קלב ע"א)

אותיות האמצע בארבע ארבע - שבעים ושתים תבות שם המפרש

תרומה · הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים · מאמר 10 · פיסקה 27 · דף קלב ע"א

לשון הזוהר

אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון, בְּשִׁית שִׁית תְּרֵין אַתְוָון קַדְמָאֵי, בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ. כֻּלְּהוּ שְׁאָר אַתְוָון דִּי בְּאֶמְצָעִיתָא, כֻּלְּהוּ בְּאַרְבַּע אַרְבַּע, בְּגִין דְּאִינּוּן בְּרָזָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן אַתְוָון קַדְמָאֵי וְאִינּוּן דִּבְסוֹפָא, אִינּוּן שְׁלִימוּ דִּכ"ב אַתְוָון, בְּגִין דְּאִית בְּהוּ כ"ב תֵּיבִין, לָקֳבֵל כ"ב אַתְוָון עִלָּאִין. אִשְׁתָּאֲרוּ תִּמְנֵיסָר אַתְוָון אַחֲרָנִין, דְּקָא סָלְקִין בִּרְתִּיכַיְיהוּ לְאַרְבַּע אַרְבַּע, לְשִׁבְעִין וּתְרֵין תֵּיבִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, גְּלִיפָא קַדִּישָׁא דְּע"ב אַתְוָון, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְעַטָּר בְּהוּ. וּשְׁמָא דָּא, אִיהוּ מְעַטְּרָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְסָלִיק בְּרָזָא דָּא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ גּוֹ שְׁלִיחוּתָא (דמאריה) דִּשְׁכִינְתָּא.

תרגום

אֵלּוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּשֵׁשׁ שֵׁשׁ. שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ. כָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּאֶמְצַע, כֻּלָּן בְּאַרְבַּע אַרְבַּע, מִשּׁוּם שֶׁהֵן בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאוֹתָן שֶׁבַּסּוֹף, הֵן שְׁלֵמוּת כ"ב הָאוֹתִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כ"ב תֵּבוֹת כְּנֶגֶד כ"ב הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. נִשְׁאֲרוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעוֹלוֹת בְּמַרְכְּבוֹתֵיהֶן לְאַרְבַּע אַרְבַּע, לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת, שֶׁהֵן סוֹד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, חֲקִיקָה קְדוֹשָׁה שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שהקב"ה מִתְעַטֵּר בָּהֶן, וְהַשֵּׁם הַזֶּה מְעַטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָה בְּסוֹד זֶה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם תּוֹךְ הַשְּׁלִיחוּת (שֶׁל אֲדוֹנוֹ) שֶׁל הַשְּׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלין תרין אתוון, בשית שית תרין אתוון קדמאי, בחמש חמש. כלהו שאר אתוון די באמצעיתא, כלהו בארבע ארבע, בגין דאינון ברזא דרתיכא עלאה, דאינון אתוון קדמאי ואינון דבסופא, אינון שלימו דכ"ב אתוון, בגין דאית בהו כ"ב תיבין, לקבל כ"ב אתוון עלאין. אשתארו תמניסר אתוון אחרנין, דקא סלקין ברתיכייהו לארבע ארבע, לשבעין ותרין תיבין, דאינון רזא דשמא מפרש, גליפא קדישא דע"ב אתוון, דקודשא בריך הוא מתעטר בהו. ושמא דא, איהו מעטרא לכנסת ישראל, וסליק ברזא דא, לאתעטרא בהו גו שליחותא (דמאריה) דשכינתא.

התרגום: אלו שתי אותיות בשש שש. שתי אותיות ראשונות בחמש חמש. כל שאר האותיות שבאמצע, כלן בארבע ארבע, משום שהן בסוד המרכבה העליונה, שהן אותיות ראשונות ואותן שבסוף, הן שלמות כ"ב האותיות, משום שיש בהן כ"ב תבות כנגד כ"ב האותיות העליונות. נשארו שמונה עשרה אותיות אחרות שעולות במרכבותיהן לארבע ארבע, לשבעים ושתים תבות, שהן סוד השם המפרש, חקיקה קדושה של שבעים ושתים אותיות שהקב"ה מתעטר בהן, והשם הזה מעטר את כנסת ישראל, ועולה בסוד זה להתעטר בהם תוך השליחות (של אדונו) של השכינה.

מן המפרשים

אור החמה: כלהו שאר אתוון די באמצעותא פי' באמצעותא דאתוון דא"ת ב"ש שהם ג"ר מגימ"ל עד רי"ש דהיינו גדלו וטובו מלא עולם עד ראה והתקין וגומר כולם הולכים בארבע ארבע תיבות והם ח"י תיבות שר"ת הם ח"י אותיות מהכ"ב וד"פ ח"י עולה ע"ב יסוד המרכבה…

הסולם: אלין תרין אתוון וכו': אלו ב' אותיות ש' ת', הן בשש שש אותיות, ב' אותיות הראשונות א' ב', הן בחמש חמש אותיות, כל שאר האותיות שבאמצע, כולן בארבע ארבע אותיות, משום שהן בסוד מרכבה העליונה, כי האותיות הראשונות א"ב, שהן עשר, ואלו ש"ת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר