הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים
הללויה הללו עבדי ה' הכרוז מקדים שבח היום ופרידת היום מהלילה
פָּתַח אֶחָד וְאָמַר, הַלְלוּיָהּ ׳הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'׳ (תהלים קיג, א). פּוֹתֵחַ הַשֵּׁנִי וְאוֹמֵר, ׳יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳ (תהלים קיג, ב) - פּוֹתֵחַ הַשְּׁלִישִׁי וְאוֹמֵר, ׳מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'׳ - אָז הַכָּרוֹז מַקְדִּים וְקוֹרֵא, הִזְדַּמְּנוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, אוֹתָם הַמְשַׁבְּחִים אֶת רִבּוֹנָם הִתְתַּקְּנוּ לְשֶׁבַח הַיּוֹם. וְאָז נִפְרָדִים הַיּוֹם מֵהַלַּיְלָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁקָּם בַּבּקֶר מִתּוֹךְ תִּשְׁבַּחְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁלָּמַד בַּלַּיְלָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר.
בלשון הזוהר
פָּתַח חַד וְאָמַר, (תהילים קיג ב) ׳הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יהו"ה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יהו"ה׳. פָּתַח תִּנְיָינָא וְאָמַר, יְהִי שֵׁם יהו"׳ה מְבוֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׳. פָּתַח תְּלִיתָאָה וְאָמַר, ׳מִמִּזְרָח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהוּלָּל שֵׁם׳ יהו"ה. כְּדֵין כָּרוֹזָא קָדִים וְקָרֵי אִתְעֲתָדוּ קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, אִינּוּן דִּמְשַׁבְּחָן לְמָארֵיהוֹן, אִתְתָּקָּנוּ בִּשְׁבָחָא דִּימָמָא. כְּדֵין אִתְפַּרְשׁוּן יְמָמָא מִן לֵילְיָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּקָם בְּצַפְרָא, מִגּוֹ תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָעֵי בְּלֵילְיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא צְלוֹתָא דְּצַפְרָא.
אמר שומר אתא בקר - הקב"ה משיב לישראל על גלות מצרים ובבל
כָּתוּב, ׳אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ׳ (ישעיה כא) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ בְּנֵי שֵׂעִיר, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא: שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה - מַה יִּהְיֶה עָלֵינוּ מֵהַגָּלוּת הַזּוֹ שֶׁדּוֹמָה לְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה?. מַה כָּתוּב? ׳אָמַר שֹׁמֵר׳ (ישעיה כא, יב) - זֶה הקב"ה. אָתָא בֹקֶר - כְּבָר הֶאַרְתִּי לְךְ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְהֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם וְקֵרַבְ תִּיכֶם לַעֲבוֹדָתִי, וְנָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּזְכּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם. עֲזַבְתֶּם תּוֹרָתִי, וְגַם לָיְלָה - הִכְנַסְתִּיכֶם לְגָלוּת (בָּבֶל והעלי תיכם. עזבתם תורתי כְּמִקֹּדֶם, והכנסתי אֶתְכֶם לגלות) כְּמִקֹּדֶם. ׳אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה' וּקְרָאוּ וְשָׁם תִּמְצְאוּ בַּמֶּה תְּלוּיָה גָּלוּתְכֶם וּגְאֻלַּתְכֶם׳ (שם לד). וּכְשֶׁתִּבְעָיוּן בָּהּ, הִיא תֹּאמַר וְתַכְרִיז לִפְנֵיכֶם: שֻׁבוּ אֵתָיוּ. שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּמִיָּד אֵתָיוּ, וְקִרְבוּ אֵלַי. (וּבְסוֹד הַפָּסוּק הַזֶּה) וּבְפָסוּק זֶה כָּתוּב, מַשָּׂא דּוּמָה. וְסוֹד זֶה בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל נְבוּאָה (בְּחָמֵשׁ דרכים) נֶאֱמַר לַנְּבִיאִים: בְּמַחֲזֶ"ה. בְּחָזוֹ"ן. בְּחִזָּיוֹ"ן. בְּחָזוּ"ת. בְּדָבָ"ר. בְּמַשָּׂ"א. וְכָל הֶחָמֵשׁ כֻּלָּן כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אַחַר הַכֹּתֶל אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר, וּמֵהֶם כְּמִי שֶׁרוֹאֶה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מִתּוֹךְ עֲשָׁשִׁית. אֲבָל מַשָּׂא הֱוֵי כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ אוֹתוֹ אוֹר בְּטֹרַח רַב וּמַטְרִיחַ עָלָיו דְּבָרָיו, שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְגַּלּוֹת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי׳ (במדבר יא, יא) - וּמִשּׁוּם זֶה מַשָּׂא.
בלשון הזוהר
כְּתִיב, ׳אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ, הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ, עַל גָּלוּת דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיַתְבֵי גּוֹ בְּנֵי שֵׂעִיר, וְיִשְׂרָאֵל אַמְרֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שׁוֹמֵר, מַה מִּלַּיְלָה, מַה תְּהֵא עָלַן מִן גָּלוּתָא דָּא, דְּדַמֵּי לַחֲשׁוֹכָא דְּלֵילְיָא׳ (ישעיהו כא, יב). מַה כְּתִיב, אָמַר שׁוֹמֵר, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָתָא בֹקֶר, כְּבָר נְהִירְנָא לְכוּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, וְאַסִּיקְנָא לְכוּ וְקָרִיבִת יַתְכוֹן לְפוּלְחָנִי, וְאוֹרַיְיתָא יָהֲבִית לְכוֹן, בְּגִין דְּתִזְכּוּן לְחַיֵּי עָלְמָא. שְׁבַקְתּוּן אוֹרַיְיתִי, וְגַם לָיְלָה, אָעִילְנָא לְכוּ בְּגָלוּתָא (ס"א דבבל, ואסיקנא לכו. שבקתון אורייתי כמלקדמין, אעילנא לכו בגלותא) כְּמִלְּקַדְּמִין. ׳אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יהו"ה וּקְרָאוּ, וְתַמָּן תִּשְׁכְּחוּן בְּמַה תַּלְיָא גָּלוּתָא דִּלְכוֹן, וּגְאוּלָה דִּלְכוֹן, וְכַד תִּבְעָיוּן בָּהּ, הִיא תֵּימָא וְתַכְרִיז קָמַיְיכוּ׳ (ישעיה לה). שׁוּבוּ אֵתָיוּ. שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָתָא, וּמִיַּד אֵתָיוּ וְאִקְרִיבוּ לְגַבָּאי. (נ"א וברזא דהאי קרא) וּבְהַאי קְרָא כְּתִיב, מַשָּׂא דּוּמָה. וְרָזָא דָּא, בְּשִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה (בחמשה ארחין) אִתְּמַר לִנְבִיאֵי. בְּמַחֲזֶ"ה. בַּחֲזוֹ"ן. בְּחִזָּיוֹ"ן. בְּחָזוּ"ת. בְּדָבָ"ר. בְּמַש"א. וְכֻלְּהוּ חֲמִשָּׁא כֻּלְּהוּ כְּמַאן דְּחָמֵי בָּתַר כּוֹתָלָא, הַהוּא נְהִירוּ דִּנְהוֹרָא. וּמִנְּהוֹן, כְּמַאן דְּחָמֵי נְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא מִגּוֹ עֲשָׁשִׁיתָא. אֲבָל מַשָּׂא, הֲוֵי, כַּד מָטֵי הַהוּא נְהוֹרָא בְּטוֹרַח סַגִּי וְאִיטְרַח מִלּוֹי עֲלוֹי, דְּלָא יָכִיל לְאִתְגַּלְיָיא לֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי׳ (במדבר יא, יא). וּבְּגִין כָּךְ, מַשָּׂא.
אלי קרא משעיר - נבואה בלחש דרגות פנימיות זו בזו כקלפה בקלפה
וְכָאן מַשָּׂא דּוּמָה - טֹרַח רַב שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִתְגַּלּוֹת, וְהִיא נְבוּאָה בְּלַחַשׁ וְעוֹמֶדֶת בְּלַחַשׁ. אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר - כָּאן לֹא הִתְגַּלָּה מִי אָמַר "אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר", אִם הקב"ה אִם נָבִיא נֶאֱמָן. אֲבָל נְבוּאָה זוֹ וַדַּאי עוֹמֶדֶת בְּלַחַשׁ תּוֹךְ סוֹד הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמִתּוֹךְ סוֹד נִסְתָּר אָמַר הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן שֶׁלּוֹ הָיָה קוֹרֵא קוֹל בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, וְאָמַר אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) ׳וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, וְלֹא כָתוּב וְזָרַח לְשֵׂעִיר, מִשּׁוּם שֶׁסּוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא כָּךְ הוּא, דְּרָגוֹת מִתּוֹךְ דְּרָגוֹת, אֵלֶּה פְּנִימִיִּים מֵאֵלֶּה, קְלִפָּה בְּתוֹךְ קְלִפָּה, וּמֹחַ בְּתוֹךְ מֹחַ (דברים לג, ב)׳.
בלשון הזוהר
וְהָכָא מַשָּׂא דּוּמָה, טוֹרַח סַגִּיאָה, דְּלָא יָכִיל לְאִתְגַּלְיָיא וְאִיהוּ נְבוּאָה בִּלְחִישׁוּ, וְקַיְּימָא בִּלְחִישׁוּ. אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר הָכָא לָא אִתְגַּלְיָא מַאן אָמַר אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר. אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי נְבִיאָה מְהֵימָנָא. אֲבָל נְבוּאָה דָּא וַדַּאי קַיְּימָא בִּלְחִישׁוּ, גּוֹ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, וּמִגּוֹ רָזָא סְתִימָאָה, נְבִיאָה מְהֵימָנָא אָמַר, דִּלֵּיהּ הֲוָה קָרָא קָלָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאָמַר אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). וְלָא כְּתִיב וְזָרַח לְשֵׂעִיר, בְּגִין דְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא הָכִי אִיהוּ, דַּרְגִּין מִגּוֹ דַּרְגִּין, אִלֵּין פְּנִימָאִין מֵאִלֵּין, קְלִיפָה גּוֹ קְלִיפָה, וּמוֹחָא גּוֹ מוֹחָא.
רוח סערה מן הצפון ענן גדול ואש - דרגות בתוך דרגות בהתגלות
וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳ (יחזקאל א, ד) - הֲרֵי דַּרְגָּה אַחַת. ׳עָנָן גָּדוֹל׳ - הֲרֵי דַּרְגָּה אַחֶרֶת. ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ - הֲרֵי דַּרְגָּה שְׁלִישִׁית. ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ - דַּרְגָּה רְבִיעִית. וְאַחַר כָּךְ, ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳ - וְאַחַר כָּךְ, ׳וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת׳ (יחזקאל א, ה) - הֲרֵי דְּרָגוֹת בְּתוֹךְ מַדְרֵגוֹת (דרגות).
בלשון הזוהר
וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳ (יחזקאל א, ד), הָא דַּרְגָּא חַד. ׳עָנָן גָּדוֹל׳, הָא דַּרְגָּא אַחֲרָא. ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳, הָא דַּרְגָּא תְּלִיתָאָה. ׳וְנוֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ - הָא דַּרְגָּא רְבִיעָאָה. וּלְבָתַר ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל׳. וּלְבָתַר ׳וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת׳ הָא דַּרְגִּין גּוֹ מִּדַּרְגִּין (נ"א דרגין).
מסיני בא וזרח משעיר והופיע מהר פארן - דרגות התגלות הקב"ה לישראל
אַף כָּאן, כְּשֶׁהִתְגַּלָּה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא הִתְגַּלָּה אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּרָגוֹת הַלָּלוּ. מִסִּינַי בָּא - דַּרְגָּה שֶׁהָיְתָה יוֹתֵר נִסְתֶּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הִצְטָרְכָה לְהִתְגַּלּוֹת. וְאָמַר וְזָרַח מִשֵּׂעִיר - הֲרֵי דַּרְגָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא יוֹתֵר בְּגִלּוּי, קְלִפָּה שֶׁשּׁוֹרָה עַל גַּבֵּי הַמֹּחַ. וְאַחַר כָּךְ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן - הֲרֵי דַּרְגָּה אַחֶרֶת. וְאַחַר כָּךְ, וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ - זֶהוּ שֶׁבַח שֶׁל הַכֹּל. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִתְגַּלָּה מִכָּל הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, הִתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת מִמֶּנּוּ. מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא? הוּא מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ, אוֹתָן דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת לְמַעְלָה. (לְמַעְלָה) אַף כָּאן אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר - מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּדְבְּקָה לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
אוּף הָכָא, כַּד אִתְגַּלְּיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לָא אִתְגַּלְּיָיא אֶלָּא מִגּוֹ דַּרְגִּין אִלֵּין. ׳מִסִּינַי בָּא׳, דַּרְגָּא דְּהֲוָה טְמִירָא יַתִּיר, וּלְבָתַר אִצְטְרִיךְ לְאִתְגַּלְיָא. וְאָמַר ׳וְזָרַח מִשֵּׂעִיר׳, הָא דַּרְגָּא אַחֲרָא, דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא יַתִּיר, קְלִיפָא דְּשַׁרְיָא עַל גַּב מוֹחָא. וּלְבָתַר ׳הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן׳, הָא דַּרְגָּא אַחֲרָא. וּלְבָתַר ׳וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ׳, דָּא שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִתְגַּלְיָיא מִכָּל אִלֵּין דַּרְגִּין, מֵהַהוּא אֲתָר דְּהוּא עִקָרָא דְּכֹלָּא, שָׁרֵי לְאִתְגַּלָּאָה מִנֵּיהּ. מֵאָן אֲתָר אִיהוּ. ׳מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ׳ אִיהוּ, אִינּוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין לְעֵילָּא, (לעילא) אוּף הָכָא ׳אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר׳, מֵהַהוּא דַּרְגָּא דְּקָאָמַרָן, דְּאִתְדָּבַּק לְעֵילָּא.
שמר מה מלילה - מטטרון שולט בלילה עד חצות ואחר כך שולט ה'
׳שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל׳ (ישעיה כא, יא) - שׁוֹמֵר זֶה מטטרו"ן (שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל), וְכָתוּב ׳וְֹשמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד׳ (משלי כז, יח), וְזֶה הַסּוֹד שֶׁשּׁוֹלֵט בַּלַּיְלָה - ׳מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל׳ (ישעיה כא, יא) - מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא הַכֹּל אֶחָד, אֲבָל בַּחֵלֶק הַזֶּה שׁוֹלֵט הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּבַחֵלֶק הַזֶּה לֹא שׁוֹלֵט כְּלָל. לֵיל צָרִיךְ לִשְׁמִירָה, שֶׁכָּתוּב ׳לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא׳ (שמות יב, מב), וְעַל זֶה חָסֵר ה' וְזֶהוּ כְּשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה עַד שֶׁנֶּחֱלָק. מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וָהָלְאָה שׁוֹלֵט לַיְלָה בְּה', שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. ׳הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה׳ - ׳וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְגוֹ'׳ (תהלים קלט, יב) '. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל׳.
בלשון הזוהר
׳שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל׳ (ישעיה כא, יא). שׁוֹמֵר דָּא מְטַטְרוֹ"ן, (שומר ישראל) וּכְתִיב, ׳וְשוֹמֵר אֲדוֹנָיו יְכֻבָּד, וְדָא רָזָא דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא׳ (משלי כז, יח). ׳מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל׳ - מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא, כֹּלָּא חַד, אֲבָל בְּחוּלָקָא דָּא, שָׁלְטָא סִטְרָא אַחֲרָא. וּבְחוּלָקָא דָּא, לָא שָׁלְטָא כְּלָל. לֵיל, אִצְטְרִיךְ לִנְטוּרָא, דִּכְתִּיב, ׳לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא, וְעַל דָּא חָסֵר ה', וְדָא אִיהוּ כַּד עָאל לֵילְיָא, עַד דְּאִתְפְּלַג׳ (שמות יב, מב). מִפָּלְגוּ לֵילְיָא וּלְהָלְאָה, שָׁלְטָא לַיְלָה בְּה' דִּכְתִּיב ׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה׳. ׳הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה׳ (תהילים קלט, יב). ׳וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְגוֹ'׳. וּבְגִין כָּךְ, שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִלֵּיל.
אמר שומר זה מטטרון - אתא בקר תפלת שחרית זכר ונקבה כאחד
אָמַר שֹׁמֵר. מָצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם, מַה בֵּין וַיֹּאמֶר לְאָמַר? וַיֹּאמֶר לְמַעְלָה, וְאָמַר לְמַטָּה. וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר - מִי אָמַר? אָמַר שֹׁמֵר, זֶה מטטרו"ן. אָתָא בֹקֶר - זוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁהִיא שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹם, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַלַּיְלָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהוּא בָּא לְבַדּוֹ וְנִפְרַד הַזָּכָר מֵהַנּוּקְבָּא, הֲרֵי כָּתוּב וְגַם לָיְלָה - שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לְעוֹלָמִים. וְקוֹל זֶה קוֹרֵא בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה: אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיִלָה, שְׁנֵיהֶם מְזֻמָּנִים אֲלֵיכֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר שׁוֹמֵר. אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּאָדָם, מַה בֵּין וַיֹּאמֶר לְאָמַר. וַיֹּאמֶר לְעֵילָּא, וְאָמַר לְתַתָּא, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר. מַאן אָמַר, אָמַר שׁוֹמֵר, דָּא מְטַטְרוֹן. אָתָא בֹּקֶר, דָּא צְלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית דְּאִיהוּ שֻלְטָנוּ דִּימָמָא, הַהוּא דְּשָׁלִיט עַל לֵילְיָא. וְאִי תֵּימָא דְּאִיהוּ אָתֵי בִּלְחוֹדוֹי, וְאִתְפְּרַשׁ דְּכַר מִנּוּקְבָא, הָא כְּתִיב וְגַם לַיְלָה, תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא, וְלָא (ז' ע"א) מִתְפָּרְשִׁין דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין. וְקָלָא דָּא קָרֵי בְּמִלִּין אִלֵּין, אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה תַּרְוַויְיהוּ זְמִינִין לְגַבַּיְיכוּ.
אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ - בַּקָּשָׁה בִּתְפִלָּה וְאֵתָיוּ כְּבָנִים שֶׁהקב"ה מְקַבְּלָם בְּרַחֲמִים
מִכָּאן וָהָלְאָה, ׳אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ׳ (ישעיה כא, יב). אִם תְּבַקְשׁוּ בַּקָּשַׁתְכֶם בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ - בְּעָיוּ, הִתְפַּלְלוּ וּבַקְּשׁוּ בַּקָּשַׁתְכֶם וְשׁוּבוּ לְרִבּוֹנְכֶם. אֵתָיוּ - כְּמִי שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל אֶת בָּנָיו וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אַף כָּךְ הקב"ה, ׳בֹּקֶר וְגַם לָיְלָה׳ קָרָא וְאָמַר אֵתָיוּ. אַשְׁרֵי הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁרִבּוֹנָם מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם וְקוֹרֵא לָהֶם לְקָרְבָם אֵלָיו.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה ׳אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ׳ (ישעיה כא, יב). ׳אִם תִּבְעוּן׳ בָּעוּתְכוֹן בִּצְלּוֹ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּעָיוּ, צַלּוּ וּבְעוּ בָּעוּתְכוֹן, וְתוּבוּ לְגַבֵּי מָארֵיכוֹן. אֵתָיוּ, כְּמַאן דְּזַמִּין לְקַבְּלָא לִבְנוֹי, וּלְרַחֲמָא עָלַיְיהוּ. אוּף הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה׳, קָרָא וְאָמַר אֵתָיוּ. זַכָּאָה עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּמָארֵיהוֹן בָּעֵי עֲלוֹן, וְקָרָא לוֹן לְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ.
המקדים לבית הכנסת מתחבר עם השכינה בדרגת צדיק
וְאָז הָעָם הַקָּדוֹשׁ רוֹצִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכָל מִי שֶׁמַּקְדִּים בָּרִאשׁוֹנָה, מִתְחַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה בְּחִבּוּר אֶחָד. בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (וּמַאֲרִיךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת) - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּדַרְגַּת צַדִּיק עִם הַשְּׁכִינָה. וְזֶהוּ סוֹד ׳וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׳ (משלי ח, יז) - זֶה עוֹלֶה בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שהקב"ה בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מוֹצֵא שָׁם עֲשָׂרָה, מִיָּד כּוֹעֵס. וְאַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמַּקְדִּים, מִתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה וְעוֹמֵד בְּדַרְגַּת צַדִּיק?!
בלשון הזוהר
כְּדֵין עַמָּא קַדִּישָׁא, בָּעָאן לְאִתְחַבְּרָא, וּלְאַעֲלָא בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא. וְכָל מַאן דְּאַקְדִּים בְּקַדְמִיתָא, אִתְחַבָּר בִּשְׁכִינְתָּא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. תָּא חֲזִי, הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, (ואוריך בבי כנישתא) זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּאִיהוּ קַיְּימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי׳ (משלי ח, יז). דָּא סָלִיק בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, הָא תָּנֵינָן בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְלָא אַשְׁכַּח תַּמָּן עַשְׂרָה, מִיַּד כּוֹעֵס. וְאַתְּ אָמַרְתְּ הַהוּא חַד דְּאַקְדִּים, אִתְחַבָּר בִּשְׁכִינְתָּא, וְקַיְּימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק.
משל למלך ששלח לבני העיר - המקדים נעשה אהוב המלך
אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח לְכָל בְּנֵי הָעִיר שֶׁיִּמָּצְאוּ עִמּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. עַד שֶׁהָיוּ מְזַמְּנִים אֶת עַצְמָם אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר, הִקְדִּים אֶחָד וּבָא אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם. בֵּינְתַיִם בָּא הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אֶת אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהִקְדִּים לָבֹא לְשָׁם. אָמַר לוֹ, אַיֵּה הֵם פְּלוֹנִים בְּנֵי הָעִיר? אָמַר לוֹ, מוֹרִי, אֲנִי הִקְדַּמְתִּי מֵהֶם, וַהֲרֵי הֵם בָּאִים אַחֲרַי לִפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ. וְאָז הוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְיוֹשֵׁב שָׁם עִמּוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, וְנַעֲשֶׂה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ. בֵּינְתַיִם בָּאוּ כָּל הָעָם, וְהִתְפַּיֵּס עִמָּם הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָם לְשָׁלוֹם. אֲבָל אִם אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר לֹא בָאִים, וְאֶחָד לֹא מַקְדִּים לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְהֵרָאוֹת בִּשְׁבִילָם שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם יָבאוּ, מִיָּד כּוֹעֵס וְרוֹגֵז הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, לְמַלְכָּא דְּשָׁדַר לְכָל בְּנֵי מָתָא, דְּיִשְׁתַּכְּחוּן עִמֵּיהּ בְּיוֹם פְּלָן, בְּדוֹךְ פְּלָן. עַד דַּהֲווֹ מְזַמְּנֵי גַּרְמַיְיהוּ אִינּוּן בְּנֵי מָתָא, אַקְדִּים חַד וְאָתָא לְהַהוּא אֲתָר. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אָתָא מַלְכָּא, אַשְׁכַּח לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאַקְדִּים תַּמָּן, אָמַר לֵיהּ, פְּלָן בְּנִי מָתָא אָן אִינּוּן. אָמַר לֵיהּ, מָארִי, אֲנָא אַקְדִּימְנָא מִנַּיְיהוּ, וְהָא אִינּוּן אָתָאן אֲבַתְרָאי לְפִקּוּדָא דְּמַלְכָּא. כְּדֵין, טָב בְּעֵינֵי מַלְכָּא, וְיָתִיב תַּמָּן בַהֲדֵיהּ, וְאִשְׁתָּעֵי עִמֵּיהּ, וְאִתְעָבִיד רְחִימָא דְּמַלְכָּא. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ, אָתוּ כָּל עַמָּא, וְאִתְפָּיַיס מַלְכָּא עִמְּהוֹן, וְשָׁדַר לוֹן לִשְׁלָם. אֲבָל אִי אִינּוּן בְּנֵי מָתָא לָא אַתְיָין, וְחַד לָא אַקְדִּים לְאִשְׁתָּעֵי קָמֵי מַלְכָּא, לְאִתְחֲזָאָה בְּגִינַיְיהוּ דְּהָא כֻּלְּהוּ אַתְיָין. מִיָּד כָּעִיס וְרָגִיז מַלְכָּא.
מדוע באתי ואין איש - ההקדמה לבית הכנסת חבור עם השכינה
אַף כָּאן, כֵּיוָן שֶׁאֶחָד הִקְדִּים וְנִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּשְׁכִינָה בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ, אָז נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ כֻּלָּם נִמְצְאוּ שָׁם, שֶׁהֲרֵי זֶה הֶאֱרִיךְ לָהֶם שָׁם. מִיָּד מִתְחַבֶּרֶת עִמּוֹ שְׁכִינָה וְיוֹשְׁבִים בְּזִוּוּג אֶחָד, וְנוֹדָע עִמָּהּ, וּמוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ בְּדַרְגַּת צַדִּיק. וְאִם אֶחָד לֹא מַקְדִּים וְלֹא נִמְצָא שָׁם, מַה כָּתוּב? ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳ (ישעיה נ, ב) - לֹא כָתוּב וְאֵין עֲשָׂרָה, אֶלָּא ׳וְאֵין אִישׁ׳, לְהִתְחַבֵּר עִמִּי לִהְיוֹת אֵלַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים, לִהְיוֹת בְּדַרְגַּת צַדִּיק׳.
בלשון הזוהר
אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּחָד אַקְדִּים, וְאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, וּשְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְאַשְׁכַּח לֵיהּ, כְּדֵין אִתְחֲשִׁיב כְּאִלּוּ כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָחוּ תַּמָּן. דְּהָא דָּא אוֹרִיךְ לוֹן תַּמָּן. מִיַד אִתְחַבָּרַת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, וְיַתְבֵי בְּזִוּוּגָא חַד, וְאִשְׁתְּמוֹדַע בַּהֲדֵיהּ, וְאוֹתִיב לֵיהּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק. וְאִי חַד לָא אַקְדִּים וְלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, מַה כְּתִיב, ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳ (ישעיהו נ, ב). וְאֵין עֲשָׂרָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳וְאֵין אִישׁ׳, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָאי, לְמֶהֱוֵי גַּבָּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר אִישׁ הָאֱלֹהִים לְמֶהֱוֵי בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק.
שומע בקול עבדו - מטטרון קורא בחיל בכל יום לבית הכנסת
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנּוֹדָע עִמָּהּ, וְשׁוֹאֶלֶת עָלָיו אִם יוֹם אֶחָד לֹא בָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ׳ - וַהֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ בָּזֶה שֶׁכָּתוּב, ׳אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר׳, שֶׁהֲרֵי דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה וְדַרְגָּה תּוֹךְ דַּרְגָּה אוֹתוֹ שׁוֹמֵר קוֹרֵא בְחַיִל בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְזֶהוּ ׳שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ׳ - עַבְדּוֹ זֶה מטטרו"ן. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַמַּקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לַעֲלוֹת לְאוֹתָהּ דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְלא עוֹד, אֶלָּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בַּהֲדֵיהּ, וְשָׁאִיל עֲלוֹי, אִי יוֹמָא חַד לָא אָתֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳מִי בָכֶם יְרֵא יהו"ה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ׳ (ישעיהו נ, י). וְהָא אִתְּעַרְנָא בְּהַאי דִּכְתִּיב, ׳אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר׳, דְּהָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, דַּרְגָּא גּוֹ דַּרְגָּא, הַהוּא שׁוֹמֵר, קוֹרֵא בְּחֵילָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְדָא אִיהוּ ׳שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ׳, עַבְדּוֹ, דָּא מְטַטְרוֹן. וּבְגִין כָּךְ, זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַקְדִּים לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, לְסַלְּקָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה דְּקַאמְרָן.
שירות ותשבחות של דוד בבקר - עוררות אהבה ושמחה למעלה ולמטה
כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר וְהַצִּבּוּר נִמְצָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, צְרִיכִים לְהִמָּצֵא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁל דָּוִד. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁסִּדּוּר הוּא לְעוֹרֵר אַהֲבָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, לְתַקֵּן תִּקּוּנִים וּלְעוֹרֵר שִׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל זֶה הַלְוִיִּם מִתְעוֹרְרִים לְעוֹרֵר אַהֲבָה וְשִׂמְחָה לְמַעְלָה בְּאוֹתָם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.
בלשון הזוהר
כַּד אָתֵי צַפְרָא, וְצִבּוּרָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, בָּעוּ לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּדָוִד. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּסִדּוּרָא אִיהוּ לְאִתְעֲרָא רְחִימוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, לְאַתְקְנָא תִּקּוּנִין, וּלְאִתְעֲרָא חֶדְוָה. דְּהָא בְּגִין דָּא לֵיוָאֵי מִתְעָרֵי לְאִתְעֲרָא רְחִימוּ וְחֶדְוָה לְעֵילָּא, בְּאִינּוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן.
המדבר בבית הכנסת דברי חול - מראה פרוד וגורע מהמהימנותא
וּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּדִבְרֵי חֹל - אוֹי לוֹ! שֶׁמַּרְאֶה פֵרוּד. אוֹי לוֹ! שֶׁגּוֹרֵעַ אֶת הַמְּהֵימְנוּתָא. אוֹי לוֹ! שֶׁאֵין חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁמַּרְאֶה שֶׁהֲרֵי אֵין (לוֹ) אֱלוֹהַּ וְאֵינוֹ נִמְצָא שָׁם (וְאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ) וְלֹא פוֹחֵד מִמֶּנּוּ, וּמַנְהִיג קָלוֹן בַּתִּקּוּן (בְּחֹזֶק) הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּמִשְׁתָּעֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא בְּמִלִּין דְּחוֹל, וַוי לֵיהּ, דְּאַחָזֵי פִּרוּדָא, וַוי לֵית דְּגָרַע מְהֵימְנוּתָא. וַוי לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל. דְּאַחָזֵי דְּהָא לֵית (ליה) אֱלָהָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח תַּמָּן, (ולית ליה חולקיה ביה) וְלָא דָּחִיל מִנֵּיהּ, וְאַנְהִיג קְלָנָא בְּתִקּוּנָא (ס"א בתקיפא) עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא.
שלש מחנות מלאכים מתכנסים בשעת סדור שירות ותפלת ישראל
שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְסַדְּרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת סִדּוּר שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְסִדּוּר הַתְּפִלָּה, אָז מִתְכַּנְּסִים שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים. מַחֲנֶה אֶחָד הֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים (עֶלְיוֹנִים) שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה בַּיּוֹם, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אֲחֵרִים שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה בַּלַּיְלָה. וַאֲחֵרִים (וְאֵלֶּה) הֵם שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה וְאוֹמְרִים שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת עִם יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם.
בלשון הזוהר
דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל מְסַדְּרֵי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, סִדּוּרָא דְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן וְסִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא, כְּדֵין מִתְכַּנְּשֵׁי תְּלַת מַשְׁרְיָין דְּמַלְאֲכֵי עִלָּאֵי. מַשִׁרְיָיתָא חֲדָא, אִינּוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין (עילאין) דְּקָא מְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּימָמָא, בְּגִין דְּאִית אַחֲרָנִין דְּקָא מְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלֵילְיָא. וְאַחֲרָנִין (ס"א ואלין) אִינּוּן דְּקָא מְשַׁבְּחָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַמְרִין שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן בַּהֲדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל בִּימָמָא.
מחנה שני מקדש בקדשות ישראל ומחנה שלישי עלמות עם המטרוניתא
מַחֲנֶה שֵׁנִי הֵם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל קְדֻשָּׁה וּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמְקַדְּשִׁים לְמַטָּה. וּבַשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם, כָּל אוֹתָם שֶׁמִּתְעוֹרְרִים בְּכָל אוֹתָם רְקִיעִים (הֵיכָלוֹת) בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שמישב). מַחֲנֶה שְׁלִישִׁי הֵם עֲלָמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁמִּתְתַּקְּנוֹת עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא, וּמְתַקְּנוֹת אוֹתָהּ לְהַכְנִיסָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֵלֶּה הֵם הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים עַל כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
מַשִׁרְיָיתָא תִּנְיָינָא, אִינּוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי בְּכָל קְדוּשָׁה וּקְדוּשָׁה דְּיִשְׂרָאֵל, מְקַדְּשֵׁי לְתַתָּא. וּבְשׁוּלְטָנָא דִּלְהוֹן, כָּל אִינּוּן דְּמִתְעָרִין בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין, (ס"א היכלין) בְּהַהִיא צְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל (ס"א דמיושב). מַשִׁרְיָיתָא תְּלִיתָאָה אִינּוּן עוּלֶמְתָן עִלָּאִין. דְּקָא מִתְתָּקְּנֵי עִם מַטְרוֹנִיתָא, וּמְתַקְּנֵי לָהּ לְאַעֲלָא לָהּ קָמֵי מַלְכָּא, וְאִלֵּין אִינּוּן מַשְׁרְיָין עִלָאִין עַל כֻּלְּהוּ.
שלשת המחנות מזדמנים כששרים ישראל בשירה לפני רבונם
וְכֻלָּם מִתְתַּקְּנִים בַּסִּדּוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּנִים לְמַטָּה, בְּאוֹתָם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּבְאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְלִים יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁמִּזְדַּמְּנִים שְׁלֹשֶׁת הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ, אָז יִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים בְּשִׁירָה וּמְזַמְּרִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם. וְאוֹתוֹ מַחֲנֶה אֶחָד, שֶׁמְּמֻנֶּה לְשַׁבֵּחַ אֶת רִבּוֹנָם בַּיּוֹם, מִזְדַּמְּנִים עֲלֵיהֶם וּמְזַמְּרִים עִמָּם כְּאֶחָד בְּאוֹתָם הַשְּׁבָחִים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
וְכֻלְּהוּ מִתְתַּקְּנֵי, בְּסִדּוּרָא דְּיִשְׂרָאֵל דְּמִתַתְּקְנֵי לְתַתָּא, בְּאִינּוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן, וּבְהַהִיא צְלוֹתָא דְּקָא מְצָלוּ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּאִלֵּין תְּלַת מַשְׁרְיָין מִזְדַּמְּנָן, כְּדֵין יִשְׂרָאֵל פַּתְחֵי שִׁירָתָא, וְזַמְרֵי קָמֵי מָארֵיהוֹן. וְהַהִיא מַשִּׁרְיָיתָא חֲדָא, דִּי מְמָנָא לְשַׁבְּחָא לְמָארֵיהוֹן בִּימָמָא, אִזְדַּמְּנָן עָלַיְיהוּ, וְזַמְרֵי עִמְּהוֹן כַּחֲדָא, בְּאִינּוּן שְׁבָחֵי דְּדָוִד מַלְכָּא, וְהָא אוּקִימְנָא מִלֵּי.
שירת הים מתתקנת אחרונה אחר שבחי דוד - תורה שבכתב קודמת
בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמְּסַיְּמִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבָחִים שֶׁל אוֹתָן תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל דָּוִד, אָז הַתִּשְׁבַּחַת שֶׁל שִׁירַת הַיָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי הַתִּשְׁבַּחַת הַ אֶת לָמָּה מְתֻקֶּנֶת אַחֲרוֹנָה אַחַר שִׁבְחֵי דָוִד, וַהֲרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב קוֹדֶמֶת לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְקוֹדֶמֶת לַנְּבִיאִים, וְקוֹדֶמֶת לַכְּתוּבִים, וּכְמוֹ שֶׁקּוֹדֶמֶת - כָּךְ צָרִיךְ לְהַקְדִּים (בשירה)?
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא דִּמְסַיְּימֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבָחֵי דְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן דְּדָוִד, כְּדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּשִׁירָתָא דְּיַמָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְאִי תֵּימָא, הַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא אֲמַאי אִיהִי בְּתִקּוּנָא בַּתְרַיְיתָא בָּתַר שְׁבָחֵי דְּדָוִד, וְהָא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אַקְדִּימַת לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְאַקְדִּימַת לַנְּבִיאִים, וְאַקְדִּימַת לַכְּתוּבִים, וּכְמָה דְּאַקְדִּימַת, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַקְדְּמָא. (נ"א בשירתא)
כנסת ישראל מתתקנת מתורה שבכתב - שירת הים מעולה מכל התשבחות
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מְתֻקֶּנֶת אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתָהּ בְּרֵאשִׁית תִּקּוּנֶיהָ, וְזוֹ הַתִּשְׁבַּחַת הַמְעֻלָּה מִכָּל שְׁאָר הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִיא לֹא הִתְתַּקְּנָה מִכֻּלָּן כְּמוֹ שֶׁהִתְתַּקְּנָה מֵהַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ, וְלָכֵן הִיא סְמוּכָה לִתְפִלַּת מִיֹּשֶׁב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, מִגּוֹ דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִתְתַּקְנַת אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ לוֹמַר לָהּ בְּשֵׁירוּתָא דְּתִקּוּנָהָא, וְהַאי תּוּשְׁבַּחְתָּא מְעַלְּיָא, מִכָּל שְׁאָר תּוּשְׁבְּחָן דְּעָלְמָא. וְאִיהִי לָא אִתְתַּקְנָת מִכֻּלְּהוּ, כְּמַה דְּאִתְתַּקְנָת מִתּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא. וּבְגִין דָּא, אִיהִי סָמוּךְ לִצְלוֹתָא דִּמְיּוּשָׁב, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.
שירת הים כנסת ישראל מתעטרת בכתר משיח בשמות קדושים
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁנֶּאֱמֶרֶת שִׁירַת הַיָּם, מִתְעַטֶּרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ כֶתֶר שֶׁעָתִיד הקב"ה לְעַטֵּר אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹתוֹ כֶתֶר גָּלוּף וְחָקוּק בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁהִתְעַטֵּר הקב"ה אוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם וְהִטְבִּיעַ אֶת כָּל מַחֲנוֹת פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לָשִׂים רְצוֹנוֹ בַּשִּׁירָה הַזּוֹ. וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּתִקּוּנֵי אוֹתוֹ הַכֶּתֶר וּבַחֲגִירַת כְּלֵי זֵינוֹ, וְזוֹכֶה לְשַׁבֵּחַ שִׁירָה זוֹ שָׁם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
בָּהּ שַׁעֲתָא כַּד שִׁירָתָא דְּיַמָּא אִתְּמַר, מִתְעַטְּרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא כִּתְרָא, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְטְּרָא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְהַהוּא (ח' ע"ב) כִּתְרָא גְּלִיפָא מְחֻקָּקָא בִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין, כְּמָה דְּאִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא יוֹמָא דְּאַעְבָּרוּ יִשְׂרָאֵל יַת יַמָּא, וְאַטְבַּע לְכָל מַשְׁרְיָין דְּפַרְעֹה וּפָרָשׁוֹהִי. בְּגִין דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ בְּהַאי שִׁירָתָא. וְכָל מַאן דְּזָכֵי לָהּ בְּהַאי עָלְמָא, (ס' ע"א) זָכֵי לְמֵחֱמֵי לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּתִקּוּנֵי הַהוּא כִּתְרָא, וּבַחֲגִירוּ דְּזַיְינֵיהּ, וְזַכֵּי לְשַׁבְּחָא הַאי שִׁירָתָא תַּמָּן, וְהָא אוּקִימְנָא מִלֵּי.
ישתבח - הקב"ה נוטל הכתר ומכלילה בשלש עשרה מדות רחמים
כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ אָדָם לְיִשְׁתַּבַּח, נוֹטֵל הקב"ה אוֹתוֹ הַכֶּתֶר וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מַתְחִילָה לְהִתְתַּקֵּן לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְצָרִיךְ לִכְלֹל אוֹתָהּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁמֵּהֶן מִתְבָּרֶכֶת, וְהֵם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּשָׂמִים עֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד) ' - וְכָאן הֵם: שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה, גְּבוּרָה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה. הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. אַחַר כָּךְ לְחַבְּרָהּ עִמָּם וְלוֹמַר וּמַלְכוּת, וְהָיוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמָטֵי בַּר נָשׁ לְיִשְׁתַּבַּח נָטִל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא כִּתְרָא, וְשַׁוֵּי לֵיהּ קָמֵיהּ, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שְׁרִיאַת לְאִתְתַּקְנָא לְמֵיתֵי קָמֵי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְאַכְלָלָא לָהּ, בְּתְלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי עִלָּאֵי, דְּמִנְּהוֹן אִתְבָּרְכַת. וְאִינּוּן תְּלֵיסַר בּוּסְמִין עִלָּאִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יד), וְהָכָא אִינּוּן, שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵּל, וְזִמְרָה, עוֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נְצַח, גְּדוּלָה, וּגְּבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדוּשָׁה. הָא תְּרֵיסָר. וּלְבָתַר לְחַבְּרָא לָהּ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלוֹמַר וּמַלְכוּת, וַהֲווּ תְּלֵיסָר. בְּגִין דְּאִיהִי מִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ.
אסור להפסיק בשלש עשרה מדות - שלהבת קוראת על המפסיק גאות ה'
וְלָכֵן צָרִיךְ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְלֶלֶת בֵּינֵיהֶם, לָשִׂים בָּזֶה לֵב וְרָצוֹן וְלֹא לְדַבֵּר כְּלָל, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְאִם מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, יוֹצֵאת שַׁלְהֶבֶת אַחַת מִתַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, וְקוֹרֵאת בְּחַיִל וְאוֹמֶרֶת: פְּלוֹנִי שֶׁהִפְסִיק אֶת גֵּאוּת הקב"ה, יִתְכַּלֶּה וְיִפָּסֵק, שֶׁלֹּא יִרְאֶה גֵאוּת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(ישעיה כו) וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה' - מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר הָאֵלֶּה הֵם גֵּאוּת ה'׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְכְּלִילַת בֵּינַיְיהוּ, לְשַׁוָּואָה לִבָּא וּרְעוּתָא בְּהַאי, וְלָא לִישְׁתָּעֵי כְּלָל, דְּלָא לִפְסוֹק בֵּינַיְיהוּ. וְאִי פָּסִיק בֵּינַיְיהוּ, מִתְּחוֹת גַּדְפֵּי כְּרוּבְיָיא נָפִיק חַד שַׁלְהוֹבָא, וְקָארֵי בְּחֵילָא וְאָמַר, פְּלַנְיָא דִּי פָּסִיק גְּאוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִשְׁתְּצֵי וְיִתְפְּסַּק, דְּלָא יֶחמֵי גָּאוּתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'׳ (ישעיהו כו, י), בְּגִין דְּאִלֵּין תְּלֵיסָר אִינּוּן ׳גֵּאוּת יהו"ה׳.
אל ההודאות - המלך שהשלום שלו יוצר אור ובורא חשך
מִכָּאן וָהָלְאָה - אֵל הַהוֹדָאוֹת כוּ'. זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁהַשָּׁלוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ׳. מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַשְּׁבָחִים הַלָּלוּ הֵם אֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמִּשְׁתַּבַּחַת בַּמַּחֲנֶה שֶׁלְּמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ׳. מִשָּׁם וָהָלְאָה - ׳יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא׳ - אֶת הַכֹּל. וַהֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ בָזֶה, וְהִתְעוֹרְרוּ הַחֲבֵרִים שֶׁאֵלֶּה הֵם תִּקּוּנֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן (אֵל אָדוֹן).
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֵל הַהוֹדָאוֹת כו', דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּכָל הָנֵי שְׁבָחָן אִינּוּן לְגַבָּהּ דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּד מִשְׁתַּבְּחָא בְּמַשִּׁרְיָיתָא דִּלְתַתָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לְמַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, ׳יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא׳ (ישעיהו מה, ז) אֶת הַכֹּל. וְהָא אִתְּעַרְנָא בֵּיהּ, וְאַתְּעֲרוּ חַבְרַיָּיא דְּהָנֵי אִינּוּן תִּיקּוּנִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה. (אל אדון).
אל ברוך תקוני העולם התחתון - כב אותיות קטנות מול גדולות
אֵ"ל בָּ"רוּךְ - תִּקּוּנֵי הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהֵם כ"ב אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת. הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת מֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
א"ל בָּרוּ"ךְ: תִּקּוּנֵי דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִינּוּן כ"ב אַתְוָון זְעִירִין, בְּגִין דְּאִית (בראשית ג' ע"ב) ׳אַתְוָון רַבְרְבָן, וְאַתְוָון זְעִירִין׳. אַתְוָון זְעִירִין, מֵעָלְמָא תַּתָּאָה. אַתְוָון רַבְרְבָן, מֵהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי.
אל אדון על כל המעשים - חמש חמש תבות חמשים שערי עולם הבא
בַּכֹּל הֵן גְּדוֹלוֹת. הֵן גְּדוֹלוֹת בְּעַצְמָן. כַּאֲשֶׁר (לֹא) בָּאוֹת יְחִידוֹת הֵן גְּדוֹלוֹת (זָכָר וְנוּקְבָּא פְּשׁוּטִים). שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵן לֹא פְשׁוּטוֹת יוֹתֵר, הֵן בָּאוֹת כָּל אוֹת וְאוֹת בַּמֶּרְכָּבָה הָרְאוּיָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁבַח שֶׁל הַשַּׁבָּת שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֶׁבַח: אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל נְשָׁמָה. אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵן חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
בְּכֹלָּא אִינּוּן רַבְרְבָן, אִינּוּן רַבְרְבָן בְּגַרְמַיְיהוּ. כַּד (לא) אַתְיָין יְחִידָאִין אִינּוּן רַבְרְבָן (נ"א דכר ונוקבא פשיטן) דְּכַד לא פְּשִׁיטָן יַתִּיר, אִינּוּן אַתְיָין כָּל אָת וְאָת בִּרְתִּיכָא דְּחַזֵּי לֵיהּ, כְּגוֹן שְׁבָחָא דְּשַׁבָּת דְּאִינּוּן אַתְוָון דְּשֶׁבַח, אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ וּמְבוֹרָךְ בְּפִי כָּל נְשָׁמָה. אִלֵּין אַתְוָון בַּחֲמֵשׁ חֲמֵשׁ תֵּיבִין, דְּאִינּוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
שתי אותיות ש"ת בשש שש תבות - ששת צדדי עולם הבא
שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁבַּסּוֹף - ש"ת. הֵן בְּשֵׁשׁ שֵׁשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיוֹצְאוֹת מִשָּׁם כְּמוֹ: שֶׁבַח יִתְּנוּ לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם. תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ.
בלשון הזוהר
תְּרֵין אַתְוָון אָחֲרָנִין דִּי בְּסוֹפָא: ש"ת. אִינּוּן בְּשִׁית שִׁית תֵּיבִין, דְּאִינּוּן שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְנַפְקֵי מִתַּמָּן. כְּגוֹן: שֶׁבַח יִתְּנוּ לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָּה שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ.
אותיות האמצע בארבע ארבע - שבעים ושתים תבות שם המפרש
אֵלּוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּשֵׁשׁ שֵׁשׁ. שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ. כָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּאֶמְצַע, כֻּלָּן בְּאַרְבַּע אַרְבַּע, מִשּׁוּם שֶׁהֵן בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאוֹתָן שֶׁבַּסּוֹף, הֵן שְׁלֵמוּת כ"ב הָאוֹתִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כ"ב תֵּבוֹת כְּנֶגֶד כ"ב הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. נִשְׁאֲרוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעוֹלוֹת בְּמַרְכְּבוֹתֵיהֶן לְאַרְבַּע אַרְבַּע, לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת, שֶׁהֵן סוֹד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, חֲקִיקָה קְדוֹשָׁה שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שהקב"ה מִתְעַטֵּר בָּהֶן, וְהַשֵּׁם הַזֶּה מְעַטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָה בְּסוֹד זֶה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם תּוֹךְ הַשְּׁלִיחוּת (שֶׁל אֲדוֹנוֹ) שֶׁל הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון, בְּשִׁית שִׁית תְּרֵין אַתְוָון קַדְמָאֵי, בְּחָמֵשׁ חָמֵשׁ. כֻּלְּהוּ שְׁאָר אַתְוָון דִּי בְּאֶמְצָעִיתָא, כֻּלְּהוּ בְּאַרְבַּע אַרְבַּע, בְּגִין דְּאִינּוּן בְּרָזָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה, דְּאִינּוּן אַתְוָון קַדְמָאֵי וְאִינּוּן דִּבְסוֹפָא, אִינּוּן שְׁלִימוּ דִּכ"ב אַתְוָון, בְּגִין דְּאִית בְּהוּ כ"ב תֵּיבִין, לָקֳבֵל כ"ב אַתְוָון עִלָּאִין. אִשְׁתָּאֲרוּ תִּמְנֵיסָר אַתְוָון אַחֲרָנִין, דְּקָא סָלְקִין בִּרְתִּיכַיְיהוּ לְאַרְבַּע אַרְבַּע, לְשִׁבְעִין וּתְרֵין תֵּיבִין, דְּאִינּוּן רָזָא דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ, גְּלִיפָא קַדִּישָׁא דְּע"ב אַתְוָון, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתְעַטָּר בְּהוּ. וּשְׁמָא דָּא, אִיהוּ מְעַטְּרָא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְסָלִיק בְּרָזָא דָּא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ גּוֹ שְׁלִיחוּתָא (דמאריה) דִּשְׁכִינְתָּא.
את בש סימן האותיות המתעטרות - אלף בחמש תיו בשש
וְסִימָנְךָ שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמִּתְעַטְּרוֹת בְּשֶׁבַח עֶלְיוֹן - זֶה רִאשׁוֹנוֹת וְסוֹפִיּוֹת, שֶׁעוֹלוֹת בְּעַטְרוֹתֵיהֶן אוֹתָן א"ת ב"ש: אָלֶ"ף בְּחָמֵשׁ. תָּי"ו בְּשֵׁשׁ. בֵּי"ת בְּחָמֵשׁ. שִׁי"ן בְּשֵׁשׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַסּוֹד שֶׁל א"ת ב"ש כְּלָל שֶׁל כ"ב אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן עֲטָרָה שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים.
בלשון הזוהר
וְסִימָנִיךָ דְּאִלֵּין אַתְוָון, דְּקָא מִתְעַטְּרָן בִּשְׁבָחָא עִלָּאָה, דָּא קַדְמָאֵי וְסוֹפֵי, דְּסַלְּקִין בְּעִטְּרַיְיהוּ אִינּוּן א"ת ב"ש. אָלֶף בְּחָמֵשׁ. תָּי"ו בְּשִׁי"ת. בֵּית בְּחֲמֵשׁ. שִׁי"ן בְּשִׁית. בְּגִין כָּךְ רָזָא דְּא"ת ב"ש כְּלָלָא דְּכ"ב אַתְוָון, דְּאִינּוּן עֲטָּרָה דִּתְלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. (ס"א דשמא קדישא).
ג"ר סימן אותיות המרכבה - שם קדוש לעטר כנסת ישראל
וְסִימָן שֶׁל אוֹתָן אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעוֹלוֹת בְּמַרְכְּבוֹתֵיהֶן - ג"ר. מַתְחִיל בְּגִימֶ"ל וְסִיֵּם בְּרֵי"שׁ, וְכֻלָּן סוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. א"ת ב"ש - סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. ג"ר - סוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹלָה לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם שֵׁם קָדוֹשׁ לְעַטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה. (שֶׁכָּתוּב ׳כשמך אֱלֹהִים כֵּן תהלתך׳ (תהלים מח, יא)). וְלָכֵן אוֹתוֹ שֵׁם שֶׁל ע"ב כָּלוּל בְּסוֹד הָאָבוֹת, יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע. וְהִיא מִתְעַטֶּרֶת בָּהֶם לִהְיוֹת שֵׁם קָדוֹשׁ, וְלֹא שֵׁם עֶלְיוֹן כְּאוֹתָם שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנֶּאֱחָזִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁזֶּהוּ שֵׁם עֶלְיוֹן, אֲבָל הַסּוֹד שֶׁלּוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁמִּתְעַטֵּר בָּאָבוֹת.
בלשון הזוהר
וְסִימָן דְּאִינּוּן אַתְוָון אָחֲרָנִין דְּסַלְּקִין בִּרְתִּיכַיְיהוּ, גַ"ר. שָׁארֵי בְּגִימֶ"ל, וְסִיֵּים בְּרֵי"שׁ, וְכֻלְּהוּ רָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. א"ת ב"ש, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. ג"ר, רָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא, דְּסַלְּקָא לְע"ב, וְאִתְעָבִיד מִנַּיְיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִתְעַטְּרָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִגּוֹ רְתִיכָא עִלָּאָה. (דכתיב, ׳כשמך אלהים כן תהלתך׳ (תהילים מח, יא)) וּבְגִין כַּךְ הַהוּא שְׁמָא דְּע"ב כְּלִילָא בְּרָזָא דַּאֲבָהָן, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. וְאִיהִי מִתְעַטְּרָא בְּהוּ, לְמֶהוֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא. וְלָאו שְׁמָא עִלָּאָה, כְּאִינּוּן שְׁמָהָן עִלָּאִין, דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִתְאַחֲדָן לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי שְׁמָא עִלָּאָה אִיהוּ, אֲבָל רָזָא דִּילֵיהּ, דָּוִד מַלְכָּא, דְּמִתְעַטְּרָא בַּאֲבָהָן.
שם מ"ב אותיות סוד האבות - עולה ולא יורד ומתעטר במחשבה עליונה
הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת - הַסּוֹד שֶׁלּוֹ הָאָבוֹת, שֶׁמִּתְעַטְּרִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה. (ועולה הַסּוֹד שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁמִּתְעַטֵּר באין סוֹף) וְלָכֵן עוֹלֶה וְלֹא יוֹרֵד, וּמִתְעַטֵּר בְּתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ וְנִזְהָר בּוֹ.
בלשון הזוהר
שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָון רָזָא דִּילֵיהּ אֲבָהָן, דְּקָא (ויקרא ע"ט ע"א, ק"ח, רנ"ו ע"ב) ׳מִתְעַטְּרָן בְּעָלְמָא עִלָּאָה׳. וְעָלְמָא עִלָּאָה בְּמַה דִּלְעֵילָּא. (ס"א וסלקא רזא לעילא לעילא, עד דאתעטרא באין סוף) וְעַל דָּא, סָלִיק וְלָא נָחִית, אִתְעַטָּר גּוֹ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה. זַכָּאָה חוּלָקָא דְּמַאן דְּיָדַע לֵיהּ, וְאִזְדְּהַר בֵּיהּ.
שם ע"ב עולה ויורד כמצפ"ץ - שלש עשרה מדות הרחמים
הַשֵּׁם שֶׁל ע"ב אוֹתִיּוֹת - דָּוִד הַמִּתְעַטֵּר בָּאָבוֹת, וְסוֹדוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּמוֹ זֶה מצפ"ץ, (מצפ"ץ) שֵׁם שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. הֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, סוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיּוֹצְאִים מֵאֶחָד שֶׁשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, וְלָכֵן (עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכֻלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים חוּץ מִזֶּה הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב שעולה וְלֹא יוֹרֵד, וְעַל זֶה) הַשֵּׁם שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם עוֹלֶה וְיוֹרֵד. עוֹלֶה מִצַּד זֶה וְיוֹרֵד מִצַּד זֶה. הַשֵּׁם שֶׁל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת עוֹלֶה מִצַּד זֶה וְיוֹרֵד מִצַּד זֶה. וְאוֹתוֹ שֶׁיּוֹרֵד, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ טוֹב לְמַטָּה. וְעַל זֶה, א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל. הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹלוֹת בַּחֶשְׁבּוֹן, וְאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת יוֹרְדוֹת בַּחֶשְׁבּוֹן, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֶת הַטּוֹב שֶׁלְּמַעְלָה לְמַטָּה. הַשֵּׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם הוּא מִתְעַטֵּר לַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה. הַשֵּׁם שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מִתְעַטֵּר לַמֶּרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
שְׁמָא דְּע"ב אַתְוָון, דָּוִד דְּקָא (בראשית ל"ג ע"ב, ר"ז ע"ב, רל"ד ע"ב, ויקרא ק"נ ע"ב) מִתְעַטְּרָא בַּאֲבָהָן, וְרָזָא דִּילֵיהּ סָלִיק וְנָחִית, כְּגַוְונָא דָּא מצפ"ץ, (מצפ"ץ) שְׁמָא דִּתְלֵיסַר מְכִילִין דְּרַחֲמֵי. אִינּוּן תְּרֵיסַר, רָזָא דִּרְתִּיכָא קַדִּישָׁא, דְּנָפִיק מֵחָד, דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ וּבְגִין כַּךְ (סליק ונחית, וכלהו סלקין ונחתין בר האי שמא דמ"ב דסליק ולא נחית ועל דא) שְׁמָא דְּע"ב סָלִיק וְנָחִית, סָלִיק מִסִּטְרָא דָּא, וְנָחִית מִסִּטְרָא דָּא. שְׁמָא דִּתְלֵיסַר מְכִילָן, סָלִיק מִסִּטְרָא דָּא, וְנָחִית מִסִּטְרָא דָּא, וְהַהוּא דְּנָחִית בְּגִין לְאַמְשָׁכָא טִיבוּ לְתַתָּא. וְעַל דָּא, א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל. אַתְוָון קַדְמָאֵי סַלְּקִין בְּחוּשְׁבָּנָא, וְאַתְוָון אַחֲרָנִין נַחְתֵּי בְּחוּשְׁבָּנָא, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא טִיבוּ דִּלְעֵילָּא לְתַתָּא. שְׁמָא דְּמ"ב, אִיהוּ מִתְעַטְּרָא לִרְתִיכָא עִלָּאָה. שְׁמָא דְּע"ב, אִיהוּ מִתְעַטְּרָא לִרְתִיכָא תַּתָּאָה. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּמִשְׁתַּדֵּל לְמִנְדַּע לְמָארֵיהּ, זַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
תשבחת שבת באותיות ע"ב וכ"ב תבות - פריחת המרכבה הקדושה
וְלָכֵן תִּשְׁבַּחְתָּהּ שֶׁל שַׁבָּת שֶׁמְּשַׁבַּחַת אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, מְשַׁבַּחַת בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת, הַסּוֹד שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּתְעַטֵּר בּוֹ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה בַּתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ. וְלָכֵן אֵל אָדוֹן - תִּשְׁבַּחַת הָעוֹלָם הַבָּא הוּא, וּפְרִיחַת (וקשירת) הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמִּתְעַטֶּרֶת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּפְרִיחַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְעַטֶּרֶת לַעֲלוֹת בְּתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּשַׁבָּת דְּקָא מְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ. מְשַׁבַּח לֵיהּ בִּשְׁמָא דְּע"ב, ובכ"ב תֵּיבִין, רָזָא דְּכ"ב אַתְוָון, בְּגִין דְּתִתְעַטֵּר בֵּיהּ לְסַלְּקָא לְעֵילָּא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא. וְעַל דָּא, אֵל אָדוֹן, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי אִיהוּ, וּפְרִיחוּ (ס"א ופריכו) דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּמִתְעַטְּרָא לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּפְרִיחוּ דִּכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּמִתְעַטְּרָא לְסַלְּקָא גּוֹ רְתִיכָא עִלָּאָה.
את בש עולים ויורדים אל בם עולים ולא יורדים - סוד שבת ויום כפור
א"ת ב"ש עוֹלִים וְיוֹרְדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. א"ל ב"ם עוֹלִים וְלֹא יוֹרְדִים, וְסִימָנְךְ - זוֹ שַׁבָּ"ת לְבַדָּהּ. וזוֹ שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁעוֹלֶה הַסּוֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁהַכֹּל מִתְעַטֵּר בָּאֵין סוֹף.
בלשון הזוהר
א"ת ב"ש, סַלְּקִין וְנַחְתִּין, כְּמָה דְּאִתְּמַר. אֲמַר לֵיהּ ב"ם סַלְּקִין וְלָא נַחְתִּין, וְסִימָנִיךְ, דָּא שַׁבָּ"ת בִּלְחוֹדוֹי. וְדָא שַׁבָּ"ת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּסַלְּקָא רָזָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, עַד דְּמִתְעַטְּרָא כֹּלָּא בְּאֵין סוֹף.
אל ברוך סדור אותיות קטנות בלי רוח - תקוני עולמות עם המטרוניתא
אֵל בָּרוּךְ - זֶה סִדּוּר שֶׁל אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת וְתִקּוּנֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם בַּתְּפִלָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת, אֵין רֶוַח בֵּינֵיהֶן, וְהֵן תִּקּוּנֵי הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּאוֹת עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
אֵל בָּרוּךְ, דָּא סִדּוּרָא דְּאַתְוָון זְעִירִין, וְתִקּוּנֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא בִּצְלוֹתָא. וּבְגִין דְּאִינּוּן אַתְוָון זְעִירִין, לֵית רְוָוחָא בֵּינַיְיהוּ, וְאִינּוּן תִּקּוּנִי עוּלֵימָתָן דְּאַתְיָין עִם מַטְרוֹנִיתָא לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה.
קדשה בלשון הקדש אסורה ביחיד - קדשת תרגום לעולם ביחיד
קְדֻשָּׁה זוֹ שֶׁמְּקַדְּשִׁים הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים אֵינָהּ בְּיָחִיד, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כָּל קְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אָסוּר לְיָחִיד לְאָמְרָהּ. תַּרְגּוּם - לְעוֹלָם בְּיָחִיד, וְלֹא בְרַבִּים. וְהַיָּחִיד הוּא תִּקּוּן שֶׁלּוֹ וַדַּאי, וְלֹא רַבִּים. וְסִימָן לְסוֹד זֶה - שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. שְׁנַיִם זֶה לְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁוַּדַּאי קְדֻשָּׁה שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֲסוּרָה בְּיָחִיד. קְדֻשַּׁת תַּרְגּוּם אֲסוּרָה בָּרַבִּים, אֶלָּא בְּיָחִיד לְעוֹלָם. אֶחָד תַּרְגּוּם שָׁנִינוּ, וְלֹא שְׁנַיִם וְלֹא יוֹתֵר. הַתַּרְגּוּם בָּא לְמַעֵט, וְכָךְ צָרִיךְ. לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בָּא לְרִבּוּי, וְכָךְ צָרִיךְ, שֶׁמַּעֲלִים בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִים. וּבַתַּרְגּוּם מוֹרִידִים וְלֹא מַעֲלִים. שָׁנִינוּ אֶחָד, וְלֹא יוֹתֵר, וְלֹא מַעֲלִים כְּלָל.
בלשון הזוהר
קְדוּשָּׁא דָּא דְּקָא מְקַדְּשֵׁי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, לָאו אִיהוּ בְּיָחִיד. וְהָא אוּקִימְנָא, כָּל קְדוּשָׁה דְּאִיהוּ בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, יָחִיד אָסִיר לֵיהּ לְמֵימַר. תַּרְגּוּם, לְעוֹלָם בְּיָחִיד, וְלָא בְּסַגִּיאִין, וְיָחִיד אִיהוּ תִּקּוּנָא דִּילֵיהּ וַדַּאי, וְלָא סַגִּיאִין. וְסִימָן לְרָזָא דָּא, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. שְׁנַיִם לִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין אִיהוּ, דְּוַדַּאי קְדוּשָׁה דְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אָסִיר אִיהִי (קכ"ט) בְּיָחִיד. קְדוּשַׁת תַּרְגּוּם אָסִיר אִיהוּ בְּסַגִּיאִין, אֶלָּא בְּיָחִיד לְעוֹלָם. אֶחָד תַּרְגּוּם תָּנֵינָן, וְלָא תְּרֵין וְלָא יַתִּיר. תַּרְגּוּם אַתְיָא לְמִיעוּטָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַתְיָא לִרְבוּיָיא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. דְּמַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלא מוֹרִידִין. וּבְתַרְגּוּם מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין. אֶחָד תָּנִינָן, וְלָא יַתִּיר, וְלָא מַעֲלִין כְּלָל.
קדשה זו מישב וקדשה עליונה של חזרת התפלה מעמד
הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ - הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִתְקַדְּשָׁה הַשְּׁכִינָה, וְכָל אוֹתָן מַרְכְּבוֹתֶיהָ לְהִתְתַּקֵּן אֶל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, הִיא מְיֻשָּׁב וְלֹא בַּעֲמִידָה. קְדֻשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁל חֲזָרַת הַתְּפִלָּה הִיא קְדֻשָּׁה שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְלָכֵן הִיא בַּעֲמִידָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיכָהּ לְמַטָּה, וְכָל דִּבְרֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הֵם בַּעֲמִידָה וְלֹא מְיֻשָּׁב.
בלשון הזוהר
קְדוּשָּׁא דָּא, קְדוּשָׁתָא דְּאִתְקַדְּשַׁת שְׁכִינְתָּא, וְכָל אִינּוּן רְתִיכִין דִּילָהּ, לְאִתְתַקְּנָא לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וּבְגִין דְּאִיהִי קְדוּשַׁת עָלְמָא תַּתָּאָה, אִיהִי מְיוּשָׁב וְלָא בַּעֲמִידָה. קְדוּשָׁה אַחֲרָא דְּאַהֲדוּרֵי צְלוֹתָא, אִיהִי קְדוּשָׁתָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, וּבְגִין כַּךְ אִיהִי בַּעֲמִידָה, בְּגִין לְאַמְשָׁכָא לָהּ לְתַתָּא, וְכָל מִלּוֹי דְּעָלְמָא עִלָּאָה, אִיהוּ בַּעֲמִידָה וְלָא מְיוּשָׁב.
קדשת מרכבה תחתונה מישב ועליונה מעמד - קדשה שהיא תוספת אחר התפלה
וּבְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת הַלָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשִׁים בָּהֶם לְמַטָּה, וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּרְכָּבָה הַתַּחְתּוֹנָה מְיֻשָּׁב, וּבִקְדֻשַּׁת הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה מְעֻמָּד. קְדֻשָּׁה אַחֶרֶת הִיא תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְלָכֵן הִיא אַחַר הַתְּפִלָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשּׁוֹת אֲחֵרוֹת, הִיא אַחַר הַתְּפִלָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ עָלָיו מֵאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת, נִתְקַן לְכָל יָחִיד וְיָחִיד קְדֻשַּׁת תַּרְגּוּם.
בלשון הזוהר
וּבְכָל הָנֵי קְדוּשְׁתֵי, יִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשֵׁי בְּהוּ לְתַתָּא. וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל מִתְקַדְּשֵׁי בִּקְדוּשָׁה דִּרְתִיכָא תַּתָּאָה מְיוּשָׁב. וּבִקְדוּשָּׁה דִּרְתִּיכָא עִלָּאָה מְעוּמָד. קְדוּשָׁה אַחֲרָא, אִיהִי תּוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה, בְּגִינֵי כַּךְ אִיהִי בָּתַר צְלוֹתָא. וּבְגִין דְּאִיהִי תּוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה, עַל קְדוּשָׁן אַחֲרָנִין, אִיהִי לְבָתַר צְלוֹתָא. וּבְגִין דְּכָל חַד וְחַד בָּעֵי לְאַמְשָׁכָא עָלֵיהּ מֵהַהוּא תּוֹסֶפֶת, אִתְתָּקַּן לְכָל יָחִיד וְיָחִיד קְדוּשַׁת תַּרְגּוּם.
קדשת תרגום ליחיד להמשיך תוספת קדשה - ואתם הדבקים בה' חיים כלכם
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ קְדֻשַּׁת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ - אוֹתָהּ לְצִבּוּר, לְהִתְקַדֵּשׁ כֻּלָּם בִּכְלָל בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. וּמִשּׁוּם שֶׁלְּיָחִיד אֵין רְשׁוּת לְאָמְרָהּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְקַדֵּשׁ יְחִידִי, הִתְקִינוּהָ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְהִיא בְּיָחִיד, לְהִתְקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יֶתֶר קְדֻשָּׁה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם דְּבֵקִים לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא הָא אִית בָּהּ קְדוּשַׁת לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. הַהוּא לַצִּבּוּר, לְאִתְקַדְּשָׁא כֻּלְּהוּ בִּכְלָל, בְּהַהוּא תּוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה. וּבְגִין דְּיָחִיד לֵית לֵיהּ רְשׁוּת, לְאוֹמְרָהּ בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּלְאִתְקַדְּשָׁא יְחִידָאי, אַתְקִינוּ לָהּ בְּלָשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְאִיהוּ בְּיָחִיד, לְאִתְקַדְּשָׁא כָּל חַד וְחַד בְּהַהוּא תּוֹסֶפֶת, לְאַמְשָׁכָא עָלֵיהּ קְדוּשָׁה יַתִּיר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקָא מִתְקַדְּשֵׁי בְּקִדּוּשֵׁי עִלָּאֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן דְּבֵקִין לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא
ארבעת תקוני השכינה מטה שלחן כסא ומנורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.