ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 9: שני מיני לחם אכלו ישראל - סוד המצה כרפואה והחמץ המקטרג בראש השנה › פיסקה 4 (קפג ע"ב)

כשיצאו ישראל ממצרים לא ידעו עקר המהימנותא - אכלו מצה רפואה ואחר כך יאכלו חמץ

תצוה · שני מיני לחם אכלו ישראל - סוד המצה כרפואה והחמץ המקטרג בראש השנה · מאמר 9 · פיסקה 4 · דף קפג ע"ב

לשון הזוהר

כַּךָ כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲוֵי יַדְעֵי עִקָרָא וְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִטְעֲמוּן יִשְׂרָאֵל אַסְוָותָא, וְעַד דְּיֵיכְלוּן אַסְוָותָא דָּא, לָא אִתְחָזֵי לְהוֹן מֵיכְלָא אַחֲרָא. כֵּיוָן דְּאָכְלוּ מַצָּה, דְּאִיהִי אַסְוָותָא לְמֵיעַל וּלְמִנְדַּע בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אִתְחָזֵי לוֹן חָמֵץ, וְיֵיכְלוּן לֵיהּ, דְּהָא לָא יָכִיל לְנַזְקָא לוֹן. וְכָּל שֶׁכֵּן דִּבְיוֹמָא דְּשָׁבוּעוֹת, אִזְדָּמַן נַהֲמָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ אַסְוָותָא בְּכֹלָּא.

תרגום

כָּךָ כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים עִקָּר וְסוֹד שֶׁל הָאֱמוּנָה. אָמַר הקב"ה: יִטְעֲמוּ יִשְׂרָאֵל רְפוּאָה, וְעַד שֶׁיֹּאכְלוּ רְפוּאָה זוֹ, לֹא יֵרָאֶה לָהֶם מַאֲכָל אַחֵר. כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ מַצָּה, שֶׁהִיא רְפוּאָה לְהִכָּנֵס וְלָדַעַת בְּסוֹד הָאֱמוּנָה, אָמַר הקב"ה: מִכָּאן וָהָלְאָה רָאוּי לָהֶם חָמֵץ וְיֹאכְלוּ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לָהֶם. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבְּיוֹם הַשָּׁבוּעוֹת נִזְדַּמֵּן לֶחֶם עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא רְפוּאָה בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוי ידעי עקרא ורזא דמהימנותא, אמר קודשא בריך הוא, יטעמון ישראל אסוותא, ועד דייכלון אסוותא דא, לא אתחזי להון מיכלא אחרא. כיון דאכלו מצה, דאיהי אסוותא למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא. אמר קודשא בריך הוא, מכאן ולהלאה אתחזי לון חמץ, וייכלון ליה, דהא לא יכיל לנזקא לון. וכל שכן דביומא דשבועות, אזדמן נהמא עלאה, דאיהו אסוותא בכלא.

התרגום: כך כאשר יצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים עקר וסוד של האמונה. אמר הקב"ה: יטעמו ישראל רפואה, ועד שיאכלו רפואה זו, לא יראה להם מאכל אחר. כיון שאכלו מצה, שהיא רפואה להכנס ולדעת בסוד האמונה, אמר הקב"ה: מכאן והלאה ראוי להם חמץ ויאכלו אותו, שהרי אינו יכול להזיק להם. וכל שכן שביום השבועות נזדמן לחם עליון, שהוא רפואה בכל.

מן המפרשים

הסולם: כך כד נפקו וכו' : כך, כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים העיקר והסוד של האמונה, אמר הקב"ה יטעמו ישראל רפואה וכל עוד שיאכלו רפואה זו לא יראה להם מאכל אחר, דהיינו חמץ כיון שאכלו מצה, שהיא רפואה לבא ולדעת בסוד האמונה, שהיא מלכות,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר