וקדשתם את שנת החמשים וקראתם דרור בארץ - חרות עליונה ותחתונה שמטה ויובל
תצוה · גם צפור מצאה בית ודרור קן לה - סוד היובל וחרות התורה · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף קפג ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳. מֵהָכָא נָפְקָא חִירוּ לְכֹלָּא, וּבְגִין דְּנָפְקָא מִנֵּיהּ חִירוּ, אוֹרַיְיתָא דְּנַפְקַת מִנֵּיהּ אִקְרֵי חִירוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז), אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵירוּת, וְדָא אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרֵי חֵירוּת דְּהָא מָה דְּאַפִּיק יוֹמָא דָּא עִלָּאָה, אִקְרֵי חִירוּ, וְאִיהוּ חִירוּ דְּכֹלָּא. וְהַאי יוֹמָא אִיהוּ חִירוּ עִלָּאָה, בְּגִין דְּאִית חִירוּ תַּתָּאָה, וְחִירוּ עִלָּאָה. הֵ"א עִלָּאָה, הֵ"א תַּתָּאָה. חִירוּ עִלָּאָה. חִירוּ תַּתָּאָה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל כַּחֲדָא אִינּוּן.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כה, י) - מִכָּאן יוֹצֵאת חֵרוּת לְכֻלָּם. וּמִפְּנֵי שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ חֵרוּת, תּוֹרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ נִקְרֵאת חֵרוּת. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז), אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת חֵרוּת, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁמּוֹצִיא יוֹם זֶה הָעֶלְיוֹן נִקְרָא חֵרוּת, וְהוּא חֵרוּת שֶׁל הַכֹּל - וְזֶה הַיּוֹם ׳הוּא חֵרוּת׳ (שמות לב, טז) עֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֵרוּת תַּחְתּוֹנָה וְחֵרוּת עֶלְיוֹנָה. הֵ"א עֶלְיוֹנָה, הֵ"א תַחְתּוֹנָה. חֵרוּת עֶלְיוֹנָה. וְחֵרוּת תַּחְתּוֹנָה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל כְּאֶחָד הֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי מה כתיב, ׳וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ׳. מהכא נפקא חירו לכלא, ובגין דנפקא מניה חירו, אורייתא דנפקת מניה אקרי חירו. ועל דא כתיב, ׳חרות על הלחת׳ (שמות לב, טז), אל תקרי חרות, אלא חירות, ודא אורייתא דאתקרי חירות דהא מה דאפיק יומא דא עלאה, אקרי חירו, ואיהו חירו דכלא. והאי יומא איהו חירו עלאה, בגין דאית חירו תתאה, וחירו עלאה. ה"א עלאה, ה"א תתאה. חירו עלאה. חירו תתאה שמטה ויובל כחדא אינון.
התרגום: בא וראה מה כתוב, ׳וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ׳ (ויקרא כה, י) - מכאן יוצאת חרות לכלם. ומפני שיוצאת ממנו חרות, תורה שיוצאת ממנו נקראת חרות. ועל זה כתוב ׳חרות על הלחת׳ (שמות לב, טז), אל תקרא חרות אלא חרות, וזו התורה שנקראת חרות, שהרי מה שמוציא יום זה העליון נקרא חרות, והוא חרות של הכל - וזה היום ׳הוא חרות׳ (שמות לב, טז) עליונה, משום שיש חרות תחתונה וחרות עליונה. ה"א עליונה, ה"א תחתונה. חרות עליונה. וחרות תחתונה שמטה ויובל כאחד הם.
מן המפרשים
הסולם: תא חזי, מה וכו' : בוא וראה מה כתוב, וקדשתם את שנת מחמשים שנה וקראתם דרור בארץ. שנת החמשים הוא בינה, שמכאן יוצאת חירות לכל. ומשום שיוצאת ממנו חרות, התורה היוצאת מבינה, נקרא חירות, וע"כ כתוב, חרות על הלחת. אל תקרי חרות אלא…
אור יקר: שנת החמשים שנה, כל ספירה נקראת שנה הקף אחד, וזו' שנת וספירת החמשים הקפים, וקראתם הכולל שבע ספירות, דהיינו תורה במ״ט פנים שהיא מאירה בשבע. ספירות שבע פעמים,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: