גם צפור מצאה בית ודרור קן לה
סוד היובל וחרות התורה
גם צפור מצאה בית ודרור קן לה - עוף הדרור נקרא חרות שיוצאת בו חמשים יום
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר׳ (תהלים פד, ד) קֵן ׳לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ וְגוֹ'׳. ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ - אֵלּוּ צִפֳּרֵי שָׁמַיִם שֶׁמֵּהֶם שָׂמִים מְדוֹרֵיהֶם בַּחוּץ, וּמֵהֶם שָׂמִים מְדוֹרֵיהֶם בַּבַּיִת, כְּמוֹ הַדְּרוֹר, שֶׁהוּא עוֹף שֶׁעוֹשֶׂה דִירָתוֹ בְּבַיִת שֶׁל כָּל אָדָם וְלֹא מְפַחֵד. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ דְרוֹר. מַהוּ ׳דְּרוֹר׳? - חֵרוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר׳ (ויקרא כה, י), וְתַרְגּוּמוֹ חֵרוּת. וְזֶהוּ צִפּוֹר דְּרוֹר. שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קֵן בְּבַיִת, מוֹצִיא בָנִים, מְגוּרָיו בַּבַּיִת חֲמִשִּׁים יָמִים, וְאַחַר כָּךְ נִפְרָדִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וְזֶהוּ עוֹף שֶׁנִּקְרָא דְרוֹר: חֵרוּת.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר׳ (תהילים פד, ד) קֵן ׳לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ וְגוֹ'׳. ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ - אִלֵּין צִפֳּרֵי שְׁמַיָא, דְּמִנְּהוֹן שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן לְבַר, וּמִנְּהוֹן שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן בְּבֵיתָא, כְּגוֹן דְּרוֹר, דְּאִיהוּ עוֹפָא דְּשַׁוֵּי דִּיוּרֵיהּ בְּבֵיתָא דְּכָל בַּר נָשׁ, וְלָא דָּחִיל. אֲמַאי. בְּגִין דְּכֹלָּא קָרָאן לֵיהּ דְּרוֹר. מַאי ׳דְּרוֹר׳ - חִירוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר׳ (ויקרא כה, י), וְתַרְגּוּמוֹ חִירוּ. וְדָא אִיהוּ צִפּוֹר דְּרוֹר. דְּהָא מִיּוֹמָא דְּעָבִיד קִנָּא בְּבֵיתָא אַפִּיק בְּנִין, מָדוֹרֵיהּ בְּבֵיתָא חַמְשִׁין יוֹמִין, וּלְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן אִלֵּין מֵאִלֵּין, וְדָא הוּא עוֹפָא דְּאִקְרֵי דְּרוֹר: חִירוּ.
וקדשתם את שנת החמשים וקראתם דרור בארץ - חרות עליונה ותחתונה שמטה ויובל
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כה, י). מִכָּאן יוֹצֵאת חֵרוּת לְכֻלָּם, וּמִפְּנֵי שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ חֵרוּת, תּוֹרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ נִקְרֵאת חֵרוּת. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז) - אַל תִּקְרָא ׳חָרוּת׳, אֶלָּא ׳חֵרוּת׳. וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת חֵרוּת, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁמּוֹצִיא יוֹם זֶה הָעֶלְיוֹן נִקְרָא חֵרוּת, וְהוּא חֵרוּת שֶׁל הַכֹּל. וְזֶה הַיּוֹם הוּא חֵרוּת עֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֵרוּת תַּחְתּוֹנָה וְחֵרוּת עֶלְיוֹנָה. הֵ"א עֶלְיוֹנָה, הֵ"א תַחְתּוֹנָה. חֵרוּת עֶלְיוֹנָה. וְחֵרוּת תַּחְתּוֹנָה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל כְּאֶחָד הֵם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב, ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כה, י). מֵהָכָא נָפְקָא חִירוּ לְכֹלָּא, וּבְגִין דְּנָפְקָא מִנֵּיהּ חִירוּ, אוֹרַיְיתָא דְּנַפְקַת מִנֵּיהּ אִקְרֵי חִירוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז) - אַל תִּקְרֵי ׳חָרוּת׳, אֶלָּא ׳חֵירוּת׳. וְדָא אוֹרַיְיתָא דְּאִתְקְרֵי חֵירוּת, דְּהָא מָה דְּאַפִּיק יוֹמָא דָּא עִלָּאָה, אִקְרֵי חִירוּ, וְאִיהוּ חִירוּ דְּכֹלָּא. וְהַאי יוֹמָא אִיהוּ חִירוּ עִלָּאָה, בְּגִין דְּאִית חִירוּ תַּתָּאָה, וְחִירוּ עִלָּאָה. הֵ"א עִלָּאָה, הֵ"א תַּתָּאָה. חִירוּ עִלָּאָה. חִירוּ תַּתָּאָה שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל כַּחֲדָא אִינּוּן.
שני מיני לחם אכלו ישראל
סוד המצה כרפואה והחמץ המקטרג בראש השנה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.