ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 14: ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים › פיסקה 8 (קפו ע"א)

כל חדש זה מעולם העליון בסוד חמש בכל זמן ולכן בכסוי עד יום הט"ו שמתגלה

תצוה · ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים · מאמר 14 · פיסקה 8 · דף קפו ע"א

לשון הזוהר

מַאי טַעְמָא כּוּלֵי הַאי. בְּגִין דְּכָל יַרְחָא דָּא מֵעָלְמָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְעָלְמָא עִלָּאָה בְּרָזָא דְּחָמֵשׁ אִיהוּ, בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא, וּבְגִינֵי כַּךְ יַרְחָא דָּא אִיהוּ בַּכֶּסֶה, וְלָא בְּאִתְגַּלְּיָא, בְּגִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה בַּכֶּסֶה אִיהוּ, וְכָל מִלּוֹי בְּאִתְכַּסְיָיא. וְיַרְחָא דָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. כֵּיוָן דְּמָטָא יוֹמָא דְּחָמֵיסָר, כְּדֵין גַּלְיָיא. כֹּלָּא אִיהוּ מָטָא בְּחַדְתּוּתָא דְּסִיהֲרָא, וְסִיהֲרָא אִשְׁתְּלִימָת, וְאִתְנְהִירַת מֵאִימָּא עִלָּאָה, וְקַיְּימָא לְאַנְהָרָא לְתַתָּאֵי מִגּוֹ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִקְרֵי רִאשׁוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ). עַד הַשְׁתָּא קַיְימֵי כֻּלְּהוּ יוֹמִין בְּרָזָא עִלָּאָה, מִכָּאן נַחְתִּין לְרָזָא תַּתָּאָה.

תרגום

מָה הַטַּעַם כָּל זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכָּל חֹדֶשׁ זֶה הוּא מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּסוֹד חָמֵשׁ הוּא, בְּכָל זְמַן וּזְמַן, וּמִשּׁוּם כָּךְ חֹדֶשׁ זֶה הוּא בְכִסּוּי וְלֹא בְגִלּוּי, מִשּׁוּם שֶׁעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּכִסּוּי הוּא, וְכָל דְּבָרָיו בְּהֶסְתֵּר. וְחֹדֶשׁ זֶה הוּא שֶׁל הקב"ה לְבַדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ יוֹם הַט"ו לַחֹדֶשׁ, אָז מִתְגַּלֶּה. הַכֹּל הוּא מַגִּיעַ בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה, וְנִשְׁלֶמֶת הַלְּבָנָה וּמְאִירָה מֵאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, וְעוֹמֶדֶת לְהָאִיר לַתַּחְתּוֹנִים מִתּוֹךְ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, וְעַל זֶה נִקְרָא רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ) - עַד עַכְשָׁו עוֹמְדִים כָּל הַיָּמִים בְּסוֹד עֶלְיוֹן. מִכָּאן יוֹרְדִים לְסוֹד תַּחְתּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאי טעמא כולי האי. בגין דכל ירחא דא מעלמא עלאה איהו, ועלמא עלאה ברזא דחמש איהו, בכל זמנא וזמנא, ובגיני כך ירחא דא איהו בכסה, ולא באתגליא, בגין דעלמא עלאה בכסה איהו, וכל מלוי באתכסייא. וירחא דא דקודשא בריך הוא איהו בלחודוי. כיון דמטא יומא דחמיסר, כדין גלייא. כלא איהו מטא בחדתותא דסיהרא, וסיהרא אשתלימת, ואתנהירת מאימא עלאה, וקיימא לאנהרא לתתאי מגו נהורא דלעילא, ועל דא אקרי ראשון, כמה דאת אמר ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (ויקרא כג, מ). עד השתא קיימי כלהו יומין ברזא עלאה, מכאן נחתין לרזא תתאה.

התרגום: מה הטעם כל זה? משום שכל חדש זה הוא מעולם העליון, ועולם העליון בסוד חמש הוא, בכל זמן וזמן, ומשום כך חדש זה הוא בכסוי ולא בגלוי, משום שעולם העליון בכסוי הוא, וכל דבריו בהסתר. וחדש זה הוא של הקב"ה לבדו. כיון שמגיע יום הט"ו לחדש, אז מתגלה. הכל הוא מגיע בהתחדשות הלבנה, ונשלמת הלבנה ומאירה מאמא העליונה, ועומדת להאיר לתחתונים מתוך האור העליון, ועל זה נקרא ראשון, כמו שנאמר ׳ולקחתם לכם ביום הראשון׳ (ויקרא כג, מ) - עד עכשו עומדים כל הימים בסוד עליון. מכאן יורדים לסוד תחתון.

מן המפרשים

אור החמה: מ"ט כולי האי שיהיה יום אחד קדוש לכל ה' ימים בגין דכל ירחא דא שהוא שביעי סוד הבינה כנז' ועלמא עילאה ברזא דחמש איהו דהיינו שהיא ה"א עילאה סודה נ' שערים סוד ה' ספי' חג"ת נ"ה. ובג"כ ירחא דא איהו בכסא שנא' בכסא ליום חגנו וירצה בחדש…

הסולם: מ"ט כולי האי וכו' : שואל, מהו הטעם שהוא מכוסה כל כך, דהיינו עד חמשה עשר לחדש. ומשיב, משום שכל החדש הזה הוא מעלמא עלאה, דהיינו מבינה, כי ששה חדשים הראשונים הם מבינה כנ"ל, ועולם העליון הוא בסוד חמש בכל זמן וזמן, כלומר, בכל קו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: