ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 14: ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים › פיסקה 7 (קפו ע"א)

זה שלי בראש החדש בכסוי ובעשרה בו אני הוא בחמש ראשונות אחרונות ושלישיות

תצוה · ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים · מאמר 14 · פיסקה 7 · דף קפו ע"א

לשון הזוהר

הַאי דִּילִי. בְּרִישָׁא דְּיַרְחָא, אֲנָא אִיהוּ בְּאִתְכַּסְיָיא. בַּעֲשָׂרָה דְּיַרְחָא, אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין דַּאֲנָא בְּחָמֵשׁ קַדְמָאֵי, וּבְחָמֵשׁ אַחֲרָנִין, וּבְחָמֵשׁ תְּלִיתָאֵי. בְּקַדְמִיתָא דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמִשָּׁא יוֹמִין. בַּעֲשָׂרָה דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמֵשׁ יוֹמִין אַחֲרָנִין. בט"ו דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמֵשׁ תְּלִיתָאֵי.

תרגום

זֶה שֶׁלִּי. בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא בְכִסּוּי, וּבַעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי בְּחָמֵשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וּבְחָמֵשׁ אֲחֵרוֹת, וּבְחָמֵשׁ שְׁלִישִׁיּוֹת. בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה יָמִים. בַּעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה יָמִים אֲחֵרִים. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חָמֵשׁ שְׁלִישִׁיּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי דילי. ברישא דירחא, אנא איהו באתכסייא. בעשרה דירחא, אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי, ובחמש אחרנין, ובחמש תליתאי. בקדמיתא דירחא אנא איהו, בגין חמשא יומין. בעשרה דירחא אנא איהו, בגין חמש יומין אחרנין. בט"ו דירחא אנא איהו, בגין חמש תליתאי.

התרגום: זה שלי. בראש החדש אני הוא בכסוי, ובעשרה לחדש אני הוא, משום שאני בחמש ראשונות, ובחמש אחרות, ובחמש שלישיות. בתחלת החדש אני הוא משום חמשה ימים. בעשרה לחדש אני הוא משום חמשה ימים אחרים. בחמשה עשר לחדש אני הוא משום חמש שלישיות.

מן המפרשים

הסולם: האי דילי, ברישא וכו' : החדש הזה השביעי הוא שלי, בתחילת החדש אני הוא, במכוסה, בעשור לחדש אני הוא במכוסה, משום שאני בחמשה ימים הראשונים של החדש, ובחמשה ימים האחרים ובחמשה ימים השלישים. בתחלת החדש אני הוא משום שהוא ה' ימים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר