ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 13לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תצוה · מאמר 14

ובעשור לחדש השביעי

זוהר ח"ב, פרשת תצוה, דף קפה:
כ-6 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים

ובעשור לחדש השביעי - כל מדרגות עליונות שורות על הלבנה בסוד עשר עד מאה

כָּתוּב ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה׳ (במדבר כט, ז), וְכָתוּב ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ׳ (ויקרא כג, כז). ׳בֶּעָשׂוֹר׳ - בָּעֲשִׂירִי צָרִיךְ לוֹ לוֹמַר! מַה זֶּה ׳בֶּעָשׂוֹר׳? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעַתָּה בְּיוֹם זֶה, כָּל מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת בָּאוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ לִשְׁרוֹת עַל הַלְּבָנָה וּלְהָאִיר אוֹתָהּ. וְכֻלָּן בְּסוֹד שֶׁל עֶשֶׂר, עַד שֶׁעוֹלָה לְמֵאָה. וְכַאֲשֶׁר עוֹמֶדֶת בְּסוֹד שֶׁל מֵאָה, אָז הַכֹּל אֶחָד, וְנִקְרָא ׳יוֹם הַכִּפּוּרִים׳. וְעַל זֶה ׳בֶּעָשׂוֹר׳, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳זָכוֹר׳, ׳שָׁמוֹר׳, שֶׁכֻּלָּם בָּאִים כְּדֵי לְעַשֵּׂר וּלְהָאִיר בְּסוֹד שֶׁל עֶשֶׂר.

בלשון הזוהר

כְּתִיב ׳וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה׳ (במדבר כט, ז), וּכְתִיב ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ׳ (ויקרא כג, כז). ׳בֶּעָשׂוֹר׳, בָּעֲשִׂירִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳בֶּעָשׂוֹר׳. אֶלָּא, בְּגִין דְּהַשְׁתָּא בְּיוֹמָא דָּא, כָּל דַּרְגִּין עִלָּאִין, אַתְיָין אִלֵּין עַל אִלֵּין, לְמִשְׁרֵי עַל סִיהֲרָא, וּלְאַנְהֲרָא לָהּ. וְכֻלְּהוּ בְּרָזָא דְּעֶשֶׂר, עַד דְּסַלְּקָא לְמֵאָה. וְכַד קַיְּימָא בְּרָזָא דְּמֵאָה, כַּדִּין כֹּלָּא חַד, וְאִקְרֵי ׳יוֹם הַכִּפּוּרִים׳. וְעַל דָּא ׳בֶּעָשׂוֹר׳, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳זָכוֹר׳, ׳שָׁמוֹר׳, דְּכֻלְּהוּ אַתְיָין בְּגִין לְעַשָׂרָא וּלְאַנְהָרָא בְּרָזָא דְּעֶשֶׂר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הזקן שאל את רשבי למה עולה למאה ולא לשבעים - ידעתי שחכם אתה

הֶחֱזִיר הַזָּקֵן הַזֶּה רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לוֹ, (רַבִּי שִׁמְעוֹן) הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁשְּׁאֵלָה תַקְשֶׁה בְכָאן, ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (ויקרא כג, כז). אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי, (ס"א: זֶה בעשירי נָכוֹן הוּא וְכֵן הוּא, אֲבָל בֶּעָשׂוֹר מַדּוּעַ וכו') ׳בֶּעָשׂוֹר׳ נָכוֹן הוּא. אִם כָּךְ הוּא, מַדּוּעַ עוֹלֶה לְמֵאָה? וַהֲרֵי מֵהַפָּסוּק לֹא נִרְאֶה, אֶלָּא שֶׁעוֹלֶה לְשִׁבְעִים, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳. וְכַאֲשֶׁר מְעַשְּׂרִים לַשְּׁבִיעִי עֶשֶׂר פְּעָמִים, הֲרֵי וַדַּאי עוֹלֶה לְשִׁבְעִים. אָמַר לוֹ, עַל זֶה הֶחֱזַרְתִּי רֹאשִׁי כְלַפֶּיךְ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁחָכָם אַתָּה.

בלשון הזוהר

אַהְדָּר הַאי סָבָא רֵישֵׁיהּ לָקֳבְלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לֵיהּ, (רַבִּי שִׁמְעוֹן) הָא יָדַעְנָא דִּשְׁאֶלְתָּא תִּבָּעֵי בְּהַאי, ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (ויקרא כג, כז). אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַדַּאי, (ס"א: דא בעשירי יאות הוא, והכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו') ׳בֶּעָשׂוֹר׳ יֵאוֹת הוּא. אִי הָכִי הוּא, אֲמַאי סָלִיק לְמֵאָה, וְהָא מִקְרָא לָא אִתְחָזֵי, אֶלָּא דְּסָלִיק לְשִׁבְעִין, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳. וְכַד מְעַשְּׂרֵי לְשְׁבִיעָאָה עֶשֶׂר זִמְנִין, הָא וַדַּאי סָלִיק לְשִׁבְעִין. אֲמַר לֵיהּ, עַל דָּא אַהֲדַרְנָא רֵישָׁא לְגַבָּךְ, דְּהָא יָדַעְנָא דְּחַכִּימָא אַנְתְּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני סודות - הלבנה נקראת חדש השביעי ועשר פעמים עשר מאה ובדרגת שבעים ליום זה

בֹּא וּרְאֵה, שְׁנֵי סוֹדוֹת כָּאן. אֶחָד, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה נִקְרֵאת חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וּמִפְּנֵי כֵן נִקְרָא חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי עָשׂוֹר, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁמְּאִירִים לָהּ עֶשֶׂר פְּעָמִים - הֲרֵי מֵאָה. וְעוֹד, דָּבָר זֶה שֶׁאָמַרְתָּ, וַדַּאי לְשִׁבְעִים עוֹלָה בְּיוֹם זֶה, (ובמדרגה שֶׁל שִׁבְעִים הִיא, ובמדרגה שֶׁל מֵאָה הִיא, לדרגה שֶׁל מֵאָה לְהַשְׁלִים וּלְהָאִיר). וּבְדַרְגָּה זוֹ שֶׁל שִׁבְעִים, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם זֶה נוֹטֵל לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל לָדוּן, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בַּנְּשָׁמָה יוֹתֵר מֵהַגּוּף. שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם זֶה עִנּוּי שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הוּא, וְלֹא שֶׁל הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם׳ (ויקרא כג, כט), ׳כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה׳. וְיוֹם זֶה לוֹקֵחַ לְכָל הַנְּפָשׁוֹת וְנִמְצָאוֹת בִּרְשׁוּתוֹ. וְאִם לֹא עוֹמֶדֶת בְּסוֹד (נ"א: ברשות) שֶׁל שִׁבְעִים, אֵין לָהּ רְשׁוּת בַּנְּפָשׁוֹת, (ס"א: לַעֲמֹד שָׁם) שֶׁעֲמִידַת הַנְּפָשׁוֹת בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'׳ (תהילים צ, י).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, תְּרֵין רָזִין הָכָא. חַד, דְּהָא סִיהֲרָא חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי אִקְרֵי, וּבְּגִין כָּךְ אִקְרֵי חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי עָשׂוֹר, בְּגִין דְּקָא מְנָהֲרִין לָהּ עֶשֶׂר זִמְנִין, הָא מֵאָה. וְתוּ, הַאי מִלָּה דְּקָאַמְרַת, וַדַּאי לְשִׁבְעִין סְלִיקָא בְּהַאי יוֹמָא, (ובדרגא דשבעין איהו, ובדרגא דמאה איהו, לדרגא דמאה לאשלמא ולאנהרא). וּבְהַאי דַּרְגָּא דְּשִׁבְעִין, דְּהָא בְּיוֹמָא דָּא נָטִיל לְכָל עַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְמֵידָן, וְכֻלְּהוּ קַיְימִין בְּנִשְׁמְתָא יַתִּיר מִגּוּפָא. דְּהָא בְּיוֹמָא דָּא עִנּוּיָא דְּנַפְשָׁא אִיהוּ, וְלָא מִגּוּפָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם׳, ׳כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לא תְעוּנֶּה׳. וְהַאי יוֹמָא נָטִיל לְכָל נַפְשָׁאן וַהֲווּ בִּרְשׁוּתֵיהּ. וְאִי לָא קַיְּימָא בְּרָזָא (נ"א: ברשותא) דְּשִׁבְעִין, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ בְּנַפְשָׁאן, (ס"א: לקיימא תמן) דְּקִיּוּמָא דְּנַפְשָׁאן בְּרָזָא דְּשִׁבְעִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'׳ (תהילים צ, י).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נפשות הילדים שלא השלימו שבעים שנה גם שולטת בהם אך לא בשלמות אחד המרבה

וְאִם תֹּאמַר, נַפְשׁוֹת הַיְלָדִים שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה לֹא שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם. וַדַּאי שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, אֲבָל לֹא בִשְׁלֵמוּת, כְּמִי שֶׁזָּכָה לְיָמִים הַרְבֵּה לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְעִם כָּל זֶה, בְּכָל שִׁבְעִים שָׁנָה הִיא הוֹלֶכֶת. וְעַל זֶה לָמַדְנוּ, ׳אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט׳. מַה זֶּה ׳אֶחָד׳? - בְּיִחוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, מִי שֶׁמַּרְבֶּה וּמִי שֶׁמַּמְעִיט.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא נַפְשָׁאן דְּרַבְיי דְּלָא אַשְׁלִימוּ לְשִׁבְעִין שְׁנִין לָא שַׁלְטָא בְּהוּ. וַדַּאי שַׁלְטָא בְּהוּ, אֲבָל לָא בִּשְׁלִימוּ, כְּמַאן דְּזָכֵי יוֹמִין סַגִּיאִין לְפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְעִם כָּל דָּא בְּכֻלְּהוּ שִׁבְעִין שְׁנִין אַזְלָא. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, ׳אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט׳. מַאן ׳אֶחָד׳ - בְּיִחוּדָא דְּשִׁבְעִין שְׁנִין, מַאן דְּאַסְגֵּי, וּמַאן דְּאַמְעִיט.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ביום הכפורים עוברת בכל השבעים ונשלמת בכלם והקב"ה מרחם על ישראל

וְעַל זֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹבֶרֶת בְּכָל הַשִּׁבְעִים, וְנִשְׁלֶמֶת דַּרְגָּה זוֹ בְּכֻלָּם. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת עוֹלוֹת לְפָנָיו, וְדָן אֶת כֻּלָּן בְּדִין, והקב"ה מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם זֶה. מִי שֶׁלֹּא הֶעֱבִיר טִנּוּף מֵרוּחוֹ לְכַפֵּר עָלָיו, (בַּיּוֹם זֶה) כַּאֲשֶׁר עוֹלָה תְפִלָּתוֹ בְּיוֹם זֶה, טוֹבֵעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁנִּקְרָא רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהוּא מְצוּלוֹת יָם, וְלֹא עוֹלֶה לִהְיוֹת עֲטָרָה בְרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא, בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי אַעְבַּר בְּכֻלְּהוּ שִׁבְעִין, וְאִשְׁתְּלִים הַאי דַּרְגָּא בְּכֻלְּהוּ. וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין קָמֵיהּ, וְדָאִין לְהוֹן בְּדִינָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיִּיס עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דָּא. מַאן דְּלָא אַעֲבָר טִינָא מִרוּחֵיהּ לְכַפָּרָא עָלֵיהּ, (ביומא דא) כַּד סָלִיק צְלוֹתֵיהּ בְּהַאי יוֹמָא, טָבַע בְּהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי רֶפֶשׁ וָטִיט, וְאִיהוּ מְצוּלוֹת יָם, וְלָא סָלִיק לְאִתְעַטְּרָא בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ביום זה לא צריך לפרש חטאיו בפני אחר כי כמה עדים לוקחים הדבור ומעלים

בְּיוֹם זֶה לֹא צָרִיךְ בֶּן אָדָם לְפָרֵשׁ חֲטָאָיו בִּפְנֵי אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה הֵם שֶׁלּוֹקְחִים הַדִּבּוּר הַהוּא וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְיֵשׁ עֵדִים בַּדִּבּוּר הַהוּא. וּמָה ׳מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךְ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךְ׳ (מיכה ז, ה) - כָּל שֶׁכֵּן אֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים וּמִסְתַּכְּלִים לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם וּמְעִידִים עָלָיו. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁעַזּוּת הוּא לִפְנֵי הַכֹּל וְחִלּוּל שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךְ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךְ׳ (קהלת ה, ה). (מִכָּאן וָהָלְאָה סוֹד באופן אחר) פָּתַח וְאָמַר, (שמות יב ב) ׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים׳ וְגוֹ׳. וְכִי כָל הַזְּמַנִּים וְהֶחֳדָשִׁים אֵינָם שֶׁל הקב"ה? (אֶלָּא חָדְשֵׁיכֶם לֹא כָתוּב) אֶלָּא ׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם׳ - שֶׁלִּי הוּא, אֲבָל אֲנִי מָסַרְתִּי אוֹתוֹ לָכֶם. שֶׁלָּכֶם הוּא בְנִגְלֶה. אֲבָל שְׁבִיעִי שֶׁלִּי הוּא, וְעַל זֶה הוּא בַּכֶּסֶה וְלֹא בְגִלּוּי. חֹדֶשׁ שֶׁלָּכֶם הוּא מְסֻדָּר כְּסֵדֶר אוֹתִיּוֹת אָבִיב, שֶׁהוּא א׳ ב׳ ג׳. י"ב הוּא סוֹד אוֹת ג׳. (ס"א: וְהוּא א׳ ב׳ ג׳ כְּסֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת) אֲבָל הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁלִּי הוּא מִסּוֹף הָאוֹתִיּוֹת. (ס"א: תִּשְׁרֵי) מָה הַטַּעַם? אַתֶּם מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וַאֲנִי מִמַּעְלָה לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

בְּיוֹמָא דָּא לָא אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְפָרְשָׁא חֲטָאוֹי קָמֵי אַחֲרָא, בְּגִין דְּכַמָּה אִינּוּן דְּנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה, וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָּא, וְאִית סָהֲדִין בְּהַהִיא מִלָּה. וּמַה ׳מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיךָ׳ (מיכה ז, ה) - כָּל שֶׁכֵּן אִינּוּן דְּאַזְלֵי וְעַיְּינֵי לְקַטְרְגָא לוֹן, וְסָהֲדֵי עָלֵיהּ. וְכָל שֶׁכֵּן דְּחָצִיפוּ אִיהוּ לְקָמֵי כֹּלָּא, וְחִלוּל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אֶל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ׳ (קהלת ה, ה). (מכאן והלאה רזא בגוון) פָּתַח וְאָמַר, ׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וְגוֹ'׳ (שמות יב, ב). וְכִי כֻּלְּהוּ זִמְנִין וְחֳדָשִׁין לָאו אִינּוּן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אלא חדשיכם לא כתיב) אֶלָּא ׳הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם׳, דִּילִי אִיהוּ, אֲבָל אֲנָא מָסְרִית לֵיהּ לְכוֹן, דִּלְכוֹן אִיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָא. אֲבָל שְׁבִיעָאָה דִּילִי אִיהוּ, וְעַל דָּא אִיהוּ בַּכֶּסֶה, וְלָא בְּאִתְגַּלְּיָא. יַרְחָא דִּלְכוֹן, אִיהוּ בְּסִדּוּרָא, כְּסֵדֶר דְּאַתְוָון אָבִיב, דְּאִיהוּ אב"ג. י"ב אִיהוּ רָזָא דְּג. (ס"א: ואיהו אב"ג כסדרא דאתוון) אֲבָל יַרְחָא שְׁבִיעָאָה דִּילִי אִיהוּ מִסּוֹפָא דְּאַתְוָון. (ס"א: תשרי) מַאי טַעֲמָא. אָתּוּן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וַאֲנָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זה שלי בראש החדש בכסוי ובעשרה בו אני הוא בחמש ראשונות אחרונות ושלישיות

זֶה שֶׁלִּי. בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא בְכִסּוּי. וּבַעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי בְּחָמֵשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וּבְחָמֵשׁ אֲחֵרוֹת, וּבְחָמֵשׁ שְׁלִישִׁיּוֹת. בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה יָמִים. בַּעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה יָמִים אֲחֵרִים. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ אֲנִי הוּא מִשּׁוּם חָמֵשׁ שְׁלִישִׁיּוֹת.

בלשון הזוהר

הַאי דִּילִי. בְּרִישָׁא דְּיַרְחָא, אֲנָא אִיהוּ בְּאִתְכַּסְיָיא. בַּעֲשָׂרָה דְּיַרְחָא, אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין דַּאֲנָא בְּחָמֵשׁ קַדְמָאֵי, וּבְחָמֵשׁ אַחֲרָנִין, וּבְחָמֵשׁ תְּלִיתָאֵי. בְּקַדְמִיתָא דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמִשָּׁא יוֹמִין. בַּעֲשָׂרָה דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמֵשׁ יוֹמִין אַחֲרָנִין. בט"ו דְּיַרְחָא אֲנָא אִיהוּ, בְּגִין חֲמֵשׁ תְּלִיתָאֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל חדש זה מעולם העליון בסוד חמש בכל זמן ולכן בכסוי עד יום הט"ו שמתגלה

מָה הַטַּעַם כָּל זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכָּל חֹדֶשׁ זֶה הוּא מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּסוֹד חָמֵשׁ הוּא, בְּכָל זְמַן וּזְמַן. וּמִשּׁוּם כָּךְ חֹדֶשׁ זֶה הוּא בְכִסּוּי וְלֹא בְגִלּוּי, מִשּׁוּם שֶׁעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּכִסּוּי הוּא, וְכָל דְּבָרָיו בְּהֶסְתֵּר. וְחֹדֶשׁ זֶה הוּא שֶׁל הקב"ה לְבַדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ יוֹם הַט"ו לַחֹדֶשׁ, אָז מִתְגַּלֶּה. הַכֹּל הוּא מַגִּיעַ בְּהִתְחַדְּשׁוּת הַלְּבָנָה, וְנִשְׁלֶמֶת הַלְּבָנָה וּמְאִירָה מֵאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה, וְעוֹמֶדֶת לְהָאִיר לַתַּחְתּוֹנִים מִתּוֹךְ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן. וְעַל זֶה נִקְרָא רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ). עַד עַכְשָׁו עוֹמְדִים כָּל הַיָּמִים בְּסוֹד עֶלְיוֹן. מִכָּאן יוֹרְדִים לְסוֹד תַּחְתּוֹן.

בלשון הזוהר

מַאי טַעְמָא כּוּלֵי הַאי. בְּגִין דְּכָל יַרְחָא דָּא מֵעָלְמָא עִלָּאָה אִיהוּ, וְעָלְמָא עִלָּאָה בְּרָזָא דְּחָמֵשׁ אִיהוּ, בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא. וּבְגִינֵי כַּךְ יַרְחָא דָּא אִיהוּ בַּכֶּסֶה, וְלָא בְּאִתְגַּלְּיָא, בְּגִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה בַּכֶּסֶה אִיהוּ, וְכָל מִלּוֹי בְּאִתְכַּסְיָיא. וְיַרְחָא דָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. כֵּיוָן דְּמָטָא יוֹמָא דְּחָמֵיסָר, כְּדֵין גַּלְיָיא. כֹּלָּא אִיהוּ מָטָא בְּחַדְתּוּתָא דְּסִיהֲרָא, וְסִיהֲרָא אִשְׁתְּלִימָת, וְאִתְנְהִירַת מֵאִימָּא עִלָּאָה, וְקַיְּימָא לְאַנְהָרָא לְתַתָּאֵי מִגּוֹ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא אִקְרֵי רִאשׁוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן׳ (ויקרא כג, מ). עַד הַשְׁתָּא קַיְימֵי כֻּלְּהוּ יוֹמִין בְּרָזָא עִלָּאָה, מִכָּאן נַחְתִּין לְרָזָא תַּתָּאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מיום העליון היו הימים הראשונים סוד העולם העליון מי דן דין העולם

בֹּא וּרְאֵה, מִיּוֹם הָעֶלְיוֹן הָיוּ יָמִים אֵלּוּ הָרִאשׁוֹנִים, סוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. מִי דָן דִּין שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי דִּין לֹא נִמְצָא בְזֶה הָעוֹלָם אֶלָּא מִדִּין הַתַּחְתּוֹן? (ס"א: סוֹד) שֶׁזֶּה - ׳אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא׳ (ישעיהו נד, ה). שֶׁאִם תֹּאמַר דִּין הָעוֹלָם דָּן לְמַעְלָה, אִם כֵּן לֹא הָיָה נִקְרָא עוֹלַם הַחֵרוּת, עוֹלָם שֶׁהוּא אוֹר שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת. עוֹלָם שֶׁל כָּל הַחַיִּים, עוֹלָם שֶׁל כָּל הַחֵרוּת. וְאִם תֹּאמַר מִדִּין שֶׁל יִצְחָק. אִם הוּא מְעוֹרֵר דִּין לְגַבֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יְכוֹלִים כָּל הָעוֹלָם לִסְבֹּל. שֶׁהָאֵשׁ הָעֶלְיוֹן הַתַּקִּיף הַהוּא, אֵין מִי שֶׁסּוֹבֵל אוֹתוֹ, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא אֵשׁ שֶׁסּוֹבֵל אֵשׁ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מִיּוֹמָא עִלָּאָה הֲווֹ אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין, רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. מַאן דָּאִין דִּינָא דְּעָלְמָא, דְּהָא דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא, אֶלָּא מִדִּינָא תַּתָּאָה, (ס"א: רזא) דְּדָא ׳אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא׳ (ישעיהו נד, ה). דְּאִי תֵּימָא דִּינָא דְּעָלְמָא דָּאִין לְעֵילָּא, אִי הָכִי לָא אִתְקְרֵי עָלְמָא דְּחִירוּ, עָלְמָא דִּנְהִירוּ דְּכָל עָלְמִין. עָלְמָא דְּכָל חַיִּין, עָלְמָא דְּכָל חִירוּ. וְאִי תֵּימָא מִדִּינָא דְּיִצְחָק. אִי אִיהוּ אִתְּעַר דִּינָא לְגַבֵּי הַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין כָּל עָלְמָא לְמִסְבַּל. דְּהַהוּא אֶשָּׁא תַּקִּיפָא עִלָּאָה, לָא אִית מַאן דְּסָבִיל לֵיהּ, אֶלָּא אֶשָּׁא דִּלְתַתָּא, דְּאִיהוּ אֶשָּׁא דְּסָבִיל אֶשָּׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כמו העולם הזה תחתון כל דיניו מעולם התחתון אלקים שופט לא גוזרים עד עשרים שנה

אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּךְ גַּם כָּל דִּינָיו מֵעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁל אֱלֹקִים שׁוֹפֵט. וְזֶה נִקְרָא דִין עֶלְיוֹן עַל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא דַרְגָּה שְׁבִיעִית, לֹא גוֹזֵר גְּזֵרָה עַל בֶּן אָדָם אֶלָּא מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, כְּמָה דְּעָלְמָא דָּא עָלְמָא תַּתָּאָה דְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. הָכִי נָמֵי כָּל דִּינוֹי מֵעָלְמָא תַּתָּאָה, דֶּאֱלֹהִים שׁוֹפֵט. וְדָא אִקְרֵי דִּינָא עִלָּאָה עַל הַאי עָלְמָא, וּבְגִין דְּאִיהוּ דַּרְגָּא שְׁבִיעָאָה, לָא גָּזִיר גְּזֵרָה עַל בַּר נָשׁ, אֶלָּא מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הסתכל הזקן ברשבי וראה עיניו זולגות דמעות - אשרי המדבר על אזנים שומעות

הִסְתַּכֵּל הַזָּקֵן הַזֶּה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁזּוֹלְגוֹת עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הִיא שְׁבִיעִית, מַדּוּעַ מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה? אָמַר לוֹ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת.

בלשון הזוהר

אַשְׁגַּח הַאי סָבָא בַּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחָמָא לֵיהּ דְּזַלְגִּין עֵינוֹי דִּמְעִין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אִי הִיא שְׁבִיעָאָה, אֲמַאי מֵעֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָּא. אָמַר לֵיהּ, זַכָּאָה מַאן דְּמַלִּיל עַל אוּדְנִין דְּשַׁמְעִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בית דין למטה לא גוזרים דין עד שלש עשרה שנה כי עוזבים שבע לשביעית

בֹּא וּרְאֵה, בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה בָּאָרֶץ לֹא גוֹזְרִים דִּין עַל בֶּן אָדָם עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעוֹזְבִים שֶׁבַע שָׁנִים לַשְּׁבִיעִית, ׳אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא׳ (ישעיה נד, ה). וְאֵין רְשׁוּת לָאָדָם בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע. וְאֵלּוּ הַשֶּׁבַע לֹא נִמְצָאוֹת אֶלָּא עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁלְּמַטָּה (בָּאָרֶץ), שֶׁאֵלּוּ כִסֵּא לְגַבָּיו, וּמִשּׁוּם זֶה כָּל גְּזֵרוֹת וְכָל הַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה, מֵאֵלּוּ הַשֶּׁבַע שָׁנִים שֶׁלְּמַטָּה, כְּלָלוּת שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה הֵם.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בֵּי דִּינָא דִּלְתַתָּא בְּאַרְעָא, לָא גַּזְרִין דִּינָא עַל בַּר נָשׁ, עַד תְּלֵיסַר שְׁנִין. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּשַׁבְקִין שֶׁבַע שְׁנִין לְשְׁבִיעָאָה, ׳אֱלהֵי כָּל הָאָרֶץ יִקָּרֵא׳ (ישעיה נד, ה). וְלֵית רְשׁוּ לְבַר נָשׁ בְּאִינּוּן שֶׁבַע. וְאִינּוּן שֶׁבַע, לָא שָׁרָאן אֶלָּא עַל תְּלֵיסַר דִּלְתַתָּא, בְּאַרְעָא דְּאִינּוּן כּוּרְסְיָּיא לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין כַּךְ, כָּל גִּזְרִין, וְכָל דִּינִין דִּלְתַתָּא, מֵאִינּוּן שֶׁבַע שְׁנִין דִּלְתַתָּא, כְּלָלָא דְּעֶשְׂרִין שְׁנִין אִיהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דין העולם בראש השנה עומד בדין על בניו כדי להטהר מתוך התחתונים

וְדִין הָעוֹלָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא עַל יְדֵי זוֹ הַמַּדְרֵגָה, שֶׁהוּא מַמָּשׁ עוֹמֵד בְּדִין עַל בָּנָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְהִטַּהֵר לְגַבֵּי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ סִיּוּעַ לַעֲלוֹת וּלְהִטַּהֵר אֶלָּא מִתּוֹךְ הַתַּחְתּוֹנִים.

בלשון הזוהר

וְדִינָא דְּעָלְמָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל יְדָא דְּהַאי דַּרְגָּא אִיהוּ, דְּאִיהוּ מַמָּשׁ קַיְּימָא בְּדִינָא עַל בְּנוֹי בְּהַאי עָלְמָא, בְּגִין לְאִתְדַּכְּאָה לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ סִיוּעַ לְסַלְּקָא וּלְאִתְדַכְּאָה אֶלָּא מִגּוֹ תַּתָּאֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

ולקחתם לכם פרי עץ הדר

סוד ארבעת המינים כדיוקן הצדיק

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.