ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 13: השעיר לעזאזל נותן חלק לסטרא אחרא - סוד המטרוניתא והמלך ביום כפור › פיסקה 10 (קפה ע"ב)

שעיר לבעלי כשופים שמעשיהם לא בנוקבא - עז כשהתחבר בנוקבא ולכן לא ניתן

תצוה · השעיר לעזאזל נותן חלק לסטרא אחרא - סוד המטרוניתא והמלך ביום כפור · מאמר 13 · פיסקה 10 · דף קפה ע"ב

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ חוּלָקָא לְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, רָזָא הָכָא, כָּל הָנֵי סִטְרִין אַחֲרָנִין דִּלְתַתָּא, (דאקרון מצולות ים) כֻּלְּהוּ מִסְאֲבִין יַתִּיר. וְכָל מַה דְּנַחְתִּין דַּרְגִּין תַּתָּאִין, הָכִי מִסְאֲבוּ דִּלְהוֹן יַתִּיר. וּבְגִין כַּךְ, בָּעֵז יַתִּיר חוּלָקֵיהוֹן, בְּגִין דְּשַׂעֲרָא דִּילֵיהּ תַּלְיָא יַתִּיר מִבְּעִירָא אַחֲרָא, כְּמָה דְּדִינָא דִּלְהוֹן תָּלֵי לְתַתָּא בִּמְסָאֲבוּ. אֲבָל הַאי מַלְכּוּ חַיָּיבְתָא אַחֲרָא, מַלְכָּא דְּכֹלָּא בְּהַהוּא סִטְרָא, בָּרוּר אִיהוּ יַתִּיר מִסְאֲבוּ דִּילֵיהּ, וְלָא מִסְאֲבוּ שְׁלִים כְּהָנֵי תַּתָּאֵי. וְעַל דָּא שָׂעִיר, דִּשְׂעַר דִּילֵיהּ לָא תַּלְיָא, וְלָא שְׁעִיעַ. לָא שְׁעִיעַ, בְּגִין דְּהַהוּא מִסְאֲבוּ דִּילֵיהּ. וְלָא תַּלְיָא, בְּגִין דְּלָא יִתְתָּקַף בֵּיהּ מִסְאֲבוּ כְּהָנִי תַּתָּאֵי, וְעַל דָּא וַדַּאי שָׂעִיר וְלָא אַחֲרָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא חֵלֶק לַסִּטְרָא אַחֲרָא הַהוּא - סוֹד כָּאן. כָּל אֵלּוּ צְדָדִים אֲחֵרִים שֶׁלְּמַטָּה (שגקראים מְצוּלוֹת יָם), כֻּלָּם טְמֵאִים יוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹרְדִים דְּרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, כָּךְ הַטֻּמְאָה שֶׁלָּהֶם יוֹתֵר. וּמִפְּנֵי כֵן בְּעֵז, חֶלְקָם יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ תְּלוּיוֹת יוֹתֵר מִבְּהֵמָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁדִּין שֶׁלָּהֶם תָּלוּי לְמַטָּה בַטֻּמְאָה. אֲבָל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַזּוֹ הָאַחֶרֶת, מֶלֶךְ שֶׁל הַכֹּל בַּצַּד הַהוּא, הַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ הִיא יוֹתֵר מֻבְחֶרֶת, וְלֹא טֻמְאָה שְׁלֵמָה כְּאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה שָׂעִיר, שֶׁהַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ לֹא תָלוּי וְלֹא חָלָק. לֹא חָלָק, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה הַהִיא שֶׁלּוֹ. וְלֹא תָלוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְחַזֵּק בּוֹ טֻמְאָה כְּאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה וַדַּאי שָׂעִיר, וְלֹא אַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, אף על גב דאיהו חולקא לההוא סטרא אחרא, רזא הכא, כל הני סטרין אחרנין דלתתא, (דאקרון מצולות ים) כלהו מסאבין יתיר. וכל מה דנחתין דרגין תתאין, הכי מסאבו דלהון יתיר. ובגין כך, בעז יתיר חולקיהון, בגין דשערא דיליה תליא יתיר מבעירא אחרא, כמה דדינא דלהון תלי לתתא במסאבו. אבל האי מלכו חייבתא אחרא, מלכא דכלא בההוא סטרא, ברור איהו יתיר מסאבו דיליה, ולא מסאבו שלים כהני תתאי. ועל דא שעיר, דשער דיליה לא תליא, ולא שעיע. לא שעיע, בגין דההוא מסאבו דיליה. ולא תליא, בגין דלא יתתקף ביה מסאבו כהני תתאי, ועל דא ודאי שעיר ולא אחרא.

התרגום: בא וראה, אף על גב שהוא חלק לסטרא אחרא ההוא - סוד כאן. כל אלו צדדים אחרים שלמטה (שגקראים מצולות ים), כלם טמאים יותר. וכל מה שיורדים דרגות תחתונות, כך הטמאה שלהם יותר. ומפני כן בעז, חלקם יותר, משום שהשערות שלו תלויות יותר מבהמה אחרת, כמו שדין שלהם תלוי למטה בטמאה. אבל מלכות הרשעה הזו האחרת, מלך של הכל בצד ההוא, הטמאה שלו היא יותר מבחרת, ולא טמאה שלמה כאלה התחתונים. ועל זה שעיר, שהשער שלו לא תלוי ולא חלק. לא חלק, מפני הטמאה ההיא שלו. ולא תלוי, כדי שלא תתחזק בו טמאה כאלה התחתונים, ועל זה ודאי שעיר, ולא אחר.

מן המפרשים

הסולם: פירוש. העז ששערותיו תלויות למטה. יורה על ג"ר דשמאל הנמשכים ממעלה למטה, שזהו טומאה חמורה. ושעיר שיש בו שערות אבל אינן נמשכות למטה, יורה על טומאה קלושה מבחינת ו"ק דשמאל, שנמשכות מעט אבל לא למטה. וכיון ששעיר לעזאזל נשלח למלך של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר