ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 10: ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך - סוד הכנעת סמאל במדבר › פיסקה 2 (קפד ע"א)

כשיצאו ישראל ונשלמו לששים רבוא התחזקה המלכות והוציאם למדבר סמאל לשבר כחו

תצוה · ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך - סוד הכנעת סמאל במדבר · מאמר 10 · פיסקה 2 · דף קפד ע"א

לשון הזוהר

בְּגִין דְּהַהוּא שַׁעֲתָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְאִשְׁתְּלִימוּ לְשִׁתִּין רִבְּבָן, אִתְתָּקַּף מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וְאִסְתַּלָּק עַל כֹּלָּא, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת וּכְדֵין אִתְכַּפְיָא מַלְכוּ חַיָּיבָא סִטְרָא אַחֲרָא. וְאַפִּיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַךְ בְּמַדְבְּרָא תַּקִּיפָא. דְּאִיהוּ אֲתָר וְשֻלְטָנוּ דְּסָמָאֵ"ל חַיָּיבָא, דְּאִיהוּ דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּגִין לְתַּבְרָא תּוּקְפֵּיהּ וְחֵילֵיהּ, וּלְכַתְּתָא רֵישֵׁיהּ, (ס"א ולאחתא ליה) וּלְאַכְפְּיָא לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁלוֹט. וְאִלְמָלֵא דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְבְּרָא לֵיהּ מֵעָלְמָא, וְעַל דָּא אַעְבַּר לוֹן בְּאַחֲסַנְתֵּיהּ וְעַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ מַמָּשׁ.

תרגום

מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנִשְׁלְמוּ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, הִתְחַזְּקָה הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה וְעָלְתָה עַל הַכֹּל, וְהֵאִירָה הַלְּבָנָה, וְאָז נִכְנְעָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהוֹצִיא אוֹתָם הקב"ה לָלֶכֶת בְּמִדְבָּר חָזָק, שֶׁהוּא מְקוֹם וְשִׁלְטוֹן סָמָאֵ"ל הָרָשָׁע, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, כְּדֵי לִשְׁבֹּר חָזְקוֹ וְכֹחוֹ וּלְכַתֵּת רֹאשׁוֹ (ולהוריד אותו) וּלְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט. וְאִלְמָלֵא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, רָצָה הקב"ה לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, וְעַל זֶה הֶעֱבִיר אוֹתָם בְּנַחֲלָתוֹ וְגוֹרָלוֹ וְחֶלְקוֹ מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דההוא שעתא דנפקו ישראל ממצרים ואשתלימו לשתין רבבן, אתתקף מלכותא קדישא, ואסתלק על כלא, וסיהרא אתנהירת וכדין אתכפיא מלכו חייבא סטרא אחרא. ואפיק לון קודשא בריך הוא למיהך במדברא תקיפא. דאיהו אתר ושלטנו דסמא"ל חייבא, דאיהו דיליה ממש, בגין לתברא תוקפיה וחיליה, ולכתתא רישיה, (ס"א ולאחתא ליה) ולאכפיא ליה, דלא ישלוט. ואלמלא דחאבו ישראל, בעא קודשא בריך הוא לאעברא ליה מעלמא, ועל דא אעבר לון באחסנתיה ועדביה וחולקיה ממש.

התרגום: משום שבשעה ההיא שיצאו ישראל ממצרים ונשלמו לששים רבוא, התחזקה המלכות הקדושה ועלתה על הכל, והאירה הלבנה, ואז נכנעה מלכות הרשעה, הסטרא אחרא, והוציא אותם הקב"ה ללכת במדבר חזק, שהוא מקום ושלטון סמא"ל הרשע, שהוא שלו ממש, כדי לשבר חזקו וכחו ולכתת ראשו (ולהוריד אותו) ולהכניע אותו שלא ישלט. ואלמלא חטאו ישראל, רצה הקב"ה להעבירו מן העולם, ועל זה העביר אותם בנחלתו וגורלו וחלקו ממש.

מן המפרשים

הסולם: בגין דההוא שעתא וכו' : ומשיב, משום שבשעה ההיא שיצאו ישראל ממצרים ונשלמו לששים רבוא, נתחזק המלכות הקדושה ונתעלה על הכל, והלבנה, שהיא המלכות, האירה. ואז נכנעה מלכות הרשעה סטרא אחרא, והוציא הקב"ה את ישראל ללכת במדבר החזק, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר