ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך
סוד הכנעת סמאל במדבר
ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך - הקב"ה הנהיג ישראל במדבר חזק ביותר
וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ. רשב"י פגש בההוא סבא בשעה שבא מן המדבר [שלמד שם תורתו כל השנה, וכעת לפני ראש השנה שב למקום היישוב], וביקש רשב"י לדעת מדוע דוקא עכשיו בחודש תשרי שב למקום היישוב,וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ. רשב"י פגש בההוא סבא בשעה שבא מן המדבר, וביקש לדעת מדוע דוקא עכשיו בחודש תשרי שב למקום היישוב,פָּתַח הַזָּקֵן הַהוּא וְאָמַר, ׳וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךְ יהו"ה אֱלֹהֶיךְ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְגוֹ'׳ (דברים א, לא). פָּסוּק זֶה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, ׳וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר׳ נְשָׂאֲךְ, מַהוּ לשון אשר לשון אשר ׳רָאִיתָ׳המעידה על ראייה כהשגה חושית בגילוי מעבר לזכרון ותודעה, המעידה על ראייה כהשגה חושית בגילוי מעבר לזכרון וידיעה,? ? אֶלָּאבא לומר שהנה הקב"ה הִנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, והמדבר אינו רק כמקום הנבדל ממקום היישוב אלא מקום שהוא והמדבר אינו רק מקום נבדל מן היישוב, אלא הוא מִדְבָּר מצד הופעת הדינים ואחיזת החיצונים שם שהמדבר הוא היפך מקום היישוב [ומשום שאין בו חיות דקדושה יש יניקה של כוחות הס"א] מצד הופעת הדינים ואחיזת החיצונים שם שהמדבר הוא היפך מקום היישוב חָזָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב,א. ׳נָחָשׁב. שָׂרָףג. וְעַקְרָבד. וצמאון וְגוֹ'׳שזהו מקום משכן של ד' שרשי הופעות הס"א בדמות נחש שרף עקרב וצמאון. (דברים ח, טו). ויש להבין מדוע בחר הקב"ה להנהיג את עם ישראל ארבעים שנה בומדוע באמת בחר הקב"ה להנהיג את ישראל ארבעים שנה בוּמִדְבָּר שֶׁהוּא חָזָק מִשְּׁאָר מִדְבָּרִיּוֹת בָּעוֹלָם. מָה הַטַּעַם?ומשיב אלא
בלשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, ׳וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יהו"ה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְגוֹ'׳ (דברים א, לא). הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, ׳וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר׳ נְשָׂאֲךָ, מַהוּ ׳רָאִיתָ׳. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּבַר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא, מַדְבְּרָא תַּקִּיפָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְגוֹ'׳ (דברים ח, טו). וּמַדְבְּרָא דְּאִיהוּ תַּקִּיף מִשְּׁאַר מַדְבְרִין בְּעָלְמָא. מַאי טַעֲמָא.
כשיצאו ישראל ונשלמו לששים רבוא התחזקה המלכות והוציאם למדבר סמאל לשבר כחו
מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִםוהושלם תיקונם להיות עם שלם, א.והושלם תיקונם להיות עם שלם, א. וְנִשְׁלְמוּ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, בשלמות הענפים מצד כלל נשמות ישראל, ב. ועי"כ בשלמות הענפים מצד כלל נשמות ישראל, ב. עי"כ הִתְחַזְּקָה הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה וְעָלְתָה עַל הַכֹּל, שהארת המלכות העליונה תלויה בשלמות המלכות דלתתא וכאשר נשלמת הרי ששולטת אף על כח הס"א, ג. אף על כח הס"א, ג. וְהֵאִירָה הַלְּבָנָה, שהיא בסוד מלכות מצד ישראל, ד. שהיא בסוד מלכות מצד ישראל, ד. וְאָז נִכְנְעָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, היא היא הַסִּטְרָא אַחֲרָא. לממשלת הלילה היא הלבנה, לממשלת הלילה היא הלבנה, וְהוֹצִיא אוֹתָםבדווקא את ישראל הקב"ה לָלֶכֶתדווקא בְּמִדְבָּר חָזָק. שֶׁהוּא מְקוֹם וְשִׁלְטוֹן סָמָאֵ"ל הָרָשָׁע, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, מצד אחיזתו שם בסוד בית שדה ומדבר וכל זה נעשה מצד אחיזתו שם וכל זה נעשה כְּדֵי לִשְׁבֹּרא. א. חָזְקוֹב. ב. וְכֹחוֹג. ג. וּלְכַתֵּת רֹאשׁוֹ,מצד שרשו ד. מצד שרשו ד. (ס"א: וּלְהוֹרִיד אוֹתוֹ) וּלְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט לגמרי, ובזה לתקן לגמרי את אחיזת הנחש מצד חטא אדה"ר. ובזה לתקן לגמרי את אחיזת הנחש מצד חטא אדה"ר. וְאִלְמָלֵא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, באותה שעה במדבר, היתה זו שעת הכושר מצד ישראל, המקום והזמן, כי באותה שעה במדבר, היתה זו שעת הכושר מצד ישראל, המקום והזמן, כי רָצָה הקב"ה לְהַעֲבִירוֹ מִן הָעוֹלָם, לגמרי, ולהביאם לשלמות המוחלטת, לגמרי, ולהביאם לשלמות המוחלטת, וְעַל זֶהמשום כך משום כך הֶעֱבִיר אוֹתָםדוקא א.דוקא א. בְּנַחֲלָתוֹשל הס"מ ב. של הס"מ ב. וְגוֹרָלוֹג.ג. וְחֶלְקוֹ מַמָּשׁ.אך
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּהַהוּא שַׁעֲתָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְאִשְׁתְּלִימוּ לְשִׁתִּין רִבְּבָן, אִתְתָּקַּף מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וְאִסְתַּלָּק עַל כֹּלָּא, וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת וּכְדֵין אִתְכַּפְיָא מַלְכוּ חַיָּיבָא סִטְרָא אַחֲרָא. וְאַפִּיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַךְ בְּמַדְבְּרָא תַּקִּיפָא. דְּאִיהוּ אֲתָר וְשֻלְטָנוּ דְּסָמָאֵ"ל חַיָּיבָא, דְּאִיהוּ דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּגִין לְתַּבְרָא תּוּקְפֵּיהּ וְחֵילֵיהּ, וּלְכַתְּתָא רֵישֵׁיהּ, (ס"א: וּלְאַחְתָּא לֵיהּ) וּלְאַכְפְּיָא לֵיהּ, דְּלָא יִשְׁלוֹט. וְאִלְמָלֵא דְּחָאבוּ יִשְׂרָאֵל, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעְבְּרָא לֵיהּ מֵעָלְמָא, וְעַל דָּא אַעְבַּר לוֹן בְּאַחֲסַנְתֵּיהּ וְעַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ מַמָּשׁ.
בגלל שחטאו נשך אותם הנחש והתקים ואתה תשופנו עקב ארבעים שנה כנגד מלקות
בִּגְלַל שֶׁחָטְאוּ בְּכַמָּה פְעָמִים,בכמה הופעות שונות, ונפגמו בכמה סדרי אמונה השייכים לפגם חטא אדה"ר,בכמה הופעות שונות, ונפגמו בכמה סדרי אמונה השייכים לפגם חטא אדה"ר, נָשַׁךְ אוֹתָם הַנָּחָשׁ, וְאָז הִתְקַיֵּםהסיפא של קללת הנחש הסיפא של קללת הנחש ׳הוּא יְשׁוּפְךְ רֹאשׁואתה תשופנו עקב. ואף שואתה תשופנו עקב. ואף ש וְגוֹ'׳ (בראשית ג, טו). יִשְׂרָאֵלבדור המדבר בדור המדבר הִכּוּ רֹאשׁוֹ בַתְּחִלָּהמצד קומתם וייחוד אמונתם [ובאותו הזמן נתקיימה תחילת הקללה של הוא ישופך ראש], אך עם זאת מצד קומתם וייחוד אמונתם [ובאותו הזמן נתקיימה תחילת הקללה של הוא ישופך ראש], עם כל זאת וְלֹא יָדְעוּ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וּלְבַסּוֹף הוּאהנחש הנחש הִכָּהאת ישראל את ישראל בָאַחֲרוֹנָה,בנסיון העשירי אצל המרגלים שריגלו בלשונם ונאמר בפסוק (שלח יד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו, ואף המרגלים תרו את א"י ארבעים יום,בנסיון העשירי אצל המרגלים שריגלו בלשונם ונאמר בפסוק (שלח יד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו, ואף המרגלים תרו את א"י ארבעים יום, וְנָפְלוּ כֻלָּם בַּמִּדְבָּר, וְהִתְקַיֵּםבהם בהם ׳וְאַתָּההנחשהנחש תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳. וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לָקוּ מִמֶּנּוּ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים מַלְקוֹת שֶׁל בֵּית דִּין. [ארבעים חסר 'אחת' היינו השנה הראשונה רמ''ק] שמ' מלקות ב"ד אינו רק עונש ביחס להאדם הפרטי, אלא גם ביחס לכלל ישראל במשך הארבעים שנה במדבר..
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּחָאבוּ בְּכַמָּה זִמְנִין, נָשִׁיךְ לוֹן חִוְיָא, וּכְדֵין אִתְקְיָּים ׳הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְגוֹ'׳ (בראשית ג, טו). יִשְׂרָאֵל מָחוּ רֵישֵׁיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְלָא יַדְעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ, וּלְבָתַר אִיהוּ מָחָא בְּבַתְרַיְיתָּא, וְנָפְלוּ כֻּלְּהוּ בְּמַדְבְּרָא, וְאִתְקָיָּים ׳וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׳. וְאַרְבְּעִין שְׁנִין לָקוּ מִנֵּיהּ, לָקֳבֵל מ' מַלְקוּת דְּבֵי דִּינָא.
׳אשר ראית׳ - בעיניהם ראו את אדון המדבר הולך קשור לפניהם ולקחו נחלתו
וְעַל זֶהמתרץ מה שהקשה בתחילה, משום כך כָּתוּבבדוקאדוקא ׳אֲשֶׁר רָאִיתָ׳, בְּעֵינֵיהֶם הָיוּ רוֹאִים אֶת אֲדוֹן הַמִּדְבָּר הוֹלֵךְ קָשׁוּר לִפְנֵיהֶם,ושהם וְלָקְחוּ נַחֲלָתוֹ וְגוֹרָלוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם׳ומי הם אותם אלופי אדוםמי הם אותם אלופי אדום? (שמות טו, טו), וְאֵלֶּה הֵם ׳נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב׳וצמאון שהם ד' ראשי קלקול של הס"א וכאן חוזר הסבא לבאר מדוע יצא למדבר וצמאון שהם ד' ראשי קלקול של הס"א וכאן חוזר הסבא לבאר מדוע יצא למדבר: (דברים ח, טו). וַאֲנַחְנוּ גַּם כָּךְ נִפְרַדְנוּ מֵהַיִּשּׁוּב לַמִּדְבָּר הֶחָזָק ובדווקא היה צריך לצאת ממקום היישוב למדבר כדי לְעַיֵּן שָׁם בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא.שע"י עיון התורה ניתן להכניע הס"מ, והכנעה גדולה יותר אם היא נעשית במדבר דייקא.שע"י עיון התורה ניתן להכניע הס"מ, ובייחוד אם נעשה במדבר במקום שלטונו.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אֲשֶׁר רָאִיתָ׳, בְּעֵינַיְיהוּ הֲוֹי חֲמָאן לְהַהוּא מָארֵי דְּמַדְבְּרָא, אָזִיל כָּפִית קָמַיְיהוּ, וְנַטְלֵי אַחַסַנְתֵּיהּ וְעַדְבֵיהּ. מְנָּלָן. מִדִּכְתִּיב ׳אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם׳ (שמות טו, טו), וְאִלֵּין אִינּוּן ׳נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב׳ (דברים ח, טו). וַאֲנָן אוּף הָכִי אִתְפְּרַשְׁנָא מִיִשׁוּבָא לְמַדְבְּרָא תַּקִּיפָא, וּלְעַיְינָא תַּמָּן בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין לְאַכְפְּיָא לְהַהוּא סִטְרָא.
דברי תורה לא מתישבים אלא במדבר שאין אור אלא מתוך חשך ואין טוב אלא מרע
וְעוֹד, א. שֶׁלֹּא מִתְיַשְּׁבִים דִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא שָׁם. שֶׁאֵין אוֹרניכר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִכְנָע צַד זֶה,של הס"א ע"י לימוד התורה המברר ומעלה ניצוצות הקדושה מתוך החושך ובכך ניטלת כח וחיות הס"א, בזה מִתְעַלֶּה הקב"ה לְמַעְלָה וּמִתְכַּבֵּד בִּכְבוֹדוֹ.ב. וְאֵין עֲבוֹדַת הקב"ה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, בעבודת האדם אשר נועדה להוציא האור מתוך החושך, ג. וְאֵין הַטּוֹב אֶלָּא מִתּוֹךְ הָרָע. וְכַאֲשֶׁר נִכְנָס בֶּן אָדָם בְּדֶרֶךְ רָעָה וְעָזַב אוֹתָהּ, אָז מִתְעַלֶּה הקב"ה בִּכְבוֹדוֹ, וְעַל זֶה שְׁלֵמוּת הַכֹּל - טוֹב וָרָע כְּאֶחָד, וְלַעֲלוֹת אַחַר כָּךְ בְּטוֹב, היינו להחזיר ולכוף את הרע אל הצד הטוב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא הַהוּא שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הָרָע. שכל טובו הוא בהיותו נבדל מן הרע. וּבְטוֹב זֶהאשר נוצר בבירורו מן הרע אל הטוב הגמור, מִתְעַלֶּה כְבוֹדוֹ,של השי"ת, וְזוֹהִי עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה.
בלשון הזוהר
וְתוּ דְּלָא מִתְיַשְּׁבָן מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא תַּמָּן. דְּלֵית נְהוֹרָא אֶלָּא הַהוּא דְּנָפִיק מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, דְּכַד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא דָּא, אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וְאִתְיָיקָּר בִּיקָרֵיהּ. וְלֵית פּוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְלֵית טוּבָא אֶלָּא מִגּוֹ בִּישָׁא. וְכַד עָאל בַּר נָשׁ בְּאוֹרַח בִּישָׁא, וְשָׁבִיק לֵיהּ, כְּדֵין אִסְתַּלָּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּיקָרֵיהּ, וְעַל דָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא טוֹב וָרָע כַּחֲדָא, וּלְאִסְתַּלְּקָא לְבָתַר בְּטוֹב, וְלֵית טוֹב אֶלָּא הַהוּא דְּנָפַק מִגּוֹ בִּישָׁא. וּבְהַאי טוֹב, אִסְתַּלָּק יְקָרֵיהּ, וְדָא אִיהוּ פּוּלְחָנָא שְׁלִים.
אנחנו יושבים במדבר כל השנה להכניע הסטרא אחרא ועתה חזרנו ליישוב לעבודת הקדש
וכעת משלים ההוא סבא את דבריו: וחוזר הסבא לבאר מדוע שב כעת מן המדבר לקראת חודש תשרי: וַאֲנַחְנוּ עַד עַכְשָׁו יָשַׁבְנוּ שָׁםבמדבר במדבר כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ בַּמִּדְבָּראת כח את כח לַסִּטְרָא אַחֲרָא.אבל אבל עַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ זְמַן עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה, מצד הארת חודש תשרי, מצד הארת חודש תשרי, חָזַרְנוּ לְיִשּׁוּב, שֶׁשָּׁם הִיא עֲבוֹדָתוֹ. שעיקר עבודת האדם הוא במקום היישוב ולא במדבר. שעיקר עבודת האדם הוא במקום היישוב ולא במדבר. וְעוֹד, שֶׁעַתָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל הַנָּחָשׁשבזמן זה ניתן לו הכח שבזמן זה ניתן לו הכח הַהוּא לִתְבֹּעַ דִּין מִלִּפְנֵי הקב"ה, וְשָׁם הוּא שׁוֹלֵט. וּמִפְּנֵי כָּךְ יָצָאנוּ מִשָּׁם וּבָאנוּ לְיִשּׁוּב.כי בג' הבחנות יתרון הכח של צד האחד ע"פ הצד האחר, בסוד עש"ן - עולם [- מקום] שנה [-זמן] נפש [-אדם], ואף אם יש בנו שלמות המעשים מצד ה'נפש', ואף מצד ה'מקום', מ"מ כיון שבזמן זה ניתן לו כח מצד הזמן הרי שאין ראוי להתגרות בו במקומו.
בלשון הזוהר
וַאֲנָן, עַד הַשְׁתָּא יָתִיבְנָא תַּמָּן, כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, בְּגִין לְאַכְפְּיָא בְּמַדְבְּרָא לְהַהוּא סִטְרָא. הַשְּׁתָּא דְּמָטָא זִמְנָא דְּפוּלְחָנָא קַדִּישָׁא, דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָׁא, אַהֲדַרְנָא לְיִשׁוּבָא דְּתַמָּן אִיהוּ פּוּלְחָנָא דִּילֵיהּ. וְתוּ, דְּהַשְׁתָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מָטָא זִמְנָא דְּהַהוּא חִוְיָא, לְמִתְבַּע דִּינָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתַמָּן אִיהוּ שַׁלִּיט. וּבְגִין כַּךְ נָפַקְנָא מִתַּמָּן וַאֲתֵינָא לְיִשׁוּבָא.
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו
סוד קול השופר המבטל דין הסטרא אחרא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.