ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 9לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת תצוה · מאמר 11

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו

זוהר ח"ב, פרשת תצוה, דף קפד.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד קול השופר המבטל דין הסטרא אחרא

תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו - עת התעוררות הדין העליון והסטרא אחרא מתחזק

פָּתַח הַזָּקֵן הַהוּא וְאָמַר, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד). עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן לְהִתְעוֹרֵר הַדִּין הָעֶלְיוֹן הֶחָזָק, וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְעוֹרֵר, הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְחַזֵּק עִמּוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק, עוֹלֶה וּמְכַסֶּה לַלְּבָנָה, שֶׁלֹּא מְאִירָה אוֹר, וּמִתְמַלֵּאת מִצַּד הַדִּין. אָז כָּל הָעוֹלָם הוּא בְדִין, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְכָרוֹז קוֹרֵא בְכָל הָרְקִיעִים: הַתְקִינוּ כִסֵּא שֶׁל דִּין לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁהוּא רוֹצֶה לָדוּן.

בלשון הזוהר

פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהילים פא, ד). הַשְׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא, לְאִתְּעָרָא דִּינָא עִלָּאָה תַּקִּיפָא, וְכַד אִיהוּ אִתְּעַר סִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּקַּף בַּהֲדֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אִתְתָּקַּף, סָלִיק וְחַפְיָא לְסִיהֲרָא, דְּלָא נָהִיר נְהוֹרָא, וְאִתְמַלְיָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין כָּל עָלְמָא אִיהוּ בְּדִינָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְכָרוֹזָא כָּרִיז בְּכֻלְּהוּ רְקִיעִין, אַתְקִינוּ כּוּרְסְיָא דְּדִינָא, לְמָארֵיהּ דְּכֹלָּא, דְּאִיהוּ בָּעֵי לְמֵידָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

והאיר לנו במדבר - כל הקדשות תלויות בשביעי עולם הבא ממנו מאירים הנרות

וְסוֹד כָּאן, וְהֵאִיר לָנוּ בַמִּדְבָּר, מַדּוּעַ מִתְעוֹרֵר דִּין עֶלְיוֹן בְּיוֹם זֶה. אֶלָּא כָּל סוֹדוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנִּכְבָּדוֹת, כֻּלָּם תְּלוּיִים בַּשְּׁבִיעִי. וְהַשְּׁבִיעִי הַהוּא הָעֶלְיוֹן, עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם הַבָּא. מִמֶּנּוּ מְאִירִים כָּל הַנֵּרוֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. וְכַאֲשֶׁר מַגִּיעַ הַזְּמַן לְחַדֵּשׁ הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת לְהָאִיר, צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְכָל הַתִּקּוּנִים הָהֵם לְהִתְקַיֵּם כֻּלָּם עוֹלִים מִתּוֹךְ הַתַּחְתּוֹנִים, אִם הֵם כְּשֵׁרִים. וְאִם אֵינָם כְּשֵׁרִים, אָז עוֹמֶדֶת (ס"א: דָּבָר) שֶׁלֹּא מְאִירָה, עַד שֶׁנִּפְרָדִים הַחַיָּבִים מִתּוֹךְ הַזַּכָּאִים, אָז מִתְעוֹרֵר הַדִּין.

בלשון הזוהר

וְרָזָא הָכָא, וְאִתְנְהִיר לָן בְּמַדְבְּרָא, אֲמַאי אִתְּעַר דִּינָא עִלָּאָה בְּיוֹמָא דָּא. אֶלָּא כָּל רָזִין וְכָל קִדוּשִׁין יַקִירִין, כֻּלְּהוּ תַּלְיָין בִּשְׁבִיעָאָה. וְהַהוּא שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה, עָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִקְרֵי עָלְמָא דְּאָתֵי. מִנֵּיהּ נַהֲרִין כָּל בּוּצִינִין, וְכָל קִדוּשִׁין, וְכָל בִּרְכָּאן. וְכַד מָטֵי זִמְנָא, לְחַדְתּוּתֵי בִּרְכָּאן וְקִדּוּשִׁין לְאַנְהֲרָא, בָּעָא לְאַשְׁגָּחָא בְכָל תִּקּוּנָא דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ, וְכָל אִינּוּן תִּקּוּנִים לְאִתְקַיְּימָא כֻּלְּהוֹן, סַלְּקִין מִגּוֹ תַּתָּאֵי, אִי אִינּוּן כַּשְׁרָאן. וְאִי לָא כַּשְׁרָאן, כְּדֵין קַיְּימָא (ס"א: מִלָּה) דְּלָא נָהִיר, עַד דְּאִתְפָּרְשָׁן חַיָּיבִין מִגּוֹ זַכָּאִין, כְּדֵין אִתְּעַר דִּינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מהדין מתחזק הסטרא אחרא ומקטרג שינתנו לו החיבים אך הקב"ה לא רוצה לאבד

וּמֵהַדִּין הַהוּא מִתְחַזֵּק הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנִמְצָא מְקַטְרֵג, כְּדֵי שֶׁיִּנָּתְנוּ לוֹ אֵלּוּ הַחַיָּבִים. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב ׳וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר׳ (איוב כח, ג). וּמְכַסֶּה לַלְּבָנָה. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבֵּד אֶת מַעֲשֵׂי יָדָיו.

בלשון הזוהר

וּמֵהַהוּא דִּינָא, אִתְתָּקַּף סִטְרָא אַחֲרָא, וְאִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא, בְּגִין דְּיִנָתְנוּן לֵיהּ אִינּוּן, חַיָּיבַיָּא. בְּגִין דְּעָלֵיהּ כְּתִיב, ׳וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר׳ (איוב כח, ג). וְחַפְיָא לְסִיהֲרָא. אֲמַאי. בְּגִין דְּלֵית תִּיאוּבְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאוֹבָדָא לְעוֹבָדֵי יְדוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הסטרא אחרא קלפה חזקה שלא נשברת אלא בעצה שנתן הקב"ה תקעו בחדש שופר

וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַהוּא עוֹמֵד כִּקְלִפָּה חֲזָקָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִשָּׁבֵר חוּץ בְּאוֹתָהּ עֵצָה שהקב"ה נָתַן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳ (תהלים פא, ד). כְּדֵי לִשְׁבֹּר הַכִּסּוּי הַהוּא שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַלְּבָנָה, וְלֹא מְאִירָה.

בלשון הזוהר

וְהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, קַיְּימָא קְלִיפָא תַּקִּיפָא, דְּלָא יָכִיל לְאִתָּבְּרָא, בַּר בְּהַהוּא עֵיטָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳. בְּגִין לְתַּבְרָא הַהוּא כִּסֵּה דְּאִתְחֲפְיָא סִיהֲרָא, וְלָא נָהִיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קול השופר עולה בוקע רקיעים ומעביר הדין ומעורר שופר עליון של רחמים

וְכַאֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בַּשּׁוֹפָר, הַקּוֹל הַהוּא שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשּׁוֹפָר מַכֶּה בָאֲוִיר, וּבוֹקֵעַ אֶת הָרְקִיעִים, עַד שֶׁעוֹלֶה לְגַבֵּי הַסֶּלַע הַהוּא הֶחָזָק, (נ"א: הַסִּטְרָא אַחֲרָא) שֶׁמְּכַסֶּה לַלְּבָנָה, מַשְׁגִּיחַ וּמוֹצֵא הִתְעוֹרְרוּת הָרַחֲמִים, אָז הַהוּא שֶׁעוֹלֶה וְעוֹמֵד לְמַעְלָה, מִתְעַרְבֵּב. אָז הַקּוֹל הַהוּא עוֹמֵד וּמַעֲבִיר הַדִּין הַהוּא, וְכֵיוָן שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים, כָּךְ גַּם לְמַעְלָה מִתְעוֹרֵר שׁוֹפָר אַחֵר עֶלְיוֹן וּמוֹצִיא קוֹל שֶׁהוּא רַחֲמִים, וְנִפְגָּשִׁים קוֹל בְּקוֹל, רַחֲמִים בְּרַחֲמִים, וּבַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לְמַטָּה מִתְעוֹרֵר כָּךְ גַּם לְמַעְלָה.

בלשון הזוהר

וְכַד מִתְּעֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּשׁוֹפָר, הַהוּא קַלָּא דְּנָפִיק מִשּׁוֹפָר, בָּטַשׁ בַּאֲוִירָא, וּבָקַע רְקִיעִין, עַד דְּסַלְּקָא לְגַבֵּי הַהוּא טִנָרָא תַּקִּיפָא, (נ"א: סִטְרָא אַחֲרָא) דְּחָפֵי לְסִיהֲרָא, אַשְׁגַּח, וְאַשְׁכַּח אִתְעֲרוּתָא דְּרַחֲמֵי, כְּדֵין הַהוּא דְּסָלִיק וְקַיְּימָא לְעֵילָּא, אִתְעַרְבָב. כְּדֵין הַהוּא קַלָּא קַיְּימָא, וְאַעְבַּר הַהוּא דִּינָא, וְכֵיוָן דִּלְתַתָּא אַתְּעָרוּ רַחֲמֵי, הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא, אִתְּעַר שׁוֹפְרָא אַחֲרָא עִלָּאָה, וְאַפִּיק קָלָא דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, וְאַתְעָרְעוּ קָלָא בְּקָלָא, רַחֲמֵי בְּרַחֲמֵי, וּבְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אִתְּעַר הָכִי נָמֵי לְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עולם התחתון עומד לקבל תמיד נקרא אבן טובה ומאיר לו כפי הארת פניו

וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יָכוֹל קוֹל שֶׁל לְמַטָּה אוֹ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לְמַטָּה לְעוֹרֵר - כְּמוֹ כֵן? בֹּא וּרְאֵה, עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עוֹמֵד לְקַבֵּל תָּמִיד, וְהוּא נִקְרָא אֶבֶן טוֹבָה. וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא נוֹתֵן לוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד. אִם הוּא קַיָּם בְּהֶאָרַת פָּנִים מִלְּמַטָּה, כְּמוֹ כֵן מְאִירִים לוֹ מִלְמַעְלָה. וְאִם הוּא עוֹמֵד בְּעַצְבוּת, נוֹתְנִים לוֹ דִּין כְּנֶגְדּוֹ.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ יָכִיל קָלָא דִּלְתַתָּא, אוֹ אִתְּעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְאַתְעֲרָא, הָכִי נָמֵי. תָּא חֲזֵי, עָלְמָא תַּתָּאָה, קַיְּימָא לְקַבְּלָא תָּדִיר, וְהוּא אִקְרֵי אֶבֶן טָבָא. וְעָלְמָא עִלָּאָה לָא יָהִיב לֵיהּ, אֶלָּא כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ קַיְּימָא. אִי אִיהוּ קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין מִתַּתָּא, כְּדֵין הָכִי נַהֲרִין לֵיהּ מִלְעֵילָּא. וְאִי אִיהוּ קַיְּימָא בַּעֲצִיבוּ, יַהֲבִין לֵיהּ דִּינָא בְּקָבְלֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עבדו את ה' בשמחה - שמחת אדם מושכת שמחה עליונה כך מעורר שופר ברחמים

כְּמוֹ זֶה, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב) - שִׂמְחָה שֶׁל בֶּן אָדָם מוֹשֶׁכֶת לְעַצְמוֹ שִׂמְחָה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. כָּךְ גַּם זֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן - כְּמוֹ שֶׁהִיא מִתְעַטֶּרֶת, כָּךְ מוֹשֵׁךְ מִלְמַעְלָה. מִשּׁוּם כָּךְ מַקְדִּימִים יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרְרִים בַּשּׁוֹפָר קוֹל שֶׁהוּא (סוֹד שֶׁל רַחֲמִים) כָּלוּל בְּאֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ, וְנַעֲשֶׂה אֶחָד, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה, וּמַכֶּה בָּאֶבֶן הַטּוֹבָה הַזּוֹ, וְנִצְבָּע בִּגְוָנִים אֵלּוּ שֶׁל הַקּוֹל הַזֶּה, וְאָז כְּמוֹ שֶׁמִּתְרָאֶה, כָּךְ מוֹשֵׁךְ מִלְמַעְלָה.

בלשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָּא, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳ (תהילים ק, ב) - חֶדְוָה דְּבַּר נָשׁ, מָשִׁיךְ לְגַבֵּיהּ חֶדְוָה אַחֲרָא עִלָּאָה. הָכִי נָמֵי הַאי עָלְמָא תַּתָּאָה, כְּגַוְונָא דְּאִיהִי אִתְעַטְּרָת, הָכִי אַמְשִׁיךְ מִלְעֵילָּא. בְּגִין כָּךְ מְקַדְּמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַתְעֲרֵי בַּשּׁוֹפָר קָלָא דְּאִיהוּ (רזא דרחמי) כָּלִיל בְּאֶשָּׁא וּמַיָא וְרוּחָא, וְאִתְעָבִיד חַד, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא, וּבָטַשׁ בְּהַאי אֶבֶן טָבָא, וְאִצְטְבַּע בְּאִינּוּן גַּוְונִין דְּהַאי קָלָא, וּכְדֵין כְּמָה דְּאִתְחַזִיאָת, הָכִי מָשִׁיךְ מִלְּעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כשנתקנת בקול זה רחמים שורים עליה ומתערבב הסטרא אחרא ונחלש כחו

וְכֵיוָן שֶׁנִּתְקֶנֶת בְּקוֹל זֶה, רַחֲמִים יוֹצְאִים מִלְמַעְלָה וְשׁוֹרִים עָלֶיהָ, וְנִכְלֶלֶת בְּרַחֲמִים מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה. וְאָז מִתְעַרְבֵּב הַסִּטְרָא אַחֲרָא, (מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה בְּהֶאָרַת הַפָּנִים) וְנֶחֱלָשׁ כֹּחוֹ וְלֹא יָכוֹל לְקַטְרֵג. וְהָאֶבֶן הַטּוֹבָה הַזּוֹ קַיֶּמֶת בְּהֶאָרַת הַפָּנִים מִכָּל הַצְּדָדִים - בְּהֶאָרָה שֶׁל לְמַטָּה וּבְהֶאָרָה שֶׁל לְמַעְלָה.

בלשון הזוהר

וְכֵיוָן דְּאִתַּקְנַת בְּהַאי קָלָּא, רַחֲמֵי נַפְקֵי מִלְּעֵילָּא, וְשַׁרְיָין עָלָהּ, וְאִתְכְּלִילָא בְּרַחֲמֵי, מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָּא. וּכְדֵין אִתְעַרְבָּב סִטְרָא אַחֲרָא, (אסתכל וחמי בנהירו דאנפין) וְאִתְחַלָּשׁ תֻּקְפֵּיהּ, וְלָא יָכִיל לְקַטְרְגָא. וְהַאי אֶבֶן טָבָא, קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, מִכָּל סִטְרִין, בִּנְהִירוּ דִּלְתַתָּא, וּבִנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מתי עומדת בהארה של מעלה ביום הכפורים ומתקנים ישראל שעיר למדבר

מָתַי עוֹמֶדֶת בְּהֶאָרָה שֶׁל לְמַעְלָה? הֱיֵה אוֹמֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְאִירָה הָאֶבֶן הַטּוֹבָה הַהִיא בְּאוֹר שֶׁל לְמַעְלָה מִתּוֹךְ הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, (ומתערבב הַמְקַטְרֵג הַהוּא) וְאָז מְתַקְּנִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה שָׂעִיר אֶחָד, וְשׁוֹלְחִים לַמִּדְבָּר הַזֶּה הֶחָזָק שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עָלָיו.

בלשון הזוהר

אֵימָתַי קַיְּימָא בִּנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא. הֲוֵי אוֹמֵר בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי אִתְנְהִיר הַהוּא אֶבֶן טָבָא, בִּנְהִירוּ דִּלְעֵילָּא, מִגּוֹ נְהִירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, (ואתערבב ההוא דלטורא) וּכְדֵין מְתַקְּנִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא חַד שָׂעִיר, וּמְשַׁדְּרִין לְהַאי מַדְבְּרָא תַּקִּיפָא, דְּאִיהוּ שַׁלְטָא עָלֵיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

הסטרא אחרא נקדה אמצעית של העולם החרב

סוד ירושלים וגן עדן במרכז

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.