ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 84: תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב › פיסקה 9 (כז ע"ב)

הלב לפה אינו מגלה - הגאלה סתומה בלב ולא נגלית בפה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 9 · דף כז ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא כז ע"ב] יְסוֹד צַדִּיק. ° בֵּהּ ס"ו ° תְּהֵא דּוֹחָה. ° אַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא בֵּהּ ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה׳ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, ° בְּגִין דְּאִתְקַשְּׁרָא בִּשְׂמָאלָא. וְיָמִין מְקָרֶבֶת, ° בְּגִין דְּתַלְיָא מִנֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ° דס"ו אִנּוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת וְשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה דְּאִתְיְהִיבוּ מִגְּבוּרָה, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים אִתְקְרִיאוּ, דְּנָטְלִין מִגְּבוּרָה דְּתַמָּן אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלָלָא דס' מַסֶּכְתּוֹת וְשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה. ° דְּאוֹרַיְתָא דְּבִכְתָב אִיהִי לִבָּא כְּלִלָא מִל"ב אֱלֹהִים, וְאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה פּוּמָא, וְדָא אִיהוּ לִבָּא לְפוּמָא לָא גַּלֵּי. ° בְּגִין דַּעֲתִידָא שְׂמָאלָא דְּאִיהוּ פּוּמָא (וילנא כז ע"ב) לְאִתְדַּחְיָא. וּכְגַוְנָא ° לִבָּא אִיהוּ סָתִים, הָכֵי פֻּרְקָנָא סְתִימָא בְּלִבָּא. ° וּפוּמָא דְּאִיהוּ גַּלְיָא, לָא אִתְגַּלֵּי פֻּרְקָנָא. ° וּבְגִין דְּכֹלָּא תַּלְיָא בִּימִינָא, אָמַר ° ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג). וּבְגִין דְּפֻרְקָנָא תַּלְיָא בִּימִינָא אָמַר הַנָּבִיא ° ׳וּזְרוֹעַ ה' ° עַל מִי נִגְלָתָה׳ (ישעיה נג, א), עַל מִי וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳מִי יִרְפָּא לָךְ׳ הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָךְ׳ (איכה א), ° הַהוּא דאִתְּמַר בֵּהּ ׳וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר׳, במ"ה יֵיתֵי נֶחָמָה, ובמ"י אַסְוִותָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) מ'ה ׳אַשְׁוֶה לָךְ וַאֲנַחֲמֵךְ׳ ׳מִי יִרְפָּא לָךְ׳. דְּמֹשֶׁה ° אִיהוּ מַה שְּׁמוֹ, וּבֵהּ יְהֵא נֶחָמָה. וּבְגִין דָּא כָּפַל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁמֵהּ מֹשֶׁה מֹשֶׁה, חַד עַל פֻּרְקָנָא קַדְמָאָה וְחַד עַל בַּתְרַיְתָא. וּבְגִין דָּא אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָז יָשִׁיר. (הקטע שהיה כאן, מהמלים 'עשיראה בתפלה' ועד 'ורזא דמלא זרקא מקף שופר הולך סגולתא', הועבר ע"פ בהגר"א לסוף תיקון י"ג [ שהגר"א קוראו תיקון י"ב ]) [המשך דף פא ע"ד] פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ° עִלָּאִין שְׁמָעוּ תַּתָּאִין אִתְכְּנָשׁוּ, אִלֵּין מָארֵי מְתִיבְתָּא דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא. ° אֵלִיָּהוּ בְּאֻמָּאָה עָלָךְ, טֹל רְשׁוּ מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְנָחִית הָכָא, דְּהָא קְרָבָא סַגִּיאָה אִזְדַּמְּנַת לָךְ. חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן, נְחִית הָכָא, אַנְתְּ וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא דִּתְחוֹת יְדָךְ. דְּלָא לִיקָרָא דִּילִי עֲבִידְנָא אֶלָּא לִיקָרָא דִּשְׁכִינְתָּא.

תרגום

יְסוֹד - צַדִּיק. בּוֹ סוֹ"ו תְּהֵא דּוֹחָה. אַף עַל פִּי שֶׁבֵּאַרְנוּ בּוֹ 'כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה' שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנִּקְשֶׁרֶת בַּשְּׂמֹאל. וְהַיָּמִין מְקָרֶבֶת, מִשּׁוּם שֶׁתָּלוּי בּוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. שֶׁסָ"ו הֵן שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת וְשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁנִּתְּנוּ מִגְּבוּרָה, שֶׁהִיא שְׂמֹאל, שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים נִקְרְאוּ, הַנּוֹטְלִים מִגְּבוּרָה שֶׁשָּׁם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, כְּלַל שֶׁל שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת וְשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא הַלֵּב, כְּלוּלָה מִל"ב "אֱלֹהִים", וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - הַפֶּה, וְזֶהוּ שֶׁהַלֵּב לַפֶּה אֵינוֹ מְגַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידָה הַשְּׂמֹאל שֶׁהִיא הַפֶּה (וילנא כז ע"ב) לְהִדָּחוֹת. וּכְעֵין שֶׁהַלֵּב סָתוּם, כָּךְ הַגְּאֻלָּה סְתוּמָה בַּלֵּב, וְהַפֶּה שֶׁהוּא גָּלוּי, לֹא נִגְלֵית בּוֹ הַגְּאֻלָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּיָּמִין, אָמַר (רות ג) 'חַי ה' ׳שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳'. וּמִשּׁוּם שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בַּיָּמִין, אָמַר הַנָּבִיא (ישעיה נג) 'וּזְרוֹעַ ה' עַל מִי נִגְלָתָה' - "עַל מִי" וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'מִי יִרְפָּא לָךְ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה א) 'מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ', אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר' - בְּ"מַה" תָּבוֹא נֶחָמָה, וּבְ"מִי" רְפוּאָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) 'מָה אֲשַׁוֶּה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ, מִי יִרְפָּא לָךְ' - שֶׁמֹּשֶׁה הוּא "מַה שְּׁמוֹ", וּבוֹ תִּהְיֶה נֶחָמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּפַל הקב"ה אֶת שְׁמוֹ "מֹשֶׁה מֹשֶׁה", אֶחָד עַל הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד עַל הָאַחֲרוֹנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" - "אָז שָׁר" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "אָז יָשִׁיר". (הערת המקור: הקטע שהיה כאן, מהמילים 'עשיראה בתפלה' ועד 'ורזא דמלא זרקא מקף שופר הולך סגולתא', הועבר על פי הגר"א לסוף תיקון י"ג [שהגר"א קוראו תיקון י"ב].) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֶלְיוֹנִים שִׁמְעוּ, תַּחְתּוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ - אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַיְּשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה. אֵלִיָּהוּ, בְּהַשְׁבָּעָה עָלֶיךָ, קַח רְשׁוּת מֵהקב"ה וְרֵד הֵנָּה, שֶׁהֲרֵי מִלְחָמָה גְּדוֹלָה הִזְדַּמְּנָה לְךָ. חֲנוֹךְ מְטַטְרוֹן, רֵד הֵנָּה, אַתָּה וְכָל בַּעֲלֵי הַיְּשִׁיבָה שֶׁתַּחַת יָדְךָ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי אֲנִי עוֹשֶׂה, אֶלָּא לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כז ע"ב] יסוד צדיק. ° בה ס"ו ° תהא דוחה. ° אף על גב דאוקימנא בה ׳כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה׳ ששים ושש, ° בגין דאתקשרא בשמאלא. וימין מקרבת, ° בגין דתליא מנה עמודא דאמצעיתא. ° דס"ו אנון שתין מסכתות ושית סדרי משנה דאתיהיבו מגבורה, דאיהו שמאלא, ששים גבורים אתקריאו, דנטלין מגבורה דתמן אוריתא דבעל פה דאיהי שכינתא תתאה, כללא דס' מסכתות ושית סדרי משנה. ° דאוריתא דבכתב איהי לבא כללא מל"ב אלהים, ואוריתא דבעל פה פומא, ודא איהו לבא לפומא לא גלי. ° בגין דעתידא שמאלא דאיהו פומא (וילנא כז ע"ב) לאתדחיא. וכגונא ° לבא איהו סתים, הכי פרקנא סתימא בלבא. ° ופומא דאיהו גליא, לא אתגלי פרקנא. ° ובגין דכלא תליא בימינא, אמר ° ׳חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג). ובגין דפרקנא תליא בימינא אמר הנביא ° ׳וזרוע ה' ° על מי נגלתה׳ (ישעיה נג, א), על מי ודאי, דאתמר בה ׳מי ירפא לך׳ הדא הוא דכתיב ׳מה אעידך מה אדמה לך׳ (איכה א), ° ההוא דאתמר בה ׳ואמרו לי מה שמו מה אמר׳, במ"ה ייתי נחמה, ובמ"י אסוותא. הדא הוא דכתיב (שם) מ'ה ׳אשוה לך ואנחמך׳ ׳מי ירפא לך׳. דמשה ° איהו מה שמו, ובה יהא נחמה. ובגין דא כפל קדשא בריך הוא שמה משה משה, חד על פרקנא קדמאה וחד על בתריתא. ובגין דא אז ישיר משה, אז שר לא נאמר אלא אז ישיר. (הקטע שהיה כאן, מהמלים 'עשיראה בתפלה' ועד 'ורזא דמלא זרקא מקף שופר הולך סגולתא', הועבר ע"פ בהגר"א לסוף תיקון י"ג [ שהגר"א קוראו תיקון י"ב ]) [המשך דף פא ע"ד] פתח רבי שמעון ואמר ° עלאין שמעו תתאין אתכנשו, אלין מארי מתיבתא דלעלא ותתא. ° אליהו באמאה עלך, טל רשו מקדשא בריך הוא ונחית הכא, דהא קרבא סגיאה אזדמנת לך. חנוך מטטרון, נחית הכא, אנת וכל מארי מתיבתא דתחות ידך. דלא ליקרא דילי עבידנא אלא ליקרא דשכינתא.

התרגום: יסוד - צדיק. בו סו"ו תהא דוחה. אף על פי שבארנו בו 'כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה' ששים ושש, משום שנקשרת בשמאל. והימין מקרבת, משום שתלוי בו עמודא דאמצעיתא. שס"ו הן ששים מסכתות וששה סדרי משנה שנתנו מגבורה, שהיא שמאל, ששים גבורים נקראו, הנוטלים מגבורה ששם תורה שבעל פה שהיא השכינה התחתונה, כלל של ששים מסכתות וששה סדרי משנה. שהתורה שבכתב היא הלב, כלולה מל"ב "אלהים", והתורה שבעל פה - הפה, וזהו שהלב לפה אינו מגלה, משום שעתידה השמאל שהיא הפה (וילנא כז ע"ב) להדחות. וכעין שהלב סתום, כך הגאלה סתומה בלב, והפה שהוא גלוי, לא נגלית בו הגאלה. ומשום שהכל תלוי בימין, אמר (רות ג) 'חי ה' ׳שכבי עד הבקר׳'. ומשום שהגאלה תלויה בימין, אמר הנביא (ישעיה נג) 'וזרוע ה' על מי נגלתה' - "על מי" ודאי, שנאמר בו 'מי ירפא לך', זהו שכתוב (איכה א) 'מה אעידך מה אדמה לך', אותו שנאמר בו 'ואמרו לי מה שמו מה אמר' - ב"מה" תבוא נחמה, וב"מי" רפואה, זהו שכתוב (שם) 'מה אשוה לך ואנחמך, מי ירפא לך' - שמשה הוא "מה שמו", ובו תהיה נחמה. ומשום כך כפל הקב"ה את שמו "משה משה", אחד על הגאלה הראשונה ואחד על האחרונה. ומשום כך "אז ישיר משה" - "אז שר" לא נאמר אלא "אז ישיר". (הערת המקור: הקטע שהיה כאן, מהמילים 'עשיראה בתפלה' ועד 'ורזא דמלא זרקא מקף שופר הולך סגולתא', הועבר על פי הגר"א לסוף תיקון י"ג [שהגר"א קוראו תיקון י"ב].) פתח רבי שמעון ואמר: עליונים שמעו, תחתונים התכנסו - אלה בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. אליהו, בהשבעה עליך, קח רשות מהקב"ה ורד הנה, שהרי מלחמה גדולה הזדמנה לך. חנוך מטטרון, רד הנה, אתה וכל בעלי הישיבה שתחת ידך, שלא לכבודי אני עושה, אלא לכבוד השכינה.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר יח, א (כד.) אדהכי שמע על לסטים חד וגו' הוא שליטת אלו המלכיות זו אחר זו לערך התעוררותם יחד לכך לא נשתמש אלא בזו הרביעית שהיא מהשער מהשכינה לכך אמר במשל בני תרעי שהיא ברכת שומר השער ולפי הנראה שיתעוררו ג'…

ביאור הגר"א: ביה ס"ו. שהוא יסוד ו' זעירא וסלקא לשתין כמ"ש בתיקון י"ח וי"ד הנשארים היא שכינה יד ה' כמ"ש שם שהיא בשמאלא יד ה' כידוע ור"ל ביה ס"ו שהוא לשמאלא אורייתא דבע"פ כמש"ו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: