ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 84: תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב › פיסקה 8 (כז ע"א)

תהו ובהו לבושי השכינה בגלות - ונח שלא בקש רחמים עד שבא משה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 8 · דף כז ע"א

לשון הזוהר

[וילנא כז ע"א] ° תָּא חֲזֵי כָּל אַתִּין אִנּוּן ° מִסִּטְרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא ° דִּכְלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא. ° צַדִּיק אִיהוּ נָטִיל לִשְׂמָאלָא דְּאִיהוּ יִצְחָק, ° קֵ"ץ חַ"י, חַי עָלְמִין קָשִׁיר בִּשְׂמָאלָא. וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא אִתְּמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳, וּמִסִּטְרָא דִּימִינָא (וילנא כז ע"א) וָבֹהוּ, ° בּוֹ הוּא, ° וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא ׳וְחֹשֶׁךְ ° עַל פְּנֵי תְּהוֹם׳ (שם). ° וְאִלֵּין אִנּוּן לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְּגָלוּתָא. וּמָאן גָּרִים הַאי. אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° קֹדֶם דְּבָרָא עָלְמָא ° הֲוָה סָתִים יְהוָֹה. לְבָתַר אִתְפְּשַׁט ה' לְתַתָּא ° וְאִתְּמַר בֵּהּ ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳. וְרָזָא דְּמִלָּה אֵלֶּה ת'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, ° בְּה' בְּרָאָם. הֲרֵי לְךָ דַּהֲוָה לְבוּשֵׁהּ תֹּהוּ, וּבְגִין דָּא ׳כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (שם), ° לֹא הֲוָה נָחִית נְבִיעוּ עָלֵהּ, בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, ° דַּהֲוָה בַּעְלָהּ לְעֵלָּא סָתִים בְּאַיִן. עַד דְּאִתְפְּשַׁט ו' מִן יה"ו ° דְּאִיהוּ בִּינָה ° ם דְּאִיהִי מְקוֹרָא דִּנְבִיעוּ דְּאִיהִי נְקֻדָּה סְתִימָאָה, וּמִיָּד ׳וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳. וְקֹדֶם דְּנַחְתַת הֲוָה קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, בְּגִין דְּלָא הֲוָה נְבִיעוּ נָחִית. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּנָחַת נְבִיעוּ לְגַבֵּי ה', ° הֲוָה שִׁירוּתָא מִחֶסֶד, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אָמַרְתִּי עוֹלַם ° חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט). וּבְגִין דָּא ° ׳לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת ° יְצָרָהּ׳, וְאִתְּמַר בָּהּ (נ"א ביה) ° ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳. וּבְזִמְנָא דַּהֲוָה תֹּהוּ, אָמַר ׳אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳, וְדָא ° קֵץ דְּיִצְחָק דאִתְּמַר בֵּהּ ׳כִּי אוֹתְךָ ° רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׳ (שם), ° דְּאִי אַנְתְּ בָּעֵי רַחֲמֵי עָלַיְהוּ לא אתחרבו, ° והכי אחזי ליה ברמז, בסוף יומיא, בגין דיהא בעי רחמי עלייהו וְלֹא יָמוּת מָשִׁיחַ דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא. אָמַר לֵהּ ° וְהָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן קֹדֶם דְּאִתְבָּרֵי עָלְמָא, אֶלָּא ׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיהו מו, י), ° דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָזָא בְּמַחֲשַׁבְתֵּהּ כָּל דָּרִין דַּהֲוָה בּוֹנֶה, וְאִתְחְרִיבוּ קֹדֶם דְּאִתְבְּרִיאוּ. חָזָא דַּהֲוָה עָבְדִין עוֹבָדִין דְּאִתְחֲרִיבוּ, וְכֵיוָן דְּבָרָא וּמָנַע בִּרְכָּאן מִנַּיְהוּ, לוֹן חָשִׁיב כְּאִלּוּ הוּא חָרִיב לוֹן. ° וְדָא מְמַלֵּל עַל סוֹף יוֹמִין, ° דְּאִלֵּין תּוֹלְדִין בִּישִׁין הֲווֹ גַּרְמִין ° דְּנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ נְבִיעוּ דִּילֵהּ בִּתְרֵין עָלְמִין, שְׁכִינָה עִלָּאָה וּשְׁכִינָה תַּתָּאָה. וְדָא אִיהוּ יֶחֱרַב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיָבֵשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי. ° וּלְנֹחַ אִתְגַּלְּיָא מַה דַּהֲוָה עָתִיד לְמֶהֱוֵי, וְלָא בָּעָא רַחֲמֵי עָלֵהוּ, עַד דְּאָתָא מֹשֶׁה וּבָעָא רַחֲמֵי. ° וַעֲתִידִין הֲווֹ יִשְׂרָאֵל דְּלָא יִפְקוּן אֶלָּא חַד ׳מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה׳, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה דְּהוּא דִין, ° וְאִתְחֲזַר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּבְגִין דְּבָעָא מֹשֶׁה רַחֲמִין עָלַיְהוּ, שְׂמֹאל דּוֹחָה וְלָא יִפְקוּן בֵּהּ יִשְׂרָאֵל, ° וְיָמִין מְקָרֶבֶת דְּאִיהוּ יְמִינָא, מַטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּמֹשֶׁה בְּגִין דְּיָהִיב גַּרְמֵהּ עָלַיְהוּ, יְהַב תֻּקְפָא לְדַרְגֵּהּ ° דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהִי אוֹרַיְתָא דְּאִתְיְהִיבַת בִּימִינָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לב) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וּבְגִין דָּא פֻּרְקָנָא בֵּהּ תַּלְיָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וְגוֹ'׳ (בראשית מט). ° עַד כִּי יָבֹ'א שִׁילֹ'ה, דְּאִיהוּ מֹשֶׁה בְּחֻשְׁבָּנֵהּ.

תרגום

בּוֹא וּרְאֵה: כָּל הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הֵן מִצַּד אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַכְּלוּלוֹת בַּשְּׁכִינָה. הַצַּדִּיק נוֹטֵל לַשְּׂמֹאל שֶׁהוּא יִצְחָק, קֵ"ץ חַ"י, "חַי הָעוֹלָמִים" קָשׁוּר בַּשְּׂמֹאל. וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, מִצַּד הַשְּׂמֹאל נֶאֱמַר בָּהּ 'וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ', וּמִצַּד הַיָּמִין (וילנא כז ע"א) "וָבֹהוּ" - בּוֹ הוּא. וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא 'וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם'. וְאֵלֶּה הֵם לְבוּשֵׁי הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּגָּלוּת. וּמִי גָּרַם זֹאת? אֶלָּא הקב"ה קֹדֶם שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם הָיָה סָתוּם ה'. אַחַר כָּךְ הִתְפַּשְּׁטָה הֵ"א לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר בָּהּ '׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ׳'. וְסוֹד הַדָּבָר: 'אֵלֶּה תוֹלְדֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם' - בְּהֵ"א בְּרָאָם. הֲרֵי לְךָ שֶׁהָיָה לְבוּשׁוֹ תֹהוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים' וְגוֹ', לֹא יָרְדָה נְבִיעָה עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁ"אָדָם אַיִן" - שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ לְמַעְלָה סָתוּם בְּאַיִן, עַד שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה וָא"ו מִ"יה"ו" שֶׁהִיא בִּינָה, מ"ם שֶׁהִיא מְקוֹר הַנְּבִיעָה, שֶׁהִיא נְקֻדָּה סְתוּמָה, וּמִיָּד '׳וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳'. וְקֹדֶם שֶׁיָּרְדָה, הָיָה הקב"ה בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָרְדָה נְבִיעָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּרְדָה נְבִיעָה אֶל הֵ"א, הָיְתָה הַתְחָלָה מֵחֶסֶד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט) '׳׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳׳'. וּמִשּׁוּם כָּךְ '׳לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ׳', וְנֶאֱמַר בָּהּ (נוסח אחר: בּוֹ) '׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ׳'. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה תֹהוּ, אָמַר '׳אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנָי׳', וְזֶה "קֵץ" שֶׁל יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ '׳כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׳' - שֶׁאִלּוּ אַתָּה מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, לֹא הָיוּ נֶחֱרָבִים, וְכָךְ הֶרְאָה לוֹ בְּרֶמֶז, בְּסוֹף הַיָּמִים, שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יָמוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הוּא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם עוֹד קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם! אֶלָּא (ישעיהו מו י) '׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳' - שֶׁהקב"ה רָאָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיָה בּוֹנֶה, וְנֶחֶרְבוּ עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּבְרְאוּ. רָאָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מַעֲשִׂים שֶׁגָּרְמוּ לְחֻרְבָּנָם, וְכֵיוָן שֶׁבָּרָא וּמָנַע מֵהֶם בְּרָכוֹת, נֶחְשָׁב לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא הֶחֱרִיבָם. וְזֶה מְדַבֵּר עַל סוֹף הַיָּמִים, שֶׁתּוֹלָדוֹת רָעוֹת אֵלֶּה גָּרְמוּ שֶׁנָּהָר יֶחֱרַב וְתִיבַשׁ נְבִיעָתוֹ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וּשְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, וְזֶה - יֶחֱרַב בְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְיִיבַשׁ בְּבַיִת שֵׁנִי. וּלְנֹחַ נִגְלָה מַה שֶּׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת, וְלֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים. וַעֲתִידִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵצְאוּ אֶלָּא ׳אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה׳, מִצַּד הַגְּבוּרָה שֶׁהוּא דִּין, וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, הַשְּׂמֹאל דּוֹחָה וְלֹא יֵצְאוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְהַיָּמִין מְקָרֶבֶת שֶׁהוּא הַיָּמִין, נוֹטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וּמֹשֶׁה, מִשּׁוּם שֶׁנָּתַן עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, נָתַן תֹּקֶף לְדַרְגָּתוֹ שֶׁהִיא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּיָּמִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בּוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט) '׳׳לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה׳׳' וְגוֹ', 'עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה' - שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כז ע"א] ° תא חזי כל אתין אנון ° מסטרא דאתון דאוריתא ° דכלילן בשכינתא. ° צדיק איהו נטיל לשמאלא דאיהו יצחק, ° ק"ץ ח"י, חי עלמין קשיר בשמאלא. ושכינתא תתאה מסטרא דשמאלא אתמר בה ׳והארץ היתה תהו׳, ומסטרא דימינא (וילנא כז ע"א) ובהו, ° בו הוא, ° ומסטרא דעמודא דאמצעיתא ׳וחשך ° על פני תהום׳ (שם). ° ואלין אנון לבושין דשכינתא תתאה בגלותא. ומאן גרים האי. אלא קדשא בריך הוא ° קדם דברא עלמא ° הוה סתים יהוה. לבתר אתפשט ה' לתתא ° ואתמר בה ׳והארץ היתה תהו ובהו׳. ורזא דמלה אלה ת'ולדות ה'שמים ו'הארץ בהבראם, ° בה' בראם. הרי לך דהוה לבושה תהו, ובגין דא ׳כי לא המטיר ה' אלהים וגו'׳ (שם), ° לא הוה נחית נביעו עלה, בגין דאדם אין, ° דהוה בעלה לעלא סתים באין. עד דאתפשט ו' מן יה"ו ° דאיהו בינה ° ם דאיהי מקורא דנביעו דאיהי נקדה סתימאה, ומיד ׳והשקה את כל פני האדמה׳. וקדם דנחתת הוה קדשא בריך הוא ° בונה עולמות ומחריבן, בגין דלא הוה נביעו נחית. בההוא זמנא דנחת נביעו לגבי ה', ° הוה שירותא מחסד, הדא הוא דכתיב ׳אמרתי עולם ° חסד יבנה׳ (תהלים פט). ובגין דא ° ׳לא תהו בראה לשבת ° יצרה׳, ואתמר בה (נ"א ביה) ° ׳לא טוב היות האדם לבדו׳. ובזמנא דהוה תהו, אמר ׳אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני׳, ודא ° קץ דיצחק דאתמר בה ׳כי אותך ° ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳ (שם), ° דאי אנת בעי רחמי עליהו לא אתחרבו, ° והכי אחזי ליה ברמז, בסוף יומיא, בגין דיהא בעי רחמי עלייהו ולא ימות משיח דאיהו מסטרא דשמאלא. אמר לה ° והא בונה עולמות ומחריבן קדם דאתברי עלמא, אלא ׳מגיד מראשית אחרית׳ (ישעיהו מו, י), ° דקודשא בריך הוא חזא במחשבתה כל דרין דהוה בונה, ואתחריבו קדם דאתבריאו. חזא דהוה עבדין עובדין דאתחריבו, וכיון דברא ומנע ברכאן מניהו, לון חשיב כאלו הוא חריב לון. ° ודא ממלל על סוף יומין, ° דאלין תולדין בישין הוו גרמין ° דנהר יחרב ויבש נביעו דילה בתרין עלמין, שכינה עלאה ושכינה תתאה. ודא איהו יחרב בבית ראשון, ויבש בבית שני. ° ולנח אתגליא מה דהוה עתיד למהוי, ולא בעא רחמי עלהו, עד דאתא משה ובעא רחמי. ° ועתידין הוו ישראל דלא יפקון אלא חד ׳מעיר ושנים ממשפחה׳, מסטרא דגבורה דהוא דין, ° ואתחזר עלמא לתהו ובהו. ובגין דבעא משה רחמין עליהו, שמאל דוחה ולא יפקון בה ישראל, ° וימין מקרבת דאיהו ימינא, מטה כלפי חסד. ומשה בגין דיהיב גרמה עליהו, יהב תקפא לדרגה ° דאיהו עמודא דאמצעיתא, דאיהי אוריתא דאתיהיבת בימינא, הדא הוא דכתיב (דברים לב) מימינו אש דת למו, ובגין דא פרקנא בה תליא, הדא הוא דכתיב ׳לא יסור שבט מיהודה וגו'׳ (בראשית מט). ° עד כי יב'א שיל'ה, דאיהו משה בחשבנה.

התרגום: בוא וראה: כל האותיות האלה הן מצד אותיות התורה הכלולות בשכינה. הצדיק נוטל לשמאל שהוא יצחק, ק"ץ ח"י, "חי העולמים" קשור בשמאל. והשכינה התחתונה, מצד השמאל נאמר בה 'והארץ היתה תהו', ומצד הימין (וילנא כז ע"א) "ובהו" - בו הוא. ומצד עמודא דאמצעיתא 'וחשך על פני תהום'. ואלה הם לבושי השכינה התחתונה בגלות. ומי גרם זאת? אלא הקב"ה קדם שברא את העולם היה סתום ה'. אחר כך התפשטה ה"א למטה, ונאמר בה '׳והארץ היתה תהו ובהו׳'. וסוד הדבר: 'אלה תולדת השמים והארץ בהבראם' - בה"א בראם. הרי לך שהיה לבושו תהו, ומשום כך 'כי לא המטיר ה' אלהים' וגו', לא ירדה נביעה עליו, משום ש"אדם אין" - שהיה בעלה למעלה סתום באין, עד שהתפשטה וא"ו מ"יה"ו" שהיא בינה, מ"ם שהיא מקור הנביעה, שהיא נקדה סתומה, ומיד '׳והשקה את כל פני האדמה׳'. וקדם שירדה, היה הקב"ה בונה עולמות ומחריבם, משום שלא ירדה נביעה. באותה שעה שירדה נביעה אל ה"א, היתה התחלה מחסד, זהו שכתוב (תהלים פט) '׳אמרתי עולם חסד יבנה׳'. ומשום כך '׳לא תהו בראה לשבת יצרה׳', ונאמר בה (נוסח אחר: בו) '׳לא טוב היות האדם לבדו׳'. ובזמן שהיה תהו, אמר '׳אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני׳', וזה "קץ" של יצחק, שנאמר בו '׳כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳' - שאלו אתה מבקש רחמים עליהם, לא היו נחרבים, וכך הראה לו ברמז, בסוף הימים, שיבקש רחמים עליהם ולא ימות המשיח שהוא מצד השמאל. אמר לו: והרי הוא בונה עולמות ומחריבם עוד קדם שנברא העולם! אלא (ישעיהו מו י) '׳מגיד מראשית אחרית׳' - שהקב"ה ראה במחשבתו את כל הדורות שהיה בונה, ונחרבו עוד לפני שנבראו. ראה שהיו עושים מעשים שגרמו לחרבנם, וכיון שברא ומנע מהם ברכות, נחשב להם כאלו הוא החריבם. וזה מדבר על סוף הימים, שתולדות רעות אלה גרמו שנהר יחרב ותיבש נביעתו בשני עולמות, שכינה עליונה ושכינה תחתונה, וזה - יחרב בבית ראשון, וייבש בבית שני. ולנח נגלה מה שהיה עתיד להיות, ולא בקש רחמים עליהם, עד שבא משה ובקש רחמים. ועתידים היו ישראל שלא יצאו אלא ׳אחד מעיר ושנים ממשפחה׳, מצד הגבורה שהוא דין, וחזר העולם לתהו ובהו. ומשום שבקש משה רחמים עליהם, השמאל דוחה ולא יצאו בו ישראל, והימין מקרבת שהוא הימין, נוטה כלפי חסד. ומשה, משום שנתן עצמו עליהם, נתן תקף לדרגתו שהיא עמודא דאמצעיתא, שהיא התורה שנתנה בימין, זהו שכתוב (דברים לב) מימינו אש דת למו, ומשום כך הגאלה תלויה בו, זהו שכתוב (בראשית מט) '׳לא יסור שבט מיהודה׳' וגו', 'עד כי יבא שילה' - שהוא משה בחשבונו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מסט' דאתוון כו'. ר"ל שאותיות הוא לשון אותות כמ"ש (ישעיהו מא כג) הגידו האותיות לאחור:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים