אותיות נפש נקדות רוח וטעמים נשמה - מן האופנים מרוח החיה ומן הכסא
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 7 · דף כו ע"ב
לשון הזוהר
[דף פא ע"ב] וְהַמַּשְׂכִילִים ° יַזְהִרוּ. מַאי מַשְׂכִּילִים, אִלֵּין אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא. יַזְהִרוּ, אִלֵּין נִקּוּדִין דְּנָהֲרִין בְּאַתְוָן ° כְּנִשְׁמְתָא בְּגוּפָא. כְּזֹהַר, אִלֵּין טַעֲמֵי תּוֹרָה דְּאִנּוּן כִּתְרִין עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאַתְוָן, כִּרְקִיעָא דְּאִיהוּ עַל אַרְעָא כְּכִתְרָא. וְאַתְוָן וְנִקּוּדֵי וְטַעֲמֵי אִנּוּן כְּנִשְׁמְתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא. אַתְוָן אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּנַפְשָׁא ° דְּאִיהִי בְּרִבּוּעָא. וְנִקּוּדִין בְּעִגּוּלָא, דְּאַתְיָן בְּעִגּוּלָא בְּגִין דְּאִנּוּן ° כְּאָדָם דִּיצִירָה. נִקּוּדִין אִנּוּן מִסִּטְרָא דְּרוּחָא, בְּאִנּוּן גַּלְגַּלִּין דְּאַתְיָן בְּגִלְגּוּלָא. וּכְמָה דְּרוּחָא אַנְהִיג לְכָל עָרְקִין דְּדָמָא דְּדַפְקִין מִן לִבָּא, הָכֵי אַתְוָן מִתְנַהֲגִין לְגַבֵּי נִקּוּדִין. וְרָזָא דְּמִלָּה ° ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלְכוּ׳. בְּגִין דְּרוּחָא דְּבַר נָשׁ מִתַּמָּן אִתְנְטִילַת, מִדַּרְגָּא דְּאִתְּמַר בַּהּ ׳כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׳ (יחזקאל א, כ), ° דְּאִנּוּן גּוּפָא לְרוּחַ. לַנִּקּוּדִין דְּאִנּוּן רוּחִין (פא ע"ב) קַדִּישִׁין ׳מֵרוּחַ הַחַיָּה׳ אִנּוּן. ° נִשְׁמְתָא אָתֵי מִכֻּרְסַיָא, וּבְגִין דְּתַמָּן יְהוָֹה דְּאִיהוּ מַנְהִיג כֹּלָּא, טַעֲמֵי דְּאִנּוּן כִּתְרִין דְּאוֹרַיְתָא אִנּוּן מִסִּטְרָהָא:
תרגום
'וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ'. מַהוּ "מַשְׂכִּילִים"? אֵלֶּה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. "יַזְהִרוּ" - אֵלֶּה הַנְּקֻדּוֹת הַמְּאִירוֹת בָּאוֹתִיּוֹת כִּנְשָׁמָה בְּגוּף. "כְּזֹהַר" - אֵלֶּה טַעֲמֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם כְּתָרִים עַל רָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת, כָּרָקִיעַ שֶׁהוּא עַל הָאָרֶץ כְּכֶתֶר. וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּעָמִים הֵם כִּנְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ. הָאוֹתִיּוֹת הֵן מִצַּד הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּרִבּוּעַ, וְהַנְּקֻדּוֹת בְּעִגּוּל, שֶׁבָּאוֹת בְּעִגּוּל מִשּׁוּם שֶׁהֵן כְּאָדָם שֶׁל יְצִירָה. הַנְּקֻדּוֹת הֵן מִצַּד הָרוּחַ, בְּאוֹתָם הַגַּלְגַּלִּים הַבָּאִים בְּגִלְגּוּל. וּכְשֵׁם שֶׁהָרוּחַ מַנְהִיגָה אֶת כָּל עוֹרְקֵי הַדָּם הַדּוֹפְקִים מִן הַלֵּב, כָּךְ הָאוֹתִיּוֹת מִתְנַהֲגוֹת אֶל הַנְּקֻדּוֹת. וְסוֹד הַדָּבָר: 'אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ', מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הָאָדָם מִשָּׁם נִטֶּלֶת, מֵאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (יחזקאל א) כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים - שֶׁהֵם גּוּף לָרוּחַ. וְלַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵן רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת (פא ע"ב), מֵרוּחַ הַחַיָּה הֵן. הַנְּשָׁמָה בָּאָה מִן הַכִּסֵּא, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁם ה' הַמַּנְהִיג אֶת הַכֹּל, טַעֲמֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם כְּתָרִים - הֵם מִצִּדָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף פא ע"ב] והמשכילים ° יזהרו. מאי משכילים, אלין אתון דאוריתא. יזהרו, אלין נקודין דנהרין באתון ° כנשמתא בגופא. כזהר, אלין טעמי תורה דאנון כתרין על רישיהו דאתון, כרקיעא דאיהו על ארעא ככתרא. ואתון ונקודי וטעמי אנון כנשמתא ורוחא ונפשא. אתון אנון מסטרא דנפשא ° דאיהי ברבועא. ונקודין בעגולא, דאתין בעגולא בגין דאנון ° כאדם דיצירה. נקודין אנון מסטרא דרוחא, באנון גלגלין דאתין בגלגולא. וכמה דרוחא אנהיג לכל ערקין דדמא דדפקין מן לבא, הכי אתון מתנהגין לגבי נקודין. ורזא דמלה ° ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו׳. בגין דרוחא דבר נש מתמן אתנטילת, מדרגא דאתמר בה ׳כי רוח החיה באופנים׳ (יחזקאל א, כ), ° דאנון גופא לרוח. לנקודין דאנון רוחין (פא ע"ב) קדישין ׳מרוח החיה׳ אנון. ° נשמתא אתי מכרסיא, ובגין דתמן יהוה דאיהו מנהיג כלא, טעמי דאנון כתרין דאוריתא אנון מסטרהא:
התרגום: 'והמשכלים יזהרו'. מהו "משכילים"? אלה אותיות התורה. "יזהרו" - אלה הנקדות המאירות באותיות כנשמה בגוף. "כזהר" - אלה טעמי התורה שהם כתרים על ראשי האותיות, כרקיע שהוא על הארץ ככתר. והאותיות והנקדות והטעמים הם כנשמה ורוח ונפש. האותיות הן מצד הנפש שהיא ברבוע, והנקדות בעגול, שבאות בעגול משום שהן כאדם של יצירה. הנקדות הן מצד הרוח, באותם הגלגלים הבאים בגלגול. וכשם שהרוח מנהיגה את כל עורקי הדם הדופקים מן הלב, כך האותיות מתנהגות אל הנקדות. וסוד הדבר: 'אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו', משום שרוח האדם משם נטלת, מאותה הדרגה שנאמר בה (יחזקאל א) כי רוח החיה באופנים - שהם גוף לרוח. ולנקדות, שהן רוחות קדושות (פא ע"ב), מרוח החיה הן. הנשמה באה מן הכסא, ומשום ששם ה' המנהיג את הכל, טעמי התורה שהם כתרים - הם מצדה.
מן המפרשים
אור יקר: כזוהר אלין טעמי תורה, הנה דקדק באומרו טעמי תורה שאין הכוונה על הנחת הטעמים וכתיבתם הנה באומרנו כתרין על רישא, דהא סגיאין אינון שהם לתתא. מאתוון לרמוז אל סודותם עם היותם לעולם למעלה מהנקודות והאותיות כנודע, וגם אין הכוונה על…
ביאור הגר"א: דאתמר ביה כו'. ונקראת רוח כנ"ל דג"כ עתיד לאעברא רוח שנא' (מלכים א יט יא) לא ברוח ה' ולפי שאמר למעלה ומסט' דעד"א אתקריאת כו' מפרק כו' שנא' שם אצל אליהו לא חזר כאן והן חג"ת ג' אותיות השם וכנגדן ג' קליפין כידוע והקדים אליהו רוח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: