הנכנס בשלום בשנה הרביעית קדש הלולים - וסודות התורה החתומים מן הגוי
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - אילן החיים ועץ הדעת טוב ורע, והגאלה הסתומה בלב · מאמר 84 · פיסקה 6 · דף כו ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא כו ע"ב] ° אֶשָּׁתָאר מַלְכָּא בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, ° דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, ° צְלוֹתָא בַּחֲשַׁאי, דְּבָהּ ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׳. ° דִּבְאַרְבָּעָה אִיהִי רְבִיעָאָה ° דַּקָּה, (נ"א דבמראה דממה (וילנא כו ע"ב) דקה) דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. אֲבָל ° תְּלָת קְלִפִּין, ׳שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ׳, דָּא קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. וּבְגִין דָּא, ד' נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, תְּלָת דְּעָאלוּ בִּתְלָת שָׁנִים, עֲרֵלִים. חַד הֵצִיץ וָמֵת, וְחַד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, ג' יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. רְבִיעָה דְּעָאל בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה', עָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם. וְדָא רָזָא דְּפַרְדֵּס ° בְּתוֹךְ הַגַּן, ° דְּאִיהוּ פ', פָּשַׁט, ר' רְאָיָה דְּפָסוּק, ד' דְּרָשָׁה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהּ אֵין מְשִׁיבִין עַל הַהַגָּדָה. בְּאִלֵּין תְּלָת נְפָלוּ תְּלָת עִלָּאֵי עָלְמָא וְנִכְשְׁלוּ. רְבִיעָאָה דְּאִיהוּ ס' ° סוֹד, רבי עקיבא עָאל בִּשְׁלָם וְנָפַק בִּשְׁלָם, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת אוֹרַיְתָא גַ"ן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב גַּן נָעוּל, גַ"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְתָא סְתִימִין וַחֲתִימִין. וְהַיְנוּ מַעְיָן חָתוּם, ° כְּגוֹן יַיִן חָתוּם וְסָתוּם, דְּלָא מְנַסֵּךְ לֵהּ גּוֹי, אוֹף הָכֵי צָרִיךְ לְמֶהֱוֵי רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳ (תהלים קמז), כֵּ"ן בְּגִימַטְרִיָּא סוֹ"ד. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין אָסוּר לְגַלָּאָה סִתְרֵי תּוֹרָה לְגוֹי, ° דְּלָא יְנַסֵּךְ לוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה. ° וְאִי תֵּימָא הָא אוֹקְמוּהּ רַבָּנָן דְּאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קְטָלוּ לְאַרְיֵה דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, ° דִּמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה, דְּעָלֵהּ אָמַר דָּוִד (תהלים י) יֶאֱרֹב בְּמִסְתָּר כְּאַרְיֵה בְּסֻכּוֹ יֶאֱרֹב לַחֲטֹף עָנִי, ° וְלֵית עָנִי אֶלָּא עָנִי מֵאוֹרַיְתָא וּמִפִּקּוּדִין דִּילַהּ. בְּגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמֶהֱוֵי בְּגָלוּתָא בְּדוֹחֲקָא, וּבְגִין דְּלָא לֶהֱווֹ טוֹעִין בֵּהּ בְּכֹבֶד הַמַּס וּבְכֹבֶד הַמְּלָאכָה בְּאִבּוּד דְּדַעַת, קְטִילוּ לֵהּ. ° וּבְגִין דְּלָא יִתְפְּשָׁטוּ בָּעֲרָיוֹת, סִמּוּ עֵינֵי דְּיֵצֶר הָרָע דִּבְנֵי נָשָׁא. וְאוֹקְמוּהּ דְּאַרְיֵה דַּעֲבוֹדָה זָרָה כַּד תְּפָסוּ לֵהּ, בְּנִימָא חֲדָא דְּנָשַׁר מִנֵּהּ צָווַח קָלָא ° עַד ד' מֵאוֹת פַּרְסָה. בְּגִין דָּא עָאלוּ לֵהּ ° בְּמָאנָא דְּעֹפֶרֶת דְלָא אִשְׁתְּמַע קָלֵהּ בָּהּ, וְאוֹקִידוּ לֵהּ בְּנוּרָא, לְקַיִּם בֵּהּ תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. וּכְגַוְנָא דְּתַקִּינוּ אֲבָהָן תְּלָת צְלוֹתִין בְּעִתִּין יְדִיעָן, הָכֵי תַּקִּינוּ רַבָּנָן לְשַׁלֵשׁ שְׁנוֹתֵינוּ בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה בַּתַּלְמוּד. ובגינַיְהוּ אוֹקְמוּהּ דְּעָתִיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵימַר ° קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה. וְאוֹקְמוּהּ דְּמָאן דְּמִתְעַסֵּק בַּמִּשְׁנָה (נלע"ד בתלמוד) כְּאִלוּ הִתְעַסֵּק בְּכֹלָּא, בְּגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה בַּתַּלְמוּד. ° וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּאַהֲרֹן ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָאת וְאַיִל לְעוֹלָה׳ (ויקרא טז). ° בְּפַר, לְכַפְּרָא עַל עֶגְלָא. ° וְאַיִל, לְאִדְכְּרָא עֲקֵדַת יִצְחָק. וְעוֹד ° תַּקִּינוּ, דִּמְלַמֵּד לֹא יְהֵא רַשַּׁאי לְאוֹלָפָא יַתִּיר מֵעֶשְׂרִין וַחֲמִשָּׁה תִּינוֹקוֹת, וְרָזָא דְּמִלָּה מִימִינָא כֹּ'ה תְבָרְכוּ, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא הֲלוֹא כֹ'ה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'. וְהַיְנוּ וַיִּפֶן ° כֹּ'ה וָכֹ'ה ° ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳. לְקָבְלַיְהוּ כֹּ"ה אַתְוָן דִּקְרִיאַת שְׁמַע ° עַרְבִית וְשַׁחֲרִית בִּקְרָא קַדְמָאָה דִּקְרִיאַת שְׁמַע. וְלֵית לְאַרְכָּא יַתִּיר. וְכל מָאן דִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳:
תרגום
נִשְׁאַר הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, תְּפִלָּה בַּחֲשַׁאי, שֶׁבָּהּ 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ'. שֶׁבְּאַרְבָּעָה הִיא הָרְבִיעִית הַדַּקָּה (נוסח אחר: שֶׁבְּמַרְאֵה דְּמָמָה דַקָּה), שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה. אֲבָל שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת - 'שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ', זוֹ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּכְנְסוּ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים, עֲרֵלִים: אֶחָד הֵצִיץ וָמֵת, וְאֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, שְׁלִישִׁי יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, הָרְבִיעִי שֶׁנִּכְנַס בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה', נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְזֶה סוֹד "פַּרְדֵּס" בְּתוֹךְ הַגַּן: פּ' - פְּשָׁט, ר' - רְאָיָה שֶׁל פָּסוּק, ד' - דְּרָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ "אֵין מְשִׁיבִין עַל הַהַגָּדָה". בְּאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלֵי הָעוֹלָם וְנִכְשְׁלוּ. הָרְבִיעִי שֶׁהוּא ס' - סוֹד - רַבִּי עֲקִיבָא, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת הַתּוֹרָה "גַ"ן", זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "גַּן נָעוּל" - גַ"ן, סִדְרֵי הַתּוֹרָה סְתוּמִים וַחֲתוּמִים, וְהַיְנוּ "מַעְיָן חָתוּם", כְּגוֹן יַיִן חָתוּם וְסָתוּם שֶׁלֹּא מְנַסֵּךְ אוֹתוֹ גּוֹי - אַף כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) '׳׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי׳׳' - "כֵּן" בְּגִימַטְרִיָּה "סוֹד". וּמִשּׁוּם כָּךְ פֵּרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אָסוּר לְגַלּוֹת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְגוֹי, שֶׁלֹּא יְנַסֵּךְ אוֹתָם לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי פֵּרְשׁוּ הָרַבָּנִים שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָרְגוּ אֶת אֲרִי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁדִּמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה, שֶׁעָלָיו אָמַר דָּוִד (תהלים י) יֶאֱרֹב בְּמִסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכּוֹ, יֶאֱרֹב לַחֲטֹף עָנִי - וְאֵין "עָנִי" אֶלָּא עָנִי מִתּוֹרָה וּמִמִּצְווֹתֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בַּגָּלוּת בְּדֹחַק, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בּוֹ מִכֹּבֶד הַמַּס וְכֹבֶד הַמְּלָאכָה בְּאִבּוּד דַּעַת, הֲרָגוּהוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּשְּׁטוּ בַּעֲרָיוֹת, סִמּוּ אֶת עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל בְּנֵי אָדָם. וּפֵרְשׁוּ שֶׁאֲרִי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, כְּשֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ, בְּנִימָה אַחַת שֶׁנָּשְׁרָה מִמֶּנּוּ צָוַח קוֹל עַד אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. מִשּׁוּם כָּךְ הִכְנִיסוּהוּ בִּכְלִי שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע קוֹלוֹ בָּהּ, וּשְׂרָפוּהוּ בָּאֵשׁ, לְקַיֵּם בּוֹ "תִּשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ". וּכְעֵין שֶׁתִּקְּנוּ הָאָבוֹת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּעִתּוֹת יְדוּעוֹת, כָּךְ תִּקְּנוּ הָרַבָּנִים לְשַׁלֵּשׁ שְׁנוֹתֵינוּ בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה בַּתַּלְמוּד. וּבִגְלָלָם פֵּרְשׁוּ שֶׁעָתִיד הקב"ה לוֹמַר: קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה. וּפֵרְשׁוּ שֶׁמִּי שֶׁעוֹסֵק בַּמִּשְׁנָה (נִרְאֶה לִי: בַּתַּלְמוּד) כְּאִלּוּ עָסַק בַּכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה בַּתַּלְמוּד. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בְּאַהֲרֹן (ויקרא טז) '׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׳'. "בְּפַר" - לְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל, "וְאַיִל" - לְהַזְכִּיר עֲקֵדַת יִצְחָק. וְעוֹד תִּקְּנוּ שֶׁהַמְּלַמֵּד לֹא יִהְיֶה רַשַּׁאי לְלַמֵּד יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה תִּינוֹקוֹת, וְסוֹד הַדָּבָר: מִצַּד הַיָּמִין "כֹּה תְבָרְכוּ", מִצַּד הַשְּׂמֹאל "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'". וְהַיְנוּ "׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳". וּכְנֶגְדָּם כ"ה אוֹתִיּוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְכָל מִי שֶׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא כו ע"ב] ° אשתאר מלכא בקול דממה דקה, ° דאיהי שכינתא, ° צלותא בחשאי, דבה ׳אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׳. ° דבארבעה איהי רביעאה ° דקה, (נ"א דבמראה דממה (וילנא כו ע"ב) דקה) דאיהי שכינתא. אבל ° תלת קלפין, ׳שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו׳, דא קול דממה דקה. ובגין דא, ד' נכנסו לפרדס, תלת דעאלו בתלת שנים, ערלים. חד הציץ ומת, וחד הציץ ונפגע, ג' יצא לתרבות רעה. רביעה דעאל בשנה הרביעית קדש הלולים לה', עאל בשלם ונפק בשלם. ודא רזא דפרדס ° בתוך הגן, ° דאיהו פ', פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה, כמה דאוקמוה אין משיבין על ההגדה. באלין תלת נפלו תלת עלאי עלמא ונכשלו. רביעאה דאיהו ס' ° סוד, רבי עקיבא עאל בשלם ונפק בשלם, ובגין דא אתקריאת אוריתא ג"ן, הדא הוא דכתיב גן נעול, ג"ן סדרים דאוריתא סתימין וחתימין. והינו מעין חתום, ° כגון יין חתום וסתום, דלא מנסך לה גוי, אוף הכי צריך למהוי רזין דאוריתא, ° הדא הוא דכתיב ׳לא עשה כן לכל גוי׳ (תהלים קמז), כ"ן בגימטריא סו"ד. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין אסור לגלאה סתרי תורה לגוי, ° דלא ינסך לון לעבודה זרה. ° ואי תימא הא אוקמוה רבנן דאנשי כנסת הגדולה קטלו לאריה דעבודה זרה דאיהו יצר הרע, ° דמיונו כאריה, דעלה אמר דוד (תהלים י) יארב במסתר כאריה בסכו יארב לחטף עני, ° ולית עני אלא עני מאוריתא ומפקודין דילה. בגין דעתידין ישראל למהוי בגלותא בדוחקא, ובגין דלא להוו טועין בה בכבד המס ובכבד המלאכה באבוד דדעת, קטילו לה. ° ובגין דלא יתפשטו בעריות, סמו עיני דיצר הרע דבני נשא. ואוקמוה דאריה דעבודה זרה כד תפסו לה, בנימא חדא דנשר מנה צווח קלא ° עד ד' מאות פרסה. בגין דא עאלו לה ° במאנא דעפרת דלא אשתמע קלה בה, ואוקידו לה בנורא, לקים בה תשרפון באש. וכגונא דתקינו אבהן תלת צלותין בעתין ידיען, הכי תקינו רבנן לשלש שנותינו במקרא במשנה בתלמוד. ובגיניהו אוקמוה דעתיד קדשא בריך הוא למימר ° קבעת עתים לתורה. ואוקמוה דמאן דמתעסק במשנה (נלע"ד בתלמוד) כאלו התעסק בכלא, בגין דאיהי כלילא במקרא במשנה בתלמוד. ° ובגין דא אתמר באהרן ׳בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה׳ (ויקרא טז). ° בפר, לכפרא על עגלא. ° ואיל, לאדכרא עקדת יצחק. ועוד ° תקינו, דמלמד לא יהא רשאי לאולפא יתיר מעשרין וחמשה תינוקות, ורזא דמלה מימינא כ'ה תברכו, מסטרא דשמאלא הלוא כ'ה דברי כאש נאם ה'. והינו ויפן ° כ'ה וכ'ה ° ׳וירא כי אין איש׳. לקבליהו כ"ה אתון דקריאת שמע ° ערבית ושחרית בקרא קדמאה דקריאת שמע. ולית לארכא יתיר. וכל מאן דקרא קריאת שמע ערב ובקר, כאלו מקים ׳והגית בו יומם ולילה׳:
התרגום: נשאר המלך בקול דממה דקה, שהיא השכינה, תפלה בחשאי, שבה 'אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך'. שבארבעה היא הרביעית הדקה (נוסח אחר: שבמראה דממה דקה), שהיא השכינה. אבל שלש קלפות - 'שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעת יהיה כל פריו', זו קול דממה דקה. ומשום כך, ארבעה נכנסו לפרדס, שלשה שנכנסו בשלש שנים, ערלים: אחד הציץ ומת, ואחד הציץ ונפגע, שלישי יצא לתרבות רעה, הרביעי שנכנס בשנה הרביעית, קדש הלולים לה', נכנס בשלום ויצא בשלום. וזה סוד "פרדס" בתוך הגן: פ' - פשט, ר' - ראיה של פסוק, ד' - דרשה, כמו שפרשו "אין משיבין על ההגדה". באלה השלשה נפלו שלשה גדולי העולם ונכשלו. הרביעי שהוא ס' - סוד - רבי עקיבא, נכנס בשלום ויצא בשלום. ומשום כך נקראת התורה "ג"ן", זהו שכתוב "גן נעול" - ג"ן, סדרי התורה סתומים וחתומים, והינו "מעין חתום", כגון יין חתום וסתום שלא מנסך אותו גוי - אף כך צריך שיהיו סודות התורה, זהו שכתוב (תהלים קמז) '׳לא עשה כן לכל גוי׳' - "כן" בגימטריה "סוד". ומשום כך פרשו בעלי המשנה: אסור לגלות סודות התורה לגוי, שלא ינסך אותם לעבודה זרה. ואם תאמר: הרי פרשו הרבנים שאנשי כנסת הגדולה הרגו את ארי העבודה הזרה שהוא היצר הרע, שדמיונו כאריה, שעליו אמר דוד (תהלים י) יארב במסתר כאריה בסכו, יארב לחטף עני - ואין "עני" אלא עני מתורה וממצוותיה, משום שעתידים ישראל להיות בגלות בדחק, וכדי שלא יטעו בו מכבד המס וכבד המלאכה באבוד דעת, הרגוהו. וכדי שלא יתפשטו בעריות, סמו את עיני היצר הרע של בני אדם. ופרשו שארי העבודה הזרה, כשתפסו אותו, בנימה אחת שנשרה ממנו צוח קול עד ארבע מאות פרסה. משום כך הכניסוהו בכלי של עופרת שלא ישמע קולו בה, ושרפוהו באש, לקים בו "תשרפו באש". וכעין שתקנו האבות שלש תפלות בעתות ידועות, כך תקנו הרבנים לשלש שנותינו במקרא במשנה בתלמוד. ובגללם פרשו שעתיד הקב"ה לומר: קבעת עתים לתורה. ופרשו שמי שעוסק במשנה (נראה לי: בתלמוד) כאלו עסק בכל, משום שהיא כלולה במקרא במשנה בתלמוד. ומשום כך נאמר באהרן (ויקרא טז) '׳בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה׳'. "בפר" - לכפר על העגל, "ואיל" - להזכיר עקדת יצחק. ועוד תקנו שהמלמד לא יהיה רשאי ללמד יותר מעשרים וחמשה תינוקות, וסוד הדבר: מצד הימין "כה תברכו", מצד השמאל "הלוא כה דברי כאש נאם ה'". והינו "׳ויפן כה וכה וירא כי אין איש׳". וכנגדם כ"ה אותיות קריאת שמע ערבית ושחרית בפסוק הראשון של קריאת שמע, ואין להאריך יותר. וכל מי שקרא קריאת שמע ערב ובקר, כאלו מקים 'והגית בו יומם ולילה'.
מן המפרשים
אור יקר: ובג״ד כד עאלו אתוון למפרע מצד השמאל והנקבה, ומנייהו כסדרן מצד הימין והזכר, הבינה תשר״ק שמשם מתפשטות למטה, ויוחקקו שתי אלפא ביתות אלו בחסד וגבורה, והם מתהפכים לזכר ונקבה, אבג״ד בזכר תשר״ק לנקבה כדפירשתי בשיר השירים, ומפני שהיה…
ביאור הגר"א: דאיהי שכינתא כו'. כמ"ש בתיקון י"ח דכלילא מי"ד אתוון ע"ש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: