אבן השתיה בדרגת יעקב - והשלמת שם יהו"ה במשה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 4 · דף פו ע"ב
לשון הזוהר
° וְאִתְפַּשְׁטוּתָא דְאָת י' מִשֵּׁת (נ״א משית), אִתְפַּשְׁטַת עַד סְפִירָה שְׁתִיתָאָה דַרְגֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, וְדָא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה דְמִתַּמָּן הוּשָׁתַת עָלְמָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שם מט, כד) מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וְאַבַּתְרֵיהּ אָז, וְדָא מֹשֶׁה דְמִדְכְּרִין לֵיהּ בָּתַר יַעֲקֹב, וּבְגִין דָּא ׳אָז הוּחַל לִקְרוֹא בְּשֵׁם יהו״ה׳, ° מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אָז תִּקְרָא וַיהו״ה יַעֲנֶה (ישעיה נה, ט), ° וּבְגִין דָּא שַׁתָּה, בָּתַר שֵׁת ה', וְאִינוּן י״ה, י' מִן שִׁית ה' מִן הֶבֶל, וְאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, שִׁית ו' בְּרָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּתְלָתָא אַתְוָון אִתְכְּלִילוּ בְּיַעֲקֹב, ° כַּד אָתָא מֹשֶׁה בָּתַר יַעֲקֹב אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ ה' בַּתְרָאָה, וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ יה״ו, וְאִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ יהו״ה, וּבְגִין דָּא וּשְׁמִי יהו״ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם (שמות ו, ג), אֲבָל ° לְמֹשֶׁה וְאָמְרוּ לִ״י מַ״ה שְּׁמ״וֹ מָ״ה אוֹמַר אֲלֵיהֶם (שם ג, יג), בְּגִין דְּאִשְׁתַּלִּים יהו״ה בְּמֹשֶׁה, אָמַר אָז הוּחַל לִקְרוֹא בְּשֵׁם יהו״ה, דִּבְקַדְמֵיתָא וּשְׁמִי יהו״ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, וּבָתַר דְּאִשְׁתַּלִּים בְּמֹשֶׁה יהו״ה שַׁרְיָא עֲלֵיהּ יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° וְאִתְקְרֵי מַ״ה בְּהַהוּא זִמְנָא מַה דְּאִסְתַּלַּק בְּקַדְמֵיתָא אַהֲדַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, וְאִתְתַּקַּן כֹּלָּא.
תרגום
וְהִתְפַּשְּׁטוּת הָאוֹת י' מִשֵּׁת (נוסח אחר: מִשִּׁית) מִתְפַּשֶּׁטֶת עַד הַסְּפִירָה הַשִּׁשִּׁית, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְזוֹ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁמִּשָּׁם הוּשְׁתַת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם מט כד) '׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳', וְאַחֲרָיו 'אָז', וְזֶה מֹשֶׁה שֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתוֹ אַחַר יַעֲקֹב, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו״ה', מִשָּׁם וָהָלְאָה 'אָז תִּקְרָא וַיהו״ה יַעֲנֶה' (ישעיה נה ט), וּמִשּׁוּם כָּךְ 'שַׁתָּה' - אַחַר שֵׁת ה', וְהֵם י״ה: י' מִשִּׁית, ה' מֵהֶבֶל, וְהֵם אַבָּא וְאִמָּא, שִׁית - ו' בֵּן בָּאֶמְצַע, וּשְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת נִכְלְלוּ בְּיַעֲקֹב, כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אַחַר יַעֲקֹב, נִשְׁלְמָה בּוֹ ה' אַחֲרוֹנָה, וְשָׁרְתָה עָלָיו יה״ו, וְנִשְׁלַם בּוֹ יהו״ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וּשְׁמִי יהו''ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם' (שמות ו ג), אֲבָל לְמֹשֶׁה 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם' (שם ג יג), מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁלַם יהו״ה בְּמֹשֶׁה, נֶאֱמַר 'אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו''ה', שֶׁבַּתְּחִלָּה 'וּשְׁמִי יהו''ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם', וְאַחַר שֶׁנִּשְׁלַם בְּמֹשֶׁה יהו״ה, שָׁרְתָה עָלָיו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וְנִקְרָא מַ״ה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן - מַה שֶּׁהִסְתַּלֵּק בַּתְּחִלָּה חָזַר לִמְקוֹמוֹ, וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ואתפשטותא דאת י' משת (נ״א משית), אתפשטת עד ספירה שתיתאה דרגיה דיעקב, ודא אבן השתיה דמתמן הושתת עלמא, דאתמר בה (שם מט, כד) משם רועה אבן ישראל, ואבתריה אז, ודא משה דמדכרין ליה בתר יעקב, ובגין דא ׳אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה׳, ° מתמן ואילך אז תקרא ויהו״ה יענה (ישעיה נה, ט), ° ובגין דא שתה, בתר שת ה', ואינון י״ה, י' מן שית ה' מן הבל, ואינון אבא ואימא, שית ו' ברא באמצעיתא, ותלתא אתוון אתכלילו ביעקב, ° כד אתא משה בתר יעקב אשתלים ביה ה' בתראה, ושריא עליה יה״ו, ואשתלים ביה יהו״ה, ובגין דא ושמי יהו״ה לא נודעתי להם (שמות ו, ג), אבל ° למשה ואמרו ל״י מ״ה שמ״ו מ״ה אומר אליהם (שם ג, יג), בגין דאשתלים יהו״ה במשה, אמר אז הוחל לקרוא בשם יהו״ה, דבקדמיתא ושמי יהו״ה לא נודעתי להם, ובתר דאשתלים במשה יהו״ה שריא עליה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ° ואתקרי מ״ה בההוא זמנא מה דאסתלק בקדמיתא אהדר ליה לאתריה, ואתתקן כלא.
התרגום: והתפשטות האות י' משת (נוסח אחר: משית) מתפשטת עד הספירה הששית, דרגתו של יעקב, וזו אבן השתיה שמשם הושתת העולם, שנאמר בה (שם מט כד) '׳משם רעה אבן ישראל׳', ואחריו 'אז', וזה משה שמזכירים אותו אחר יעקב, ומשום כך 'אז הוחל לקרא בשם יהו״ה', משם והלאה 'אז תקרא ויהו״ה יענה' (ישעיה נה ט), ומשום כך 'שתה' - אחר שת ה', והם י״ה: י' משית, ה' מהבל, והם אבא ואמא, שית - ו' בן באמצע, ושלש אותיות נכללו ביעקב, כשבא משה אחר יעקב, נשלמה בו ה' אחרונה, ושרתה עליו יה״ו, ונשלם בו יהו״ה, ומשום כך 'ושמי יהו'ה לא נודעתי להם' (שמות ו ג), אבל למשה 'ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם' (שם ג יג), משום שנשלם יהו״ה במשה, נאמר 'אז הוחל לקרא בשם יהו'ה', שבתחלה 'ושמי יהו'ה לא נודעתי להם', ואחר שנשלם במשה יהו״ה, שרתה עליו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ונקרא מ״ה באותו הזמן - מה שהסתלק בתחלה חזר למקומו, ונתתקן הכל.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואתפשטותיה דאת יו"ד משת כו'. רוצה לומר דיו"ד משת דהוא שית, אתכליל ביעקב כמו שאומר למטה ותלתא אתוון אתכלילו ביעקב, ויעקב הוא ספירה הששית, ואמר ודא אבן השתיה [אע"ג דהיו"ד הוא חכמה מכל מקום הוא ג"כ מלכות וכמו שאומר לעיל ק"ח ב'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים