מ"ה שלמעלה ומ"ה שלמטה חזרו לתקונם - ופתיחת שבע ההיכלות באבגית"ץ
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 5 · דף פו ע"ב
לשון הזוהר
° וְלָא עוֹד אֶלָּא תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בְּהַאי קְרָא מַה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אוֹמַר אֲלֵיהֶם׳, דְּכֹלָּא חָזַר לְאַתְרֵיהּ, מַה דִּלְעִילָא מַה דִּלְתַתָּא, דְּאִינוּן ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ (משלי ל, ד), וְחָזַר כֹּלָּא עַל תִּקּוּנֵיהּ, וְעִלַּת הָעִלּוֹת נָחִית עַל כֹּלָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְהָדַר אֱמוּנָה (ס״א ממונה) לְאַתְרָהּ, אָמַר מֹשֶׁה (דברים ו, ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אֶחָד, דְּהָא כֹלָּא בְיִחוּדָא (דף קיט ע״א) חֲדָא לֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפִרוּד, וְאִי חָאב אֲבוֹי וְאַנָא (וְעַבִיד הַפְרָשָׁה) ° הָא קַבֵּילְנָא עוֹנְשָׁא, ° וַחֲזַרְנָא כֹלָּא לְאַתְרֵיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּלָא קִצּוּץ וּפִרוּד. ° תָּא חֲזִי שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן דְּבִנְיָנָא דִלְהוֹן בְּשֶׁבַע שְׁמָהָן אבגי״תץ וכו'. ° הֵיכָלָא קַדְמָאָה מְרַקְּמָא בְּכָל מַה דְּאִית בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דִבְּרֵאשִׁית, ° א' מִן אבגית״ץ אִיהוּ כֶּתֶר אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, ° אָת ב אִיהוּ שְׁנֵי אֲלָפִים (יום) דַּהֲוָה אוֹרַיְיתָא טְמִירָא בְחֵיקוֹ, שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל), ° ג' ° גּוֹמֶלֶת וּמְגַדֶּלֶת, וְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה גוֹמֶלֶת חֶסֶד עִם סְפִירָה רְבִיעָאָה דְאִיהִי ד', ית״ץ ° י' חָכְמָה, ת' תִּפְאֶרֶת, צ' צַדִּיק, וּמָאן אִיהוּ חָכְמָה י' הָכָא, דָּא חָכְמַת שְׁלֹמֹה.
תרגום
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁפַּעֲמַיִם נֶאֱמַר בְּמִקְרָא זֶה 'מַה', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם', שֶׁהַכֹּל חָזַר לִמְקוֹמוֹ, מַ״ה שֶׁלְּמַעְלָה וּמַ״ה שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהֵם 'מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ' (משלי ל ד), וְחָזַר הַכֹּל עַל תִּקּוּנוֹ, וְעִלַּת הָעִלּוֹת יָרְדָה עַל הַכֹּל, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁחָזְרָה הָאֱמוּנָה (נוסח אחר: הַמְּמֻנָּה) לִמְקוֹמָהּ, אָמַר מֹשֶׁה (דברים ו ד) 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו''ה אֱלֹהֵינוּ יהו''ה אֶחָד', שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּיִחוּד (דף קיט ע״א) אֶחָד, אֵין שָׁם קִצּוּץ וּפֵרוּד, וְאִם חָטָא אָבִיו וַאֲנִי (וְעוֹשֶׂה הַפְרָדָה) הֲרֵי קִבַּלְנוּ עֹנֶשׁ, וְהֶחֱזַרְנוּ הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ בְּיִחוּד שָׁלֵם בְּלֹא קִצּוּץ וּפֵרוּד. בֹּא רְאֵה: שֶׁבַע הֵיכָלוֹת הֵם שֶׁבִּנְיָנָם בְּשִׁבְעָה שֵׁמוֹת - אבגית״ץ וְכוּ'. הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן רָקוּם בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּרֵאשִׁית, א' מֵאבגית״ץ הוּא כֶּתֶר, 'אָמוֹן' מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, אוֹת ב' הִיא שְׁנֵי אֲלָפִים (יוֹם) שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה טְמוּנָה בְּחֵיקוֹ, 'שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם' (משלי ח ל), ג' - גּוֹמֶלֶת וּמְגַדֶּלֶת, וְהִיא אִמָּא עִלָּאָה הַגּוֹמֶלֶת חֶסֶד עִם הַסְּפִירָה הָרְבִיעִית שֶׁהִיא ד', ית״ץ - י' חָכְמָה, ת' תִּפְאֶרֶת, צ' צַדִּיק, וּמִיהִי הַחָכְמָה - י' כָּאן? זוֹ חָכְמַת שְׁלֹמֹה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ולא עוד אלא תרין זמנין אתמר בהאי קרא מה, הדא הוא דכתיב ׳ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם׳, דכלא חזר לאתריה, מה דלעילא מה דלתתא, דאינון ׳מה שמו ומה שם בנו׳ (משלי ל, ד), וחזר כלא על תקוניה, ועלת העלות נחית על כלא, בההוא זמנא דהדר אמונה (ס״א ממונה) לאתרה, אמר משה (דברים ו, ד) שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד, דהא כלא ביחודא (דף קיט ע״א) חדא לית תמן קצוץ ופרוד, ואי חאב אבוי ואנא (ועביד הפרשה) ° הא קבילנא עונשא, ° וחזרנא כלא לאתריה ביחודא שלים בלא קצוץ ופרוד. ° תא חזי שבע היכלין אינון דבנינא דלהון בשבע שמהן אבגי״תץ וכו'. ° היכלא קדמאה מרקמא בכל מה דאית ביומא קדמאה דבראשית, ° א' מן אבגית״ץ איהו כתר אמון מופלא ומכוסה, ° את ב איהו שני אלפים (יום) דהוה אורייתא טמירא בחיקו, שעשועים יום יום (משלי ח, ל), ° ג' ° גומלת ומגדלת, ואיהי אימא עלאה גומלת חסד עם ספירה רביעאה דאיהי ד', ית״ץ ° י' חכמה, ת' תפארת, צ' צדיק, ומאן איהו חכמה י' הכא, דא חכמת שלמה.
התרגום: ולא עוד, אלא שפעמים נאמר במקרא זה 'מה', זהו שכתוב 'ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם', שהכל חזר למקומו, מ״ה שלמעלה ומ״ה שלמטה, שהם 'מה שמו ומה שם בנו' (משלי ל ד), וחזר הכל על תקונו, ועלת העלות ירדה על הכל, באותו הזמן שחזרה האמונה (נוסח אחר: הממנה) למקומה, אמר משה (דברים ו ד) 'שמע ישראל יהו'ה אלהינו יהו'ה אחד', שהרי הכל ביחוד (דף קיט ע״א) אחד, אין שם קצוץ ופרוד, ואם חטא אביו ואני (ועושה הפרדה) הרי קבלנו ענש, והחזרנו הכל למקומו ביחוד שלם בלא קצוץ ופרוד. בא ראה: שבע היכלות הם שבנינם בשבעה שמות - אבגית״ץ וכו'. ההיכל הראשון רקום בכל מה שיש ביום הראשון של בראשית, א' מאבגית״ץ הוא כתר, 'אמון' מפלא ומכסה, אות ב' היא שני אלפים (יום) שהיתה התורה טמונה בחיקו, 'שעשעים יום יום' (משלי ח ל), ג' - גומלת ומגדלת, והיא אמא עלאה הגומלת חסד עם הספירה הרביעית שהיא ד', ית״ץ - י' חכמה, ת' תפארת, צ' צדיק, ומיהי החכמה - י' כאן? זו חכמת שלמה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ולא עוד אלא תרין זמנין כו' מה דלעילא כו'. דמה הוא יחודא, והוא יחודא בין או"א ובין זו"נ, והוא בשמו ובשם בנו, וזה שאומר דהא כולא ביחודא חדא כו' ואי חאב אבוי ואנא כו' בין או"א אבא והוא בין זו"נ:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: