שנים עשר מזלות מאות א' - וישראל העולה במחשבה למעלה מהם
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 8 · דף קג ע"ב
לשון הזוהר
[קג:] ° וּתְרֵיסַר מַזָּלוֹת אִינוּן, וְאִינוּן ו״ו, דְּאִשְׁתַּכְּחוּ מְאָת א', וְדָא רָזָא דְוא״ו, וְא' תַּמָּן ו' עִלָּאָה, דְּאִיהוּ מַזָּלָא עִלָּאָה דְסָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה, וְכַד סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה אִתְּמַר יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִיהִי י' דְּעַל רֵישָׁא דְא', וּבְגִין דָּא לֵית מַזָּל (דף קג ע״ב) לְיִשְׂרָאֵל, דְּהָא בְּמַחֲשָׁבָה סָלִיק, וְכָל מַזָּלָא אִיהוּ מְמַנָּא עַל שַׁעְתָּא, וּתְרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת, דְּאִינוּן ו"ו, דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעְתֵּי, ° דְאִינוּן הֵ״א הֵ״א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא, דְּאִיהוּ גִלְגּוּל דְּכֻלְּהוּ, דָא י' דְּאִיהוּ גַלְגַּל, וְעִם ו' אִתְעֲבִיד גִּלְגּוּל, גַּלְגַּל אִיהוּ אַתְרֵיה בְּשִׁתִּין וְשִׁית, וְרָזָא דְּמִלָה (בראשית מו כו, כז עיי"ש) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק ° דבי' גִּלְגּוּל, יְסוֹד תַּמָּן יוּ״ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וּבְגִין דָּא (שם ב, ב) וַיְכַל אלהי״ם ׳בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳, ° וְאוֹת ו' דְּגִלְגּוּל סָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, דִּבְצַדִּיק אִינוּן שִׁית, וּבְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָלִיק לְשִׁתִּין, וּבְכֶתֶר עִלָּאָה דְאִיהוּ א סָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, דְּגִלְגּוּל אִיהוּ בִּיְסוֹד, וְתַמָּן י' דְּמִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְנָח בֵּיהּ מֵהַהוּא טִרְחָא דְגַלְגְּלוֹי דְטָרַח בְּשִׁית יוֹמֵי, דְּסָלְקִין לְשִׁית בְּאָת ו', וּלְשִׁתִּין בְּי' שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, וּלְשִׁית אַלְפִין בְּאַלֶּף, וּלְשִׁתִּין רִבּוֹא בְכֶתֶר עִלָּאָה, וְדָא אִיהוּ ׳דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת׳. ° וּבְכָל זִמְנָא דְאָתֵי וְאָזִיל שַׁעְתָּא קַיְימָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת׳, [ בדפוס אמסטרדם ומנטובה הוא נכתב בצידו בספרים אחרים ] דִּלְהַאי בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ בְּכָל אֲתַר וּבְכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכָל שַׁעְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאָזִיל וְאָתֵי בְכַמָּה גִלְגּוּלִין, הַאי אִיהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּלְמָאן דְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ לָא קַיְימָא לֵיהּ אֶלָּא שַׁעְתָּא אָחֳרָא דְלַאו בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ, וְהַאי אִיהוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין ° כָּל מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דוֹחֲקָתוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא ר' פְּדָת צַדִּיק גָּמוּר הֲוָה, וְאַמַּאי לָא נָפַל בְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ דְּאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ בֶּן גִּילוֹ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּנָפִיל בְּמַזָּלֵיהּ דְּאִיהוּ בֶּן גִּילוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט), דְּאִיהִי שַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי וְשַׁעְתָּא דְחַיֵּי וּבָנֵי, וְאִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּלָא נָפִיל בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי דְאִיהִי בַת גִּילוֹ, אַף עַל גַּב דְּעָבִיד כַּמָּה זַכְוָון בְּעָלְמָא, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא בְמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא, דְּגִלְגּוּלָא גָרִים לֵיהּ כְּאִלּוּ בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא. וּמַה דְּאָמַר אִי בָּעִית דְּאַחֲרִיב לְעָלְמָא וְהָדַר אִבְרֵיהּ וְאֶפְשַׁר דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי, הָכִי שְׁמַעְנָא בְּוַדַּאי דְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דָא גוּפָא דְבַר נַשׁ דְּאִתְקְרֵי עוֹלָם קָטָן, וּבְגִין כַּךְ אִתְּמַר אִי בָּעִית דְּאַחֲרִיב לְעָלְמָא, וְאַיְיתֵי לֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא אָחֳרָא, וְאוּלַי דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי.
תרגום
וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הֵם, וְהֵם וָוִי"ן, הַנִּמְצָאִים מֵאוֹת א', וְזֶהוּ סוֹד הַוָּא"ו. וְהָא' שָׁם - וָא"ו עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן הָעוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה נֶאֱמַר 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה', שֶׁהִיא יוּ"ד שֶׁעַל רֹאשׁ הָא'. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בְּמַחֲשָׁבָה עוֹלֶה. וְכָל מַזָּל מְמֻנֶּה עַל שָׁעָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, שֶׁהֵם וָוִי"ן, הֵם הַמְּמֻנִּים עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהֵם הֵ"א הֵ"א. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹמֶדֶת לוֹ הַשָּׁעָה, שֶׁהוּא גִּלְגּוּל שֶׁל כֻּלָּם, זוֹ יוּ"ד שֶׁהִיא גַּלְגַּל, וְעִם וָא"ו נַעֲשֶׂה גִּלְגּוּל. הַגַּלְגַּל מְקוֹמוֹ בְּשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וְסוֹד הַדָּבָר (בראשית מו, כו-כז) 'כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ' - לְהִתְעוֹרְרוּת עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְהִתְעוֹרְרוּת הַצַּדִּיק וָשֵׁשׁ. וְהַכֹּל רָמוּז בַּצַּדִּיק, שֶׁבּוֹ הַגִּלְגּוּל, יְסוֹד. שָׁם יוּ"ד, שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בּוֹ וְנָח בּוֹ מִכָּל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׳ (שם ב, ב), וְאוֹת וָא"ו שֶׁל הַגִּלְגּוּל עוֹלָה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא: בַּצַּדִּיק הֵם שֵׁשׁ, וּבְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא עוֹלֶה לְשִׁשִּׁים, וּבְכֶתֶר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא א' עוֹלֶה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא. שֶׁהַגִּלְגּוּל בַּיְּסוֹד, וְשָׁם יוּ"ד הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת בּוֹ וְשׁוֹרָה עָלָיו וְנָחָה בּוֹ מֵאוֹתוֹ טֹרַח שֶׁל גִּלְגּוּלָיו שֶׁטָּרַח בְּשֵׁשֶׁת יָמִים, הָעוֹלִים לְשֵׁשׁ בְּאוֹת וָא"ו, וּלְשִׁשִּׁים בְּיוֹ"ד - שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, וּלְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים בְּאֶלֶף, וּלְשִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן. וְזֶהוּ 'דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת'. וּבְכָל זְמַן שֶׁבָּא וְהוֹלֵךְ - הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ' ׳וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת׳ ', שֶׁבַּת זוּגוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל גִּלְגּוּל וּבְכָל שָׁעָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ וּבָא בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים - זֶהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וּלְמִי שֶׁשְּׁעָתוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת לוֹ, אֶלָּא שָׁעָה אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ בַּת זוּגוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ - זֶהוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: כָּל מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחֶקֶת אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי רַבִּי פְּדָת צַדִּיק גָּמוּר הָיָה, וְלָמָּה לֹא נָפַל בְּשָׁעָתוֹ שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ בֶּן גִּילוֹ? אָמַר לוֹ: בְּנִי, יֵשׁ גִּלְגּוּל הַמְחַיֵּב אוֹתוֹ שֶׁיִּפֹּל בְּמַזָּלוֹ שֶׁהוּא בֶּן גִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם׳ (דברים ח, ט), שֶׁהִיא שְׁעַת מָזוֹן וּשְׁעַת חַיִּים וּבָנִים. וְיֵשׁ גִּלְגּוּל הַמְחַיֵּב אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן שֶׁהִיא בַּת גִּילוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה כַּמָּה זְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: בָּנִים חַיִּים וּמָזוֹן אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת אֶלָּא בְּמַזָּל תְּלוּיָה הַדָּבָר, שֶׁהַגִּלְגּוּל גּוֹרֵם לוֹ כְּאִלּוּ בְּמַזָּל תְּלוּיָה הַדָּבָר. וּמַה שֶּׁאָמַר: אִם רוֹצֶה אֲנִי לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְשׁוּב לִבְרֹאתוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן - כָּךְ שָׁמַעְנוּ בְּוַדַּאי שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, זֶהוּ גּוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם הַנִּקְרָא עוֹלָם קָטָן, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר: אִם רוֹצֶה אֲנִי לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וּלְהָבִיאוֹ בְּגִלְגּוּל אַחֵר, וְאוּלַי תִּפֹּל בִּשְׁעַת מָזוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קג:] ° ותריסר מזלות אינון, ואינון ו״ו, דאשתכחו מאת א', ודא רזא דוא״ו, וא' תמן ו' עלאה, דאיהו מזלא עלאה דסליק במחשבה, וכד סליק במחשבה אתמר ישראל עלה במחשבה, דאיהי י' דעל רישא דא', ובגין דא לית מזל (דף קג ע״ב) לישראל, דהא במחשבה סליק, וכל מזלא איהו ממנא על שעתא, ותרין עשר מזלות, דאינון ו"ו, די ממנן על תריסר שעתי, ° דאינון ה״א ה״א, זכאה איהו מאן דקיימא ליה שעתא, דאיהו גלגול דכלהו, דא י' דאיהו גלגל, ועם ו' אתעביד גלגול, גלגל איהו אתריה בשתין ושית, ורזא דמלה (בראשית מו כו, כז עיי"ש) כל הנפש הבאה לבית יעקב מצרימה ששים ושש, לאתערותא דעמודא דאמצעיתא ששים, לאתערותא דצדיק ושש, וכלא אתרמיז בצדיק ° דבי' גלגול, יסוד תמן יו״ד, דאתגלגל ביה ונח ביה מכל גלגולין דאתגלגל, ובגין דא (שם ב, ב) ויכל אלהי״ם ׳ביום השביעי מלאכתו אשר עשה׳, ° ואות ו' דגלגול סליק לשתין רבוא, דבצדיק אינון שית, ובעמודא דאמצעיתא סליק לשתין, ובכתר עלאה דאיהו א סליק לשתין רבוא, דגלגול איהו ביסוד, ותמן י' דמתגלגל ביה ושריא עליה ונח ביה מההוא טרחא דגלגלוי דטרח בשית יומי, דסלקין לשית באת ו', ולשתין בי' שית זמנין עשר, ולשית אלפין באלף, ולשתין רבוא בכתר עלאה, ודא איהו ׳דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת׳. ° ובכל זמנא דאתי ואזיל שעתא קיימא ליה, הדא הוא דכתיב ׳והארץ לעולם עומדת׳, [ בדפוס אמסטרדם ומנטובה הוא נכתב בצידו בספרים אחרים ] דלהאי בת זוגיה קיימא ליה בכל אתר ובכל גלגולא ובכל שעתא, אף על גב דאזיל ואתי בכמה גלגולין, האי איהו צדיק וטוב לו, ולמאן דשעתא דיליה לא קיימא ליה אלא שעתא אחרא דלאו בת זוגיה קיימא ליה, והאי איהו צדיק ורע לו, כמה דאוקמוה מארי מתניתין ° כל מי שדוחק את השעה השעה דוחקתו. אמר ליה רבי אלעזר, והא ר' פדת צדיק גמור הוה, ואמאי לא נפל בשעתא דיליה דאיהי בת זוגיה בן גילו, אמר ליה ברי אית גלגולא דמחייב ליה דנפיל במזליה דאיהו בן גילו, דאתמר ביה ׳ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט), דאיהי שעתא דמזוני ושעתא דחיי ובני, ואית גלגולא דמחייב ליה דלא נפיל בשעתא דמזוני דאיהי בת גילו, אף על גב דעביד כמה זכוון בעלמא, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא, דגלגולא גרים ליה כאלו במזלא תליא מלתא. ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא והדר אבריה ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני, הכי שמענא בודאי דכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, דא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן, ובגין כך אתמר אי בעית דאחריב לעלמא, ואייתי ליה בגלגולא אחרא, ואולי דנפלת בשעתא דמזוני.
התרגום: ושנים עשר מזלות הם, והם ווי"ן, הנמצאים מאות א', וזהו סוד הוא"ו. והא' שם - וא"ו עליונה, שהיא המזל העליון העולה במחשבה, וכשעולה במחשבה נאמר 'ישראל עלה במחשבה', שהיא יו"ד שעל ראש הא'. ומשום כך אין מזל לישראל, שהרי במחשבה עולה. וכל מזל ממנה על שעה, ושנים עשר מזלות, שהם ווי"ן, הם הממנים על שתים עשרה שעות, שהם ה"א ה"א. אשרי מי שעומדת לו השעה, שהוא גלגול של כלם, זו יו"ד שהיא גלגל, ועם וא"ו נעשה גלגול. הגלגל מקומו בששים ושש, וסוד הדבר (בראשית מו, כו-כז) 'כל הנפש הבאה לבית יעקב מצרימה ששים ושש' - להתעוררות עמודא דאמצעיתא ששים, להתעוררות הצדיק ושש. והכל רמוז בצדיק, שבו הגלגול, יסוד. שם יו"ד, שמתגלגל בו ונח בו מכל הגלגולים שמתגלגל. ומשום כך ׳ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה׳ (שם ב, ב), ואות וא"ו של הגלגול עולה לששים רבוא: בצדיק הם שש, ובעמודא דאמצעיתא עולה לששים, ובכתר עליון שהוא א' עולה לששים רבוא. שהגלגול ביסוד, ושם יו"ד המתגלגלת בו ושורה עליו ונחה בו מאותו טרח של גלגוליו שטרח בששת ימים, העולים לשש באות וא"ו, ולששים ביו"ד - שש פעמים עשר, ולששת אלפים באלף, ולששים רבוא בכתר עליון. וזהו 'דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת'. ובכל זמן שבא והולך - השעה עומדת לו, הדא הוא דכתיב ' ׳והארץ לעולם עמדת׳ ', שבת זוגו עומדת לו בכל מקום ובכל גלגול ובכל שעה, אף על פי שהולך ובא בכמה גלגולים - זהו צדיק וטוב לו. ולמי ששעתו אינה עומדת לו, אלא שעה אחרת שאינה בת זוגו עומדת לו - זהו צדיק ורע לו, כמו שבארו בעלי המשנה: כל מי שדוחק את השעה, השעה דוחקת אותו. אמר לו רבי אלעזר: והרי רבי פדת צדיק גמור היה, ולמה לא נפל בשעתו שהיא בת זוגו בן גילו? אמר לו: בני, יש גלגול המחיב אותו שיפל במזלו שהוא בן גילו, שנאמר בו ׳ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם׳ (דברים ח, ט), שהיא שעת מזון ושעת חיים ובנים. ויש גלגול המחיב אותו שלא יפל בשעת מזון שהיא בת גילו, אף על פי שעשה כמה זכיות בעולם, ומשום כך בארו בעלי המשנה: בנים חיים ומזון אינם תלויים בזכות אלא במזל תלויה הדבר, שהגלגול גורם לו כאלו במזל תלויה הדבר. ומה שאמר: אם רוצה אני להחריב את העולם ושוב לבראתו, ואפשר שתפל בשעת מזון - כך שמענו בודאי שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, זהו גופו של האדם הנקרא עולם קטן, ומשום כך נאמר: אם רוצה אני להחריב את העולם ולהביאו בגלגול אחר, ואולי תפל בשעת מזון.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כמה דאוקמוה מארי מתניתין כו'. עיין בזוהר פ’ בראשית ל"ה ב' ר' יהודה שאיל כו' וזה שאומר ודא גרים כו'. שהוא היה כולל הוי"ה כמו שאומר לעיל בתיקון ס ”ה, ונדבק ברע דעץ הדעת טוב ורע, ערלה כנ"ל, וא' הוא יחודא שהוא מייחד כל השם דהוי"ה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים