ממלכת הזוהר › פסוקים › קהלת › קהלת ג ב

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור - מה אומר הזוהר על קהלת ג ב

הפסוק "עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע" (קהלת ג ב) מובא בזוהר ב-2 מקומות. בין הנושאים: ארבע גלויות השכינה - על שהכניסו ערוה בין ארבע האותיות; שנים עשר מזלות מאות א' - וישראל העולה במחשבה למעלה מהם.

הפסוק

עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת וְעֵ֣ת לָמ֑וּת עֵ֣ת לָטַ֔עַת וְעֵ֖ת לַעֲק֥וֹר נָטֽוּעַ׃

בלי ניקוד: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. ארבע גלויות השכינה - על שהכניסו ערוה בין ארבע האותיות
    תיקוני זוהר · מאמר 51 (תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק) · פיסקה 4 · דף צג ע"א
    והכי י״ה בימינא אינון באחוה, ולית יחודא אלא על ידי דצדיק, ובגין דא בהאי אתר ׳לא תקרבו לגלות ערוה׳ , ° והכי בשוקא ימינא ושמאלא תמן אלהים אחרים, ולא צריך לקרבא תמן אתוון,…
  2. שנים עשר מזלות מאות א' - וישראל העולה במחשבה למעלה מהם
    תיקוני זוהר · מאמר 65 (תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו) · פיסקה 8 · דף קג ע"ב
    [קג:] ° ותריסר מזלות אינון, ואינון ו״ו, דאשתכחו מאת א', ודא רזא דוא״ו, וא' תמן ו' עלאה, דאיהו מזלא עלאה דסליק במחשבה, וכד סליק במחשבה אתמר ישראל עלה במחשבה, דאיהי י'…