ארבע גלויות השכינה - על שהכניסו ערוה בין ארבע האותיות
תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 4 · דף צג ע"א
לשון הזוהר
וְהָכִי י״ה בִּימִינָא אִינוּן בְּאַחֲוָה, וְלֵית יִחוּדָא אֶלָּא עַל יְדֵי דְצַדִּיק, וּבְגִין דָּא בְּהַאי אֲתַר ׳לָא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה׳ (שם יח, ו), ° וְהָכִי בְּשׁוֹקָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תַּמָּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלָא צָרִיךְ לְקָרְבָא תַּמָּן אַתְוָון, בְּזִמְנָא דֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים תַּמָּן דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יהו''ה אֵשׁ זָרָה׳ (שם י, א). וְכָל אִינוּן עֶרְיָין אִינוּן סמא״ל וְנָחָשׁ, דְּתָבְעִין לְמֶעֱבַד דִּינִין וּמְגַלִּין לוֹן קֳדָם יהו״ה, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאוּ עֲרָיוֹת, ° וְדָא אִיהוּ רָזָא וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל (משלי כה, ט), דְּדָא גְרִים גָּלוּת וְאִתְגְּלֵי בֵּין עַמְמַיָּא, מָאן דְּגָלֵי עֶרְיָתֵיהּ תַּמָּן הָכִי אִיהוּ אִתְגְּלֵי בֵּין עֶרְיָין דְּאִינוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וּמָאן דִּמְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ הָכִי אִיהוּ אִתְכַּסֵּי בֵּינַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא ׳וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו׳, דָּא שְׁכִינְתָּא דְגָלַת בֵּין עַמְמַיָּא בְּגִין חוֹבָא דָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וּבְפִשְׁעִיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א). ° וְאַרְבַּע זִמְנִין גָּלַת שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, בְּגִין דְּאַעִילוּ עֶרְוָה בֵּין אַרְבַּע אַתְוָון, וְאַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר כָּל אִלֵּין עֶרְיָין בִּסְפִירָן וּבִשְׁמָא דְיהוָֹ״ה, לַאו בְּאַתְרֵיהּ דִּלְעִילָא, אֶלָּא כַּד שְׁכִינְתָּא גָלַת, כָּל סְפִירָן נָחֲתוּ עִמָּהּ, וְלֵית פִּרוּדָא בָהּ וּבֵין עֲשַׂר סְפִירָן, וְכַד נָחְתוּ אִתְלַבְּשׁוּ ° בְשִׁית יוֹמִין דְחוֹל שִׁית עַנְפִין, חֶסֶד בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, גְּבוּרָה בְּיוֹמָא תִנְיָינָא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, תְּלַת סְפִירָן תִּנְיָינִין בִּתְלַת יוֹמִין אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן רְבִיעָאָה חֲמִשָּׁאָה וּשְׁתִיתָאָה. וַעֲשַׂר אֲמִירָן דָּא י' אַבָּא, חָמֵשׁ אוֹר דָּא ה' אִימָּא, שִׁית זִמְנִין טוֹב ו' דְּאִית בְּשִׁית יוֹמֵי דְחוֹל, ה' דְּהַשִּׁשִּׁי ה' דְיהו״ה, ° רֹא״שׁ דִּבְּרֵאשִׁי״ת דָּא כֶתֶר רֵישָׁא דְכָל רֵישִׁין.
תרגום
וְכֵן י"ה בְּיָמִין הֵם בְּאַחְוָה, וְאֵין יִחוּד אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּמָקוֹם זֶה 'לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה' (שם יח, ו), וְכֵן בְּשׁוֹק יָמִין וּשְׂמֹאל שָׁם 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים', וְאֵין צָרִיךְ לְקָרֵב שָׁם אוֹתִיּוֹת, בִּזְמַן שֶׁ'אֱלֹהִים אֲחֵרִים' שָׁם שֶׁהֵם מִצַּד עֲבוֹדָה זָרָה, וְסוֹד הַדָּבָר 'וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה' (שם י, א). וְכָל אוֹתָן עֲרָיוֹת הֵן סַמָּאֵל וְנָחָשׁ, הַתּוֹבְעִים לַעֲשׂוֹת דִּינִים וּמְגַלִּים אוֹתָם לִפְנֵי ה', וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ עֲרָיוֹת, וְזֶהוּ סוֹד 'סוֹד אַחֵר אַל תְּגַל' (משלי כה, ט), שֶׁזֶּה גָּרַם גָּלוּת וְנִגְלָה בֵּין הָעַמִּים. מִי שֶׁמְּגַלֶּה עֶרְוָתוֹ שָׁם, כָּךְ הוּא נִגְלֶה בֵּין הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵם 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים', וּמִי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶן כָּךְ הוּא מִתְכַּסֶּה בֵּינֵיהֶן, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו' - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁגָּלְתָה בֵּין הָעַמִּים בִּגְלַל חֵטְא זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ, א) 'וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם'. וְאַרְבַּע פְּעָמִים גָּלְתָה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁהִכְנִיסוּ עֶרְוָה בֵּין אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמְרוּ כָּל הָעֲרָיוֹת הָאֵלֶּה בַּסְּפִירוֹת וּבְשֵׁם ה', לֹא בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, אֶלָּא כְּשֶׁהַשְּׁכִינָה גָּלְתָה, כָּל הַסְּפִירוֹת יָרְדוּ עִמָּהּ, וְאֵין פֵּרוּד בֵּינָהּ וּבֵין עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וּכְשֶׁיָּרְדוּ נִתְלַבְּשׁוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל - שֵׁשֶׁת הָעֲנָפִים: חֶסֶד בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, גְּבוּרָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת שְׁנִיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם הָרְבִיעִי הַחֲמִישִׁי וְהַשִּׁשִּׁי. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת - זֶה י' אַבָּא, חָמֵשׁ פְּעָמִים 'אוֹר' - זֶה ה' אִמָּא, שֵׁשׁ פְּעָמִים 'טוֹב' - ו' שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, ה' שֶׁל הַשִּׁשִּׁי - ה' שֶׁל יהו"ה, רֹאשׁ שֶׁל 'בְּרֵאשִׁית' - זֶה כֶּתֶר, רֹאשׁ כָּל הָרָאשִׁים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והכי י״ה בימינא אינון באחוה, ולית יחודא אלא על ידי דצדיק, ובגין דא בהאי אתר ׳לא תקרבו לגלות ערוה׳ (שם יח, ו), ° והכי בשוקא ימינא ושמאלא תמן אלהים אחרים, ולא צריך לקרבא תמן אתוון, בזמנא דאלהים אחרים תמן דאינון מסטרא דעבודה זרה, ורזא דמלה ׳ויקריבו לפני יהו'ה אש זרה׳ (שם י, א). וכל אינון עריין אינון סמא״ל ונחש, דתבעין למעבד דינין ומגלין לון קדם יהו״ה, ובגין דא אתקריאו עריות, ° ודא איהו רזא וסוד אחר אל תגל (משלי כה, ט), דדא גרים גלות ואתגלי בין עממיא, מאן דגלי עריתיה תמן הכי איהו אתגלי בין עריין דאינון אלהים אחרים, ומאן דמכסי עלייהו הכי איהו אתכסי בינייהו, ובגין דא ׳ולא יגלה כנף אביו׳, דא שכינתא דגלת בין עממיא בגין חובא דא, כמה דאת אמר ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ (ישעיה נ, א). ° וארבע זמנין גלת שכינתא בגלותא, בגין דאעילו ערוה בין ארבע אתוון, ואף על גב דאתמר כל אלין עריין בספירן ובשמא דיהו״ה, לאו באתריה דלעילא, אלא כד שכינתא גלת, כל ספירן נחתו עמה, ולית פרודא בה ובין עשר ספירן, וכד נחתו אתלבשו ° בשית יומין דחול שית ענפין, חסד ביומא קדמאה, גבורה ביומא תניינא, עמודא דאמצעיתא ביומא תליתאה, תלת ספירן תניינין בתלת יומין אחרנין, דאינון רביעאה חמשאה ושתיתאה. ועשר אמירן דא י' אבא, חמש אור דא ה' אימא, שית זמנין טוב ו' דאית בשית יומי דחול, ה' דהששי ה' דיהו״ה, ° רא״ש דבראשי״ת דא כתר רישא דכל רישין.
התרגום: וכן י"ה בימין הם באחוה, ואין יחוד אלא על ידי הצדיק, ומשום כך במקום זה 'לא תקרבו לגלות ערוה' (שם יח, ו), וכן בשוק ימין ושמאל שם 'אלהים אחרים', ואין צריך לקרב שם אותיות, בזמן ש'אלהים אחרים' שם שהם מצד עבודה זרה, וסוד הדבר 'ויקריבו לפני ה' אש זרה' (שם י, א). וכל אותן עריות הן סמאל ונחש, התובעים לעשות דינים ומגלים אותם לפני ה', ומשום כך נקראו עריות, וזהו סוד 'סוד אחר אל תגל' (משלי כה, ט), שזה גרם גלות ונגלה בין העמים. מי שמגלה ערותו שם, כך הוא נגלה בין העריות שהם 'אלהים אחרים', ומי שמכסה עליהן כך הוא מתכסה ביניהן, ומשום כך 'ולא יגלה כנף אביו' - זו השכינה שגלתה בין העמים בגלל חטא זה, כמו שנאמר (ישעיה נ, א) 'ובפשעיכם שלחה אמכם'. וארבע פעמים גלתה השכינה בגלות, משום שהכניסו ערוה בין ארבע אותיות, ואף על פי שנאמרו כל העריות האלה בספירות ובשם ה', לא במקומו שלמעלה, אלא כשהשכינה גלתה, כל הספירות ירדו עמה, ואין פרוד בינה ובין עשר הספירות, וכשירדו נתלבשו בששת ימי החל - ששת הענפים: חסד ביום הראשון, גבורה ביום השני, עמודא דאמצעיתא ביום השלישי, שלש ספירות שניות בשלשה ימים אחרים, שהם הרביעי החמישי והששי. ועשרה מאמרות - זה י' אבא, חמש פעמים 'אור' - זה ה' אמא, שש פעמים 'טוב' - ו' שבששת ימי החל, ה' של הששי - ה' של יהו"ה, ראש של 'בראשית' - זה כתר, ראש כל הראשים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: והכי בשוקא כו'. דבין ידים צריך נטירה מטחול, ובשוקא מפני כבד ומרה וע' ערקין, אלקים, ואעפ"כ כולן נכללין בעריות, דאיהי ערוה דכלא, נוק' דיליה וכמו שמפרש והולך וכל אינון עריין כו':
אור יקר: בשית יומין דחול, הם ממש שש אורות עליונים נמשכים משש קצוות עליונים, ששת סדרי משנה נקבים, ושית יומין דכורין, והיינו סוד אור ה׳ אלהים מתלבש בו כדפי׳.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים