ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 51: תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק › פיסקה 5 (צג ע"ב)

זיווג תלמידי חכמים מלילי שבת לשבת - והבן הנעשה בימי החול

תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 5 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

[צג:] וְאַמַּאי אִית פִּרוּדָא, ° בְגִין דְּלֵית צַדִּיק אוֹת בְּרִית תַּמָּן, וְרָזָא דְמִלָּה אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית תַּמָּן, וּבְשַׁבָּת דְּאִיהוּ יוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּמָּן קְרִיבוּ וְיִחוּדָא דִשְׁמָא דְיהו״ה וְכָל סְפִירָן, וּבְגִין דָּא תַלְמִידֵי חֲכָמִים זִוּוּגַיְיהוּ מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, הַאי עֶרְיָין אִינוּן וַדַּאי לְתַתָּא, אֲבָל לְעִילָא אִתְּמַר ׳לֹא יְגוּרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה), וְצַדִּיק דְּקָרִיב לְאִתְּתֵיהּ בְּיוֹמִין דְּחוֹלָא, הַהוּא בֵּן דְּעָבִיד ° עֲלֵיהּ אִתְּמַר צַדִּיק וְרַע לוֹ, דְּגָרִים דְּאִתְעֲבִיד קֹדֶשׁ חוֹל דְּאִיהוּ יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ רָזָא דְצַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע (דף צג ע״ב) וְטוֹב לוֹ, אֲבָל לְעִילָא לֵית עֶרְוָה וְקִצּוּץ וּפִרוּד וּפִרוּץ, וּבְגִין דָּא לְעִילָא אִית יִחוּדָא בְּאָח וְאָחוֹת, וּבְבֵן וּבְבַת, בְּאֵם עִם בֵּן, אִם כֵּן (לֵית לָךְ לִידְמֶה לְיוֹצְרָךְ) ° דְּאַנְתְּ הֲוִית גְּרִים דְּלָא תְהֵא בְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ לְעִילָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אלהיכ״ם׳ (ישעיה נט, ב).

תרגום

וְלָמָּה יֵשׁ פֵּרוּד? מִשּׁוּם שֶׁאֵין שָׁם אוֹת בְּרִית שֶׁל צַדִּיק, וְסוֹד הַדָּבָר 'אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ' שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית שָׁם, וּבְשַׁבָּת שֶׁהוּא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁם קִרְבָה וְיִחוּד שֵׁם ה' וְכָל הַסְּפִירוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זִוּוּגָם מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. עֲרָיוֹת אֵלֶּה הֵן וַדַּאי לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה נֶאֱמַר ' ׳לֹא יְגֻרְךָ רָע׳ (תהלים ה, ה) '. וְצַדִּיק שֶׁמִּתְקָרֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּימֵי הַחֹל, אוֹתוֹ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה - עָלָיו נֶאֱמַר 'צַדִּיק וְרַע לוֹ', שֶׁגָּרַם שֶׁנַּעֲשָׂה קֹדֶשׁ חֹל, שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבְאוֹתוֹ זְמַן זֶהוּ סוֹד 'צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'. אֲבָל לְמַעְלָה אֵין עֶרְוָה וְקִצּוּץ וּפֵרוּד וּפֶרֶץ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לְמַעְלָה יֵשׁ יִחוּד בְּאָח וְאָחוֹת, וּבְבֵן וּבְבַת, בְּאֵם עִם בֵּן. אִם כֵּן - אֵין לְךָ לְהִדַּמּוֹת לְיוֹצֶרְךָ, שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ שֶׁלֹּא תִהְיֶה בִּדְיוֹקְנוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם׳ (ישעיה נט, ב) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [צג:] ואמאי אית פרודא, ° בגין דלית צדיק אות ברית תמן, ורזא דמלה אין אדם צדיק בארץ דאיהו אות ברית תמן, ובשבת דאיהו יומא שביעאה תמן קריבו ויחודא דשמא דיהו״ה וכל ספירן, ובגין דא תלמידי חכמים זווגייהו מלילי שבת ללילי שבת, האי עריין אינון ודאי לתתא, אבל לעילא אתמר ׳לא יגורך רע׳ (תהלים ה, ה), וצדיק דקריב לאתתיה ביומין דחולא, ההוא בן דעביד ° עליה אתמר צדיק ורע לו, דגרים דאתעביד קדש חול דאיהו יום השביעי, ובההוא זמנא איהו רזא דצדיק ורע לו רשע (דף צג ע״ב) וטוב לו, אבל לעילא לית ערוה וקצוץ ופרוד ופרוץ, ובגין דא לעילא אית יחודא באח ואחות, ובבן ובבת, באם עם בן, אם כן (לית לך לידמה ליוצרך) ° דאנת הוית גרים דלא תהא בדיוקנא דיליה לעילא, כמה דאת אמר ׳כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכ״ם׳ (ישעיה נט, ב).

התרגום: ולמה יש פרוד? משום שאין שם אות ברית של צדיק, וסוד הדבר 'אין אדם צדיק בארץ' שהוא אות ברית שם, ובשבת שהוא היום השביעי, שם קרבה ויחוד שם ה' וכל הספירות, ומשום כך תלמידי חכמים זווגם מלילי שבת ללילי שבת. עריות אלה הן ודאי למטה, אבל למעלה נאמר ' ׳לא יגרך רע׳ (תהלים ה, ה) '. וצדיק שמתקרב לאשתו בימי החל, אותו בן שעושה - עליו נאמר 'צדיק ורע לו', שגרם שנעשה קדש חל, שהוא יום השביעי, ובאותו זמן זהו סוד 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו'. אבל למעלה אין ערוה וקצוץ ופרוד ופרץ, ומשום כך למעלה יש יחוד באח ואחות, ובבן ובבת, באם עם בן. אם כן - אין לך להדמות ליוצרך, שאתה גרמת שלא תהיה בדיוקנו שלמעלה, כמו שנאמר ' ׳כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם׳ (ישעיה נט, ב) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: בגין דלית כו'. רוצה לומר אות ברית השביעי אבל צדיק עצמו נכלל בו' פעמים טוב וזה שאומר ובשבת כו' דהוא אות ברית ביני כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו