בריאת אדם בלא פרץ ופרוד - והטבעת שיעור היחוד למעלה
תיקוני זוהר · תיקון נו - סוד הטיפות והעריות, והיחוד שאינו אלא בצדיק · מאמר 51 · פיסקה 6 · דף צג ע"ב
לשון הזוהר
וְתָא חֲזִי בְּשַׁעְתָּא דְבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי אָדָם, הָכִי הֲוָה בָּעִי לְמֶעֱבַד לֵיהּ כְּגַוְונָא דְּדִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ, בְּלָא עֶרְוָה וּבְלָא פֶרֶץ וּפִירוּד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (בראשית א, כו), לְמֶהֱוִי כָּל סְפִירָן כְּלִילָן בֵּיהּ, בְּלָא פִרוּד וְקִצּוּץ, וּלְאִתְיַחֲדָא בֵּן עִם בַּת דְּאִינוּן אַחִים, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר אַחִים תְּאוֹמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְיִהְיוּ תוֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּיו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ׳ (שמות כו, כד), בְּאָן אֲתַר, אֶל הַטַּבַּעַת (שם), דָּא טַבַּעַת דְּאוֹת בְּרִית מִילָה, דְאִיהוּ שִׁיעוּר לְכָל עֶרְיָין לְתַתָּא, וְשִׁעוּר דְּיִחוּדָא לְעִילָא, וּלְעִילָא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְלָקַח גַּם מֵעִץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית ג, כב), אֲבָל לְתַתָּא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳, לָא תְעָרֵב בְּיִחוּדָא טוֹב עִם רָע, וְאִם לַאו ׳מוֹת תָּמוּת׳ (שם ב, יז), אִתְּמַר הָכָא ׳מוֹת תָּמוּת׳ ° וְאִתְּמַר בְּשַׁבָּת ׳מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת׳ (שמות לא, יד).
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, כָּךְ רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ כְּעֵין דְּיוֹקָנוֹ, בְּלֹא עֶרְוָה וּבְלֹא פֶּרֶץ וּפֵרוּד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ'׳ (בראשית א, כו), שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלוֹת בּוֹ בְּלֹא פֵּרוּד וְקִצּוּץ, וְשֶׁיִּתְיַחֵד בֵּן עִם בַּת שֶׁהֵם אַחִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'אַחִים תְּאוֹמִים', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ'׳ (שמות כו, כד). בְּאֵיזֶה מָקוֹם? 'אֶל הַטַּבַּעַת', זוֹ טַבַּעַת שֶׁל אוֹת בְּרִית מִילָה, שֶׁהִיא שִׁעוּר לְכָל הָעֲרָיוֹת לְמַטָּה, וְשִׁעוּר שֶׁל יִחוּד לְמַעְלָה. וּלְמַעְלָה נֶאֱמַר בּוֹ ׳'וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם'׳ (בראשית ג, כב), אֲבָל לְמַטָּה נֶאֱמַר בּוֹ ׳'וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ'׳ - לֹא תְעָרֵב בְּיִחוּד טוֹב עִם רָע, וְאִם לֹא - ׳'מוֹת תָּמוּת'׳ (שם ב, יז). נֶאֱמַר כָּאן ׳'מוֹת תָּמוּת'׳, וְנֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ׳'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת'׳ (שמות לא, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למברי אדם, הכי הוה בעי למעבד ליה כגוונא דדיוקנא דיליה, בלא ערוה ובלא פרץ ופירוד, כמה דאת אמר ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (בראשית א, כו), למהוי כל ספירן כלילן ביה, בלא פרוד וקצוץ, ולאתיחדא בן עם בת דאינון אחים, דעלייהו אתמר אחים תאומים, הדא הוא דכתיב ׳ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו׳ (שמות כו, כד), באן אתר, אל הטבעת (שם), דא טבעת דאות ברית מילה, דאיהו שיעור לכל עריין לתתא, ושעור דיחודא לעילא, ולעילא אתמר ביה ׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם׳ (בראשית ג, כב), אבל לתתא אתמר ביה ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳, לא תערב ביחודא טוב עם רע, ואם לאו ׳מות תמות׳ (שם ב, יז), אתמר הכא ׳מות תמות׳ ° ואתמר בשבת ׳מחלליה מות יומת׳ (שמות לא, יד).
התרגום: בא ראה, בשעה שרצה הקב"ה לברא את האדם, כך רצה לעשותו כעין דיוקנו, בלא ערוה ובלא פרץ ופרוד, כמו שנאמר ׳'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'׳ (בראשית א, כו), שיהיו כל הספירות כלולות בו בלא פרוד וקצוץ, ושיתיחד בן עם בת שהם אחים, שעליהם נאמר 'אחים תאומים', זהו שכתוב ׳'ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו'׳ (שמות כו, כד). באיזה מקום? 'אל הטבעת', זו טבעת של אות ברית מילה, שהיא שעור לכל העריות למטה, ושעור של יחוד למעלה. ולמעלה נאמר בו ׳'ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם'׳ (בראשית ג, כב), אבל למטה נאמר בו ׳'ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו'׳ - לא תערב ביחוד טוב עם רע, ואם לא - ׳'מות תמות'׳ (שם ב, יז). נאמר כאן ׳'מות תמות'׳, ונאמר בשבת ׳'מחלליה מות יומת'׳ (שמות לא, יד).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואתמר בשבת כו'. רוצה לומר דהוא אות ברית וכמו שאומר לעיל בתיקון ל ”ו מחלליה למאן כו' והאי נקודה איהי כו':