׳זה שמי וזה זכרי׳ - והשלמת היחוד בסכה יאהדונה"י
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 53 · דף קטז ע"א
לשון הזוהר
° אִתְחַזַּר ו״ה לִימִינָא דְאִינוּן זָכוֹר, וְדָא אִיהוּ זֶה שְּׁמִי וְזֶה זִכְרִי (שמות ג, טו) י״ה עִם שְׁמִ״י שְׁסָ״ה לִשְׂמָאלָא, ו״ה עִם זִכְרִ״י רְמַ״ח לִימִינָא, בַּפֶּסַח יְהוֹן ו״ה לִימִינָא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה י״ה לִשְׂמָאלָא, שָׁבוּעוֹת אֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מַלֵּא שְׁבוּעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת׳ (בראשית כט, כז), בֵּיהּ אִשְׁתַּלִּים יהו״ה, וְעִם כָּל דָּא לָא יְהֵא שָׁלֵם אֶלָּא בְּבַת זוּגֵיהּ דְּאִיהִי אדנ״י, וּבְאָן אֲתַר בְּסוּכָּה, דְאִיהוּ כ״ו ה״ס דְּאִיהִי יאהדונה״י, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (שם לג, יח) בְּיהוָֹ״ה, מִיָּד ׳וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת׳ דָּא סוּכָּה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת׳ (שם יז). בְּהַהוּא זִמְנָא, מַה דַּהֲוָה אֲנִי יְשֵׁנָה בְגָלוּתָא, דְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ דִילָהּ שְׁלִימוּ דִילָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא וְלִבִּי עִר, לְאִתְעֲרוּתָא דְפוּרְקָנָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא נַשִּׁיב רוּחָא דְקוּדְשָׁא בָהּ, דִּבְזִמְנָא דְרוּחָא דְקוּדְשָׁא לָא נַשִּׁיב רוּחַ סְעָרָה נַשִּׁיב, בְּאוּדְנָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וְיָכִיל לְמִטְעִי עָלְמָא
תרגום
חוֹזֵר וָ"ה לְיָמִין שֶׁהֵם 'זָכוֹר', וְזֶהוּ 'זֶה שְּׁמִי וְזֶה זִכְרִי' (שמות ג, טו): יָ"הּ עִם 'שְׁמִ"י' - שס"ה לַשְּׂמֹאל, וָ"ה עִם 'זִכְרִ"י' - רמ"ח לַיָּמִין. בַּפֶּסַח יִהְיוּ וָ"ה לְיָמִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָ"הּ לִשְׂמֹאל, בְּשָׁבוּעוֹת אָחוּז בִּשְׁנֵיהֶם, וְזֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת׳ (בראשית כט, כז), בּוֹ נִשְׁלָם יהו"ה, וְעִם כָּל זֶה לֹא יִהְיֶה שָׁלֵם אֶלָּא בְּבַת זוּגוֹ שֶׁהִיא אֲדֹנָי. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם? בְּסֻכָּה, שֶׁהוּא כ"ו ה"ס שֶׁהִיא יאהדונה"י, וְסוֹד הַדָּבָר ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (שם לג, יח) בְּיהוָֹ"ה, מִיָּד ׳וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת׳ - זוֹ סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָיִת׳ (שם יז). בְּאוֹתוֹ זְמַן, מַה שֶּׁהָיָה 'אֲנִי יְשֵׁנָה' בַּגָּלוּת - שֶׁהִסְתַּלְּקָה דְּפִיקָתָהּ, שְׁלֵמוּתָהּ - בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה 'וְלִבִּי עֵר', לְעוֹרְרוּת הַגְּאֻלָּה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹשֶׁבֶת בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. שֶׁבִּזְמַן שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת, רוּחַ סְעָרָה נוֹשֶׁבֶת, בָּאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַלֵּב, וְיָכוֹל לְהַטְעוֹת אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° אתחזר ו״ה לימינא דאינון זכור, ודא איהו זה שמי וזה זכרי (שמות ג, טו) י״ה עם שמ״י שס״ה לשמאלא, ו״ה עם זכר״י רמ״ח לימינא, בפסח יהון ו״ה לימינא, בראש השנה י״ה לשמאלא, שבועות אחיד בתרוייהו ודא עמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב ׳מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת׳ (בראשית כט, כז), ביה אשתלים יהו״ה, ועם כל דא לא יהא שלם אלא בבת זוגיה דאיהי אדנ״י, ובאן אתר בסוכה, דאיהו כ״ו ה״ס דאיהי יאהדונה״י, ורזא דמלה ׳ויבא יעקב שלם׳ (שם לג, יח) ביהו״ה, מיד ׳ויבן לו בית׳ דא סוכה, כמה דאת אמר ׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית׳ (שם יז). בההוא זמנא, מה דהוה אני ישנה בגלותא, דאסתלק דפיקו דילה שלימו דילה, בההוא זמנא אתמר בשכינתא ולבי ער, לאתערותא דפורקנא, ובההוא זמנא נשיב רוחא דקודשא בה, דבזמנא דרוחא דקודשא לא נשיב רוח סערה נשיב, באודנא שמאלא דלבא, ויכיל למטעי עלמא
התרגום: חוזר ו"ה לימין שהם 'זכור', וזהו 'זה שמי וזה זכרי' (שמות ג, טו): י"ה עם 'שמ"י' - שס"ה לשמאל, ו"ה עם 'זכר"י' - רמ"ח לימין. בפסח יהיו ו"ה לימין, בראש השנה י"ה לשמאל, בשבועות אחוז בשניהם, וזה עמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב ׳מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת׳ (בראשית כט, כז), בו נשלם יהו"ה, ועם כל זה לא יהיה שלם אלא בבת זוגו שהיא אדני. ובאיזה מקום? בסכה, שהוא כ"ו ה"ס שהיא יאהדונה"י, וסוד הדבר ׳ויבא יעקב שלם׳ (שם לג, יח) ביהו"ה, מיד ׳ויבן לו בית׳ - זו סכה, כמו שנאמר ׳ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית׳ (שם יז). באותו זמן, מה שהיה 'אני ישנה' בגלות - שהסתלקה דפיקתה, שלמותה - באותו זמן נאמר בשכינה 'ולבי ער', לעוררות הגאלה, ובאותו זמן נושבת בה רוח הקדש. שבזמן שרוח הקדש אינה נושבת, רוח סערה נושבת, באזן השמאלית של הלב, ויכול להטעות את העולם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: הה"ד רוח כו'. הוא לראיה להנ"ל דדפיקו דילה מארבע רוחין, דד' רוחין כאן והוא רוחא דיתער לגבה, רוחו של משיח כמו שאומר לעיל ע"ו ב' :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: