מרכבת המלכות מארבע רוחות - וסמיכת ההי"ן בימין לגאלה
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 52 · דף קטז ע"א
לשון הזוהר
מַלְכוּת מֶרְכָּבָה דִילָהּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע רוּחִין, וְדָא אִיהוּ רָזָא דוּ פַרְצוּפִין, דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְפִיקִין, דְּאִינוּן ה' דְנָפִיק מִלִּבָּא, דְאִיהוּ הֲבַל ה' ל״ב, ד' אַרְבַּע מַחֲנוֹת, ד' חַיּוֹת לַכִּסֵּא, ו' שִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, דְּמִתַּמָּן כָּל נִשְׁמָתִין בְּאֹרַח אֲצִילוּת, וְלַאו אִיהוּ הַאי כָּרְסַיָּיא בְּאֹרַח בְּרִיאָה, אֶלָּא בְאֹרַח אֲצִילוּת, דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי ׳כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן׳ (ירמיה יז, יב) דְּאִיהִי מַלְכוּת. ° וּבְהוֹן ה"ה, ו' אִתְלַבַּשׁ בְּשִׁית סְפִירָן, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, י' אִתְלַבַּשׁ בְּחָכְמָה וְסָלִיק לַעֲשָׂרָה, דְאִינוּן עֶשֶׂר גַּלְגַּלִּים דְּכָרְסַיָּיא, א לְעִילָא ׳דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳, וְדָא אַוִּיר קַדְמוֹן, ° ה' זְעִירָא אִיהִי לִימִינָא, וְחָכְמָה לִימִינָא ° נָטִיר לָהּ, וּבְהַאי אֲתַר ׳יהו''ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (משלי ג, יט), ה' לִשְׂמָאלָא ° אֵשׁ עַל לִבָּא, ו' רוּחָא דְנָשִׁיב לְגַבָּהּ, וּבָעִי רַחֲמֵי מִינָהּ דְּלָא אוֹקִידַת עָלְמָא, בְּגִין דְּגָרְמֵי לָהּ דְּאִתְרַחֲקָא מִבַּעְלָהּ, וּמַאֲרִיךְ רוּגְזָהָא. וּלְזִמְנִין דְּיֵיתֵי פּוּרְקָנָא, אִתְּמַר לְגַבֵּי ו' דְּאִיהוּ דַרְגָּא דְמֹשֶׁה, ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיה סג, יב), לְסַמְכָא ה' דִּילֵיהּ בִּימִינָא, וְדָא אִיהוּ ׳חַי יהו''ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳, בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, י' אָזִיל לִשְׂמָאלָא וְזַקִּיף לְה' דִּילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, ° וְרָזָא דְמִלָּה, יַעֲקֹב בְּהַאי אֲתַר שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, וּלְחַכִּימָא בִרְמִיזָא.
תרגום
מַלְכוּת - מֶרְכָּבָתָהּ כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, וְזֶהוּ סוֹד דּוּ־פַּרְצוּפִים, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה דְּפִיקִים, שֶׁהֵם הֵ"א הַיּוֹצֵאת מֵהַלֵּב, שֶׁהוּא הֶבֶל, הֵ"א ל"ב. דָּלֶ"ת - אַרְבַּע מַחֲנוֹת, אַרְבַּע חַיּוֹת לַכִּסֵּא. וָא"ו - שֵׁשׁ דְּרָגוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנְּשָׁמוֹת בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, וְאֵין כִּסֵּא זֶה בְּדֶרֶךְ בְּרִיאָה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא ׳כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן׳ (ירמיה יז, יב), שֶׁהִיא מַלְכוּת. וּבָהֶם ה"ה: וָא"ו מִתְלַבֵּשׁ בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. יוֹ"ד מִתְלַבֵּשׁ בְּחָכְמָה וְעוֹלֶה לַעֲשָׂרָה, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה גַּלְגַּלֵּי הַכִּסֵּא. אָלֶ"ף לְמַעְלָה - ׳דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳, וְזֶה אֲוִיר קַדְמוֹן. הֵ"א זְעִירָה הִיא לְיָמִין, וְהַחָכְמָה לְיָמִין שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ, וּבְמָקוֹם זֶה ׳יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (משלי ג, יט). הֵ"א לִשְׂמֹאל - אֵשׁ עַל הַלֵּב, וָא"ו - רוּחַ הַנּוֹשֵׁב אֵלֶיהָ, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנָּה שֶׁלֹּא תִּשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁגּוֹרְמִים לָהּ שֶׁתִּתְרַחֵק מִבַּעְלָהּ, וּמַאֲרִיךְ אֶת כַּעֲסָהּ. וּלְעִתִּים שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, נֶאֱמַר לְגַבֵּי וָא"ו שֶׁהוּא דַּרְגַּת מֹשֶׁה, ׳מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה׳ (ישעיה סג, יב), לִסְמֹךְ אֶת הֵ"א שֶׁלּוֹ בַּיָּמִין, וְזֶהוּ ׳חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ - בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם. יוֹ"ד הוֹלֵךְ לַשְּׂמֹאל וְזוֹקֵף אֶת הֵ"א שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְסוֹד הַדָּבָר: יַעֲקֹב בְּמָקוֹם זֶה 'שִׂכֵּל אֶת יָדָיו', וְלַמֵּבִין בִּרְמִיזָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מלכות מרכבה דילה כלילא מארבע רוחין, ודא איהו רזא דו פרצופין, דאינון עשרה דפיקין, דאינון ה' דנפיק מלבא, דאיהו הבל ה' ל״ב, ד' ארבע מחנות, ד' חיות לכסא, ו' שית דרגין, דאינון שש מעלות לכסא, דמתמן כל נשמתין בארח אצילות, ולאו איהו האי כרסייא בארח בריאה, אלא בארח אצילות, דשכינתא עלאה איהי ׳כסא כבוד מרום מראשון׳ (ירמיה יז, יב) דאיהי מלכות. ° ובהון ה"ה, ו' אתלבש בשית ספירן, דאינון שש מעלות לכסא, י' אתלבש בחכמה וסליק לעשרה, דאינון עשר גלגלים דכרסייא, א לעילא ׳דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳, ודא אויר קדמון, ° ה' זעירא איהי לימינא, וחכמה לימינא ° נטיר לה, ובהאי אתר ׳יהו'ה בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט), ה' לשמאלא ° אש על לבא, ו' רוחא דנשיב לגבה, ובעי רחמי מינה דלא אוקידת עלמא, בגין דגרמי לה דאתרחקא מבעלה, ומאריך רוגזהא. ולזמנין דייתי פורקנא, אתמר לגבי ו' דאיהו דרגא דמשה, ׳מוליך לימין משה׳ (ישעיה סג, יב), לסמכא ה' דיליה בימינא, ודא איהו ׳חי יהו'ה שכבי עד הבקר׳, בקר דאברהם, י' אזיל לשמאלא וזקיף לה' דיליה, ודא איהו קרבן עולה ויורד, ° ורזא דמלה, יעקב בהאי אתר שכל את ידיו, ולחכימא ברמיזא.
התרגום: מלכות - מרכבתה כלולה מארבע רוחות, וזהו סוד דו פרצופים, שהם עשרה דפיקים, שהם ה"א היוצאת מהלב, שהוא הבל, ה"א ל"ב. דל"ת - ארבע מחנות, ארבע חיות לכסא. וא"ו - שש דרגות, שהן שש מעלות לכסא, שמשם כל הנשמות בדרך אצילות, ואין כסא זה בדרך בריאה אלא בדרך אצילות, שהשכינה העליונה היא ׳כסא כבוד מרום מראשון׳ (ירמיה יז, יב), שהיא מלכות. ובהם ה"ה: וא"ו מתלבש בשש ספירות, שהן שש מעלות לכסא. יו"ד מתלבש בחכמה ועולה לעשרה, שהם עשרה גלגלי הכסא. אל"ף למעלה - ׳דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳, וזה אויר קדמון. ה"א זעירה היא לימין, והחכמה לימין שומרת אותה, ובמקום זה ׳יהו"ה בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט). ה"א לשמאל - אש על הלב, וא"ו - רוח הנושב אליה, ומבקש רחמים ממנה שלא תשרף את העולם, משום שגורמים לה שתתרחק מבעלה, ומאריך את כעסה. ולעתים שתבוא הגאלה, נאמר לגבי וא"ו שהוא דרגת משה, ׳מוליך לימין משה׳ (ישעיה סג, יב), לסמך את ה"א שלו בימין, וזהו ׳חי יהו"ה שכבי עד הבקר׳ - בקר של אברהם. יו"ד הולך לשמאל וזוקף את ה"א שלו, וזהו קרבן עולה ויורד, וסוד הדבר: יעקב במקום זה 'שכל את ידיו', ולמבין ברמיזה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובהון ה"ה ו' אתלבש כו'. רוצה לומר, באלו ב' כסאות שהן כסא והדום רגליו הוא ה"ה, ו' אתלביש בשית דרגין, ויו"ד בעשר גלגלי הכסא, והוא כל שם הוי"ה דאתלבש בכסא, וכן אלף דכתר שהוא שורש כולם, כן הוא גם כן אדם על הכסא והוא שמא מפרש:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 13 פסוקים. אינדקס הפסוקים