ארבעת המלאכים לבושי ארבע הרוחות - ושרפים חיות ואופנים בתקוני הגוף
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 51 · דף קטז ע"א
לשון הזוהר
[קיו.] ° וּלְתַתָּא מִיכָאֵ״ל גַּבְרִיאֵ״ל נוֹרִיאֵ״ל רְפָאֵ״ל, אִינוּן לְבוּשִׁין לְאַרְבַּע רוּחִין, ° דְּאִתְּמַר בְּהוּ (ישעיה יא, ב) רוּחַ יהו״ה, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו״ה, ° רוּחַ יהו״ה דָּא (דף קיו ע״א) אַוִּיר קַדְמָאָה, ׳רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה׳ תְּרֵין סְפִירָן אַבַּתְרֵיהּ, ° ׳רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה׳ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, ° רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו״ה דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּת. (ישעיהו יא, ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו״ה דָּא רֵיחַ נִיחֹחַ, וּמַאי רֵיחַ נִיחֹחַ דָּא צַדִּיק, דְּבֵיהּ נְיָיחָא, דְנֹחַ אִישׁ צַדִּיק, אִשֶּׁה לַיהוָֹה דָּא נֶצַח וָהוֹד, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ (במדבר כח, ב), אִשֵּׁי יהו״ה אִתְקְרִיאוּ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, (ישעיה כד, טו) עַל כֵּן בָּאוּרִים כַּבְּדוּ יהו״ה, (שיר ז ט) וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, (משלי כה, יא) תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, ° וְאִינוּן תְּרֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן, שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ, ° שְׂרָפִים תְּרֵין דְּרוֹעִין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, חַיּוֹת גּוּפָא וּבְרִית, אוֹפַנִּים תְּרֵין שׁוֹקִין, מֶרְכָּבָה דְכֻלְּהוּ שְׁכִינָה, ° בְּגִין דְּאִינוּן שִׁית תִּיקוּנִין מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא (נ״א דקודשא ברוך הוא), דְּדָפִיק וּמְנַשֵּׁיב בְּכֻלְּהוּ.
תרגום
וּלְמַטָּה מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, הֵם לְבוּשִׁים לְאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳רוּחַ יהו"ה׳ (ישעיה יא, ב), 'רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה', 'רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה', 'רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה'. 'רוּחַ יהו"ה' - זֶה אֲוִיר רִאשׁוֹן. 'רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה' - שְׁתֵּי סְפִירוֹת אַחֲרָיו. 'רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה' - יָמִין וּשְׂמֹאל. 'רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה' - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּת. ׳וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ג) - זֶה רֵיחַ נִיחֹחַ, וּמַהוּ רֵיחַ נִיחֹחַ? זֶה צַדִּיק, שֶׁבּוֹ נַחַת, שֶׁ' ׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק׳ '. 'אִשֶּׁה לַיהוה' - זֶה נֶצַח וְהוֹד, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ (במדבר כח, ב) - 'אִשֵּׁי יהו"ה' נִקְרְאוּ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר ב ה) ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳ (ישעיה כד, טו), ׳עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יהו"ה׳, (שיר ז ט) ׳וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׳ (משלי כה, יא), ׳תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף׳, וְהֵם שְׁנֵי אוֹפַנֵּי הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּרָגוֹת הֵן: שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ. שְׂרָפִים - שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת, יָמִין וּשְׂמֹאל. חַיּוֹת - גּוּף וּבְרִית. אוֹפַנִּים - שְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם. מֶרְכָּבָה שֶׁל כֻּלָּם - שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה תִּקּוּנִים מִצַּד אוֹת וָא"ו, שֶׁהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַדּוֹפֵק וְנוֹשֵׁב בְּכֻלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קיו.] ° ולתתא מיכא״ל גבריא״ל נוריא״ל רפא״ל, אינון לבושין לארבע רוחין, ° דאתמר בהו (ישעיה יא, ב) רוח יהו״ה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהו״ה, ° רוח יהו״ה דא (דף קיו ע״א) אויר קדמאה, ׳רוח חכמה ובינה׳ תרין ספירן אבתריה, ° ׳רוח עצה וגבורה׳ ימינא ושמאלא, ° רוח דעת ויראת יהו״ה דא עמודא דאמצעיתא ומלכות. (ישעיהו יא, ג) והריחו ביראת יהו״ה דא ריח ניחח, ומאי ריח ניחח דא צדיק, דביה נייחא, דנח איש צדיק, אשה ליהוה דא נצח והוד, עלייהו אתמר ׳את קרבני לחמי לאשי׳ (במדבר כח, ב), אשי יהו״ה אתקריאו, עלייהו אתמר (שיר ב ה) סמכוני באשישות, (ישעיה כד, טו) על כן באורים כבדו יהו״ה, (שיר ז ט) וריח אפך כתפוחים, (משלי כה, יא) תפוחי זהב במשכיות כסף, ° ואינון תרי אופני המרכבה, דתלת דרגין אינון, שרפים וחיות ואופני קדש, ° שרפים תרין דרועין ימינא ושמאלא, חיות גופא וברית, אופנים תרין שוקין, מרכבה דכלהו שכינה, ° בגין דאינון שית תיקונין מסטרא דאת ו', דאיהו רוחא קדישא (נ״א דקודשא ברוך הוא), דדפיק ומנשיב בכלהו.
התרגום: ולמטה מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל, הם לבושים לארבע רוחות, שנאמר בהן ׳רוח יהו"ה׳ (ישעיה יא, ב), 'רוח חכמה ובינה', 'רוח עצה וגבורה', 'רוח דעת ויראת יהו"ה'. 'רוח יהו"ה' - זה אויר ראשון. 'רוח חכמה ובינה' - שתי ספירות אחריו. 'רוח עצה וגבורה' - ימין ושמאל. 'רוח דעת ויראת יהו"ה' - זה עמודא דאמצעיתא ומלכות. ׳והריחו ביראת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ג) - זה ריח ניחח, ומהו ריח ניחח? זה צדיק, שבו נחת, ש' ׳נח איש צדיק׳ '. 'אשה ליהוה' - זה נצח והוד, שעליהם נאמר ׳את קרבני לחמי לאשי׳ (במדבר כח, ב) - 'אשי יהו"ה' נקראו, שעליהם נאמר (שיר ב ה) ׳סמכוני באשישות׳ (ישעיה כד, טו), ׳על כן בארים כבדו יהו"ה׳, (שיר ז ט) ׳וריח אפך כתפוחים׳ (משלי כה, יא), ׳תפוחי זהב במשכיות כסף׳, והם שני אופני המרכבה, ששלשה דרגות הן: שרפים וחיות ואופני קדש. שרפים - שתי הזרועות, ימין ושמאל. חיות - גוף וברית. אופנים - שתי השוקים. מרכבה של כלם - שכינה, משום שהם ששה תקונים מצד אות וא"ו, שהוא רוח הקדש הדופק ונושב בכלם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ולתתא מיכאל כו'. דהן ארבעה יסודין, ארבע רוחות כמו שאומר לעיל ל"ה א':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים