ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 65: תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו › פיסקה 50 (לג ע"ב)

׳מארבע רוחות באי הרוח׳ - דפיקות לחה קרה חמה ויבשה

תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 50 · דף לג ע"ב

לשון הזוהר

[לג:] וְעוֹד, אֲנִי יְשֵׁנָה, בְּגַלוּתָא, דְלֹא דָּפִיק בָּהּ. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְייתִי בַּעלָה ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ דְּאִיהוּ ו', רְחִימוּ דִילָה, רוּחַ צְפוֹנִית אִתְקְרִי דִּנְשִׁיב לְגַבָּה בְּכִנוֹר דָּוִד. וְרוּחַ דְּרוֹמִית מִסִּטְרָא דִיְמִינָא וְרוּחַ אלֹקִים ׳מְרַחֶפֶת עַל פְּני הַמָּים׳ דְּאִינוּן מָיִם מִסִּטְרָא דְחֶסֶד דְּתַּמָן חָכְמָה. ° אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין קָא נָחִית, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא כַּלָּה אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימָהָא, צָרִיךְ לְאַתְעָרָא בִדְפִיקוּ דִילָהּ יַתִּיר, דְּהָא ׳קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק׳, קוֹל רְחִימָהָא, דָּפִיק לְגַבָּהּ בִּתְּקִיפוּ סַגִּי לְאַרְבַּע סִטְרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כֹּה אָמַר ׳יהו״ה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ׳ (יחזקאל לז, ט), מִסִּטְרָא דְאַוִּיר קַדְמָאָה דְאִיהוּ קַדְמוֹן עַל כֹּלָּא, דְפִיקוּ דְרוּחָא אִיהוּ לַח, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה אִיהוּ קַר, מִסִּטְרָא דְאִימָּא אִיהוּ בְחַמִּימוּ סַגִּי, ° בְּגִין דְּאַוִּיר קַדְמָאָה נָטִיל בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְנָטִיל בַּצַּדִּיק, וְחָכְמָה דְאִיהוּ קַר נָטִיל בַּחֶסֶד וְנֶצַח, וְאִימָּא דְאִיהִי חַמִּימָא נְטִילַת בִּגְבוּרָה וָהוֹד, וּמִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי יָבֵשׁ, דְּאִיהִי אֶרֶץ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (בראשית א, י) וַיִּקְרָא אלהי״ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וְהָא אִינוּן אַרְבַּע וְסָלְקִין לַעֲשַׂר, כְּגַוְונָא דְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה, דְּסָלְקִין לַעֲשַׂר יוד הא ואו הא.

תרגום

וְעוֹד, 'אֲנִי יְשֵׁנָה' - בַּגָּלוּת, שֶׁלֹּא דּוֹפֵק בָּהּ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ - ' ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ ' שֶׁהוּא וָא"ו, אַהֲבָתָהּ, נִקְרָא רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁנּוֹשֶׁבֶת אֵלֶיהָ בְּכִנּוֹר דָּוִד. וְרוּחַ דְּרוֹמִית מִצַּד הַיָּמִין, וְרוּחַ אֱלֹהִים ׳מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם׳, שֶׁהֵם מַיִם מִצַּד הַחֶסֶד שֶׁשָּׁם חָכְמָה. בֵּינְתַיִם הִנֵּה סָבָא דְּסָבִין יוֹרֵד, וְאָמַר: רַבִּי, רַבִּי, הֲרֵי הַכַּלָּה בְּבֵית הַחוֹלִים מֵאֲהוּבָהּ, צָרִיךְ לְעוֹרֵר בִּדְפִיקָתָהּ יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי ' ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ ' - קוֹל אֲהוּבָהּ, דּוֹפֵק אֵלֶיהָ בְּעֹצֶם רַב לְאַרְבָּעָה צְדָדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֹּה אָמַר יהו"ה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ׳ (יחזקאל לז, ט). מִצַּד הָאֲוִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא קַדְמוֹן עַל הַכֹּל - דְּפִיקַת הָרוּחַ הִיא לַחָה. מִצַּד הַחָכְמָה - קָרָה. מִצַּד הָאִמָּא - בְּחֹם רַב, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲוִיר הָרִאשׁוֹן נִטָּל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְנִטָּל בַּצַּדִּיק, וְהַחָכְמָה שֶׁהִיא קָרָה נִטֶּלֶת בַּחֶסֶד וּבַנֶּצַח, וְהָאִמָּא שֶׁהִיא חַמָּה נִטֶּלֶת בַּגְּבוּרָה וּבַהוֹד, וּמִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְבֵשָׁה, שֶׁהִיא אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ׳ (בראשית א, י), וַהֲרֵי הֵן אַרְבַּע וְעוֹלוֹת לְעֶשֶׂר, כָּעִנְיָן אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה, שֶׁעוֹלוֹת לְעֶשֶׂר: יוד הא ואו הא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [לג:] ועוד, אני ישנה, בגלותא, דלא דפיק בה. ובההוא זמנא דייתי בעלה ׳קול דודי דופק׳ דאיהו ו', רחימו דילה, רוח צפונית אתקרי דנשיב לגבה בכנור דוד. ורוח דרומית מסטרא דימינא ורוח אלקים ׳מרחפת על פני המים׳ דאינון מים מסטרא דחסד דתמן חכמה. ° אדהכי הא סבא דסבין קא נחית, ואמר רבי רבי, הא כלה איהי בבי מרעא מרחימהא, צריך לאתערא בדפיקו דילה יתיר, דהא ׳קול דודי דופק׳, קול רחימהא, דפיק לגבה בתקיפו סגי לארבע סטרין, הדא הוא דכתיב כה אמר ׳יהו״ה מארבע רוחות באי הרוח׳ (יחזקאל לז, ט), מסטרא דאויר קדמאה דאיהו קדמון על כלא, דפיקו דרוחא איהו לח, מסטרא דחכמה איהו קר, מסטרא דאימא איהו בחמימו סגי, ° בגין דאויר קדמאה נטיל בעמודא דאמצעיתא ונטיל בצדיק, וחכמה דאיהו קר נטיל בחסד ונצח, ואימא דאיהי חמימא נטילת בגבורה והוד, ומסטרא דשכינתא תתאה איהי יבש, דאיהי ארץ, דאתמר בה (בראשית א, י) ויקרא אלהי״ם ליבשה ארץ, והא אינון ארבע וסלקין לעשר, כגוונא דארבע אתוון דאינון יהו״ה, דסלקין לעשר יוד הא ואו הא.

התרגום: ועוד, 'אני ישנה' - בגלות, שלא דופק בה. ובאותו זמן שיבוא בעלה - ' ׳קול דודי דופק׳ ' שהוא וא"ו, אהבתה, נקרא רוח צפונית שנושבת אליה בכנור דוד. ורוח דרומית מצד הימין, ורוח אלהים ׳מרחפת על פני המים׳, שהם מים מצד החסד ששם חכמה. בינתים הנה סבא דסבין יורד, ואמר: רבי, רבי, הרי הכלה בבית החולים מאהובה, צריך לעורר בדפיקתה יותר, שהרי ' ׳קול דודי דופק׳ ' - קול אהובה, דופק אליה בעצם רב לארבעה צדדים, הדא הוא דכתיב ׳כה אמר יהו"ה מארבע רוחות באי הרוח׳ (יחזקאל לז, ט). מצד האויר הראשון שהוא קדמון על הכל - דפיקת הרוח היא לחה. מצד החכמה - קרה. מצד האמא - בחם רב, משום שהאויר הראשון נטל בעמודא דאמצעיתא ונטל בצדיק, והחכמה שהיא קרה נטלת בחסד ובנצח, והאמא שהיא חמה נטלת בגבורה ובהוד, ומצד השכינה התחתונה היא יבשה, שהיא ארץ, שנאמר בה ׳ויקרא אלהים ליבשה ארץ׳ (בראשית א, י), והרי הן ארבע ועולות לעשר, כענין ארבע האותיות שהן יהו"ה, שעולות לעשר: יוד הא ואו הא.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אדהכי הא סבא כו' לארבע סטרין. כנ"ל וכמו שמפרש והולך הה"ד מארבע כו'. ואמר מסטרא דאויר כו' . מפרש ד' איכיות, לח ויבש קר וחם, מסטרא דאמצעיתא - לח, וימינא - קר, ושמאלא - חם, וארץ - יבש, והכל בשכינה, אלא מסטרא דימינא לח כו' כנ"ל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 3 פסוקים. אינדקס הפסוקים