לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה - מה אומר הזוהר על ירמיהו ב ל
הפסוק "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית" (ירמיהו ב ל) מובא בזוהר ב-2 מקומות. בין הנושאים: ערוב עמודא דאמצעיתא לטלטל בין שתי השכינות - ו ׳ויכלו׳…; ׳מארבע רוחות באי הרוח׳ - דפיקות לחה קרה חמה ויבשה.
הפסוק
לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃
בלי ניקוד: לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ערוב עמודא דאמצעיתא לטלטל בין שתי השכינות - ו ׳ויכלו׳ כחשבון ייןתיקוני זוהר · מאמר 28 (תיקון כד - בראשית ירא שבת, שמירת השבת כשמירת הברית) · פיסקה 2 · דף סח ע"א[סח.] ערוב איהו עמודא דאמצעיתא, וביה מטלטלין מבית לבית, דאנון שכינה עלאה ותתאה, ° ועלייהו אתמר ׳את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו׳, דא מקדש יו״ד, אות שבת דצריך לנטרא ליה °…
- ׳מארבע רוחות באי הרוח׳ - דפיקות לחה קרה חמה ויבשהתיקוני זוהר · מאמר 65 (תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו) · פיסקה 50 · דף לג ע"ב[לג:] ועוד, אני ישנה, בגלותא, דלא דפיק בה. ובההוא זמנא דייתי בעלה ׳קול דודי דופק׳ דאיהו ו', רחימו דילה, רוח צפונית אתקרי דנשיב לגבה בכנור דוד. ורוח דרומית מסטרא דימינא…