זקף קטן הנזקף לזקף גדול - והכסא המתהפך מדין לרחמים
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 51 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא מַה דַּהֲווֹ שָׁלְטִין חֲשׁוֹכִין עַל נְהוֹרִין דְּעַיְינִין, מִתְהַפְּכִין נְהוֹרִין וְשָׁלְטִין עַל חֲשׁוֹכִין, וְרָזָא דְמִלָּה שׁוֹפָ״ר מְהוּפָּ״ךְ קַדְמָ״א זָקֵ״ף קָטָ״ן, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת׳ (בראשית לב, יא), אִזְדַקַּף וְאִקְרֵי זָקֵף גָּדוֹל, וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו), וּבְהַהוּא זִמְנָא מִתְהַפְּכָא כָּרְסַיָּא מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְדָא הִיא רָזָא דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין צַדִּיקִיּם מְהַפְּכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְחֲשִׁיב כְּאִלּוּ אִתְבְּרִי עָלְמָא, וִיסַדֵּר נְהוֹרִין כִּדְקָא יָאוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, ג) וַיִּקְרָא אלהי״ם ׳לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳, וַיִּקְרָא אלהי״ם לָאוֹר יוֹם דָּא יִשְׂרָאֵל, דְּשָׁלְטָנוּתְהוֹן יְהֵא לְזִמְנָא דְפוּרְקָנָא, וְרַשִּׁיעַיָּא יִשְׁתָּאֲרוּן (נ״א אזלי) בַּחֲשׁוֹכָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳, ° וְאִתְּמַר בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא וַיְהִי עֶרֶב ׳וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳ (שם א, ה), דְּאִיהוּ עֶרֶב דְּיִצְחָק, וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם.
תרגום
ובאותה שעה מה ששלטו החשוכים על אורות העיניים, מתהפכים האורות ושולטים על החשוכים, וסוד הדבר: 'שׁוֹפָר מְהֻפָּךְ קַדְמָא' - 'זָקֵף קָטָן', אותו שנאמר בו ' ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכֹּל הָאֱמֶת׳ (בראשית לב, יא) ' - נזקף ונקרא 'זָקֵף גָּדוֹל', ואין אמת אלא תורה, זהו שכתוב ' ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו) ', ובאותה שעה מתהפך הכיסא מדין לרחמים, וזהו סוד שפירשוהו בעלי המשנה: הצדיקים הופכים מידת הדין למידת הרחמים. ובאותה שעה נחשב כאילו נברא העולם ומסודרים האורות כראוי, זהו שכתוב ' ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ (בראשית א, ג) ' - ' ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ ' זה ישראל, ששלטונם יהיה לעת הגאולה, והרשעים יישארו (נוסח אחר: ילכו) בחושך, זהו שכתוב ' ׳וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה׳ ', ונאמר בימין ושמאל 'וַיְהִי עֶרֶב ׳וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׳ (שם א, ה) ' - שהוא ערב של יצחק ובוקר של אברהם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובההוא זמנא מה דהוו שלטין חשוכין על נהורין דעיינין, מתהפכין נהורין ושלטין על חשוכין, ורזא דמלה שופ״ר מהופ״ך קדמ״א זק״ף קט״ן, ההוא דאתמר ביה ׳קטנתי מכל החסדים ומכל האמת׳ (בראשית לב, יא), אזדקף ואקרי זקף גדול, ואין אמת אלא תורה, הדא הוא דכתיב ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ (מלאכי ב, ו), ובההוא זמנא מתהפכא כרסיא מדינא לרחמי, ודא היא רזא דאוקמוה מארי מתניתין צדיקים מהפכין מדת הדין למדת רחמים. ובההוא זמנא אתחשיב כאלו אתברי עלמא, ויסדר נהורין כדקא יאות, הדא הוא דכתיב (בראשית א, ג) ויקרא אלהי״ם ׳לאור יום ולחשך קרא לילה׳, ויקרא אלהי״ם לאור יום דא ישראל, דשלטנותהון יהא לזמנא דפורקנא, ורשיעיא ישתארון (נ״א אזלי) בחשוכא, הדא הוא דכתיב ׳ולחשך קרא לילה׳, ° ואתמר בימינא ושמאלא ויהי ערב ׳ויהי בקר יום אחד׳ (שם א, ה), דאיהו ערב דיצחק, ובקר דאברהם.
התרגום: ובאותה שעה מה ששלטו החשוכים על אורות העיניים, מתהפכים האורות ושולטים על החשוכים, וסוד הדבר: 'שופר מהפך קדמא' - 'זקף קטן', אותו שנאמר בו ' ׳קטנתי מכל החסדים ומכל האמת׳ (בראשית לב, יא) ' - נזקף ונקרא 'זקף גדול', ואין אמת אלא תורה, זהו שכתוב ' ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ (מלאכי ב, ו) ', ובאותה שעה מתהפך הכיסא מדין לרחמים, וזהו סוד שפירשוהו בעלי המשנה: הצדיקים הופכים מידת הדין למידת הרחמים. ובאותה שעה נחשב כאילו נברא העולם ומסודרים האורות כראוי, זהו שכתוב ' ׳ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה׳ (בראשית א, ג) ' - ' ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ ' זה ישראל, ששלטונם יהיה לעת הגאולה, והרשעים יישארו (נוסח אחר: ילכו) בחושך, זהו שכתוב ' ׳ולחשך קרא לילה׳ ', ונאמר בימין ושמאל 'ויהי ערב ׳ויהי בקר יום אחד׳ (שם א, ה) ' - שהוא ערב של יצחק ובוקר של אברהם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואתמר בימינא ושמאלא ויהי ערב כו'. שהן מצוות עשה ולא תעשה דבהון אתיהיב אורייתא, ויהון בדחילו ורחימו, ויתיחדון דו"נ, שהן מסטרא דערב ובקר כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: