שיבת הנשמה אל הלב שהוא ירושלים - והלב רואה ושומע
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 52 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
° בְּהַהוּא זִמְנָא מַה דַּהֲוַת נִשְׁמָתָא מְהַדְּקָא בֵּין רַגְלִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳ (רות ג, ז), דְּאִתְחַזְרַת לְלִבָּא, דְאִיהִי כְּגַוְונָא דִיְרוּשְׁלֵם, ° בְּהַהוּא זִמְנָא הַלֵּב רוֹאֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עִינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ׳ (ישעיה ל, כ), הַלֵּב שׁוֹמֵעַ דְּאִתְחַזַּר עֲבוֹדָה וּכְרוּבִים לְבֵי מַקְדְּשָׁא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת׳ (במדבר ז, פט) ׳מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים׳, ° וְכָל עֲנָנִין דְּאִינוּן רוֹמִי רַבְּתָא ורוֹמִי זְעֵירָא דְּאִינוּן מְכַסְּיָין עַל צְלוֹתִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב סַכּוֹתָ ׳בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה׳ (איכה ג, מד) מִתְעַבְּרִין, וְנָהֲרִין עַיְינִין דְּאִינוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, דִבְהוֹן סָלְקִין צְלוֹתִין.
תרגום
באותה שעה מה שהיתה הנשמה נדחקת בין הרגליים, זהו שכתוב ' ׳וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׳ (רות ג, ז) ' - שחזרה ללב, שהוא כדוגמת ירושלים, באותה שעה 'הלב רואה', זהו שכתוב ' ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ׳ (ישעיה ל, כ) ', 'הלב שומע' - שחזרה העבודה והכרובים לבית המקדש, שנאמר בהם (במדבר ז, פט) 'וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת ׳מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים׳ ', וכל העננים שהם 'רומי רבתא' ו'רומי זעירא' המכסים על התפילות, זהו שכתוב ' ׳סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה׳ (איכה ג, מד) ' - מתעברים ומאירות העיניים שהן בית ראשון ובית שני, שבהן עולות התפילות.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° בההוא זמנא מה דהות נשמתא מהדקא בין רגלין, הדא הוא דכתיב ׳ותגל מרגלותיו ותשכב׳ (רות ג, ז), דאתחזרת ללבא, דאיהי כגוונא דירושלם, ° בההוא זמנא הלב רואה, הדא הוא דכתיב ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך׳ (ישעיה ל, כ), הלב שומע דאתחזר עבודה וכרובים לבי מקדשא, דאתמר בהון ׳וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת׳ (במדבר ז, פט) ׳מבין שני הכרובים׳, ° וכל עננין דאינון רומי רבתא ורומי זעירא דאינון מכסיין על צלותין, הדא הוא דכתיב סכות ׳בענן לך מעבור תפלה׳ (איכה ג, מד) מתעברין, ונהרין עיינין דאינון בית ראשון ובית שני, דבהון סלקין צלותין.
התרגום: באותה שעה מה שהיתה הנשמה נדחקת בין הרגליים, זהו שכתוב ' ׳ותגל מרגלתיו ותשכב׳ (רות ג, ז) ' - שחזרה ללב, שהוא כדוגמת ירושלים, באותה שעה 'הלב רואה', זהו שכתוב ' ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׳ (ישעיה ל, כ) ', 'הלב שומע' - שחזרה העבודה והכרובים לבית המקדש, שנאמר בהם (במדבר ז, פט) 'וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת ׳מבין שני הכרבים׳ ', וכל העננים שהם 'רומי רבתא' ו'רומי זעירא' המכסים על התפילות, זהו שכתוב ' ׳סכותה בענן לך מעבור תפלה׳ (איכה ג, מד) ' - מתעברים ומאירות העיניים שהן בית ראשון ובית שני, שבהן עולות התפילות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בההוא זמנא מה דהות נשמתא כו'. דנפילה דנשמה הוא כאשר הולכת וגלה מלב עד דמטי לרגלין אז נפלה כו' כנ"ל וכן השכינה בגלותא ואז ישראל מהדקין תחת רגלין כמו שכתוב (ישעיהו נא כג) ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעוברים אמרו לנפשך שחי ונעבורה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: